תשובות לשאלות נפוצות בנושא קרינה בלתי מייננת
דגש על "קרינה סלולרית" - מטלפון סלולרי ואנטנות ממסר

הפרסום בדפים אלו מבוסס על נסיונם של אחרים ואינו בגדר חוות דעת, או ייעוץ משפטי מוסמך.
כל העושה שימוש במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.

דף זה עודכן לאחרונה במרץ 2017 
 

  1. מה המטרה של דפי הסבר אלו?

  2. כיצד אוכל ליצור קשר?

  3. מהו עקרון זהירות מונעת?

  4. איך מצמצמים קרינה ממכשירים אלקטרוניים וחשמליים

    המכשיר הנייד

  5. האם שימוש בטלפון סלולרי מסוכן?

  6. עד כמה מסוכן המכשיר הנייד?

  7. האם מכשיר סלולרי עם מדבקה המזהירה מפני קרינה פחות בטוח לשימוש?

  8. איך אדם שהולך לקנות טלפון אמור לדעת שהטלפון שלו עומד בתקן?

  9. באילו תדרים משדר טלפון סלולרי?

  10. מה הספק השידור של מכשיר נייד?

  11. מהי שיטת השידור של טלפון סלולרי?

  12. היש פתרון לבעית הקרינה מהמכשיר?

    האנטנות הגדולות

  13. מה ניתן לעשות במקרה שאני מבקש להסיר אנטנה סלולרית?

  14. מול ביתי יש תורן גדול והרבה אנטנות על הגג, האם זה מסוכן?

  15. מהו טווח הביטחון המומלץ מאנטנה סלולרית?

  16. מדוע יש צורך במספר רב של אנטנות ממסר?

  17. מה עדיף? להרחיק אנטנות ממסר מבתי-מגורים
    או לרכזן במקום אחד במרחק של מספר ק"מ?

  18. כיצד ניתן לקבל מידע על אתרי שידור?

  19. מהם הפרטים שיש לבקש מהגורמים המוסמכים?

  20. האם ניתן להציב אנטנות של מספר חברות על אותו תורן?

  21. היכן ניתן לקבל מידע על פריסת האנטנות באזור מגורים מסויים?

  22. מה עדיף, הרבה אנטנות קטנות בתוך העיר או אנטנות גדולות מסביב לעיר?

  23. האם קיימות בדיקות תקופתיות של האנטנות כדי לבדוק תקינות האנטנות ועמידה בתקן?

  24. אם חברה סלולרית מחליטה לשנות את עוצמות השידור או את האנטנה מה עליה לעשות?

  25. מה הספק השידור של אנטנת ממסר?

  26. כיצד מושפע גופינו משיטות השידור השונות?

  27. האם טלפון אלחוטי ביתי פועל באותה צורה כמו טלפון סלולרי/נייד?

  28. מה מזיק יותר מ- אנטנות (ממסר) סלולריות?

  29. היכן ולמי מותר להציב אנטנות שידור?

  30. היכן ניתן למצוא רשימה של מודדי קרינה? מה עלות הבדיקה?

  31. מי אחראי על ניטור הקרינה?   המשודרת ממכשירים ניידים ומאנטנות פיראטיות

    אנטנות מוסתרות

  32. מהו מתקן גישה אלחוטית והאם הוא מסוכן?

    מה עושה לנו הקרינה?

  33. מה פירוש קרינה א-תרמית?

  34. היש מחקרים המעידים על נזקים כתוצאה של חשיפה לקרינת רדיו?

  35. מהו הסף הבריאותי?

  36. מה פירוש SAR?

  37. מה המשמעות של SAR לגבי סכנה אפשרית מהמכשיר?

  38. מה עמדת ארגון הבריאות העולמי?

  39. מה ערכי סף שנקבעו לחשיפה סביבתית במדינות הנאורות?

  40. כיצד התייחס עד כה משרד הבריאות למחקרים המעידים על נזקי קרינה א-תרמית?

  41. כיצד התייחס עד כה המשרד להגנת הסביבה למחקרים המעידים על נזקי קרינה?

  42. כיצד התייחס עד כה משרד המסחר והתעשייה לאחריותו לשיווק מכשירים ניידים?

  43. האם חוק הקרינה הבלתי מייננת פותר את הבעייה?

  44. מה היא מידת חשיפת חיילי צה''ל לקרינת רדיו ומכ''ם ומהם הסיכונים?

  45. מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב בצה"ל ובמקומות העבודה?

  46. מה עמדת המומחים בעניין רמות החשיפה המותרות?

  47. היש לכם שאלות נוספות? רוצים לקבל הבהרה? יש לכם הערות, או בקשות?

  תשובות לשאלות הנפוצות

מה המטרה של דפי הסבר אלו?

קבוצה של אנשים שאיכפת להם, החליטה בשנת 2004 לסייע ולתמוך בקבוצות אזרחים שהמתארגנו ברחבי הארץ ונאבקו נגד סיכוני קרינת רדיו ובין השאר קרינה מאנטנות סלולריות. לנוכח הבלבול וחוסר הידע בקרב הציבור הרחב הוחלט לסייע לציבור ע"י הסברה, הגברת השקיפות ועמידה על זכות הציבור לדעת.

כיום (מרץ 2017) הטיפול הממסדי בנושא השתפר, אך עדיין אינו מספק. כל זאת לאחר תקופה ארוכה מאד, במהלכה משרדי הממשלה הנוגעים בדבר (המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד התקשורת ומשרד התמ"ס) לא פעלו כמתחייב מהוראות חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 .

מהפך שנת 2007: במשך למעלה מתשעה חודשים (ינואר-ספטמבר 2007) נמנע המשרד להגנת הסביבה להתקין תקנות לאכיפת החוק הנ"ל. בשל כך התעוררה מחאה ציבורית ואז נטלה ועדת הפנים והגנת הסביבה את הטיפול לידיה. במהלך הדיונים בועדה הנ"ל טען הממונה על אגף רעש וקרינה כי הוא "אכף את החוק" גם ללא קיומן של התקנות. בתאריך 24/10/07 אושרו התקנות במסגרת דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (טיוטת תקנות משנת 2007 word file). אבל, כבוד השר להגנת הסביבה, מר גדעון עזרא, נמנע במשך שנה וחצי נוספת מלחתום על התקנות הללו. בעשותו כן הנציח למעשה את חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 , (שהוא אחראי לאכיפתו) כאות מתה בספר החוקים!

התקנות החתומות על ידי השר להגנת הסביבה פורסמו רשמית רק בתאריך 19/1/09 (תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס''ט - 2009pdf file התקנות בקובץ וורד) בשל עתירה שהוגשה נגד שר התקשורת והשר להגנת הסביבה על-ידי אדם טבע ודין, הפורום לסלולאריות שפויה והקליניקה לצדק סביבתי של אוניברסיטת תל אביב. העתירה הוגשה לאחר ששרי הממשלה עיכבו במשך כשנה וחצי את השלמת תקנות הקרינה ולא אפשרו את יישום חוק הקרינה הבלתי מייננת.

ר' קישורים לדיונים בנושא הסלולרי בועדות הכנסת.

למידע נוסף ר'

  • נייר עמדה בעניין קרינה בלתי מייננת ממערכות טלפון סלולרי
  • העובדות על נזקי קרינה ממערכות תקשורת, מכשירי טלפון סלולרי וגם אנטנות סלולריות.

    אנא קראו בעיון את התשובות לשאלות בדף זה.
    רק אם לא מצאתם באתר זה תשובה לשאלתכם, תהיו רשאים לפנות אלינו בכתב , לפי ההנחיות הרשומות כאן.

    רק ביולי 2010 עדכן משרד הבריאות את עמדתו, כאן.
    בתאריך 27/2/11 התבשרנו כי המנכ"לים של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה הביעו התנגדות להכנסת הדור הרביעי של התקשורת הסלולרית, כל עוד לא נבחנה השפעת החשיפה לקרינה שעלולה להיווצר. אנו סבורים כי ניתן לעשות הרבה יותר מזה וכי זה צריך להיות תפקידו של משרד הבריאות.

    מהו טווח / מרחק ביטחון המומלץ מאנטנה סלולרית?

    טווח הביטחון ממכשירים סלולרים ניידים ומכשירים אלחוטיים ביתיים הוא מסדר גודל של מטרים בודדים
    ואילו טווח הבטחון מאנטנות על-גבי תרני ענק עשוי להגיע לעשרות ואף למאות מטרים.
    אנטנות ממסר זעירות עלולות להיות מסוכנות. משום שעל אף זעירותן הם יכולות להקרין בעוצמות גבוהות מאד.

    מרחק הביטחון תלוי בגורמים רבים ושונים, כגון: עצמת השידור (הספק המשדר והכיווניות של האנטנה), שיטות השידור (מיתוג, מאפיינים ספקטרליים), תדר השידור ועוד.

    למשל, אם נעמוד לצידו של פנס מכונית במרחק סנטימרים ספורים לא נסתנוור. אבל אם נעמוד ממש מול הפנס נסתנוור גם במרחק של מאות מטרים.

    לכן, אנטנה המותקנת על הגג שלכם מקרינה לעברכם פחות בהרבה מאשר אנטנה על הגג שמולכם.

    מול ביתי יש תורן גדול והרבה אנטנות על הגג, האם זה מסוכן?

  • מומלץ לא להיכנס לפניקה כאשר רואים אנטנה גדולה.
  • גודל האנטנה והקרבה אליה אין בהם כדי להעיד על שטף הקרינה הפוגע בכם.
  • מה עושים?
  • מדידות קרינה

    אם רוצים לדעת את מידת הסיכון יש לבצע ניטור באמצעות מודד קרינה מוסמך. רק כך ניתן לדעת אם רמת הקרינה המשודרת מאנטנה מסויימת מסוכנת (וליתר דיוק, צפיפות שטף הקרינה במקום נתון). ר'המלצות נוספות.

    ותכניסו טוב טוב לראש:

    הנזק הפוטנציאלי מטלפון נייד, גדול יותר!
    הרבה יותר מסוכן לבריאותכם מהאנטנה "המפחידה" שאתם רואים ממול.

    עד כמה מסוכן המכשיר הנייד?

    בתנאים מסויימים עלול להיגרם נזק פיסיולוגי בלתי הפיך כתוצאה משימוש לא נבון במכשירי טלפון סלולרי. אפילו החברות הסלולריות מודות בכך כאשר הן מדביקות פתקית 5x5 על כל אריזה של מכשיר טלפון חדש. בעשותן כן הן מעבירות, לכאורה, את האחריות למשתמש, אשר בדרך כלל לא יטרח לקרוא את "האותיות הקטנות" המודגשות להלן באדום. בחלוף הזמן ישכח הרוכש את האמור באזהרה, אם בכלל יקרא אותה מלכתחילה.

    מה כתוב בעלון המידע שחברות הסלולר מנפיקות, על פי התקנות, לכל רוכש מכשיר סלולרי?

    למרות שרוב המחקרים המדעיים לא הצביעו על כל סכנה בריאות הנובעת משימוש במכשירי הטלפון הנייד הפולטים קרינת רדיו ברמות הנמוכות מהתקן, כמה מחקרים העלו סימני שאלה שיש להתייחס אליהם1. יודגש כי למרות חוות דעת המומחים2 המצביעים על בטיחות השימוש , ולאור סימני השאלה שנותרו, הומלץ3 כי הנושא יוסיף להיחקר.

      הערותינו למצוטט לעיל, (מתוך עלון המידע):
      1. משרדי הבריאות, איכות הסביבה והתקשורת התעלמו עד שנת 2007 מהמחקרים, אשר העלו את סימני השאלה, כמפורט בטבלה.
      2. מעולם לא ראינו "חוות דעת של מומחים" שיש בה כדי להוכיח "בטיחות השימוש" כנטען ע"י משרד התמ"ס
      3. "הומלץ"? ע"י מי?

    מסקנה:

    קרינה המשודרת מטלפון סלולרי עלולה לסכן בריאותו של כל יצור חי. חשוב לציין כי הפחד מהבלתי נודע עלול לגרום לנזק פסיכולוגי (פוביה) אשר עלול להיות מסוכן בהרבה מנזק פיסיולוגי (אם נגרם).

    מה ניתן לעשות במקרה שאתם מבקשים להסיר אנטנה סלולרית?

    לפני שנשיב על שאלה זו, מן הראוי לברר מדוע אתם רוצים לסלק את האנטנה?
    יובהר כי הימצאות אנטנה במקום מסויים אינה מהווה עילה מספקת כדי לסלקה. ר' הסבר היכן ולמי מותר להציב אנטנות שידור?

    אם לאחר שבדקתם את הנושא והגעתם למסקנה כי אין מנוס מסילוק אנטנה מסויימת, יש לפנות לרשות המקומית ולחברה הסלולרית האחראית.

    האמור להלן מבוסס על נסיונם של אחרים ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך.

    דרך משפטית אפשרית להסרת אנטנה סלולרית שהתקינו ליד ביתכם - כתבה פרסומית בכלכליסט

    אם האנטנה ומתקן השידור קבלו רשיון לפי כל החוקים והתקנות אין עילה חוקית להסירם.
    אבל, ניתן לתבוע בגינם פיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה.

    כדי להבין את הסוגיות המשפטיות מומלץ להתייחס לחוקים, כדלקמן:

    1. פקודת הטלגרף האלחוטי תשל"ב-1972
    2. חוק התקשורת בזק ושירותים תשמ"ב-1982
    3. חוק התכנון הבניה תשכ"ה-1965 (התייחסות לסעיף 197 לעניין פיצויים)
    4. חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006
      בתוספת תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס''ט - 2009pdf file התקנות בקובץ וורד.

    כדי לברר איזה אישורים נתקבלו עבור אנטנה ספציפית, מומלץ לפעול בשני ערוצים:

      א. לבקש ממהנדס הרשות המקומית שבשטחה הוקמה אנטנה העתק של כל האישורים שניתנו בגין בניית האנטנה המסויימת?

      ב. לחפש במפה של המשרד להגנת הסביבה ולוודא אם האנטנה המדוברת מופיעה שם. אם האנטנה רשומה יש להשוות את הנתונים הרשומים במשרד להגנת הסביבה עם המצב בשטח.

    אם האנטנה לא קבלה רשיון בנייה ו/או אישורי הקמה והפעלה או אם המצב בפועל שונה מנתוני האישורים שניתנו אפשר להתלונן כדלקמן:

    1. בפני הרשות המקומית (בעילת בנייה לא חוקית ו/או הסבת ייעוד של דירת מגורים לעסק, ללא רשיון עסק)
      רשות מקומית חייבת לפעול בתוקף סמכויות חוק התכנון והבנייה למתן היתרי בנייה למוקדי שידור וגם אחראית על בריאות הציבור ורווחתו
    2. בפני משרד התקשורת (אחראי על הקצאת תדרים ועל רשיון שידור)
    3. בפני המשרד להגנת הסביבה (אחראי על מניעת חשיפה של הציבור בכל הקשור לרמות הקרינה הנפלטות ממוקדי שידור ועל מתן היתר הפעלה) וכמובן
    4. ניתן להגיש תלונה במשטרה על עבירה של שידור ללא רשיון, בניגוד לחוק התקשורת בזק ושידורים 1982 ו/או חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו-2006 .

    דעו כי

    1. רשות מקומית / עירייה אחראית לכל מקרי נזק שבתחומה;
    2. משטרת ישראל חייבת לקבל תלונה על כל הפרת חוק ולחקור אותה וכמובן לתת מענה הולם לפונה;
    3. כך גם כל רשות שלטונית אחרת כגון משרד התקשורת והמשרד להגנת הסביבה.

    הכתובת לפניות במשרד להגנת הסביבה:

    אם וכאשר האנטנה תופעל נמליץ כי תמדדו (באמצעות איש מקצוע מוסמך) את צפיפות ההספק בדירתכם או במשרד שלכם. אם צפיפות ההספק השיאי שיימדד יעלה על 45 מיקרו-ואט לסמ"ר (בתדר 900 מה"ץ, בתדר מעל ל- 2 גה"ץ מותר עד 100 מיקרו-ואט לסמ"ר אבל לא יותר), הנכם רשאים להתלונן בפני המשרד להגנת הסביבה.

    לצורך ביצוע מדידה יש לפנות ל מודד מוסמך . דע עקא, חלק מהמודדים המוסמכים ע"י המשרד להגנת הסביבה אינם מבצעים תמיד מדידות קרינה אמינות וזאת משום שהכשרתם לוקה בחסר. בעבר קרו מקרים בהם התברר כי מודדים תיאמו מדידותיהם עם חברות הסלולר ובעשותם כן הונו את הציבור.
  • האם מכשיר סלולרי עם מדבקה המזהירה מפני קרינה פחות בטוח לשימוש?

    כל מכשירי טלפון סלולרי (בין אם מודבקת עליהם פתקה או לא) פולטים קרינה בלתי מייננת. יש ספקים המדביקים את המדבקה על המכשיר ויש המסתפקים בהדבקה על האריזה. נתוני הקרינה של המכשיר חייבים להיות מפורטים בעלון המידע המצורף למכשיר בעת רכישתו. עד כמה שידוע לנו, החברות העוסקות בישראל בתיקון מכשירים אינן אחראיות לעוצמת שידור של מכשיר לאחר תיקונו.

    איך אדם שהולך לקנות טלפון אמור לדעת שהטלפון שלו עומד בתקן?

    במדינת ישראל קיימת תקנה שבה על אריזה של טלפון סלולרי צריך להיות כתוב מהו ה-SAR המקסימאלי של אותו מכשיר. המידע הזה אינו מספק, אבל זה מה שדורשות התקנות. שימו לב: השתמשו בטלפון שלכם רק כאשר הקליטה טובה.

    היכן ולמי מותר להציב אנטנות שידור?

    לפי הוראות הדין, לא יקים אדם ולא יפעיל מקור קרינה, אלא אם כן מתקיימים תנאי בטיחות סביב מקור הקרינה, המחושבים על פי האמור בתקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס''ט - 2009pdf file התקנות בקובץ וורד. התקנות אושרו בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בתאריך 24/10/07 (טיוטת תקנות משנת 2007 word file) והיו אמורות להיכנס לתוקף חודש לאחר אישורן, אך אושרו בסופו של דבר רק בתאריך 19/1/09 - עיכוב בלתי סביר של שנה וחצי.

    עם פרסום התקנות המצונזרות נותרה על כנה הבעיה הקשה של הצבת מתקני שידור על ידי החברות הסלולאריות, ללא היתרי בנייה ותוך עקיפת ההליך התכנוני והחובה לשפות את הוועדות המקומיות. אין בתקנות הקיימות כדי לתת מענה לנושא שמטריד ביותר את הציבור והוא קביעת מרחקי בטיחות ממתקני שידור סלולאריים וחסר בהם איסור מוחלט על התקנת אנטנות במרפסות ובגגות.

  • מפה של המשרד להגנת הסביבה (מיפוי אנטנות סלולריות)

    היכן ניתן למצוא רשימה של מודדי קרינה? מה עלות הבדיקה?

    מידע על מודדים מורשים ע"י המשרד להגנת הסביבה.

    מהו עקרון זהירות מונעת?

    בהעדר מידע מלא אודות נזקים בריאותיים כתוצאה מקרינה בלתי מייננת, או הסכמה מדעית על נזקים אפשריים, עדיפה זהירות יתרה על פני שאננות יתר. לכן יש מקום ליזום פעולות לשם הקטנת הסכנות הפוטנציאליות הכרוכות בחשיפה למוקדי שידור ולטלפונים סלולאריים, ובתוך כך ליישם מקדמי בטחון גבוהים יותר. כל זאת, במטרה לספק הגנה מקסימלית לציבור, מתוך הבנה כי יתכן שעד שיהיו בידינו מסקנות מדעיות שאין עליהן עוררין, יגרמו נזקים לכלל האוכלוסיה, או לאוכלוסיה מסויימת.  לקריאה נוספת: עקרון הזהירות המונעת ויישומו במדינת ישראל

    מה מזיק יותר מ- אנטנות (ממסר) סלולריות?

    הקרינה המשודרת מהטלפון הנייד עצמו. משמע, טלפונים סלולריים מסוכנים לבריאות.
    ר' הסבר מתי טלפון נייד הופך להיות מסוכן?

    מי אחראי על ניטור הקרינה הנפלטת ממכשירים ניידים ומאנטנות פיראטיות?

    תיאורטית אחראי מי שמשדר. בפועל אין במדינה רשות שלוקחת על עצמה אחריות לבער את הנגע!
    ככל הנראה, מדובר כאן ב"רולטה רוסית"

    חוק הקרינה הבלתי מייננת אינו חל על המכשירים הניידים. זה לא אומר שהם אינם מסוכנים. נהפוך הוא, השימוש במכשיר הנייד עלול להיות מאד מסוכן לבריאות המשתמש. לדאבון לב, אין בשלב זה אף לא רשות שלטונית אחת המבערת בפועל מקורות קרינה מזיקים ו/או בלתי חוקיים.

    המשרד להגנת הסביבה טוען כי משרד המסחר והתעשייה אמור לאכוף את החוק בנוגע למכשירים הניידים. ואילו משרד התעשייה והמסחר טוען כי הוא מצידו אחראי רק על אכיפת התקנות, "למתן מידע אמין מדוייק מצד חברות הסלולר". לדידם, המכשירים עצמם אמורים לעבור בדיקה ואישור של משרד התקשורת ואת המידע המקצועי ורמות הסף המותרות הוא מקבל אך ורק מהמשרד להגנת הסביבה - שאינו אחראי על המכשירים הניידים ולכן אינו בודק את הקרינה הנפלטת מהם.

    יוצא איפוא כי במדינת ישראל אין אף גורם שלטוני אשר אחראי לקרינה הנפלטת בפועל ממכשירים ניידים זו התוצאה כאשר חברות הסלולר מעוניינות להסיט את הדיון מהמכשירים הניידים לכיוון האנטנות "המאיימות" - והמבין יבין...

    מהו הסף הבריאותי?

    בתוקף סמכותו על פי חוק קבע המשרד להגנת הסביבה, על בסיס המלצות ארגון הבריאות העולמי ערכי סף לחשיפה לקרינה בלתי מייננת. בתחומי התדרים של מערכות תקשורת סלולריות הערך שנקבע הוא בין 45 מיקרו-וואט לסמ"ר (בתדר של 900 מה"ץ) לבין 100 מיקרו-ואט לסמ"ר (בתחום "הדור השלישי"). דע עקא, יש כאן לפחות חמש בעיות:

    א. לארגון הבריאות העולמי שהינו גוף וולונטרי אין סמכות חוקית. ב. פעולות העומדים בראש ארגון זה אינן עולות בקנה אחד עם בריאות הציבור
    ומשרד הבריאות בישראל מילא פיו מים.
    ג. הממונה מתעלם מהעובדה כי מדינות נאורות קבעו ערכי סף לחשיפה סביבתית נמוכים בהרבה. ר' טבלה ד. ערך החשיפה שנקבע ע"י המשרד להגנת הסביבה מתייחס אך ורק לחשיפה מאנטנות הממסר הגדולות והגלויות. בפועל אין כל פיקוח על הקרינה הנפלטת ממכשירים ניידים, שלא לדבר שאין פיקוח של ממש על קרינתם של "מתקני גישור" למינהם ובוודאי שלא מאנטנות פיראטיות. ה. במשך תקופה ארוכה לא היה שיתוף פעולה של אנשי מקצוע בין משרדי הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד התקשורת ומשרד התמ"ס, שתכליתו לאכוף את חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 המדגיש בסעיף מס' 1 את עקרון הזהירות המונעת.

    שיתוף פעולה (במידה וקיים בין משרדי הממשלה) הוא ברמה של מנכ"לים המחפשים, ככל הנראה, כסת"ח.

    ר' מה דעתנו על רמות החשיפה המותרות.

    מה פירוש SAR?

    SAR הינו ראשי תיבות של Specific Absorption Rate, שמשמעותו בעברית: שיעור הקרינה הנבלעת ביחידת משקל של רקמות הגוף. גודל זה נמדד ביחידות וואט לק"ג (W/kg) או מיליוואט לגרם (mW/g).

    מה המשמעות של SAR לגבי סכנה אפשרית מהמכשיר?

    ערך SAR נקוב למכשיר מסויים אינו רלוונטי עבור משתמש מצוי.

    הסבר מנומק:

    כאמור SAR משמעותו כמות הקרינה הנספגת ליחידת משקל של רקמה ביולוגית. אולם הואיל ואין לנו נתונים מדוייקים על תכונות הבליעה של הגוף המוקרן והואיל ואין זה מעשי לחדור לתוך גופנו (כדי למדוד את הקרינה הנבלעת בו), מומלץ להתייחס לשטף הקרינה המוקרן על יחידת שטח (למשל ביחידות של מיקרו-וואט לסמ"ר). זהו גודל פיסיקלי שאינו תלוי בגוף הבולע ומאפיין רק את השפעת הסביבה.

    יובהר כי בישראל אין (עדיין) מעבדה מוסמכת למדידות SAR. גם מסיבה זו אין טעם להתייחס לערכי SAR אלא רק לשטף הקרינה במקום נתון.

    זאת ועוד, ערכי SAR המפורסמים ע"י חברות הסלולר וגופים אחרים מתייחסים לחימום רקמה חיה ומתעלמים מהשפעת אפקטים א-תרמיים. אנו יודעים בוודאות כי רקמה חיה מושפעת מקרינה גם בעוצמות נמוכות בהרבה וקיים חשש לפגיעה בריאותית גם ברמות קרינה נמוכות בהרבה מ"הסף הבריאותי".

    משמע, רמת הקרינה הנספגת אינה הקריטריון החשוב ביותר, שכן יש מרכיבים נוספים בקרינה של המערכות הללו שיש בה כדי להשפיע על רקמה חיה. נתונים אחרים אלו אינם מפורסמים כלל ועיקר ע"י חברות הסלולר ולכן לא ניתן להתייחס אליהם בצורה עניינית.

    לאור האמור לעיל ברור שערך הנתון המעבדתי ביחידות SAR עבור דגם טלפון מסויים אינו משמעותי.

    הערה חשובה:

    גם אם הנתון של SAR אינו רלוונטי לגבי משתמש, הרי שמן הראוי שנתייחס ברצינות גמורה לאזהרה המוטבעת על האריזה של המכשיר הזה, כמו על האריזות של כלל המכשירים.

    מה פירוש קרינה א-תרמית?

    ניתן לחלק את השפעת הקרינה הבלתי מייננת לשני סוגים:

    1. אפקטים הנובעים מחימום הרקמה החיה, בשל בליעה.
    2. אפקטים שאינם קשורים לחימום הרקמה החיה.

    קרינה א-תרמית פירושה קרינה בעוצמות נמוכות שאין בהן כדי לחמם את הרקמה החיה. מחקרים שבוצעו מראים כי קרינה א-תרמית משפיעה על גוף חי וגורמת בו לשינויים.

    מחקרים שבוצעו מראים כי פעילות פיסיולוגית תקינה של מערכות ביולוגיות משולבת בקרינה אלקטרומגנטית המתחולל בגוף. שדות חשמליים טבעיים נוצרים כתוצאה מקיום שטפי יונים דרך קרומית התא, באמצעות חלבונים מיוחדים הנמצאים בה ואשר דרכם מתבצעת העברת היונים. שדות אלה מעורבים בתהליכים ביואנרגטיים של יצירת מולקולות עתירות אנרגיה, בהעברה פעילה של יונים ומולקולות לתוך התא החי ומתוכו, ובתהליכי הטמעה אחרים. שינויים בשדה החשמלי מתרחשים בקרום התא.

    מחקרים נוספים הוכיחו כי שדות חשמליים חיצונייים משפיעים על תהליכים בגוף החי גם בעוצמות קרינה נמוכות, כאלו שאין בהן כדי לחמם את הרקמה החיה. משמע, חשיפת הרקמה החיה לקרינה א-תרמית יש בה כדי לגרום ל תופעות פיסיולוגיות לא רצויות.

    ארגון הבריאות העולמי (גליון עובדות מס' 304, מאי 2006) , מקבע את מה שהוחלט בשנת 1998, תוך התעלמות ממחקרים שבוצעו קודם לכן. בכל מקרה, ארגון הבריאות העולמי מתעלם מכל המחקרים שבוצעו לאחר שנת 1998 וכן הינו מתעלם מהחלטות אודות ערכי סף לחשיפה סביבתית במדינות הנאורות.

    מה ערכי סף שנקבעו לחשיפה סביבתית במדינות הנאורות?

    בישראל ערכי הסף המותרים לחשיפה סביבתית הם:

      45 μW/cm2   בתדר 850   - 900   מה"ץ (הדור הראשון והשני)
      100 μW/cm2 בתדר 1,800-2,100 מה"ץ (הדור השלישי והרביעי)

    איך מצמצמים קרינה ממכשירים אלקטרוניים וחשמליים

    לא להתקין בסיסי טלפונים אלחוטיים בחדרי שינה, בחדרי ילדים או קרוב למקומות שאתם שוהים בהם חלק ניכר מהזמן.

    מומלץ להרחיק עד כמה שאפשר את האנטנה של המכשיר מהראש, כדי להקטין את רמת החשיפה לקרינה המשודרת. אפשר לעשות זאת באמצעות, שימוש בדיבורית, שליפת האנטנה בזמן השיחה, או קיצור משך השיחה.

    באזורים שבהם הקליטה חלשה (ניתן לראות על המכשיר) הקרינה הנפלטת מהמכשיר הנייד שלכם הרבה יותר גבוהה. לכן מומלץ להימנע משימוש במכשיר הנייד במקומות אלו.

    מהו מתקן גישה אלחוטית והאם הוא מסוכן?

    מיתקן גישה אלחוטי הינו ממסר (repeater) המשמש להעברת אותות שידור של מערכת תקשורת סלולרית באמצעות אנטנה קטנה, שבדרך כלל אינה בולטת לעין כל. מתברר כי שטף הקרינה הנפלט מאנטנה כזו עלול להיות גדול יותר מזה המוקרן מאנטנות גדולות (אך רחוקות יותר), שמהן הציבור חושש, כאשר אינו מודע לסיכונים ולסכנות ממתקני גישור ומהמכשיר הנייד עצמו.

    החברות הסלולריות טוענות כי לפי סעיף 266ג' לחוק התכנון והבנייה אין צורך בהיתר למתקן גישה אלחוטי. לאחרונה נתנו בבתי משפט שונים שתי פסיקות מנוגדות בעניין מתקני הגישור. סביר להניח כי סוגיה זו תעלה לערכאות משפטיות גבוהות יותר (בתי משפט מחוזיים ולבסוף ביהמ"ש העליון). לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של חברי הכנסת, ד"ר דב חנין והרב מיכאל מלכיאור שכותרתו, "ביטול פטור למיתקן גישה אלחוטית".

    מדוע יש צורך במספר רב של אנטנות ממסר?

    1. פיזור אנטנות ממסר עשוי לאפשר תקשורת טובה יותר בעוצמות שידור נמוכות, שיש בהן כדי להפחית את הסיכונים לבריאות הציבור.

    2. לכל אנטנת ממסר יש קיבולת מקסימלית של מספר שיחות היכולות להתבצע באמצעותה בו זמנית. ככל שעולה מספר המשתמשים בטלפונים סלולריים באזור מסוים, עולה מספר האנטנות הנדרש לאספקת הקליטה והשידור.

    מה עדיף? להרחיק אנטנות ממסר מבתי-מגורים, או לרכזן במקום אחד
    במרחק של מספר ק"מ?

    ברמה העקרונית עדיף לפזר אנטנות ממסר, המשדרות כל אחת בעוצמה נמוכה. הדבר דומה לתאורת גן מפוזרת עם הרבה נוריות קטנות, במקום לסנוור אנשים עם 2-3 פנסי ענק. כך גם יותר נעים לשמוע מוסיקת רקע המושמעת מהרבה רמקולים קטנים, מאשר להיות מופגז בדיסקוטק עם מספר מצומצם של רמקולי ענק. פתרון מעין זה הוצע בעיר מודיעין. אולם בשל התנגדות התושבים, התוכנית שם טרם יצאה אל הפועל.

    כיצד ניתן לקבל מידע על אתרי שידור?

    במפה האינטראקטיבית של אתר המשרד להגנת הסביבה ניתן לקבל מידע אודות תאריך ההקמה, הפעלה ובדיקה אחרונה של מוקדים לשידור סלולרי: מפת אנטנות סלולריות.
    הערה: בדרך כלל הנתונים הם נכונים, אם כי מספר פעמים מצאנו נתונים שלא היו מעודכנים באתר הנ"ל.

    אין לסמוך על נתונים המפורסמים באתרים פרטיזניים דוגמת האתר של נענע. הנתונים שם אינם מעודכנים. המשרד להגנת הסביבה אחראי לתקן את הנתונים המפורסמים באתרו. במידה ואתם מוצאים נתון שגוי. מומלץ לפנות, במקביל, לרשות המקומית - האחראית על מתן היתר הבנייה למתקן מסוים וכן לחברה הסלולרית המפעילה, כדי למצא מה קרה בפועל. אל תופתעו לגלות התנהלות בלתי הולמת בניגוד לדין. אם אינכם מאמינים לנתונים שימסרו לכם אתם רשאים להזמין מדידה של מודד בלתי תלוי. אולם, לפי הוראות חוק הקרינה הבלתי מייננת, תשס"ו-2006 והתקנות שאושרו בינואר 2009, אין להתייחס למדידות שנערכו ע"י מודד שלא הוסמך ע"י המשרד להגנת הסביבה.

  • רשימת מודדים שהוסמכו ע"י המשרד להגנת הסביבה.

    איננו ממליצים על מודדים אלו או אחרים.

    מהם הפרטים שיש לבקש מהגורמים המוסמכים?

    א. העתק היתר בנייה מהרשות המקומית
    מומלץ לבקש העתק של ההיתר, עם חותמת "נאמן למקור".

    ב. העתק היתר הפעלה למתקן מהמשרד להגנת הסביבה
    מומלץ לבקש העתק של ההיתר, עם חותמת "נאמן למקור".

    האם ניתן להציב אנטנות של מספר חברות על אותו תורן?

    כן. לפי השכל הישר:
    1. אם נמצא מיקום טוב לאנטנות ממסר, מדוע לא תוכלנה כל החברות הסלולריות להשתמש בו?
    2. ריכוז אנטנות של מספר חב' סלולריות על אותו תורן עשוי לסייע בבקרה ובפיקוח על קרינתן. יחד עם זאת, הנחיות המשרד להגנת הסביבה קובעות שסף החשיפה הסביבתית לאנטנות יהא 10% מהסף הבריאותי כפול מספר החב' הסלולריות הקיימות על אותו תורן. כלומר, ככל שירבו חב' סלולריות באותו אתר סף החשיפה הסביבתית המותר עולה. (שבפני עצמו גבוה ביחס לקיים במדינות אחרות).

    היכן ניתן לקבל מידע על פריסת האנטנות באזור מגורים מסויים?

    המידע אמור להיות מצוי וזמין לידיעת הציבור ברשויות המקומיות ובמשרד להגנת הסביבה.
    ר' מפת אנטנות סלולריות של המשרד להגנת הסביבה.
    מומלץ לא להסתמך על מפות המצויות באתרים אחרים. במידה ואתם מגלים אי התאמה בין המפורסם באתר המשרד להגנת הסביבה לבין המציאות, הודיעו למשרד להגנת הסביבה. אם הודעתכם לא תטופל, אנא הודיעו לנו.

    מה עדיף, הרבה אנטנות בתוך העיר או אנטנות רחוקות מסביב לעיר?

    לשאלה זו אין תשובה חד משמעית. הכל עניין של טופוגרפיה. למשל, בצפת או בירושלים - בשל התנאים הטופוגרפיים המיוחדים - ניתן להרחיק את האנטנות כך שיוצבו מסביב לעיר. אם יהיה קו ראיה ללא הסתרות בין האנטנות לבין איזור הכיסוי המיועד ניתן יהיה להקטין את העוצמה.

    האם קיימות בדיקות תקופתיות של האנטנות כדי לבדוק תקינות האנטנות ועמידה בתקן?

    בדיקת עוצמת קרינה נעשית בד"כ סמוך להתקנה ראשונה של אנטנת ממסר מסויימת. בדיקת קרינה חוזרת נערכת רק במקרה של שינוי הנעשה במשדר. על פי תנאי ההיתר שניתן לחברות הסלולריות מחויבות החברות בביצוע מדידה חוזרת לפי דרישה מקצועית של הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה. בפועל כמעט ולא מבוצעות בדיקות קרינה חוזרות. בכל מקרה יובהר בזאת כי בדיקות הקרינה כפי שהן מבוצעות כיום אינן אמינות.

    למידע נוסף, ר' בדיקות הקרינה הסלולרית בישראל לא תקינות.

    אם חברה סלולרית מחליטה לשנות את עוצמות השידור או את האנטנה מה עליה לעשות?

    עליה לבצע את כל הבדיקות הנדרשות ולפנות לקבלת היתר חדש.

    באילו תדרים משדר טלפון סלולרי?

    התקשורת הסלולרית מבוצעת כיום בשלשה תחומי תדר:

    1. 800-900 מגהרץ, ידוע בשם CELLULAR

    2. 1800-1900 מגהרץ, ידוע בשם PCS

    3. 2100-2200 מגהרץ, ידוע בשם UMTS או "הדור השלישי"

    מה הספק השידור של מכשיר נייד?

    הספק השידור המירבי המשודר ע"י טלפון נייד נמדד בווואטים (W) והוא נע, על פי רוב, בתחום 0.25 - 0.6 וואט בממוצע. ההספק המירבי של מכשיר נייד תלוי בשיטת השידור ובדגם הספציפי של המכשיר. הספק השידור של מכשיר נייד יורד כאשר הקליטה טובה. משמע כאשר יש לידכם אנטנות ממסר בתחום השידור המתאים הספק השידור של המכשיר הנייד שלכם יורד!

    מה הספק השידור של אנטנת ממסר?

    אנטנות ממסר משדרות בהספקים הנעים בין וואטים בודדים ובין למאות וואטים.

    מהי שיטת השידור של טלפון סלולרי?

    קיימות שיטות שידור שונות, אנלוגיות, דיגיטליות וכד'.

    כיצד מושפע גופינו משיטות השידור השונות?

    גופינו רגיש בעיקר לפולסים בתדר נמוך כשל גלי המוח (אלפא, ביתא, דלתא, תטא) בין 0 ל- 30 הרץ בערך.
    מערכות סלולריות הפועלות בשיטות מיתוג שונות פולטות בין היתר תדרים אלו וגורמות במקרים מסויימים להפרעות נוירולוגיות חמורות בגופנו, ר' סימוכין 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10 חיפוש מקורות נוספים.

    מידע נוסף על נזקים כתוצאה של קרינה א-תרמית.

    האם טלפון אלחוטי ביתי פועל באותה צורה כמו טלפון סלולרי/נייד?

    טלפונים אלחוטיים ביתיים משתמשים בטכניקות שידור שונות ובתדרים שונים מהנהוג במערכות הסלולריות והספקם בד"כ נמוך מהמכשירים הסלולריים.

    טלפונים אלחוטיים מהדור הקודם עובדים בתדר של 49 מה"ץ בערך וטווח הפעולה שלהם עד כ-30 מטרים. הטלפונים החדשים יותר פועלים בתדר 2400 מה"ץ וטווח הפעולה שלהם גדול יותר. יש דגמים המשדרים באופן רציף גם כאשר לא מנהלים שיחה!

    האם שימוש בטלפון סלולרי מסוכן?

    טלפון סלולרי פולט קרינה אלקטרומגנטית במהלך הפעלתו.

    המלצות ארגון הבריאות העולמי, WHO, אינן מספקות.
      המשתמשים הופקרו ע"י הרשויות האמורות להגן עליהם!

    הסבר:

    אין חולק על כך שבעוצמות קרינה גבוהות מאד העולות על 450 מיקרו-וואט לסמ"ר (בתדר של 900 מה"ץ) יש אפקטים של חימום. אולם מזה מספר שנים ידוע כי גם בעוצמות נמוכות בהרבה יש השפעה של קרינה בלתי מיננת על הגוף החי (אפקטים א-תרמיים) על המערכת העצבית (נוירולוגית) בגוף וכן על-ידי שינויים הנגרמים באיזון הרדיקלים ברקמות חיות. מחקרים שבוצעו על רקמות שאינן חיות אין בהם כדי לייצג את הגוף החי. מחקרים שבוצעו במשך שנים על בעלי חיים ועל בני אדם מראים כי לקרינה א"מ בלתי מייננת בעוצמות נמוכות יחסית יש השפעות ביולוגיות שליליות.

    הסבר: מדוע הנזק הצפוי מטלפון נייד גדול יותר מהנזק הצפוי מחשיפה מאנטנות ממסר?

    היש מחקרים המעידים על נזקים כתוצאה של חשיפה לקרינת רדיו?

    ידוע לנו על כ-15,000 מחקרים המעידים על כך כי קרינה בלתי מייננת בעוצמות שאין בהן כדי לחמם רקמה חיה (אפקט א-תרמי) גורמות הפרעות תפקודיות לגוף החי. ר' למשל טבלה החושפת רק טפח משלל המחקרים שבוצעו בנושא נזקי עקרון הזהירות המונעת, בתדרי טלפון סלולרי.

    נזקים אפשריים:

    שינויים גנטיים (ר' קורנשטיין), רגישות יתר אצל ילדים (הפרעות בחלוקת תאים בגדילה), הפרעות במערכת העצבים (השראת זרמים בתדרים נמוכים 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9), פגיעה במוח (שיבוש פעילות יוני סידן), פגיעה בשמיעה (נוירומה אקוסטית), פגיעה בראיה (עדשת העין), פגיעה בפוריות (לפני ההפריה אצל האשה והגבר ולאחר ההפריה בעובר), פגיעה בדם (ספירת כדוריות) ובלב (הפרעות בדופק) והשפעות מסרטנות (דיכוי הורמון מלטונין). ר' טבלה המתמצתת תוצאות של מחקרים; ר' סקרים על מחקרים שנעשו 1.

    כיצד התייחס עד כה משרד הבריאות למחקרים המעידים על נזקי קרינה א-תרמית?

    מאז שנת 2005 פירסם משרד הבריאות את עמדת המדינה בעניין נזקים לטלפונים סלולריים על פי עמדת ארגון הבריאות העולמי שעודכנה בשנת 1998.

      להלן תמונת מסך של אתר משרד הבריאות כפי שנצפתה בתאריך 11/9/2007.

    תמונת מסך: משרד הבריאות מתעלם מהעובדות בשטח

    עמדת משרד הבריאות, כאמור לעיל, עמדה בסתירה למתרחש במציאות. אין מנוס מהמסקנה כי לא זו בלבד שמדינת ישראל איננה מדינה מתקדמת, אלא יש בכך להצביע כי שר הבריאות ואנשי משרדו זלזלו בבריאות התושבים!

    רק ביולי 2010 עדכן משרד הבריאות את עמדתו, כאן

    בתאריך 27/2/11 התבשרנו כי המנכ"לים של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה הביעו התנגדות להכנסת הדור הרביעי של התקשורת הסלולרית, כל עוד לא נבחנה השפעת החשיפה לקרינה שעלולה להיווצר.

    הטבלה באתר זה יש בה כדי ללמד כי מחקרים שבוצעו החל משנות ה-90 של המאה שעברה ואילך חשפו מנגנונים המעידים על פוטנציאל לנזקים חמורים הנגרמים לגוף חי כתוצאה של קרינה בלתי מייננת, בעוצמות א-תרמיות (עוצמות שלא גורמות לחימום). משרד הבריאות "לא שמע" על כך. מומחי המשרד הנ"ל נותרו מקובעים בעמדתם מאז שנת 1998 ועד לאחרונה.

    כיצד התייחס עד כה משרד המסחר והתעשייה לאחריותו לשיווק מכשירים ניידים?

    משנת 2002 ואילך משווקי מכשירי טלפון סלולריים חייבים להדביק מדבקה על האריזה בגודל של 5X5 ס"מ לפחות, ובה צ"ל כיתוב באותיות בולטות לעין (תקנה של משרד התמ"ס):

    "טלפון נייד זה פולט קרינה בלתי מייננת;
    פרטים והסברים על רמת הקרינה של דגם טלפון נייד זה
    ורמת הקרינה המרבית המותרת, בעלון המידע המצורף
    ".

    כיצד התייחס עד כה המשרד להגנת הסביבה למחקרים המעידים על נזקי קרינה?

    המשרד להגנת הסביבה טרם התייחס לגופו של עניין למחקרים שיש בהם כדי להעיד על השפעותיה המזיקות של קרינה בלתי מייננת, ברמות חשיפה א-תרמית - נמוכות, עשרות ואפילו מאות מונים מרמות קרינה הגורמות לחימום רקמה חיה. מדובר באפקטיים א-תרמיים (כאלו שאינם גורמים לחימום תא חי). המשרד טען וממשיך לטעון כי פעל לפי עקרון הזהירות המונעת, כאשר קבע על בסיס המלצות ארגון הבריאות העולמי, WHO, ערכי סף ל"חשיפה סביבתית".

    לטענת המשרד להגנת הסביבה ערך זה יש בו כדי "למנוע בביטחון מלא" (כך לדבריו) השפעות בריאותיות ידועות. בהתאם לכך החליט המשרד על הגבלת עוצמת ההקרנה מתחת ל- 45 מיקרו-וואט לסמ"ר, בתדר של 900 מה"ץ, או 100 מיקרו-וואט לסמ"ר בתחום "הדור השלישי".

    בתאריך 1 באפריל 2007 השיב המשרד להגנת הסביבה לשאלות עמותת אומ"ץ.

    עמותת אומ"ץ טענה כי תשובות המשרד ניתנו לא לגופו של עניין, שכן המשרד התעלם, למעשה, מעיקרון הזהירות המונעת, הגם שהוא מודה בחשיבותו של עקרון זה.

    בתשובתו ניסה המשרד להגנת הסביבה ליצור אשלייה שהוא היה זה שיזם את חוק קרינה בלתי מייננת, דבר שאינו אמת. היו אלה חברי הכנסת, יורי שטרן ז"ל, אופיר פינס וח"כ אחרים (יבדלו לחיים ארוכים), שדחפו לחקיקת החוק, שהמשרד להגנת הסביבה ניסה תחילה לטרפדו. רק משנוכח המשרד לדעת את רחשי לב הציבור הוגשה "הצעה מטעם הממשלה".

    המשרד להגנת הסביבה מזכיר בתשובתו (ובצדק) כי במטרות החוק מופיעה ההוראה המחייבת לפעול על פי "עקרון הזהירות המונעת". אבל חרף זאת קביעתו השרירותית של "הממונה" (ד"ר סטיליאן גלברג) לסף חשיפה סביבתי העומד על 10% מהסף שקבע ארגון הבריאות העולמי לחשיפה מהווה התעלמות מוחלטת משאלות עמותת אומ"ץ ומתוצאות המחקרים שהוצגו בפני בכירי המשרד להגנת הסביבה.

    בשנת 2001 טען הממונה על אגף קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה:

    "לפי כל המידע שבידי המשרד להגנת הסביבה, אין שום הוכחה מדעית, שהקרינה ובוודאי לא ברמות הקיימות בצורן, יכולה לגרום לאיזה סיכון."
    ר' פרוטוקול ישיבת הועדה לביקורת המדינה 12/11/01
    ר' מסמך רקע לדיון בנושא: קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת - 29 באוקטובר 2002
    ר' מסמך רקע לדיון בנושא: אנטנות המייצרות קרינה אלקטרומגנטית ביישוב צורן - 29 באוקטובר 2002

    יובהר כי מה שקרה בצורן היה שערוריה שאין כדוגמתה. אין לנו ספק הקרינה שנפלטה מהאנטנות בצורן גרמה לנזקים בריאותיים של ממש. עוד יובהר כי מה שקרה בצורן חמור בהרבה ואינו בר-השוואה לנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם מרמות קרינה של אנטנות הסלולריות. שכן, מדובר במרחקים שונים (ביחס לאור הגל), בתדרים שונים, עוצמות שידור שונות ובטכניקות שידור שונות. אבל עמדת המשרד להגנת הסביבה (המוטעית) נותרה בעינה וזה הדבר המדאיג.

    עוד טוען המשרד שהוא מפקח באמצעות היתרי קרינה "על 100% ממוקדי השידור הסלולריים הפועלים ברחבי הארץ". אין בטענה זו אמת. המשרד אינו מבצע, בכל מקרה המובא בפניו "מדידות פיקוח וניטור בכל מקום שיש חשש של אזרחים". המקום היחיד בארץ בו החל, לאחרונה, להתבצע "ניטור" הוא בחיפה. הניטור נעשה בפיקוח ובאחריות איגוד ערים חיפה.

    עמותת אומ"ץ המליצה להדק את הפיקוח הציבורי (בשת"פ עם הקואליציה לבריאות הציבור ובשיתוף הציבור הרחב) על ביצוע ה"ניטור" כמפורסם.

    לעניין תקן ישראלי, ת"י 17025 המשרד להגנת הסביבה מבין שפעל בניגוד להנחיות האמורות בתקן הנ"ל. אבל בתשובתו לעמותת אומ"ץ הוא מנסה לטייח את מחדליו בנושא זה. אומ"ץ תוכיח כיצד המשרד להגנת הסביבה הסמיך מודדים, תוך התעלמות מהנחיות תקן ישראלי, ת"י 17025.

    לעמותת אומ"ץ אין ספק כי המשרד להגנת הסביבה אינו "משתף בכל מקום אפשרי את הציבור בקבלת ההחלטות בתחום קרינה בלתי מייננת", כטענתו.

    אנו מודאגים מהמצב כיום, בו לא ניתן לדעת בוודאות מה עוצמת השידורים בכל מקום ומקום ומה מידת הנזק שעלול להיגרם באיזור מסויים. כל זאת משום שגם נושא מדידות הקרינה במדינת ישראל טרם הוסדר, חרף הצהרות חסרות שחר של בכירים במשרד להגנת הסביבה.

    יותר מכל מודאגת עמותת אומ"ץ מאמירתו של יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, במהלך דיון שנערך בתאריך 8/10/07. ח"כ פינס אמר:

      "אחרי שגמרנו להתבדח אני אומר ברצינות, מה זה שווה מה שאנחנו מחליטים אם דוקטור סטיליאן לבד אמור לפקח אז כל העסק הוא בדיחה."
    דקות ספורות לאחר מכן הגיב המשנה למנכ"ל, ד"ר יוסי ענבר בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בתאריך 8/10/07:
      "אנחנו מנצלים את התקציב שלנו כולו, הוא הרבה פעמים בתת-ביצוע לא בגלל חוסר יכולות של המשרד אלא בגלל המנגנונים שמקשים עלינו לבצע את התקציבים."
      "לגבי כוח אדם, תגברנו את אגף הקרינה באדם או שניים, אבל זה כמובן לא מכסה את נושא הפיקוח. כחלק מהפיקוח, כמו שאמר סטיליאן, הוא דרך הרשויות המקומיות וחלק מהפיקוח אמור להיות דרך ‎out sourcing, שאמור להיות דרך תקציב מיוחד לנושא. אין בעיה לנצל תקציב כזה, כי אתה רוכש פעילות ומבצע אותה."
    בידנו ראיות לכאורה כי ד"ר יוסי ענבר (שבינתיים פרש מהמשרד) הסתיר במזיד מהנוכחים את העובדה שאין לה עוררין; הממונה על הקרינה (מר ליאור אלוביץ), שהיה יד ימינו של ראש האגף (ד"ר סטליאן גלברג) ירד לאוסטרליה ומזה למעלה מחצי שנה לא נמצא לו מחליף.

    לאור האמור לעיל, אין מנוס מהמסקנה כי המשרד להגנת הסביבה איננו מגן על הציבור. נהפוך הוא, פעילותו של המשרד - עד כה - יש בה כדי להצביע על כך שצמרת המשרד הזה שרתה את בעלי ההון, השולטים בחברות הסלולריות, על חשבון בריאות הציבור הרחב.

    בתאריך 27/2/11 התבשרנו כי המנכ"לים של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה הביעו התנגדות להכנסת הדור הרביעי של התקשורת הסלולרית, כל עוד לא נבחנה השפעת החשיפה לקרינה שעלולה להיווצר.

    האם חוק הקרינה הבלתי מייננת פותר את הבעייה?

    ב-1 ביונאר 2006 פורסם ברשומות חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006
    (ר' גם בויקיטקסט).

    על המשרד להגנת הסביבה הוטלה החובה להתקין תקנות ליישום החוק לא יאוחר מסוף דצמבר 2006. התקנות אושרו במסגרת דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. טיוטת תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס''ח - 2007 word file. אבל פורסמו ברשומות רק בינואר 2009 ובפועל אלו תקנות "מעוקרות" תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס''ט - 2009pdf file התקנות בקובץ וורד.

    מה היא מידת חשיפת חיילי צה''ל לקרינת רדיו ומכ''ם ומהם הסיכונים?

    קרינת רדיו ומכ''ם היא גורם מסרטן אפשרי . (מצד אחד יש מחקרים שיש בהם כדי ללמד על השפעה מסרטנת ומצד שיני כמות התוצאות לא מספיקה לזיהוי מדעי בטוח.) קבוצות מסוימות של חיילי צה''ל חשופות לקרינה החזקה הרבה יותר מהמקובל במגזר האזרחי ולכן הסיכון לגביהם גדול הרבה יותר.

    חשד כבד לתחלואה בסרטן בגלל חשיפה לקרינה בקרב קבוצות של חיילי צהל המפעילות ציוד קורן מוצג בעיקר בדו''ח מבקר המדינה 52 א', בכתבה של נטע זך "לא בקרב ולא בקישון" (עיתון הארץ, 31/03/2003) ובחוות דעת של פרופסור אליהו ריכטר . חשד למקרים דומים עלה בתעשייה הביטחונית.

    מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב בצה"ל ובמקומות העבודה?

    1. למיטב הבנתנו, על פי סעיף 31 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006 , צה''ל ומערכת הביטחון מחוייבים להתקין תקנות קרינה משלהם כדי להבטיח שפעילות היוצרת קרינה תבוצע ככל האפשר בהתאם להוראות החוק, וזאת בהתייעצות עם הממונה על הנושא במשרד לאיכות הסביבה ותוך הקטנת חשיפת החיילים למינימום האפשרי על פי עיקרון הזהירות המונעת כמוגדר בסעיף 1 לחוק. יש לקיים חוק זה, במיוחד לאור פרק הקרינה הבלתי מייננת בצה"ל בדו''ח מבקר המדינה 52 א'. יש מקום לתיקון החוק כדי שנושא זה יהיה ברור יותר.
    2. כל חייל ועובד שנחשף לרמות קרינה שמעל החוק החל על שאר האזרחים זכאי לדעת למה הוא נחשף. המלצתנו היא שצה"ל והמעסיקים יספקו לכל חייל ועובד שנחשף מעל לתקן האזרחי דו''ח המפרט את מאפייני החשיפה.  כך ניתן יהיה לפצות חיילים ועובדים שייפגעו מקרינה עודפת במסגרת שירותם / עבודתם כמו יתר הנפגעים עקב שירותם.
    3. מומלץ לבדוק את מקרי תחלואה חריגים בסרטן בצה"ל ובמקומות העבודה החשודים כקשורים לקרינת רדיו ע''י הגוף האקדמי בלתי תלוי. המצב היום בו מקרים אלו מסתיימים ע''י כתבה בעיתון במקרה הטוב ובהשתקה במקרה הרע בלי בדיקה מדעית מקצועית אינם מביאים כבוד ליכולת המדעית והאתית של ישראל ויש לתקן זאת.

    מה דעתנו על רמות החשיפה המותרות?

    אנו עומדים על כך כי בשום מקרה (כולל עובדים וכולל כל המשרתים בכוחות הבטחון) לא ייחשף אדם לשטף קרינה העולה על עשרה אחוזים מערך "הסף הבריאותי", כפי שפורסם ע"י ארגון הבריאות העולמי.

    באזורי מגורים וליד מוסדות ציבור מחוץ למבנים לא ייחשף הציבור לרמות שטף קרינה העולות על 1% מערך "הסף הבריאותי". תנאי זה יבטיח כי בתוך המבנים שטף הקרינה יהיה נמוך יותר.

    זאת ועוד, מתקני גישה אלחוטיים בתוך המבניים (דוגמת אוניברסיטת חיפה) יותקנו באישור מיוחד שייבדק בין היתר גם ע"י נציגי ציבור (כגון חברי עמותות בריאות וסביבה) אשר יתמנו בהליך שקוף וגלוי לציבור הרחב.

    אנו ממליצים לאמץ ערכים מחמירים לסף חשיפה סביבתית כפי שנעשה במדינות שונות באירופה

  • התייחסות אומ"ץ לתקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ז-2007
  • דברי הסבר / הרחבה להתייחסות אומ"ץ לתקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ז-2007
  • בדרך אל הטבע (רשת ב') בנושא תקנות קרינה בלתי מייננת
  • מדידות עוצמת קרינה אינן מדוייקות הקלק והמתן כדי לשמוע את פס הקול
  • היש פתרון לבעית הקרינה מהמכשיר?

    היש לכם שאלות נוספות? רוצים לקבל הבהרה? יש לכם הערות, או בקשות?

    אנא קראו בעיון את התשובות לשאלות בדף זה. רק אם לא מצאתם באתר זה תשובה לשאלתכם בנושא עקרוני, תהיו רשאים לפנות אלינו בדואר אלקטרוני ל- העתיקו ידנית את הכתובת אנא העתיקו את הכתובת ידנית.

    בכל פניה בנושא עקרוני יש לכלול שם מלא, כתובת, מס' טלפון להתקשרות וכתובת מייל
    וכן מומלץ לצרף חומר ראיות / מסמכים רלוונטים.
    אנו לא מטפלים בעניינים אישיים ולא נשיב לשאלות אישיות של הפונים אלינו, אלא אך ורק בנושאים עקרוניים.
    אם יש לכם שאלה עקרונית, שאין לה מענה בדפים אלו, הפנו שאלתכם בדואר אלקטרוני, כאמור לעיל.

  •  

    יום עיון: קרינה סלולרית וסרטן - מדע או דמיון?

    מידע זה מוגש כשרות לציבור והינו כללי ותמציתי ואין לראותו כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי מקצועי, ייחודי ומפורש לפני כל פעולה ו/או טיפול שתנקטו.

    © כל הזכויות שמורות לדורון טל

    אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל. כל זאת מבלי לשנות או לפגוע במבנה הדף.
    על דף זה חלים חוקי זכויות יוצרים. אין לערוך אותו ו/או לעשות בו כל שימוש שלא למטרות שלשמן נועד.

    חזון: איכות חיים | מטרה: אחריות חברתית | דרכי פעולה: התאגדות המגזר השלישי | עוד...

    תגיות: אחריות חברתית | אחריות אישית | אחריות חברתית | אחריות ציבורית | לקיחת אחריות | איחוד כוחות | איכות הסביבה | התנועה לאיכות השלטון | איכות חיים | אהבת הטבע | אין לנו ארץ אחרת | אכיפת מהירות | אמון הציבור | ארגונים | אומ"ץ | אריה אבנרי | ביקורת | ביקורת המדינה | הדורות הבאים | הישרדות | המפץ הגדול | המגזר השלישי | הפרדת הדת מהפוליטיקה | השיטה | התחממות גלובלית | התחממות עולמית | התנדבות | התפתחות התודעה | ועדת שפיר | חבורות זמר | חברה וקהילה | חברה-סביבה-בריאות | חוג בית | חומרים מסוכנים | חילופי שבויים | חיפוש קפה דה מרקר | טוהר המידות | טרשת נפוצה | כלכלה חברתית | כרמיאל | כרמיאלי | לא תשא | לכידות חברתית | מבקר המדינה | מדיניות כלכלית | מדיניות מוניציפאלית | מדע | מאבק חברתי | המחאה החברתית | מנהל תקין | משטרת ישראל | מלחמת יום כיפור - חשיפה | איזון כלכלי חברתי | סביבה | סלולרי סרטן | מעורבות הציבור | עדי אלדר | עיריית כרמיאל | חדשות כרמיאל | פעיל חברתי | צדק חברתי | כולנו בסירה אחת | רק ביחד ננצח | מהפכה | רק ביחד נצליח | ערבות הדדית | פרקליטות המדינה | קהילה | קואליציה של ארגונים | קיימות / הישרדות | קרינה סלולארית / קרינה סלולרית | מדריך טיולים | שבע ברכות | שוויון בפני החוק | שוק חופשי | שחיתות | שיטת השקשוקה | שינוי חברתי | שינוי ערכים | שינוי השיטה | שינוי שיטת הממשל | שינוי תודעתי | שקיפות | למען הדורות הבאים | שירות לאומי | שיתוף פעולה | שיתופי פעולה | תודעה ציבורית | תנועה חברתית | תנועות חברתיות | תנועת אומ"ץ | תצהיר כוזב