up   מהו צדק חברתי? כיצד ניתן להשיגו?

אמ;לק   נוצר אוגוסט 2007, עודכן יוני 2019

הקדמה | דוגמאות | דיון | הצעה | ערכי יסוד | יוזמות » זה בידנו!
ממחאה למאבק » ארגונים | סוגי דמוקרטיה | מפלגות דמוקרטיה ישירה
שוק חופשי | חזון המחאה החברתית | לקריאה נוספת
ארוך מדי? למה לא תקראו?

רק עם חברתי יכול ליצור צדק חברתי

up הקדמה

חושבים על צדק חברתי? רוצים צדק חברתי? איך עושים צדק חברתי?
האם צדק חברתי הוא צדק אוניברסלי - מוחלט, או יחסי?
האם מה שאתם חושבים כצודק טוב לאחרים? אולי לכל אחד מכם מגיע צדק לפי פרשנותו?
האם צדק חברתי אמור לשרת כל פרט בחברה, או בעיקר את הקהילה בכללותה?
האם מותר למדינה להתערב בחיי הפרט? אם כן, עד כמה?

אפשר להמשיל חברה אנושית (מדינה) לגוף חי.
כאשר מופר האיזון החברתי, פרטים מסוימים במדינה פוגעים בזולתם,
כמו סרטן הפוגע בגוף חי.

הועלה ליוטיוב ע"י הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתאריך 15 אוקטובר 2012
איך דווקא כשעם ישראל יעבוד בהדדיות האחד עם השני נוכל להגיע למה שנקרא "איזון חברתי", ואיך ניתן לעשות זאת בפועל?

מהו, אם כן, צדק חברתי?

התשובה לכך אינה מוחלטת, כיוון שמושג זה כולל בתוכו משמעויות חברתיות ופוליטיות
שונות, חלקן אף מנוגדות זו לזו. זאת משום שאנשים שונים תופשים את מושג "הצדק החברתי"
באור שונה, בהתאם לתפישת עולמם ולערכים בהם הם מאמינים.
יחד עם זאת, קיימת הסכמה בקרב רוב הציבור כי ללא השקעה נאותה של המדינה בחינוך
ובהשכלה גבוהה לטובת אזרחיה, הפערים החברתיים יתרחבו והצדק החברתי יתרחק.

המחזאי והסופר, יהושע סובל, מסביר את המושג צדק חברתי
כקיום של אמנה חברתית עליה מושתתת החברה הישראלית.
אי קיום אמנה זו מעורר תחושה של אי צדק.

הוקלט בכנס חיפה השני לאחריות חברתית, 08/04/2008.

הערוץ האקדמי, אוניברסיטת חיפה © 2008

up דוגמאות

מהו צדק חברתי?

מבוסס על דברי אלכס אנסקי בגלי צה"ל 30/6/12:

* צדק חברתי אומר:

ברגע שאנו חיים במדינה עליה חלמנו אלפיים שנות גלות, ולא בחרנו לגור בג'ונגל (לדוגמא) יש בינינו לבין המדינה חוזה, כמו בכל מדינה מתוקנת.

החוזה פשוט מאוד, אבל מאוד חשוב.

אם הוא מופר בראש חוצות לאורך תקופה ארוכה – מישהו צריך לשלם על זה מחיר, או לחזור לכללים הבסיסיים של החוזה.

אחרת אנחנו מרגישים שהחוזה הופר בריש גלי ואנחנו לא מוכנים לשתוק על כך יותר.

החוזה אומר כך :

המדינה לוקחת מהאזרח כסף באמצעות מיסים ישירים כמו מס הכנסה וביטוח לאומי ומיסים עקיפים כמו מע"מ.

המדינה מצפה מהאזרח להיות שומר חוק, לשלם מיסים בזמן, להתגייס לצבא ובתמורה היא התחייבה לספק לאזרח חינוך ראוי, מערכת בריאות תומכת, הגנה מפני פשיעה, שהיא תחלק את משאבי הארץ ואת תקציביה לכולם באופן שווה ותשמור על האזרח שיוכל לחיות את חייו בכבוד.

* צדק חברתי משמעו שאין לאשפז אמהות וסבתות במסדרון, כאבן שאין לה הופכין, כי המדינה התחייבה לדאוג להן וגם לנו למערכת בריאות ראויה.

* צדק חברתי משמעו שאיננו אמורים להוסיף אלפי שקלים בכל שנה לחינוך שהמדינה הבטיחה לנו שהוא יהיה חינם. יש לגבי זה אפילו חוק.

* צדק חברתי אומר שמי שמרוויח יותר ישלם יותר מס מאלה שמרוויחים פחות .קוראים לזה מדרגות מס.

* צדק חברתי אומר שאסור להקים ממשלה של 39 שרים בכנסת של מאה ועשרים מושבים. ואם לא די בכך, מכל 39 עזי המצח אין שר רווחה אחד במשרה מלאה.

* צדק חברתי אומר שלא יתכן שבין 39 שרים לא יהיה אפילו שר בריאות אחד. זה פשע אזרחי מהמעלה הראשונה.

* צדק חברתי אומר שאת משאבי המדינה מחלקים שווה בשווה בין כולם, ולא מעדיפים חלקי ארץ שנויים במחלוקת ובטח לא נותנים ל-300 אלף תושבים הרבה יותר מאשר לכל ה-6.3 מליון האחרים. מגזר חרדי –פרזיטי - אנטי ציוני - מקבל, מכספי המסים שאנו משלמים מעמלנו, כשוחד, מענקים נדיבים מהמשלה - תמורת אבטחת שלטונה ,בו-בזמן, שהרוב העמל קשות לגדל ילדיו, נאלץ לפרנס – בעקיפין - שפע של ילדים של הורים בטלנים ,שלא תורמים מאומה למדינה ולחברה ומשתמטים, דרך קבע, מהגנת המדינה ו! בינינה - ועם-זאת ,זוכים מכל טובה.

* צדק חברתי אומר שלא ייתכן שנשים וגברים יעבדו עד גיל 67 ובה בעת מגזר שלם ייצא לפנסיה, שכל השאר יכולים רק לחלום עליה, מכספי המס של אלה שעובדים עוד 27 שנים אחריהם.

* צדק חברתי אומר שמהכסף שאנו משלמים למיסוי למדינה, הרבה כסף שאנו משלמים לה, היא תדאג גם לדפוקים בחברה, לנשים המוכות, לניצולי השואה, לנוער בסיכון, לשכבות הדפוקות כל כך שאין להם שום ייצוג בשום מקום.

המדינה צריכה לדאוג להם!!! לא עמותות שאנו תורמים להם שוב כסף.

המדינה. זה התפקיד שלה.

כי כל החלקים האלה הם חלק מאיתנו, הם בשר מבשרנו והם הופכים אותנו לאומה חלשה יותר כשאף אחד לא מטפל בהם,

הם הזקנים שלנו, שרעבים ללחם וזקוקים לתרופות, זה הנוער שלנו, שמתדרדר לסמים וממלא את בתי הכלא שאנו מממנים, זה הנוער שלנו שאונס ורוצח כאילו אין פה חוק ואין סדר.

* צדק חברתי אומר, יותר שיטור, יותר שוויון בפני החוק.

* צדק חברתי אומר ששר ואו ראש ממשלה לא יעבור לגור פתאום במגדלים מפוארים, או בקיסריה ויקנו דירות במיליוני דולרים, כי הם לא אנשי עסקים, הם נבחרי ציבור.

* צדק חברתי אומר ששר שנחקר כבר למעלה מעשור על זה שהוא קיבל מיליוני שקלים מחברות קש, לא ישתלח באלה המבקשים את הצדק ויגיד שהמסעדות מלאות ולא בטייקונים.

* צדק חברתי אומר שלא יכול להיות שנתב בנמל ירוויח פי עשרה ממורה. כי בידי המורים אנו שמים את היקרים לנו מכל- את הילדים שלנו, כי המחנכים מטפלים באחד מהיסודות הכי חשובים לעתיד שלנו כעם ומדינה ..והנתב סך הכל מעביר סחורות ומי כמו היהודים כדי לדעת כמה השכלה, היא היא הנותנת.

* צדק חברתי אומר שאין מקום לכך שחלק קטן מהעם יקבע לחלק גדול מהעם מי צריך לזכור את הנ! ופלים, אלוהים או העם שלשם תקומתו בארץ מולדתו הם נפלו.

* צדק חברתי אומר שהמדינה צריכה לשמור על האזרח מפני קרטלים, מפני הבנקים שמרוויחים מיליארדי דולרים כל שנה, מוותרים לבעלי חוב גדולים ואת האזרח הפשוט הם רודפים עד חרמה.

* צדק חברתי משמעו שהמדינה צריכה למסות את רווחי הענק של החברות האלה כי הם מגיעים ישירות מהכיס של כל אחד ואחת מהאזרחים. הפשוטים.

הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יפסיקו לברבר ולהבטיח הבטחות שווא, ויתחילו בצעדים מעשיים לתיקון העיוותים.

* צדק חברתי אומר שאתם לא תהפכו אותנו למדינה של אומרי הן ותשלטו לנו על המחשבות, את מי להחרים ואת מי לא.
    "אנחנו דמוקרטיה. זו הזכות שלנו וזו חובתנו האזרחית להתריע.
    העבירו את זה הלאה בבקשה. עד שהמסר יינשא על כל לשון.
    מאה אלף, או מאתיים אלף, או שלוש מאות אלף. והם עדיין לא הבינו את זה.
    תעבירו את זה הלאה,עם קרדיט, בלי קרדיט, זה באמת לא משנה.
    רק העבירו. כי הפעם הזו אנחנו לא נוותר!" - דברי אלכס אנסקי בגלי צה"ל 30/6/12

 

up דיון

"סוציאליזם דמוקרטי" מוגזם כבר גרם להרס חברתי, לאומי ומשפחתי.
הדרישה ל"חופש אחווה ושוויון" כבר הביא לקומוניזם דיקטטורי (אי שוויון בתחפושת).
"קפיטליזם חזירי" כבר הביא לעושר בלי יושר ולהון-שלטון מושחת (אי צדק).
מה הפתרון? היש שיטות נוספות?

יש המחלקים את הגישות/השיטות המקובלות כיום ל"צדק חברתי" לחמש קבוצות:
  1. השיטה הניאו-ליברלית - צמצום מעורבות השלטון בכלכלה הלאומית מתוך הכרה כי
    הסקטור הפרטי יעיל יותר. הסכנה: עלול להביא למצב של "אדם לאדם זאב".
  2. השיטה הסוציאל-דמוקרטית - מדינת רווחה; העדפה מתקנת לשכבות מוחלשות.
    הסכנה: המדינה שולטת ומתערבת בחיי הפרט; ריכוזיות יתר בידי המדינה גורמת
    לבזבוז משאבים בידי ביורוקרטים, שאינם לוקחים
    אחריות על העוגה הלאומית
    המסקנה: חירות ושוויון פוליטיים ריקים מתוכן בהיעדר חירות ושוויון באופן מעשי.
  3. הגישה הקהילתנית - (קומוניטריאניזם) מיתון אינדיבידואליזם מוגזם ותמיכה בקהילה;
    הכרה בצורך לאזן בין זכויות האדם של היחיד והאינטרס שלו לבין האינטרס של הקהילה.
  4. הגישה הליברטריאנית - לכל אדם אחריות אישית
    וזכותו להתנהג כרצונו, כל עוד אינו פוגע בחופש של אדם אחר;
    אסור לכפות על אדם לעזור לזולת, אבל אפשר לחנך אותו לזה.
  5. הגישה הפמיניסטית יש להיאבק בדיכוי נשים ובאפליה כנגדן בחברה.

up הצעה

אנו מציעים כאן גישה חדשה, מוכללת, שיש לה מכנה משותף המאזן בין הגישות הנ"ל.

צדק אפשרי רק בחברה מתוקנת, פתוחה לביקורת בונה ושואפת להשתפר.

צדק חברתי פירושו שוויון ערך האדם ומתן שוויון הזדמנות לכל אדם.

המימוש של צדק חברתי אפשרי רק כשיש איזון חברתי-כלכלי!

איזון חברתי-כלכלי
איזון חברתי-כלכלי אפשרי רק אם יש שוויון בפני החוק!
ביבי = בוזגלו = נוחי

שוק חופשי אמיתי אפשרי רק כאשר יש חופש פעולה לתאגידים ולגופים מסחריים
וכאשר המדינה מגינה על זכות הקניין ועל זכויות יוצרים של הפרט ומפקחת על
קיום על שוק חופשי היכן שאפשר. במקומות בהם לא ניתן לממש שוק חופשי,
המדינה תפקח על מחירים של מוצרי יסוד ושירותים בסיסיים.
המדינה אחראית למתן שירותים לנזקקים, על חשבון גביית מסים
ויחד עם זאת המדינה אחראית להפחתת המסים המשולמים לה,
למינימום ההכרחי לשימור חברה ערכית ומלוכדת.

up מתווה לערכי יסוד של צדק חברתי

*  איזון  בין  חירות  לבין  שוויון 
* ערבות הדדית וסולידריות חברתית  [ ביקורת ציבורית ]
*  איזון  בין  זכויות  לבין  חובות 
*  לקיחת אחריות 
*  אזרחות פעילה 
*  דמוקרטיה השתתפותית  הרחבה
*  פתיחות לשיח  שיביא לשינוי והתפתחות
* שמירה על  טוהר המידות 
* צדק חברתי צריך לבוא מתוכנו!

 כל הערכים שלובים זה בזה.   אם אחד מערכי היסוד הללו אינו מתקיים לא יתכן צדק חברתי! 
 ערכי היסוד חוברים את היחיד, הקהילה והסביבה, כמיקשה אחת, דינמית, פתוחה ומשתפת. 

חזון המחאה החברתית: ערכים ועקרונות היסוד
עיצוב וגרפיקה, יניב קקון

מימוש צדק חברתי אפשרי באמצעות 3 דרישות ו-3 ערכים:

הצדק דורש עם חברתי
ערכים
  1. אובייקטיביות
    עובדות לפני דעות
  2. שוויון בפני החוק
    נבחרי הציבור משרתיו ולא אדוניו
  3. העניין הציבורי
    קודם לאינטרסים אישיים

 כל הדרישות והערכים שלובים זה בזה.   אם מרכיב אחד אינו מתקיים לא יתכן צדק חברתי! 
 ערכי היסוד חוברים את היחיד, הקהילה והסביבה, כמיקשה אחת, דינמית, פתוחה ומשתפת. 

"תיקון עולם" שאנו מבקשים לבצע אינו יכול ואינו צריך להיות רק ברמת השלטון, אלא צריך
להקיף את כל מעגלי החיים כולל החברה האזרחית, העסקים, הקהילה, המשפחה והפרט.
מי שתולה את הקולר רק בממשלה, ומצפה שהממשלה בלבד היא שתפתור את הבעיה,
לא יוביל למהפך. אימוץ הערכים ברמת הקהילה יביא לשינוי בהתנהלות הממסד השלטוני.

עם שבוחר צדק חברתי חייב להבין כי הצדק דורש עם חברתי

up יוזמות

  • ארגונים הפועלים למען שינוי חברתי-כלכלי
  • יוזמות המחאה החברתית 2011-2016
  • המחאה החברתית 2011 » מהפך » מאבק חברתי » תיקון עולם
  • דעות של פעילי המאבק החברתי
  • אירועי מחאת קיץ 2011 - סקירת פעילויות עד ינואר 2012
  • המשמר החברתי המקומי
  • קורס: כלכלה חברתית ומדיניות מוניציפאלית התקיים בכרמיאל 7 במאי עד 9 ביולי 2015
    קורסים דומים התקיימו ברחבי הארץ ע"י מרכז אדווה
    קורס: כלכלה חברתית ומדיניות מוניציפאלית בכרמיאל
      המצגת שהוצגה קובץ PDF   הרצאה מוקלטת   סיכום ההרצאה

    up סוגי דמוקרטיה

    פרקי משנה:

    דמוקרטיה אינה מקשה אחת. קימות שיטות שונות של דמוקרטיות, שהתפתחו במסלולים שונים. לכל מדינה דמוקרטית מאפיינים שונים, אשר עונים בצורה כזאת או אחרת על מאפייני הדמוקרטיה.

    הסבר תמציתי על התפיסה הליברלית-אינדיבידואלית, התפיסה הרפובליקנית והתפיסה הרב-תרבותית.

    הועלה ליוטיוב ע"י תמיד אזרחות בתאריך 4 בינו׳ 2014

    דמוקרטיה השתתפותית החלה לפרוח בשנות ה-60 של המאה ה-20. תאורטיקנים ואנשי ציבור צידדו בשיתוף של האזרחים בקבלת החלטות קולקטיבית, בנושאים המשפיעים על צביון חייהם. יש לכך ערך מוסרי בלתי נפרד מתיאוריה דמוקרטית. ניתן להסתכל על החברה כמורכבת ממערכות פוליטיות שונות. לטובת יישום מדיניות דמוקרטית ברמה הלאומית, התכונות ההכרחיות לפיתוח של הפרט יכולות להתפתח רק על ידי דמוקרטיזציה של מבני הסמכות בכל המערכות הפוליטיות.

  • דמוקרטיה ישירה ערך בויקיפדיה
  • יישום דמוקרטיה ישירה באמצעות טכנולוגיה
  • דמוקרטיה השתתפותית (ויקי)
  • הגדרות דמוקרטיה השתתפותית-דיונית
  • הבדלים בין ד' השתתפותית לדיונית
  • ביקורת והשגות על סוגי דמוקרטיה
  • משאל עם - דמוקרטיה ישירה או ישירע?
  • משאל עם - אמצעי לקבלת החלטות
  • משאל עם במדינה השביעית
  • דמוקרטיה ישירה באמצעות משאלי עם
  • חוק יסוד משאל עם - 2014
  • דמוקרטיה ישירה והשתתפותית
  •  

    מה ההבדל בין בחירות במדינה דמוקרטית לבחירות במדינה לא דמוקרטית?
    מה העקרונות המרכזיים עליהם מבוססת הדמוקרטיה?

    הועלה ליוטיוב ע"י Pocket Teacher בתאריך 5 בנוב׳ 2017

     

    לכאורה, אין כלי דמוקרטי יותר מאשר משאל עם. האזרחים מחליטים על גורלם, בלי מתווכים. ובכל זאת, רגע אחרי שהבריטים החליטו ברוב זעום עזיבת האיחוד האירופי, נשאלת השאלה האם זה הכלי לקבלת החלטות רגישות כל כך? האם גם בישראל אפשר לעשות בו שימוש?

    הועלה ליוטיוב ע"י כאן חינוכית בתאריך 29 ביוני 2016

     הצדק דורש עם חברתי  דמוקרטיה ישירה באמצעות טכנולוגיה

    דמוקרטיה ישירה באמצעות טכנולוגיה אינה רעיון חדש. בשנת 2000, טרום עידן הסמארטפונים, התקיים בבית הספר התיכון בעיירה השבדית ולנטונה יום עיון בנושא ״אינטרנט ודמוקרטיה״, שהוביל את התלמידים להקים אתר אינטרנט שיאפשר לתושבים להשתתף בהליך קבלת ההחלטות במועצת העיר. ב–2002 החליטו אותם תלמידים להקים מפלגה בשם Demoex ולהתמודד בבחירות המקומיות, תוך הבטחה שנציגיהם יפעלו בהתאם לדרישות התושבים.

    בשנת 2006 נוסדה בשבדיה מפלגת הפיראטים, שאימצה אף היא אלמנטים של דמוקרטיה מקוונת. במקרה הזה לא מדובר במודל מלא של דמוקרטיה ישירה, אלא במה שמכונה ״דמוקרטיה נזילה״ (Liquid Democracy). המפלגה עושה שימוש במערכת בשם LiquidFeedback (משוב נזיל), שפותחה על ידי מתכנתים מגרמניה ומאפשרת למשתמשים (חברי המפלגה) לנהל דיונים ולהצביע על כל הצעת חוק. בנוסף, המערכת מאפשרת למשתמשים להעביר את קולותיהם למשתמשים אחרים, שעליהם הם סומכים, בהצבעות מסוימות. עם זאת, כדי להבטיח שמירה על האג׳נדה של המפלגה (הדוגלת בלגליזציה של סמים והגנה על פרטיות), עמדת המשתמשים מהווה רק משקל של שליש בכל החלטה.

    שילוב ארגונים ומומחים

    דמוקרטיה ישירה באמצעות האינטרנט אינה אך ורק, כפי שמקובל לחשוב, הצבעה מקוונת בבחירות. הדגש בפרויקטים המתבצעים כיום בעולם הוא על תשתיות טכנולוגיות המאפשרות לאזרחים להביע דעה בנושא מסוים במסגרת תהליכי גיבוש המדיניות וקבלת ההחלטות. אלה הן תשתיות יעילות לא רק בקשר בין הממשל לאזרח אלא גם למעורבות של ארגונים ומומחים שאולי לא היו משתתפים בתהליך באופן רגיל. למשל, ארגונים ומומחים סביבתיים המעורבים בהצעת חוק הנוגעת להגנת הסביבה.

    סרטון המסביר את המושגים דמוקרטיה ישירה, דמוקרטיה השתתפותית ודמוקרטיה נזילה.

    הועלה ליוטיוב ע"י ד"ר חגי פולקמן בתאריך 16 בנוב׳ 2014

    קידום דמוקרטיה ישירה בישראל

    בשנות ה-90 של המאה ה-20 פרסם עקיבא אור (פעיל "שמאל קיצוני" שהפך ל"סוציאליסט ליברטריאני") את החיבור "הצהרת הדמוקרטיה הישירה" שפורסם בספרו "אלטרנטיבה למדינה פסיכוטית"

    הרעיון של פוליטיקה בלי פוליטיקאים הוביל מספר פעילים בסוף שנות ה-90 להקים אתר בשם "כולנו נחליט"

    בשנת 2005 הקים "האזרח דרור" את אתר אקו-ויקי וכלל בו בין השאר את הערך "מפלגת הדמוקרטיה הישירה".

    בתחילת אוגוסט 2008 התרבו פרסומים מטעם "התנועה לדמוקרטיה ישירה" (ד.י.) בראשותו של שלמה גלבוע (חבר מועצת עיריית חיפה וחבר במפלגת העבודה). לדבריו, תנועת ד.י. נוסדה על ידי חברי עמותת קשת ישראל שהיא עמותה רשומה משנת 1999. קשת ישראל קמה במטרה להקטין את הפערים ההולכים ומתרחבים בחברה הישראלית.

    במרץ 2011 החלו פעילי התנועה לדמוקרטיה ישירה לפעול בישראל להקמתה של המפלגה הישירה. עד היום הדבר לא עלה בידם. רבים הפיצולים בקרב המצדדים בדמוקרטיה ישירה. מסתמן כי חלקם אינו פועל לפי הכללים שהיתוו לעצמם.

    ארגונים הפועלים כיום (2019) בישראל למען דמוקרטיה ישירה והשתתפותית

    שילוב תושבים בדמוקרטיה ישירה - יתרונות וחסרונות

    דמוקרטיה ישירה עשויה להקטין תופעות של:
    1. ניגוד עניינים
    2. עודף ריכוזיות שמוביל לשחיתות
    חסרונותיה / חולשותיה של דמוקרטיה ישירה:
    1. העדר מעורבות של הציבור הרחב
      אזרחים בעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך נוטים פחות להשתתף ולכן קולם לא ישמע ביחס לאזרחים המתעניינים והמעורים ברזי השלטון.
    2. עריצות המיעוט
      רוב האנושות אינה נוטה להקריב זמן למען הכלל. המיעוט שיעשה זאת יוכל לנצל לרעה את בחירתו להיות מעורב באמצעות דמוקרטיה ישירה.
    3. חשש לאובדן שליטה
      הצבעה ישירה תלויה בגורם שיארגן אותה. מי יתקע כף שציבור המצביעים הפעילים יקבל את כל הנתונים הנדרשים לצורך הכרעה בסוגיה מסויימת? סביר להניח כי הציבור יקבל החלטות פחות טובות מהחלטות שמקבלים נציגי ציבור מקצוענים משני טעמים: (1) העדפת "היום" על פני "המחר" ו-(2) סביר להניח כי הגורם שינסח עבור הציבור את השאלה שעליה יחליט קובע מראש את התוצאה, או במילים אחרות, קשה למנוע מניפולציה על השאלה העומדת להכרעה.
    4. יעילות נמוכה
      תהליך קבלת ההחלטות ארוך בהרבה מתהליך הצבעה עם מספר מצומצם יחסית של נציגי ציבור מיומנים
    ביקורת והשגות על דמוקרטיה: ייצוגית | פלורליסטית | השתתפותית (ויקיפדיה)

    תנאי הכרחי שקיפות

    לשם מה צריך שקיפות?
    כי אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר.
    כי אנחנו הריבון וזכותנו ואף חובתנו לדעת איך השלטון מנהל כאן את הדברים.

    up מפלגות המקדמות דמוקרטיה ישירה ברחבי העולם בישראל ר' כאן

    אירופה

    שוויץ רפובליקה קונפדרטיבית

    שווייץ היא דוגמה נדירה למדינה בעלת כלים של דמוקרטיה ישירה (ברמות העיריות, הקנטונים והמדינה הפדרלית). דמוקרטיה ישירה של ממש קיימת רק בשניים מתוך 26 קנטונים בשווייץ. כל חלקי הקונפדרציה השוויצרית מקיימים דמוקרטיה ייצוגית עם כלים של דמוקרטיה ישירה. אזרחי שווייץ מצביעים באופן שוטף על כל סוגיה בכל רמה פוליטית, כגון אישורים כספיים של בית ספר, בניית רחוב חדש, שינוי מדיניות העבודה, שינויים חוקתיים, מדיניות החוץ ועוד.

    ספרד מונרכיה חוקתית עם קונגרס, סנט, שלטון מקומי

    מפלגת האינטרנט (Partido de Internet) נוסדה בנובמבר 2009 בספרד. ניסתה לפתח מערכת דמוקרטית נוזלית ללא אידאולוגיה. הם תומכים במערכת רשימה פתוחה, בה פועלים החברים הנבחרים המייצגים את ההחלטות של האזרחים בפלטפורמת האינטרנט. במהלך הבחירות הכלליות של ספרד 2011 קיבלה 0.09% מקולות הבוחרים.

    פודמוס (Poðemos) נוסדה בינואר 2014 בעקבות מחאות 15-M התנועה נגד אי שוויון ושחיתות. מדובר במפלגה פופוליסטית שמאלנית שמבקשת לטפל בבעיות של אי-שוויון, אבטלה וחולשה כלכלית בעקבות משבר החוב באירופה. פודמוס בבחירות לפרלמנט האירופי במאי 2014, קיבל פודמוס 7.98% מכלל ההצבעה הארצית ובחרו חמישה מחברי הפרלמנט האירופי (MEPs). בבחירות לפרלמנט הלאומי בדצמבר 2015, Podemos קיבלה 21% מהקולות והפך למפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט, עם 69 מתוך 350 מושבים. במאי 2016, פודמוס יצרה את הברית האלקטורלית Unidos Podemos עם השמאל השמאלי, אקו ומפלגות השמאל הקטנות. מאז המפלגה הולכת ומתחזקת ברחבי ספרד.

    איטליה רפובליקה פרלמנטרית

    מפלגת חמשת הכוכבים נוסדה באוקטובר 2009 על ידי אסטרטג אינטרנט. המפלגה נחשבת לפופוליסטית, אנטי-ממסדית, סביבתית, אנטי-גלובליסטית ותוארה גם כ"ימין חדש" בשל עמדתה נגד ההגירה. המפלגה מקדמת חמישה נושאים מרכזיים: מים ציבוריים, תחבורה בת-קיימא, פיתוח בר-קיימא, זכות גישה לאינטרנט וסביבתיות. בבחירות הכלליות של 2018, הפכה למפלגה הפרטית הגדולה ביותר בפרלמנט האיטלקי ונכנסה לממשלה.

    גרמניה רפובליקה פדרלית חוקתית

    שתי מפלגות ימניות בגרמניה הצהירו כל דמוקרטיה ישירה. המפלגה הראשונה היתה מפלגת החרות - זכויות האזרח למען חופש ודמוקרטיה (Die Freiheit – Bürgerrechtspartei für mehr Freiheit und Demokratie) הידועה גם בשם "החופש" (Die Freiheit). נוסדה באוקטובר 2010 והציעה ליישם דמוקרטיה אזרחית ישירה, על בסיס המודל השוויצרי ושינויים נרחבים במדיניות ההגירה והאינטגרציה. ביוני 2011 המפלגה הקימה סניפים בעשרה מחוזות בגרמניה. בבחירות לברלין 2011 המפלגה קיבלה כ-1.0% מקולות המצביעים. המפלגה פורקה בדצמבר 2016 והעבירה את משימותיה למפלגה אחרת, אלטרנטיבה לגרמניה (Alternative für Deutschland, AfD). זו מפלגה ימנית קיצונית שהוקמה באפריל 2013. בשנת 2014 זכתה המפלגה ב-7 מושבים בבחירות האירופיות כחברה בשמרנים האירופיים והרפורמיסטים. מאז 2017, AFD היא מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר בבונדסטאג.

    שוודיה מונרכיה חוקתית

    בשוודיה יש שתי מפלגות נפרדות הדוגלות בדמוקרטיה ישירה

    1. הדמוקרטים הישירים (Direktdemokraterna, DD) - מפלגה נייטרלית שוודית, המבוססת על עקרונות דמוקרטיה נזילה. הם דוגלים בשיטה בה ציבור הבוחרים משפיע ישירות על נציגי ה-DD באמצעות הצבעה בנושאים פוליטיים והצעות מדיניות באמצעות האינטרנט. מפלגה זו אושרה לבחירה לפרלמנט על ידי רשות הבחירות השבדית 4 באפריל 2014 כמיזוג של שלוש מפלגות דמוקרטיות ישירות; דמוקס, אקטיב דמוקראטי ואקטה דמוקראטי. הם זכו לקצת יותר מ-5000 קולות בספטמבר 2018.

    2. Demoex, (דמו-אקס) ניסוי דמוקרטי - מפלגה שהוקמה ב- Vallentuna, פרבר של שטוקהולם, שוודיה. המפלגה פועלת בשלב זה במישור המקומי בלבד. כל תושב Vallentuna מעל 16 שנים יכול להירשם באתר להצביע; כל אחד בעולם יכול לקחת חלק בדיונים, אם הם יכולים לכתוב בשוודית. הבוחרים אינם חייבים להצביע בכל הנושאים. כדי להגדיל את ההשתתפות, המפלגה מאפשרת למשתמשים לבחור מישהו לייעץ להם בנושא מסוים. Demoex נוסדה ב -6 במרץ 2002, וזכתה בבחירות מקומיות בעירייה Vallentuna באותה שנה. נציגת Demoex היא סטודנטית בת 19, פריסה מולגולי, שנבחרה בנובמבר 2002 עם 1.7% מהקולות. היא החלה לכהן כנציגה בשנת 2003, ונבחרה מחדש ב -2006 עם 2.9% מהקולות. בכוונת Demoex להפוך למפלגה בפרלמנט השוודי ולאחר מכן למרכז השפעה בינלאומי שיפעל לפי אותם העקרונות.

    הולנד מונרכיה חוקתית

    הפורום לדמוקרטיה הוא מפלגה פוליטית ליברלית שמרנית, שנוסדה בסוף שנת 2016. המפלגה השתתפה לראשונה בבחירות בבחירות הכלליות של 2017, וזכתה בשני מושבים בבית הנבחרים, ולאחר מכן הפכה לכוח הפוליטי הראשון בבחירות המקומיות בשנת 2019. המפלגה תומכת בביטול מסים על מתנות וירושות, בשינויים דרסטיים בחינוך היסודי והתיכוני, תוך התמקדות בהערכות ביצועים למורים. הם מתכוונים להרחיב את חיל המילואים ולהפחית את הקיצוץ בתקציב הביטחון. בעד הפרטת השידור ההולנדי הציבורי. אחד הנושאים המרכזיים של המאבק נגד המפלגה הוא קיומו הנתפס של "קרטל מפלגתי", שבו המפלגות השולטות העיקריות של המדינה מחלקות את הכוח בינן לבין עצמן ומכוונות לאותן מטרות, למרות שטוענות שהן מתחרות. המפלגה מבטיחה דמוקרטיה ישירה באמצעות משאלים מחייבים, לרבות בחירה ישירה של ראשי ערייות וראש הממשלה. המפלגה תומכת בממשלה המורכבת ממומחים לא מזוהים פוליטית ועובדי ציבור בכירים צריכים להגיש בקשה לתפקידם כאשר תוקם ממשלה חדשה. המפלגה מנהלת משאל עם על היפרדות מהאיחוד האירופי. היא גם מאמצת נקודת מבט לאומנית שבה יש להגן על התרבות ההולנדית.

    צ'כיה רפובליקה

    הוקמו ופורקו שתי מפלגות שהטיפו לדמוקרטיה ישירה.

    מפלגת יחסי הציבור הייתה מפלגה שמרנית-ליברלית. המצע העיקרי שלה היה ניהול דמוקרטיה ישירה, שקיפות והתנגדות לשחיתות פוליטית. נוסדה בפראג בשנת 2001 והתמקדה תחילה בפוליטיקה מקומית. בבחירות, ב-2009 קיבלה 10.9% מהקולות וזכתה ב 24 מושבים. המפלגה נכנסה לקואליציה שלטונית עם שתי המפלגות המרכזיות של המדינה: המפלגה הדמוקרטית האזרחית (ODS) ו- TOP 09. באפריל 2011 התעוררו מאבקים פנימיים לרבות האשמות בשוחד הגיעו לפתחו של בית משפט ב-2012. הממשלה הופלה בעקבות הבעת אי אמון. בחודש אוגוסט 2015 הודיעה המפלגה על פירוקה, בעיקר בשל בעיות כספיות.

    מפלגה שנייה נוסדה במאי 2013 על ידי סנאטור עצמאי, שתמך ביישומה של דמוקרטיה ישירה בכל הרמות "פתרון לשחיתות, נפוטיזם, קלינטוקרטיה וקליפטוקרטיה". בבחירות לפרלמנט של 2013 המפלגה השיגה 6.88% וזכתה 14 מושבים. בפברואר 2015 רוב תשעת חברי המפלגה החליטו להקים מפלגה חדשה, ללא המייסד, אוקאמורה. בעקבות מאבקים פנימיים בעיקר בשל בעיות בניהול כספים המפלגה פורקה במרץ 2018.

    פולין רפובליקה

    "מפלגת דמוקרטיה ישירה" (DB ר"ת בפולנית) נוסדה בשנת 2012 כתגובה לגל ההפגנות באירופה, שאורגנו נגד הסכם הסחר הבינלאומי נגד זיופים (ACTA) ולבקשת אזרחים לקיים משאל עם, על הארכת גיל פרישה וחוק הפנסיה. המפלגה היא צורה ארגונית של תנועה עממית, אזרחית, שהוקמה באינטרנט להכנסת מערכת של דמוקרטיה ישירה בפולין. דמוקרטיה ישירה היא מפלגת משימה, ולכן היא אוספת אנשים בעלי השקפות כלכליות ופוליטיות שונות ואינה נוקטת עמדה רשמית בסוגיות אלה.

    מסמך התוכנית של DB פותח תחת השם "האבולוציה של טורקוסובה (R)". כמו כן הוקמה מפלגת הנוער של המפלגה - "אגודת הצעירים". ב -17 באוגוסט 2012 חייב בית המשפט המחוזי בוורשה את רשם המפלגות לרשום את המפלגה הדמוקרטית הישירה. בחירות פנימיות התקיימו חודש לאחר מכן.

    בבחירות לפרלמנט האירופי בשנת 2014, מינתה מפלגת DB ועדת משלה, בשיתוף עם המפלגה הליברטרית והמפלגה הפיראטית (הפולנית). הועדה המשותפת שלהן נרשמה בששה מתוך שלושה עשר מחוזות וקבלו 0.23% מהקולות. בבחירות המקומיות 2014 קבלה המפלגה 0.81% מהקולות במדינה. בבחירות לפרלמנט בשנת 2015, השתתפו חמישה פעילים ואף לא אחד מהם קיבל מנדט. גם בבחירות המקומיות בשנת 2018 פעילי המפלגה לא הצליחו להיבחר בשל אחוזי ההצבעה נמוכים שקיבלו.

    מצע המפלגה כולל כ-25 מרכיבים המקובצים ב-5 פרקים. הם דבקים בעיקרון הנייטרליות של השקפת העולם והכלכלה ודורשים ביטול סף השתתפות של 50% במשאלי עם.

    בריטניה מונרכיה חוקתית

    המפלגה הדמוקרטית DVP נוסדה בשנת 2018 על ידי חיילים משוחררים וראתה את עצמה כלאומית ליברלית. חברי המפלגה סבורים כי יש הוכחות חותכות לכך שהדמוקרטיה הייצוגית לא הצליחה לספק את רצון העם הבריטי, וכי רק באמצעים של הצגת דמוקרטיה ישירה - על פיה יחליטו האנשים ישירות על חוקים - כגון אם להישאר או לא להישאר האיחוד האירופי - כי בריטניה תחזור אי פעם למצב שניתן לתאר בכנות כדמוקרטיה. חברי המפלגה מאמינים כי הפרלמנט איבד את חובתו לשרת ולציית לעם, משום שהגישה של המעמד הפוליטי של בריטניה היא שהעם קיים כדי לשרת אותם. המצע שלה כולל נסיגה מלאה מהאיחוד האירופי, מדמוקרטיה ישירה ותמיכה חזקה חיילים משוחררים. המפלגה הישירה זכתה במקום השני בבחירות המקומיות של בארנסלי ביולי 2018; לקחו מקום שלישי בבחירות לכנס במועצת דנביגשייר בספטמבר 2018; ולקחו את המקום הרביעי בבחירות המקומיות בקאריק קסל באוקטובר 2018. הם זכו בשני מושבים במחוז Barnsley Metropolitan במאי 2019.

    אירלנד רפובליקה

    דמוקרטיה ישירה אירלנד היא מפלגה פוליטית קטנה באירלנד. שעדיין אין לה ייצוג ברמה המקומית או הארצית. נוסדה בשנת 2010 ונרשמה כמפלגה פוליטית באוקטובר 2012. המפלגה מגדירה את עצמה לא "שמאל או ימין, אלא איזון", מבקשת להפוך את המערכת הפוליטית מדמוקרטיה ייצוגית לישירה, שיתוף ישיר של הציבור בפוליטיקה לרבות באמצעות משאלי עם בכל נושא. כוחה האלקטורלי דל, פחות מ-1%.

    קרואטיה רפובליקה

    חזית העובדים (Serbo-Croatian: Radnička fronta או RF) היא מפלגה פוליטית שמאלית קיצונית, שהוקמה במאי 2014 כיוזמה פוליטית של עובדים, איגוד מקצועי, מובטלים וסטודנטים בקרואטיה. מטרותיה להפוך לחזית פרוגרסיבית רחבה, המוקדשת לשינוי רדיקלי ביחסים פוליטיים, כלכליים וחברתיים, תוך כדי לחימה למען זכויותיהם של העובדים ושל כל המדוכאים. יש המשווים מפלגה זו לפודמוס הספרדית והתנועה היוונית. ב -3 באוקטובר 2015 הוכרז באתר חזית העובדים כי המפלגה פורקה לאחר מאבקי כוח פנימיים. במארס 2017 הודיעה "חזית העובדים" על קואליציה עם השמאל החדש לקראת הבחירות המקומיות הקרובות בספליט ובזאגרב. בשל פיצולים נמנעה כניסתם למועצת העיר למרות שביחד קיבלו מספיק קולות.

    בולגריה רפובליקה

    היו דיבורים על "Bulgarian Union for Direct Democracy" ללא התאגדות ממוסדת מתועדת.

    הונגריה רפובליקה

    מפלגת דמוקרטיה באמצעות האינטרנט (IDE) הוקמה בשנת 2004 ופורקה בשנת 2010. הייתה כוונה לחזק את המערכת הדמוקרטית הנציגותית עם מרכיבים של דמוקרטיה ישירה. הוצע כי פעילותם של נציגי IDE בפרלמנט המקומי ובאירופה תהיה בשליטת הבוחרים באמצעות הצבעה מקוונת. לא הייתה למפלגה זו מדיניות מפלגתית ולכן הצהירה כי לא תיכנס לקואליציות עם גורמים אחרים. הבוחרים רשאים לתמוך במפלגות שהם אוהבים באמצעות המפלגה.

    המזרח התיכון

    ישראל רפובליקה פרלמנטרית

    ישראל היא דמוקרטיה ייצוגית, עם מערכת פרלמנטרית, ייצוג בשיטה היחסית וזכות בחירה אוניברסלית. ראש הממשלה הוא ראש הרשות המבצעת והכנסת היא הרשות המחוקקת. כיום שתי מפלגות בישראל (שלא עברו את אחוז החסימה) מנסות לקדם דמוקרטיה ישירה.

    יבשת אמריקה

    ארצות הברית רפובליקה נשיאותית פדרלית

    היסטוריה של דמוקרטיה ישירה בארה"ב

    כבר בתחילת המאה העשרים הוצעו מרכיבים של דמוקרטיה ישירה בקליפורניה ע"י המפלגה הפרוגרסיבית. קליפורניה היתה המדינה העשירית שחוקקה שני יוזמות של הציבור לביצוע תיקונים סטטוטוריים וחוקתיים.

    דוגמאות להשפעת הציבור על חקיקה

    ביוני 1978 נערך בקליפורניה משאל עם על הצעה 13 תחת הכותרת "יוזמת העם להגבלת מיסוי רכוש". 65% מהמצביעים תמכו בעד ו-35% נגד, כשאחוז ההצבעה עמד על כ-70% מכלל בעלי זכות הבחירה.

    במסצ 'וסטס עברה הצעת חוק דומה, בשנת 1980, שדנה בהפחתת מס הבלו.

    בנבאדה נערך בשנת 1990 משאל עם לפתרון מחלוקת בנושא הפלות.

    אזרחי נברסקה, לאחר שקיבלו את יוזמת התיקון החוקתי ב- 1912, השתמשו בה כדי להקטין את בית הנבחרים למען יעילות, חיסכון ושקיפות

    התפתחות בעשרים השנים האחרונות

    המפלגה הפיראטית (USPP) נוסדה בג'ורג'יה בשנת 2006 כחיקוי לפלגת הפירטית בשוודיה. מצעה מבוסס על עקרונות התנועה פיראטית העולמית, התומכים ברפורמה של חוקי זכויות יוצרים כדי לשקף קוד פתוח ערכי תרבות חופשית, שקיפות ממשלתית, הגנה על הפרטיות וחירויות האזרח. מפלגת הפיראטים של ארה"ב תומכת גם במדיניות המבוססת על ראיות, בשוויוניות, במריטוקרטיה ובאתיקה של האקרים. יש לה צירים ב-8 מתוך 50 המדינות של ארה"ב. אינה מיוצגת בבית הנבחרים.

    המפלגה הדמוקרטית הישירה הוקמה בשנת 2018 על ידי תושב פלורידה בתגובה למה שהוא ראה כחוסר אחריות ממשלתית בעקבות רצח בבית ספר תיכון. המפלגה מתארגנת באמצעות דמוקרטיה ישירה של חבריה.

    קנדה מונרכיה חוקתית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית

    מפלגת האחריות, הכשירות והשקיפות (PACT), לשעבר המפלגה המקוונת של קנדה (OPC), נוסדה באוקטובר 2010 פורקה לאחר הבחירות ב-31 ביולי 2016.

    ברזיל רפובליקה פדרלית דמוקרטית

    מפלגה פוליטית ברזילאית התומכת בדמוקרטיה ישירה (הוקמה בשנת 1995 ונקראה תחילה National Labour Party). בשנת 2016 שונה שמה לפודמוס (Podemos, מהבחינה האידיאולוגית מפלגה זו שונה מהמפלגה הספרדית בעלת אותו שם). המפלגה פועלת לקידום שלושה עקרונות: שקיפות, השתתפות עממית ודמוקרטיה ישירה. בבחירות בשנת 2018 זכו בכ-0.8% מכלל הקולות.

    אוקינווה

    אוסטרליה מונרכיה חוקתית פדרלית

    Flux (שטף) היא תנועה פוליטית באוסטרליה שמטרת העל שלה להחליף את כלל המחוקקים הנבחרים בעולם באמצעות דמוקרטיה ישירה.

    באוסטרליה יש כמה מפלגות שטף המתמודדות להפדרלי והאזורי במערב אוסטרליה, קווינסלנד וניו סאות 'ויילס. בבחירות הפדרליות התמודדו מטעם VOTEFLUX.ORG שני מועמדים לסנאט בכל מדינה, ואחד בטריטוריה הבריטית. הממוצע ארצי של הקולות עבורם היה נמוך 0.15%. מפלגת השטף (WA) קיבלו בבחירות מערב אוסטרליה 2017 רק 0.44% בממוצע. נטען כנגדם כי ניהלו קמפיין שכלל אי סדרים.

    ניו-זילנד מונרכיה חוקתית

    מפלגת הדמוקרטיה הישירה (DDP) של ניו זילנד (2005-2009) הייתה מפלגה פוליטית בניו זילנד אשר קידמה השתתפות גדולה יותר של העם בקבלת ההחלטות בממשלה. מנהיג המפלגה היה קלווין אלפ. מפלגה זו קראה תיגר על המערכת המוניטרית וקידמה פתרונות למה שהיא כינתה "חוב שאינו ניתן לביטול". מטרתו הייתה להקים מערכת של משאל עם (בדומה ל - Landsgemeinde המשמשים בחלקים של שוויץ) לכל ההחלטות העיקריות. המפלגה פעלה למען חוקה בניו זילנד למען הזכויות והחופש של העם. בשנת 2005 המפלגה זכתה רק ב-0.03% ולא הצליחה להיכנס לפרלמנט. המפלגה פורקה בשנת 2009. מפלגה אחרת, OurNZ, בראשותו של קווין אלפ נוסדה בשנת 2011. לאחר שהבין כי מפלגתו לא תעבור את אחוז החסימה הודיעה כי יתמזג עם מפלגת הרפובליקה של ניו זילנד אך זמן קצר לאחר מכן אלפ הודיע על פרישתו מתפקידו. למפלגה לא היו מועמדים לבחירות בשנת 2014.

    רשימה של מפלגות ישירות ברחבי העולם - ויקיפדיה באנגלית (מומלץ לעבור לשפת הארץ בה מפלגה פועלת)


    up לקריאה נוספת אמ;לק

    קישורים ממוינים כרונולוגית
    תוכלו למצוא כאן מאמרים, סיכומים וערכים בנושא צדק חברתי, שינוי למען השגת איזון חברתי-כלכלי, איזון דמוקרטי, סוגי דמוקרטיה, תפישות עולם, מבט פילוסופי ומעשי על "פוליטיקה נקייה", שילוב של קהילות, מנהיגות חברתית, משילות, מחאה חברתית, מאבק חברתי, ביקורת ועוד.
    1. מנחם בגין: חזון הצדק החברתי עמ' 2-3 בגליון של עתון חרות, 23 מרץ 1951
      היסוד השני של השקפת החיים הוא תיקון החברה. המונח הזה רחב ויש למלאו תוכן מוגדר. השאיפה לתיקון החברה היא שאיפה אלמנטרית לצדק. אין ולא תהיה צורת חברה נצחית. תמיד יהיו הבדלים. עצם קיומן של זכויות-יתר הוא המבדיל בין "מעמד" ל"מעמד". לכן עלינו להעמיד חזון-אמת מול חזון-שווא. כל מי שהתנסה בשתי הצורות של אי-השוויון (קומוניזם וקפיטליזם) יודע, כי על אף ההבדלים הכמותיים, חמור יותר הוא אי-השוויון בסיפוק המצרכים הראשוניים, כגון דיור, מזון, הלבשה והנעלה, מאשר אי-שוויון בהנאה ממותרות.
       
    2. חוקה לישראל - נאום של מנחם בגין בכנסת - 9 ביולי 1956 מה השתנה מאז?
      • מדוע נמנעים מכתיבת חוקה?
      • הדיון בחוק הכנסת הוא בגלל שאין חוקה
      • אין הפרדת רשויות בישראל
       
    3. מסע אל הדמוקרטיה הישראלית - 1994 - ספר לימוד לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים
      המחברים: יהודית מיזרוצקי, אסתר אלפי, חנה נהיר

    4. משאל עם - דמוקרטיה ישירה או דמוקרטיה ישירע? - 19 אוגוסט 1999 - המכון הישראלי לדמוקרטיה
      בעולם קיימת מגמה בכמה מדינות דמוקרטיות לאמץ סממנים של דמוקרטיה ישירה כמו בחירה ישירה ומשאל עם והשניה, "משפטיזציה" של המערכת הפוליטית, כאשר יותר ויותר הכרעות עוברות לתחומו של בית המשפט. המשותף למגמות אלה הוא ההעברה של נקודות הכובד של המערכת הפוליטית לשני מוקדי הכרעה שונים. המאמר מתמקד בסוגיה של משאל עם - בעד ונגד.

       
    5. הדמוקרטיה המודרנית מול הדמוקרטיה האתונאית ניסן נוה - מט"ח - 2001
      אנו משתמשים במושג "דמוקרטיה" כדי לציין את המשטר המדיני במדינת ישראל ובמדינות רבות אחרות. את שורשי הדמוקרטיה מקובל לראות ביוון הקדומה, ובעיקר בעיר-המדינה אתונה. הדמוקרטיה של אתונה הייתה מבוססת על עקרונות המוכרים לנו כיום: ריבונות העם, שוויון בפני החוק, חופש הדיבור וסובלנות, השתתפות האזרחים בקבלת החלטות והזכות לבקר את השלטון. אולם הדמוקרטיה האתונאית הקדומה הייתה שונה מאוד מן המדינה הדמוקרטית המודרנית.

       
    6. מוויימר אל הנאציזם - אינטלקטואלים יהודים לנוכח הדמוקרטיה ברפובליקה של ויימר
      - פרופ' צבי בכרך - מט"ח 2001
      המאמר מנתח אספקט אחד שאפשר לנאצים לסלול את דרכם לתפיסת השלטון. הוא בודק כיצד בא לידי ביטוי היחס הבעייתי כלפי המשטר הדמוקרטי החדש שהונהג ברפובליקת ויימר עם תום מלחמת העולם הראשונה. במרכז הדיון עומדים שני ציבורים: הציבור היהודי והציבור הגרמני - האינטלקטואלים משני הצדדים. מאמר זה מתמקד במחנה היהודי בעיקר בגלל הדעה שהיתה רווחת בגרמניה שהיהודים קרובים יותר למחנה של תומכי הדמוקרטיה.

       
    7. כולנו נחליט - אתר ישראלי לדמוקרטיה ישירה - 10 מאי 2003
      האתר נבנה במטרה להפיץ את רעיון הדמוקרטיה הישירה בקרב דוברי העברית בארץ ובעולם.

       
    8. דמוקרטיה השתתפותית - ויקיפדיה - 8 יולי 2003
      דמוקרטיה השתתפותית דוגלת בשיתוף אזרחים מן השורה לצורך קבלת החלטות קולקטיבית בנושאים המשפיעים על חייהם. הרעיון החל לצבור תאוצה בשנות ה-60 של המאה ה-20. מחקרים שנעשו החל משנות ה-50 ועד שנות ה-70 במדינות מערביות הובילו למסקנה כי קיים חוסר עניין בפוליטיקה ובפעילות פוליטית מצד האזרחים, בעיקר אלו השייכים למעמד הסוציו-אקונומי הנמוך.

       
    9. דמוקרטיה ישירה - ויקיפדיה - 24 יולי 2003
      דמוקרטיה ישירה היא שיטת ממשל שבה כל האזרחים באופן אישי (הם עצמם, בלי מתווכים או נציגים) מקבלים את ההחלטה ומנהלים את ענייני המדינה (למשל מצביעים בעד או נגד). כיום משאל עם הוא האמצעי המרכזי לקבלת החלטות כשריד לדמוקרטיה ישירה.

       
    10. דרוויניזם חברתי - ויקיפדיה - 14 יולי 2004
      דרוויניזם חברתי היא תאוריה חברתית-סוציולוגית הגורסת כי יש הקבלה בין התפתחות האורגניזם החי לבין התפתחות המערכת החברתית, וכי אפשר להקביל את התפתחות המינים הביולוגיים, המתרחשת תוך תחרות בין מינים שונים על משאבים טבעיים, להתפתחותן של אומות וקהילות תוך תחרות בין אומות וקהילות שונות. המונח דרוויניזם חברתי נטבע בתחילת המאה העשרים והפך באמצע שנות ה-40 להיות כינוי גנאי לאנשים או למדיניות או לרעיונות בשל הפאשיזם באיטליה והנאציזם בגרמניה. הגישה הדרוויניסטית, המדברת על יכולתם של המינים ה"חזקים" והמותאמים יותר לסביבתם לשרוד בטבע, שימשה צידוק מדעי לכאורה לתאוריות ולאידאולוגיות כוחניות כמו אימפריאליזם, קולוניאליזם וגזענות, שהתבססו על הטענה שבחברה האנושית יש גזעים חזקים, מפותחים וטובים יותר, שסיכוי ההישרדות וההתפתחות שלהם גדול יותר משל הגזעים ה"נחותים", ולכן על אלה לקבל את מרותם של הגזעים הנעלים מהם.

       
    11. ג׳ון רולס על צדק ושוויון - פניה עוז-זלצברגר - משפט וממשל ז תשס"ה - 2 ספטמבר 2004
      ג׳ון רולס (John Rawls) כתב: "לכל אדם יש חסינות המבוססת על צדק, אשר אפילו רווחת החברה כולה אינה רשאית להפר. לכן בחברה צודקת הזכויות המעוגנות בצדק אינן נתונות למשא ומתן פוליטי או לתחשיב של אינטרסים חברתיים." ספרו החדשני של רולס חידד את הוויכוח הגדול על הליברליזם הפוליטי, בעיקר בגרסתו ה״רזה״, המינימליסטית. האם מדובר כאן ב״כללי משחק״ גרידא, כפי שטענו רולס וממשיכיו? או שמא הליברליזם הפוליטי מציב חלופה ספציפית (ואינטרסנטית) להשקפות המתחרות, שאותן הוא מתיימר רק להציב על קרקע מוסכמת? האם הליברל הפוליטי בנוסח רולס הוא שופט במגרש או שחקן המחופש לשופט? ולעומת זאת, היש בנמצא פילוסופיה פוליטית לא־ליברלית המסוגלת להציע אמות מידה לשיפוט הוגן יותר.

       
    12. האם תיתכן פוליטיקה בלי פוליטיקאים? - עקיבא אור - יוני 2005
      - חוברת זו נכתבה במקור באנגלית על ידי עקיבא "עקי" אור ומופיעה במספר שפות באתרים הבאים:
      1. כולנו נחליט! (ר' למעלה, האתר הוקם בשנת 2003)
      2. הסמכות להחליט במקום אחרים נקראת - "כוח" בפוליטיקה
      מתן תשובות לשאלות:
      • פוליטיקה מהי?
      • מה עושים פוליטיקאים?
      • האם פוליטיקה דורשת מומחיות מיוחדת?
      • מה גורם לשחיתות בפוליטיקה? איך ניתן לבטל שחיתות זו?

    13. המדינה השביעית - אהוד טוקטלי 12/1/2006
      הדמוקרטיה הקהילתית מוצעת כמשטר החוקתי של המדינה השביעית, אשר יובא להכרעת הצבור במשאל עם חופשי, כחלק מן החוקה שתבטיח את זכויות העם היהודי במדינתו, לצד חרות אזרחית מלאה לכל תושבי הארץ.

       
    14. הבעיה היא אנחנו, לא הפוליטיקאים - שחר אילן, הארץ 23 מרץ 2006
      כולם שונאים את הטייקונים שהתעשרו לא בגלל שכלם החריף ולא בגלל מעללי העסקים המזהירים שלהם, אלא בגלל משהו הרבה יותר פשוט. המדינה מכרה להם את אוצרותיה בחצי חינם. המדינה נתנה להם את מה ששייך לנו.

       
    15. צדק חברתי - ויקיפדיה, החל מ-14 יולי 2006
      מושג המבטא את הרעיון שניתן ליצור חברה המבוססת על עקרונות של צדק, המאפשרת ליחידים ולקבוצות קיום הוגן וצודק.

       
    16. צדק ולא צדקה - בית מדרש למנהיגות חברתית - כל ישראל חברים, mizrach.org.il - 18 אוגוסט 2006
      צדקה הינה פעולה וולונטרית של יחידים וככל שהיא מתרחבת עשוי הדבר לבוא על חשבון מציאת פתרון כולל לבעיות חברתיות.

      מושגי יסוד - בית מדרש למנהיגות חברתית - כל ישראל חברים, mizrach.org.il
      • אחריות חברתית
      • מחויבות יהודית
      • שפה יהודית-חברתית
      • הכשרת פעילים
      • טיפוח מנהיגים
      • ערבות וצדק
      • מסורת ישראל
      • ניסיון החיים היהודי-מזרחי
       
    17. דמוקרטיה ליברלית - ויקיפדיה - 18 בנובמבר 2006‏
      דמוקרטיה ייצוגית הכוללת הגבלת כוחם הפוליטי של הנציגים הנבחרים בה על ידי הרוב, באמצעות הכפפתו לשלטון החוק ולערכי יסוד, במטרה להגן על זכויות האזרח. עקרונות השיטה מעוגנים לרוב בחוקה או חוקי יסוד הקובעים את ההגנה על זכויות אדם בסיסיות וכן בלמים ואיזונים בין הרשויות השונות במערכת הפוליטית, המונעים ריכוז כוח רב מדי בידי רשות שלטונית אחת בלבד. הדמוקרטיה הליברלית משתדלת שלא להתערב בחייהם הפרטיים של האזרחים יותר מהדרוש והיא שמה דגש על חופש הביטוי, דת, תנועה וכו'.

       
    18. מושג הצדק - תזה לקבלת תואר שני - נועה רוזן, אוניברסיטת תל אביב - 2007
      ההבדל בין כלל צודק לבין שימוש צודק.

       
    19. ניצול לרעה של השיטה הפוליטית - מה הפתרון? פורסם באתר זה בשנת 2007 (מעודכן באופן שוטף)
      בשנים האחרונות ירד אמון הציבור בנבחריו. המושג שחיתות הפך להיות שגור בפינו. יש המבקשים לבצע שינוי של מבנה מערכות השלטון, שגובשו עם קום המדינה ואשר כמעט ולא השתנתו מאז. זאת בשל כשלים רבים. הפתרון הוא לשנות את הגישה ואת השיטה, כאשר השינוי צריך להיעשות בראש וראשונה בדרך החשיבה והפעולה של כל אחד ואחת מאיתנו. אם אנו רוצים צדק חברתי שניתן להשיגו ע"י שינוי הגישה ו-שינוי השיטה הפוליטית.

       
    20. דמוקרטיה דיונית - ויקיפדיה - 29 בספטמבר 2007‏
      בדמוקרטיה דיונית האזרחים בחברה מחויבים להסדר ענייניהם באמצעות דיון ציבורי חופשי, ומבססים את המוסדות הציבוריים באופן היוצר את האפשרות להכרעה דמוקרטית באמצעות דיון ציבורי חופשי. הדמוקרטיה הדיונית מתייחסת לא רק אל התוצאה הסופית - הכרעת רוב לאחר הצבעה, אלא להליך המביא אל ההכרעה, הליך של שיח פוליטי, ויכוח, הבאת ראיות, ושכנוע.

       
    21. דמוקרטיה ישירה - איך ומתי? - בלוג פוליטי של ד"ר אוֹרי אמיתי - 27 נובמבר 2007
      שני בלוגים התייחסו בימים האחרונים לרעיון הדמוקרטיה הישירה בכלל, ולמפלגה הישירה האינטרנטית בפרט. טל ירון ("מבט פילוסופי") תומך ברעיון באופן עקרוני, אך סבור שעדיין לא בשלו התנאים למפלגת אינטרנט. מצד שני מצייר מרגוליס ("לא רואה בעיניים") תמונה קודרת של הסכנות המוסריות הטמונות במרחב הוירטואלי, ומזהיר ש"הטכנולוגיה המודרנית לא מקרבת אותנו אל הרעיון הדמוקרטי אלא אף מרחיקה אותנו ממנו".

       
    22. אי שוויון כלכלי - פברואר 2008
      לאורך כל ההיסטוריה אנשים טענו ועשו מעשים כנגד מה שכונה על ידם אי-צדק הנובע מאי-שוויון חברתי הגורם בין השאר למצב של אי שוויון כלכלי.

       
    23. ירידת אמון הציבור וכיצד ניתן לשנות? דורון טל, קפה-דה מרקר 5/4/2008
      הפתרון הוא לשנות את "השיטה הפוליטית", כאשר השינוי צריך להיעשות בראש וראשונה בדרך החשיבה והפעולה של כל אחד ואחת מאיתנו.

       
    24. ‎מעורבות הציבור למען צדק חברתי - חיזוק כוחו ואחריותו של האזרח דורון טל, קפה-דה מרקר 8/4/2008
      כיצד תוכלו לשנות את מה שרובנו חושבים כבלתי אפשרי?

       
    25. "הצלע השלישית" איזון להון שלטון דורון טל, קפה-דה מרקר 9/6/2008
      איך ניתן לשנות את ההשפעה ההרסנית של הסימביוזה בין הון לבין שלטון?

       
    26. דמוקרטיה דינמית - אקו ויקי - 17 יולי 2008
      דמוקרטיה דינמית או דמוקרטיה נוזלית (liquid democracy) או דמוקרטיה מעורבת היא שיטת קבלת החלטות או משטר המבוססת על שילוב של הדמוקרטיה הייצוגית הנהוגה כיום, ושל דמוקרטיה ישירה. בדמוקרטיה כזו כל משתתף בגוף לקבלת החלטות, לדוגמה אזרח או חבר מפלגה, יכול להצביע בעצמו (דמוקרטיה ישירה) או למנות בא-כוח מטעמו. ניתן למנות בא-כוח כזה לכל הנושאים כולם, להחלטה במסגרת נושאים מסוימיים, בחוקים או בדיונים מסויימים. בחלק מהשיטות של דמוקרטיה דינמית בא-הכוח יכול להחליט בעצמו להפקיד את ההצבעות של בוחריו ואת הצבעתו שלו בידיו של בא כוח אחר.

       
    27. מהפכה חברתית מתפרצת דורון טל, קפה-דה מרקר 26/8/2008
      לדעתי, המהפכה כבר כאן, בשערנו. היא מתבצעת בצעדים קטנים, המאופיינים על ידי שינוי במודעות הציבור שישפיע בין היתר על גורמי ההון ועל גורמי השלטון.

       
    28. ובחרת בחיים - אריאל אביב, ענבל גלילי שכטר - משרד החינוך התרבות והספורט, המינהל הפדגוגי האגף לתכניות לימודים, התשנ"ט
      העניין היהודי הוא בעצם החיים עצמם ובלב ליבם של החיים - צדק חברתי.

       
    29. תכנית לתיקון המשילות בישראל - המכון הישראלי לדמוקרטיה - פברואר 2009
      המשילות בישראל שרויה במשבר עמוק, אי־יציבות פוליטית מתמשכת, חוסר ודאות באשר למדיניות הממשלה בנושאים קריטיים־קיומיים, סימנים המעידים על אפשרות קריסתו של הפרלמנטריזם, ומעל הכול סלידה מהפוליטיקה מצד ציבורים רחבים, אשר מלווה גם בירידה עקיבה במידת האמון שהציבור רוחש למוסדות הדמוקרטיה. כדי לחזק את הייצוגיות ברשות המבצעת, כדי להעצים את היעילות השלטונית ובקרב שומרי הסף ובית המשפט בראשם וכדי להבטיח את האיזון הנכון והיעיל בין כל הגורמים הללו חייבת היציאה מן המשבר באמצעות תהליכי הבראה להיסמך על אשכול מלא וגדוש של תכניות לרפורמות ושל תיקונים ברשות המחוקקת, שתבוססנה על עקרון הביזור של סמכות ואחריות ועל הטמעת האחריותיות והשקיפות כערכים מובילים בביצועי המגזר הציבורי. הממשלה לא תהיה מעורבת בביצוע. היא תתווה מדיניות, תקבע סטנדרטים לביצוע, תקצה משאבים, תפקח ותמדוד ותעריך את הביצוע. בדומה למציאות הקיימת בדמוקרטיות המפותחות של גם בישראל יוקמו סוכנויות ביצוע שמטרתן לממש את העקרונות הללו הלכה למעשה. מעמדו של השלטון המקומי יוגדר מחדש ויעוגן בחוקה. הוא יתבסס על הגדרה מודרנית של סמכות ושל אחריות אשר יחזקו את עקרון הביזור ביחסים שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. כדי להחזיר את האיזון שהופר בין הצורך לשמור על טוהר המידות והמאבק בשחיתות לבין השמירה הקפדנית על התנהלות התהליכים הפוליטיים והמינהליים נדרשים שינויים, הבהרות ותיקונים באשר לתפקודם של שומרי הסף ברשות המחוקקת (מבקר המדינה), ברשות המבצעת (היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה) וברשות השופטת (תחולת דוקטרינת השפיטות).

       
    30. על השמעתו ומשטורו של שיח הצדק - ריקי שיו, מעשי משפט כרך ב - מרץ 2009
      מתן לגיטימציה לשיח הצדק החלוקתי והזכויות החברתיות עיקר אותו מהפוטנציאל הביקורתי הטמון בו.

       
    31. פרשת כי תצא: על צדק וצדקה - ליאור טל, מעריב 28 אוגוסט 2009
      חברת מופת היא לא רק חברת צדק במובן של חוק ומדיניות הדואגת לחלש, אלא גם חברה עם צדקה שבה אדם דואג לרעהו מתוך מידת אופי טובה. הצדקה היא חלק מהצדק ולמעשה ללא צדקה לא ניתן לכונן חברת צדק אמיתית.

       
    32. חזון המהפכה: מהן מטרות המחאה? - פח"א - פורום חשיבה אופרטיבית - 31 יולי 2011
      ערכי היסוד של כל חברה מתקדמת חייבים להיות שוויון זכויות וחובות, סולידריות, התפתחות בת קיימא, צדק חברתי, תקשורת חופשית, חופש מידע ודאגה לרווחת הפרט והסביבה.

       
    33. מהי דמוקרטיה? מט"ח -
      דמוקרטיה היא מילה יוונית שמשמעותה המילולית היא שלטון העם. שלטון דמוקרטי הוא בסיס ראשון במעלה בעת המודרנית, ולכן יוון נחשבת לאם של תרבות המערב ולאם הרעיונית שלה. עם זאת, נשים ועבדים לא הוכרו ביוון כאזרחים בעלי זכויות. הדמוקרטיה המודרנית היא ייצוגית ולא ישירה, כמו ביוון. ישראל אינה דמוקרטיה אמיתית משום שהנציגים הנבחרים אינם נתונים למעשה לפיקוח ולביקורת העם והשלטון מכתיב לאזרחים את דרך חייהם והכוח הפוליטי מרוכז בידי השלטון בלבד.

       
    34. מבט פילוסופי על דמוקרטיה דיונית | דמוקרטיה השתתפותית-דיונית
      תיאוריות ויישום - טל ירון - 1 אוגוסט 2011
      דיון המתמקד בסוגי דמוקרטיות, שבהן לאזרחים יש יכולת השתתפות גבוהה בתהליכי השלטון: דמוקרטיה נציגית, דמוקרטיה נציגית-משתפת, דמוקרטיה השתתפותית, דמוקרטיה דיונית והדמוקרטיה הישירה.

       
    35. סופסוף מחאה מעמדית בישראל? - ד"ר דנה בלאנדר - המכון הישראלי לדמוקרטיה - 2 אוגוסט 2011
      סקירה של מחאות עבר בישראל שפורסמה בתום השבוע השלישי של מחאת קיץ 2011. המסקנה של הכותבת: גל המחאה מסמל את התבססותו ואת החרפתו של השסע המעמדי בישראל המאפיל על השסע העדתי ודוחק לפחות לעת עתה את השסע הנִצי-יוני.

       
    36. אמא, מה זה צדק חברתי? - אריאנה מלמד - ידיעות אחרונות 3 אוגוסט 2011
      המחאה המתפשטת ברחבי המדינה משפיעה גם על הילדים. לראשונה הם נחשפים למושגים כמו צדק חברתי והפגנה מחוץ לספסל הלימודים. אריאנה מלמד לקחה את בתה למאהל בניסיון ללמד אותה על כוחו של הציבור ועל חשיבותה של התקווה.

       
    37. צדק חברתי לא מספיק: דמוקרטיה חברתית עכשיו - תנועת התחברות-תראבוט - 17 אוגוסט 2011
      דמוקרטיה זה לא רק בחירות. במשטר הקיים הבחירות משפיעות על מעט מדי דברים ולא משנות את המהות.

       
    38. צדק חברתי. איך הופכים זאת מסיסמה למציאות? - צדוק לוי - קפה דה מרקר, 20 אוגוסט 2011
      צדק חברתי יכול להתקיים רק כאשר כל אזרחי המדינה נושאים בנטל וכל אזרחי המדינה נהנים בצורה שווה מפרי מאמציהם.
      צדק חברתי, מחייב את כולם שלא לאפשר לפרזיטים לנצל את כולנו.

       
    39. חזון המחאה - טל ירון, חזון המחאה - 2011
      כיום יש שתי אסכולות, סוציאלית או ליברלית אך במציאות נדרש איזון בין שתי השיטות.

       
    40. חזון המחאה החברתית - 2011 צוות חזון של האסיפה הארצית
      קבצי ארכיון (7/8/2011 - 30/4/2012) המתעדים את תהליך גיבוש חזון המחאה על ידי צוות חזון של האסיפה הארצית.

       
    41. למה לבחור בצדק חברתי? - ניר להב - הידען - 8 אוקטובר, 2011
      המושג "צדק חברתי" הוא סובייקטיבי וכל אחד יכול לפרש את המושגים אחרת. אז למה לבחור בצדק חברתי? - הצדק החברתי נובע ממקור אחר ולאו דווקא מדרישה לשוויון מוחלט, אלא שוויון הזדמנויות. מדוע השכבה העשירה במדינה ליברלית תהנה מיתרונות הליברליזם ותתעשר בעזרת חופש הקניין והעקרונות הליברליים ובו בזמן תצא נגד חקיקה ליברלית שתבטיח שוויון הזדמנויות לשכבות חלשות יותר. האין זה בחזקת החזקת המקל בשני קצוותיו. אם מקבלים את הליברליזם, צריך לקבל גם את החופש וגם את ההכרה שלכולם מגיע חופש ושוויון הזדמנויות. כדי לשמור על החופש של האזרחים נדרש אקטיביזם - פעילות חברתית, שבכוחה לנטרל את היכולת של "החזקים" לחוקק חוקים שיש בהם כדי לפגוע ב"חלשים".

       
    42. צדק חברתי דורש עם - יורם קניוק, חדשות וואלה, 30 אוקטובר 2011
      האם אנחנו מחפשים אבא ישאמר לנו מה לעשות, או שאנחנו מוכנים להיות שותפים להחלטות בזאת לקחת אחריות על עתידנו ועתיד ילדינו?

       
    43. דמוקרטיה ישירה באמצעות משאלי עם - רונן סקלצקי 4 ספטמבר 2011
      אם אזרחי ישראל המוחים חושבים שרוב האזרחים תומכים בדרישותיהם, מדוע אין הם מבקשים משאל עם?

       
    44. האם אין צורך בצדק חברתי "מלמעלה"? - שמואל חרל"פ - הארץ - 28 ספטמבר 2011
      הדרישה לצדק חברתי עולה תמיד מלמטה. ממי שמרגיש מקופח, "דפוק" ומנוצל. מדוע היא אינה יורדת מלמעלה? לדעת הסופרת איין ראנד, הנזקקים לצדק חברתי הם רק ה"לוזרים". ה"ווינרים" לא חפצים בו כי הם מסוגלים לדאוג לעצמם ומסתפקים בצדק הכלכלי של כוחות השוק.

       
    45. מדד צדק חברתי - ברוך מבורך, כלכליסט, 18 נובמבר 2011
      רעיון: לאמוד את מידת העשייה לטובת צדק חברתי של כל חבר כנסת ושל כל מפלגה.

       
    46. הזכות לחינוך כתנאי לכינונו של צדק חברתי - יורם רבין - המכון הישראלי לדמוקרטיה - 31 דצמבר 2011
      בדוח ועדת טרכטנברג, שגובש בעקבות המחאה, הוצעה שורה של צעדי מדיניות שנועדו להפחית את נטל ההוצאה של הציבור על החינוך מתוך התפיסה שהחינוך חשוב ליצירת שוויון. מנגד, ועדת המומחים האלטרנטיבית שהוקמה ביקרה בפרסומיה את המלצות ועדת טרכטנברג בטענה שאלה נשענות על ראייתה של מערכת החינוך כמערכת תומכת בשוק העבודה, וכי הן אינן מבטאות את התפיסה שהזכות לחינוך היא זכות בסיסית המהווה את האמצעי החשוב ביותר להשגת שוויון הזדמנויות ולצמצום פערים בחברה.

       
    47. עקרונות יסוד במקרא - ד"ר בני פורת, המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרלמנט | גיליון 71 - 31 בדצמבר 2011
      ששה עקרונות יסוד של צדק חברתי במקרא:
      1. יצירת חוקים שאינם תלויים בשופט, שמיטת חובות, שחרור עבדים והנחה במסים
      2. אחריות בין-אישית
      3. תמיכה בחלש (שמיטת חובות)
      4. אחריות עצמית של מקבל סיוע (לקט, שכחה ופאה)
      5. ריבוד חברתי
      6. תיקון לשוק החופשי

       
    48. המסע לצדק חברתי מתחיל בחופש מידע - עומר כביר - כלכליסט - 29 אפריל 2012
      אתר האינטרנט של שירות הבריאות הבריטי חושף את איכות השירות בכל בתי החולים במדינה ועיריית ניו יורק מעדכנת את תושבי העיר בתברואת המסעדות. בעוד שהרשויות בישראל מתייחסות לנתונים שברשותן כרכושן הפרטי, גופי השלטון בעולם הבינו שחשיפת המידע משפרת את השירות לאזרחים ומאפשרת למשרדי הממשלה והשלטון המקומי להיעזר ביזמים פרטיים.

       
    49. דמיינו לרגע שאתם יודעים - עומר כביר - כלכליסט - 29 אפריל 2012
      כמה ממס ההכנסה ששילמתם הוקדש לחינוך, ומה מידת שביעות הרצון מבית החולים הקרוב לביתכם? אלו רק דוגמאות למה שהרשויות יודעות ולא מגיע אלינו. כאן נכנס לתמונה המושג היבשושי של ממשל פתוח שבבסיסו אספקת המידע הציבורי לאזרחים. מדיניות הכרחית בעידן האפליקציות.

       
    50. ביל שרייר: האיש שיצר במו ידיו את העיר השקופה ביותר בארה"ב - עומר כביר - כלכליסט - 29 אפריל 2012
      שרייר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של עיריית סיאטל, הצליח להפוך אותה לעיר החלומות של הממשל הפתוח. בראיון ל"כלכליסט" הוא חשף את הסוד: "אנחנו פשוט אגרסיביים מאוד".

       
    51. יוון: צדק חברתי בנוסח תורת טוהר הגזע - ויקטור אליעזר, 5 יולי 2012
      המפלגה הניאו-נאצית עוזרת לחלשים, כל עוד לא מדובר במהגרים. מוצרים בסיסיים נמכרים בזול ותרומות דם ניתנות "ליוונים בלבד"

       
    52. ציון לא מספיק ליישום דו"ח טרכטנברג אור קשתי - 14 יולי 2012 - הארץ
      אסתר דומיניסיני ופרופ' פנינה קליין, שהיו חברות בוועדת טרכטנברג, בוחנות את יישום מסקנות הדו"ח. הן מסכימות שגם אם נעשה הרבה, המטרה עדיין רחוקה: הפערים בחברה גדולים, והשינוי במערכת החינוך לוקה בחסר.

       
    53. דמוקרטיה השתתפותית-דיונית - תיאוריות ויישום טל ירון - 1 אוגוסט 2012
      דיון על היכולת של קבוצה להתארגן ביחד להגשמת מטרה משותפת, ללא היררכיה.

       
    54. דמוקרטיה חדשה טל ירון - 14 ספטמבר 2012
      אין לנו להסתפק בארגונים. עלינו גם לייצר תרבות דמוקרטית שתאפשר לעם בעצמו ליצור ולהשפיע, שתחבר אותו לרעיון של יצירת חברה טובה יותר. עלינו לפתח תרבות ארגונית דמוקרטית אמיתית.

       
    55. עידן הדמוקרטיה המשתתפת הסדנא לידע ציבורי - 30 אוקטובר 2012
      לקראת הבחירות לכנסת ה-18, שנערכו בשנת 2009, הוקם פרויקט כנסת פתוחה, שהתבצע בטכנולוגיית קוד פתוח. מטרת הפרויקט להעניק לציבור את הידע והכלים, כדי שכל אזרח ואזרחית במדינה יוכלו להבין מי עושה מה.

       
    56. הדילמה של המחאות יורם גבאי, דה מרקר - 19 נובמבר 2012
      שלוש מחאות חברתיות שהיו בישראל באו על רקע צמיחה מהירה ותחושה שהממשלה יכולה ללכת לקראת המוחים.

       
    57. המחאה החברתית והרשתות החברתיות - מהעולם המקוון לעולם הממשי ובחזרה - מחקר שנכתב בכנסת 2012
       
    58. יוזמה להקמת תנועה חברתית להחלפת שיטת הממשל
      גישושים לקראת תנועה לשינוי שיטת הממשל.

       
    59. סימן ראשון להתרסקות הדמוקרטיה: נבחרי הציבור נלחמים במגבלות על כוחם - תרגום מאקונומיסט בדה-מרקר 12 מרץ 2014
      גלובליזציה, בדלנות, ציניות ומעורבות גוברת של אינטרסנטים חותרים תחת הדמוקרטיה, שבעידן האינטרנט מתנהלת בצורה אנכרוניסטית. כדי להחיות אותה צריך דווקא לצמצם את יכולתה של המדינה לחלק טובות הנאה, ולהגן בכל מחיר על זכויות הפרט. האתגר הגדול ביותר לדמוקרטיה, עם זאת, מגיע מהבוחרים עצמם. חששו הגדול של אפלטון בנוגע לדמוקרטיה, שהאזרחים "יחיו מיום ליום, יתענגו על הרגע", התגלה כנבואי. ממשלות דמוקרטיות התרגלו לחיות עם גירעונות גדולים כעניין שגרתי, והן לוות כדי להעניק לבוחרים את מה שהם רוצים בטווח הקצר, תוך שהן מזניחות השקעה ארוכת טווח.

       
    60. דמוקרטיה אתנית ושמה ישראל - טלי חרותי-סובר (הארץ) ינואר 2013
      סוציולוג - פרופ' (אמריטוס) סמי סמוחה - חקר חברות שסועות בכלל ושסעים בחברה הישראלית בפרט. לדבריו, "החידוש במחקרי הוא גילוי סוג של משטר דמוקרטי שלא היה מוכר עד כה - דמוקרטיה אתנית - הקיים בישראל ובכמה מדינות אחרות". הוא מתכוון להמשיך ולהעמיק בחקר האופי היהודי והדמוקרטי של ישראל והשסע הערבי־יהודי בהשוואה לארבע מדינות אירופיות (אסטוניה, סלובקיה, מקדוניה וצפון אירלנד) ולעקוב אחר מגמות שינוי בעמדות האזרחים הערבים והיהודים אלה כלפי אלה באמצעות סקרים שנתיים של דעת הקהל היהודי והערבי. למחקרו השלכות לגבי הצורך בשינוי המדיניות כלפי המיעוט הערבי ובמציאת איזון בין אופיה היהודי לאופיה הדמוקרטי של המדינה.

       
    61. צדק חברתי כלכלי ושלטוני - ד"ר יעקב קורי - 10 מרץ 2013
      המחאה החברתית נעורה וגוועה בחלום ליל קיץ ולאחר שהגיעה להזדהות של 87% מהציבור. במטרותיה פינתה את תשומת הלב הציבורית לנושאים אחרים כהדרת נשים, נוער הגבעות והאיום האירני. לדעת הכותב, האיום הגדול ביותר על ישראל הוא אי-הצדק לסוגיו ולפיכך יש צורך דחוף לשמר את המומנטום של המחאה החברתית על ידי חינוך, לימודי ליבה לכל, יזמות, ביעור השחיתות, הפיכת מעמד הביניים לכמחצית מהאוכלוסיה והורדת העוני לפחות מעשרה אחוז מהאוכלוסיה, תוך הקצאה צודקת יותר של משאבי האומה וצמצום הפערים שהם בין הגרועים ביותר במדינות ה-OECD, שמירת איזון נאות בין שוק חופשי נטול מונופולים ,קרטלים ,ריכוזיות ופירמידות לבין אסדרה וצדק חברתי ,כלכלי וסביבתי ,שמירה על ערכי הדמוקרטיה תוך שוויון זכויות והזדמנויות לכל, הכבדת העונשים על עבריני הצווארון הלבן ועברייני המס, ניתוק הקשר בין הון ושלטון, שמירה על איזון תקציבי וחוב נמוך, הורדה דרסטית ברמת המינופים, הסיכון והתספורות בעולם העסקים ובמיוחד בהשקעות של קרנות הפנסיה.

       
    62. תיאוריות של צדק חברתי - פרופ' יוסי דהן - 9 פברואר 2014
      הפרק הראשון בספרו של יוסי דהאן על תיאוריות של צדק חברתי ר' גם: 1, 2, 3 :
      למושג צדק יש היסטוריה ארוכה, החל במקרא ועד ימינו אלה. הדיון המוקדם והמשמעותי ביותר במושג הצדק (dikaiosyne ביוונית) נערך על ידי אפלטון, בדיאלוג הגדול הקלסי שלו, המדינה. צדק כמידה המאפיינת את היחיד בא לידי ביטוי כאשר התבונה שולטת בתאוות וכאשר התאוות מצייתות לשליטתה של התבונה. מידת הצדק באה לידי ביטוי בהתנהגות היחיד, כאשר כל אחד משלושת מרכיבי הנפש ממלא את תפקידו במידה הראויה. מרכזו של הדיון בספר אינו בצדק כמידה טובה, המאפיינת את התנהגותו של היחיד ביחסיו עם אנשים אחרים, אלא במושג הצדק כמתייחס לאמות המידה לחלוקה של טובין חברתיים וכלכליים מצד אחד, ולחובות, עלויות ומחירים חברתיים וכלכליים, שבהם צריכים לשאת האזרחים, מצד שני.
       
    63. חוק יסוד משאל עם - 2014 - חוקק בכנסת 19 מרץ 2014
      "חוק יסוד משאל עם 2014" נוגע אך ורק לשינוי בתחולת חוקי המדינה על שטח שהם חלים בו.

       
    64. כלכלה עם פנים אנושיות - ליה אטינגר ועמיתי שחרית - 2014
      מהפך: לא בשלטון אלא ברעיונות השולטים
      יש כיום תחרות בין שלוש תפיסות רעיוניות מרכזיות – הגישה השלטונית השלטת ושתי תפיסות אלטרנטיביות המבקשות להחליף אותה ולבטא כל אחת בדרכה את התביעה לצדק חברתי. מאמר זה מבקש להציע גישה רעיונית רביעית מקיפה וחדשנית – אך לפני כן ננסה לסכם בקצרה את שלוש הגישות המתחרות.

       
    65. המדד החברתי – שאלות נפוצות - המשמר החברתי, 7 אוגוסט 2014
      • מה מודד המדד החברתי?
      • מהם הקריטריונים שקובעים אם הצעת חוק היא חברתית?
      • מהו תהליך העבודה?
      • האם המדד מוטה לטובת האופוזיציה?
      • האם המדד החברתי הוא הכלי היחיד למעקב אחר הכנסת?
      • מה עוד אפשר לעשות עם המדד החברתי?
       
    66. על חשיבות המעשה, הדיון וההנהגה בהקמת המפלגה הישירה - טל רונן 15 אוגוסט 2014
      הבלוג של התנועה לדמוקרטיה ישירה בישראל - מפלגה ישירה - אפריל 2008-אוגוסט 2014
      כיצד אפשר להקים מפלגה שתממש דמוקרטיה ישירה?
      המפלגה צריכה לקום על בסיס מנגנון קטן ורזה ביותר.
      יש לבחור בקפידה את הפעולות המינמליות הנדרשות להקים מפלגה.
      מי שיוביל למימוש התוכניות יהיו אותם מנהיגות ומנהיגים, שיתמכו בניהול צוותי עבודה ובגיוס תמיכה ציבורית הולכת ומתרחבת.

       
    67. מחשבות ותהיות על כינון מפלגה לדמוקרטיה ישירה-השתתפותית ודיונית - טל רונן 19 אוגוסט 2014
      הבלוג של התנועה לדמוקרטיה ישירה בישראל - מפלגה ישירה - אפריל 2008-אוגוסט 2014
      אם נלך עכשיו להקים מפלגה, לפני שיש לנו מערכת מוכחת ומנוסה, בה חברים מאות אלפי משתמשים, המערכת הפוליטית תטחן אותנו עד דק. טובי מומחי הרטוריקה יקרעו לנו את הצורה. השדרנים יזלזלו, והציבור יחשוב עלינו כקוריוז ותו לא. לכן עדיף לבנות מערכת הצבעות וניהול דיון, שתממומן במימון-המונים. המערכת תחזק את הקשר בין הציבור למנהיגות הקיימת. היא תראה למנהיגות מה הציבור חושב, וגם תאפשר לציבור להציע פתרונות חדשנים מבוססי ידע מבוסס. מצד שני, היא תאפשר לציבור לעקוב אחר ההענות של המנהיגות לרצון הציבור. וכך, לקראת הבחירות הבאות, הציבור יוכל לראות מי מהמנהיגים פעל על פי רצונו, וכך יחוזק האינטרס של המנהיגים להענות לרצון הציבור.

       
    68. מחשבות על דמוקרטיה ישירה: אל תדחיקו את הפוליטי - יואב ליפשיץ (בלוג הארץ), 23 ספטמבר 2014
      המאמר מזהיר מפני הצעה של פעילי מחאת 2011 שרוצים להקים "מפלגה ישירה", שנציגיה בכנסת ישלטו כבובות על חוט ויהיו כפופים להצבעה הישירה הפנים מפלגתית. בדמוקרטיה ישירה יש סכנות של השתלטות פאשיסטית. הכותב מזהיר מפני מפלגה שבורחת מן הפוליטי אל הטכנוקרטי. הדיון הציבורי צריך להיות פתוח לעולם, אך צריך לשים לו גבולות. דמוקרטיה ישירה היא רק חלק מהחזון, אך דמוקרטיה ישירה אינה השקפת עולם ואינה חזות הכל, אלא רק שיטת ממשל. כלי ולא מטרה. טכנולוגיה פוליטית חדשה חייבת להסתייע במכלול שלם של כללי יסוד חדשים, שחלקם קוראים תגר על הגבולות המוכרים לנו, בדיוק כמו דמוקרטיה ישירה. השיטה הפוליטית הנוכחית פגומה לא רק בגלל שהיא שיטה נציגותית, אלא בגלל שמדובר במערכת אקולוגית שלמה של חוקים שנועדו לשמר אותה. לכן עליכם להציע מתווה שלם, על מנת שיהיה בר-קיימא ויביא לתוצאות המיטביות.

       
    69. המהפכה הסגולה: מפלגת המחאה החברתית צפויה לנצח בבחירות בספרד - שיחה מקומית - 11 נובמבר 2014‏
      מפלגת "פודמוס", שצמחה מתוך מחאת האוהלים של 2011, נלחמת בשחיתות וביחסי הון-שלטון, דורשת העלאת שכר המינימום ודיור ציבורי, ומבוססת על
    70. דמוקרטיה השתתפותית. סקרים מנבאים לה ניצחון חסר תקדים.
       
    71. תפישת הקיימות - צדק חברתי - רשת עמל 2014
      צדק חברתי הוא רעיון המשתנה בהתאם לנסיבות של תקופתו, אך ניתן לומר כי העידן המודרני, המתחיל במאה ה- 18 עם תנועת ההשכלה והמהפכה הצרפתית, הפך את רעיון הצדק החברתי למקודש ולערך עליון. צריך למצוא איזון בין הפילוסופיה לבין הפוליטיקה של הצדק.

       
    72. צדק חברתי אפשרי רק עם תוכנית כלכלית מתאימה - צדק חברתי - חדר המצב, 2 פברואר 2015
      צדק חברתי לא יהיה אם לא יהיו המשאבים והמקורות הכספיים לקיים אותו. אנשים רעבים לא מוכנים להתחלק בצורה שוויונית אלא חוטפים ככל יכולתם.

       
    73. האם ניתן ליישם דמוקרטיה ישירה דרך מפלגה? שאלה ותשובה - 10 בפברואר 2015
      האם באופן תיאורתי (לפי החוק הנוכחי) ניתן להקים מפלגה שתיישם דמוקרטיה ישירה.
      מפלגה אשר נציגיה בכנסת יחוייבו לפעול ולהצביע לפי החלטות חברי המפלגה שיצביעו באופן דמוקרטי על ההחלטות השונות שעומדות להצבעה בפני חברי הכנסת. האם ניתן לאכוף ייצוג שכזה על חברי הכנסת של המפלגה? האם ניתן להכריח אותם להצביע בכנסת לפי ההחלטות שמתקבלות במפלגה באמצעות חוזה אישי שנתמך בסנקציות כלכליות? האם ניתן גם להכריח אותם להתפטר מחברותם בכנסת במהלך כהונתם ולפנות את מקומם למועמד הבא ברשימת המפלגה במידה ונתקבלה במפלגה החלטה שכזו?
      תשובה משפטית - עו"ד ישעיהו אתגר:
      לפי הוראות סעיף 1 בחוק המפלגות, התשנ"ב - 1992: "מפלגה" - חבר בני אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על ידי נבחרים". מכאן שהמחוקק הישראלי שלל הליכים של "דמוקרטיה ישירה" בסייגו מפלגה מעצם הגדרתה, בדרך של "ייצוג בכנסת על ידי נבחרים". לא נזכרה בחוק אפשרות לכפות על אותם נבחרים לפעול בהתאם להוראות בוחריהם. הסנקציה היחידה שמשטר של דמוקרטיה ייצוגית כמו שלנו מאפשר הינה: ענישה ע"י הבוחר באי בחירה מחדש.
      זאת ועוד, סנקציה חוזית כלפי נבחרי מפלגה - נראית לי כסותרת את תקנת הציבור, ועל כן אינה ברת-אכיפה מהיות חוזה כזה פסול: ראה נא סעיף 30 בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973. זאת ועוד, אכיפת חוזה כזה אינה אפשרית כי הינה התחייבות לביצוע עבודה אישית או שירות אישי כלשון סעיף 3 בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971.
      לא ניתן אף לאכוף הסכם של התחייבות מראש של התפטרות של חבר כנסת. התפטרות היא אקט שצריך לבוא מרצונו החופשי של המתפטר עצמו.
       
    74. מפלגת הרשת ממציאה מחדש את הדמוקרטיה הישירה - הארץ - עומר שוברט, 25 פברואר 2015
      מודלים חדשים, כדוגמת מפלגת רשת הארגנטינית ומפלגות פיראטיות אחרות, משתמשים בטכנולוגיה כדי להסיט את מוקדי הכוח מהפוליטיקאים ובעלי ההון חזרה לאזרחים. האם הדמוקרטיה הייצוגית עומדת בפני מהפכה?
      מפלגת רשת, התמודדה בשנת 2013 בפעם הראשונה בבחירות בבואנוס איירס. שמונה מפלגות נכנסו לפרלמנט העירוני, מפלגת רשת כמעט עברה את אחוז החסימה. בבסיס היוזמה עומדת פלטפורמה אינטרנטית בקוד פתוח לניהול דיונים והצבעות סביב סוגיות שונות. כל אזרח יכול להוריד את האפליקציה, או להיכנס לאתר האינטרנט, להביע דעה על הנושאים שעל הפרק ולהשתתף בהצבעות. המפלגה עדיין לא הצליחה להכניס מועמד מטעמה, אבל מספר הקולות הגבוה שקיבלה הוביל להטמעתה של הפלטפורמה במערכת הפוליטית של בואנוס איירס באופן רשמי.

       
    75. כן מדד וכן חברתי - נירית מוסקוביץ', 11 אפריל 2016
      מאמרו של חננאל ארמן "לא מדד ולא חברתי" עורר סערה וגרר תגובות רבות. נירית מוסקוביץ', מנכ"לית המשמר החברתי, מגיבה לטיעונים ומסבירה כיצד פועל המדד ומה מטרותיו.

       
    76. תאוריה של צדק - ויקיפדיה - 28 יוני 2016
      "תאוריה של צדק" הוא ספר שנכתב בשנת 1971 (נערך מחדש בשנים 1975 ו-1999) ע"י הפילוסוף האמריקאי ג'ון רולס (John Rawls). רולס מתמקד בבעיות חברתיות של צדק חלוקתי ומבטא את ביקורתו נגד תורת התועלתנות. לדעת רולס עקרונות צדק נכונים לחברה מתקבלים "במצב התחלתי", מצב בו האנשים בחברה היפותטית נמצאים תחת "מסך הבערות". רולס מאמין כי ב"מצב ההתחלתי" יחליטו בני הקבוצה פה-אחד לאמץ שני עקרונות מרכזיים: עיקרון החירות ועקרון החלוקה הצודקת של טובין כלכלים-חברתיים.

       
    77. יצאו מהמחאה, לחיים חדשים ארי ליבסקר - כלכליסט 8 יולי 2016
      שבעה אנשים מספרים איך המחאה החברתית הפכה אותם לאנשים אחרים, ומוכיחים שגלי ההדף שלה ימשיכו לשנות את החברה לאורך זמן.

       
    78. חותרים לשפיות חברתית-כלכלית (מדריך מעשי לאזרח המתוסכל) - און ארד 26 ספטמבר 2016
      המחבר, און ארד, הוא כימאי ופעיל חברתי, שהחליט לקחת שורה ארוכה של תובנות, ולהעלות אותם על הכתב באמצעות ספר המבקר את "השיטה" ומציג 45 פעולות אינדיבידואליות שעשויות להוביל לשינוי חברתי כלכלי. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעשות את זה - בעבודה, בשכונה ובבית. הספר כולל הסבר מאיר עיניים מדוע צדק חברתי חייב לכלול צדק סביבתי ועוד טיפים מעשיים. באפשרותנו לרפא את כשלי השוק ובמילותיו של המחבר: "הכסף שלנו הוא גם הנשק שלנו!"

       
    79. מי צריך דמוקרטיה? - אופיר דור (כלכליסט) דצמבר 2016
      מה ההסבר לתופעה שרוב הסינים מרוצים לכאורה משיטת המשטר שלהם, בעוד שבמדינות רבות במערב הציבור אינו מרוצה מהשלטון?

       
    80. המדד החברתי – כנס חורף 2017 - המשמר החברתי, אפריל 2017
       
    81. למה הפגנות ההמונים לא מתרוממות למהפכות של ממש? - קרן צוריאל הררי - 17 אוגוסט 2017 - כלכליסט
      מבחני ישימות:
      1. האם התנועה יכולה לספר סיפור ולהפיץ תפיסת עולם מסוימת?
      2. האם התנועה יכולה לשנות את מהלך החיים הרגיל?
      3. האם התנועה מצליחה לתרגם את עמדותיה לכוח במגרש הפוליטי?
       
    82. חזון קול העם - אימוץ נוסח החזון של מאהלי 2011 - הצעה שהוגשה לדיון במפלגת "קול העם", 5 אוקטובר 2017
      בקיץ 2011 התמלאו רחובות המדינה במאות אלפי אנשים שדרשו שינוי תחת הסלוגן "צדק חברתי". במהלך שבועות ספורים, אולי בפעם הראשונה בהיסטוריה, יצרו אנשים בצוותא במהלך שבועות ספורים, מסמך מסכם אחד שנקרא חזון המחאה. אין חולק שניתן לשפר את המסמך הזה. מן הראוי שערכי החזון הזה ישמשו כנר לרגלי צוות החזון של קול העם. חמשת הערכים ועקרונות היסוד: 1. שוויון 2. ערבות הדדית וסולידריות חברתית 3. אזרחות פעילה 4. דמוקרטיה השתתפותית וישירה 5. שינוי והתפתחות. ערכים אלו מגדירים את הצד הרוחני, שישמש השראה לבניית המצע.
      הצעה זו הוצגה לדיון בפני פעילי "קול העם" אך לא נדונה על ידם לגופו של עניין.

       
    83. מהם העקרונות להצלחת מחאה חברתית? - צור טאוב - 28 נובמבר 2017 - דבר ראשון
      על מנת שמאבק חברתי יצליח צריך שהמטרה תהיה ברורה ומוגדרת. אם המטרה איננה ברורה ומוגדרת לא ניתן לבחון אילו צעדים מועילים למטרה ואילו מזיקים, ולכן ניתן בצורה שאינה מקרבת את המטרה אלא מרחיקה אותה. שלושה עקרונות שטרם יושמו כהלכה בקרב המוחים בישראל:
      1. תכנון
      2. אי אלימות
      3. אחדות
       
    84. סחרחורת אירופית - אלדד בק - ישראל היום - 2 יוני 2018
      דמיון רב קיים בין מפלגת "חמישה כוכבים" האיטלקית, שניצחה במפתיע בבחירות האחרונות לפרלמנט ומכהנת כמפלגה המובילה בממשלה החדשה ברומא, לבין מפלגת "פודמוס": שתיהן מפלגות המזוהות כמפלגות שמאל פופוליסטיות, שתיהן הוקמו על רקע משבר האמון במערכת הפוליטית הממסדית ושתיהן מעוניינות לייצר מערכת פוליטית חדשה שתהיה מבוססת על דמוקרטיה ישירה באמצעים דיגיטליים.

       
    85. דמוקרטיה ישירה שדווקא עובדת - אורני איזקסון - 4 אוגוסט 2018 - גלובס
      חירות השווייצים מתחילה בבית. משאלי עם להחלטת אזרחים כמעט בכל נושא

       
    86. פשיזם ליברלי - יונה גולדברג - ספריית שיבולת - סלע מאיר הוצאה לאור - יוטיוב 31 באוק׳ 2018
      השיח הפוליטי בעולם המערבי ובישראל רוווי עלבונות, האשמות וכינויי גנאי שמטיחים אנשי שמאל בבני הפלוגתא שלהם מימין. השלכת המילה "פשיסט" במהלך דיון פוליטי היא כלי שכיח ויעיל להשתקה ולדחיקה של כל דעה שאינה עולה בקנה אחד עם תפישת העולם ה"מתקדמת". בספר "פשיזם ליברלי" (בהוצאת ספריית שיבולת), שנמצא ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, מתחקה יונה גולדברג (Jonah Goldberg) אחרי שורשיו הרעיוניים של הפשיזם והנאציזם, ומראה כי הם נולדו במרחב של השמאל הסוציאליסטי.

       
    87. בזכות פוליטיקת המונים חדשה - דני פילק - מגזין "הזמן הזה" - 14 נובמבר 2018
      תפקידו של העם בדמוקרטיה הליברלית הייצוגית, כפי שזו התגבשה לאחר מלחמת העולם השנייה, מסתכם לכדי הבחירה איזו מבין האליטות הקיימות תשלוט בקהילה הפוליטית. הפתרון הראוי למשבר הפוקד כיום את הליברליזם הוא הרחבת הדמוקרטיה על פי משמעותה המקורית - שלטון העם - באמצעות הגברת נוכחות ההמונים בזירה הציבורית. למעשה, שיטת ממשל כזאת קיימת כבר במסורת של החשיבה הפוליטית המערבית.

       
    88. מה לכלכלה שיתופית ולדמוקרטיה ולאן ממשיכים מכאן?
      - צפריר בלוך-דוד, יאיר פרידמן ואיל בלוך - דר מרקר - 1 אפריל 2019
      מחקר שנעשה ב-2016 על ידי Pew Research Center הראה כי כ-66% מהאנשים היו מעוניינים בדמוקרטיה ישירה - שבה אזרחים, ולא נבחרי ציבור, מצביעים על נושאים מרכזיים. בהקשר זה, במדינות רבות בעולם נהוג השימוש במשאלי עם, שבמסגרתם מתבקשים המצביעים להתייחס לשאלות ספציפיות וכך להגיע לתוצאה המממשת את רצון הרוב, וזאת לעומת הצבעות רבות בכנסת שבהן חלק ניכר מהנציגים כלל לא מצביע על פי צו מצפונו או על פי עמדת בוחריו (לדוגמה בשל "משמעת קואליציונית"). בפרט, משאלי עם מגבירים את מחויבות הציבור להכרעות שנתקבלו. אלא שמנגד, משאלי עם עשויים להיות מוטים על ידי ניסוח השאלות, ומחייבים תשובות חד משמעיות תוך שהם דורשים ידע שלעתים קרובות חסר לציבור. מדינות רבות עושות שימוש יעיל ביותר במשאלי עם, החל בשוויץ, אנגליה, אירלנד ואוסטרליה וכלה בארה"ב, קנדה, צרפת והולנד. אמנם במרבית המשאלים שולחים הבוחרים את הצבעתם באמצעות הדואר ולא משתמשים בטכנולוגיה, בעיקר בשל החשש לזיופים ופריצות סייבר, אך בהחלט ייתכן שיימצאו פתרונות שיאפשרו הצבעות בטוחות, מהירות ומידיות, אולי באמצעות שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין המהפכנית.

       
    89. שיתוף ציבור / שיתוק ציבור
      - המקרה המוזר של שינוי שם בית הספר “חוגים”
      - ד”ר יריב שגיא - "חי פה" - 27 אפריל 2019
      שיתוף הציבור הוא ערך בסיסי בדמוקרטיה, במיוחד לאור העובדה שבדמוקרטיה העם שולט על עצמו. התנהלות במתווה של דמוקרטיה של נציגים, על פני דמוקרטיה ישירה שבה כולם מעורבים כל הזמן, נושאת עימה מחירים. הנציגים, עם היבחרם, מקבלים סמכות לנהל את ענייני הציבור עבור כלל הציבור, אבל האם קיימים תנאים בהם צריכים הנציגים לשתף את שולחיהם בהחלטות? באיזה סוג החלטות נדרש השיתוף? מתי לשתף? והאם לשתף את כל הציבור?

       
    90. הודו: בחירות הווטסאפ הראשונות - פנינה שוקר (מאמר דעה) - ישראל היום 21 מאי 2019
      בבחירות 2014 בהודו רק 21% מהאוכלוסייה החזיקו בטלפונים חכמים. לאחר חמש שנים, מספר זה כמעט הוכפל, והודו הפכה למדינה המקוונת השנייה בגודלה בעולם. אפליקצית ווטסאפ שימשה לאחרונה להעברת מסרים פוליטיים, וגם לא מעט מידע כוזב. למשל, באחד ממסרוני מפלגת BJP, הופצו נתונים סטטיסטיים כוזבים אודות גודלה של האוכלוסייה המוסלמית בהודו, בכדי להמחיש את הסכנה הדמוגרפית, כביכול, הנשקפת ממנה. מסרים אחרים הזהירו מרצח הינדים בידי מוסלמים, כולל הנתון המפוברק על הירצחם של 23 פעילי מפלגת השלטון בידי ג'יהאדיסטים. ה־BJP אף אספה נתונים אישיים על מצביעים פוטנציאליים וצירפה אותם לקבוצות ווטסאפ על סמך פילוח מיקומם, מצבם הסוציו־אקונומי, גילם ודתם. החשש שמא ווטסאפ תשמש להזנת אלימות דתית־פוליטית משתקף היטב במסר שהועבר: "לא מדובר רק בבחירות, אלא במלחמת אמונות". הפצת מסרים כוזבים בווטסאפ הוכחה כקטלנית גם מחוץ להקשר הפוליטי: העברת שקרים על מעשי אונס אכזריים וחטיפת ילדים הובילה לגל אלימות קשה: 29 נרצחו בידי המון זועם באירוע שנודע כ"פוגרום ווטסאפ". כך או כך, בחירות 2019 בהודו הן המחשה נוספת לאופן שבו אמצעים טכנולוגיים עלולים לזעזע את יסודות הדמוקרטיה.

       
    91. זה מריח לכם כמו פשיזם? ספריהם של אומברטו אקו וג'ונה גולדברג יעזרו לזהות
      - קרולינה לנדסמן - הארץ - 4 יוני 2019
      האינטלקטואל האמריקאי השמרן ג'ונה גולדברג נהנה לפרק את הדימוי הנאור של הליברלים בארצו ולהצביע על הקשר שלהם לפשיזם; אומברטו אקו מתחקה אחר מאפייניו של המצב הקדם־פשיסטי. באופן מפתיע ספרו של גולדברג מהנה, אבל החיבור של אקו משכנע יותר.

       
    92. דמוקטטורה בישראל - התועלת שבאיחוד מלאכותי - יואל אמת - קפה דה מרקר - 29 מאי 2019
      בדמוקרטיה הישראלית יש ייצוג יחסי לקבוצות שונות. בפועל אין רוב מוחלט גם לקבוצה הגדולה ביותר אלא רוב יחסי הטעון שתופי פעולה עם מפלגות קטנות ובינוניות. כל אחת מאוחדת סביב מצע שלה שאינו קשור בהכרח למצע (אידאולוגיה ודרכי פעולה) של הקבוצה הגדולה ביותר. שיטה זו מעודדת פיצולים ומפלגות קטנות כדי להשיג השפעה על הקבוצה הגדולה. שיטה זו גם מעודדת שיתופי פעולה בין קבוצות מנוגדות ערכית זו לזו, כאשר השיתופים נועדו בראש ובראשונה להעצים שליטה במשאבים ללא פרופורציה לאחוז הייצוג.

       

      up ארגונים הפועלים למען שינוי חברתי-כלכלי מחולק לפי נושאים

    1. ערוצי תקשורת אלטרנטיבית
    2. צדק חברתי - חדר המצב facebook צדק חברתי - חדר המצב
      ערוץ תקשורת אלטרנטיבי (פייסבוק) של המאבק החברתי נוסד‏ ב-‏29 אוגוסט 2011‏

      YouTube חדר המצב - ערוץ יוטיוב

      Twitter חדר המצב - טוויטר
      הטלוויזיה החברתית הטלוויזיה החברתית
      הטלוויזיה החברתית היא ארגון לשינוי חברתי (מלכ"ר) הפועל כגוף תקשורת אזרחי - עצמאי לקידום סדר יום חברתי בישראל.
      הרדיו החברתי הראשון הרדיו החברתי הראשון
      הרדיו החברתי הראשון הוא במה לכל יוצר, אומן, זמר, כותב, לקבל במה, להיכנס לפלייליסט, או סתם להתארח באחת מהתוכניות בשידור חי באתר, באפליקציה ובסלולרי.

    3. מהפכה ערכית וחוקתית - שינוי שיטת המשטר

    4. ארגונים א-מפלגתיים הפועלים למען דמוקרטיה ישירה והשתתפותית
      אזרחים למען דמוקרטיה ישירה אזרחים למען דמוקרטיה ישירה בישראל | דף פייסבוק
      תנועת אזרחים מציעה שיטה מעורבת - דמוקרטיה ייצוגית (כנסת) ובצידה מנגנוני דמוקרטיה ישירה שתאפשר לציבור לממש את ריבונותו. לדעתם השיטה ה"היברידית" - ייצוגית בשילוב כלי דמוקרטיה ישירה, תאפשר קבלת החלטות ממשל תוך שיקול דעת ומחשבה מחד, ומאידך תמנע קבלת החלטות רק משיקולים פוליטיים של מפלגות ופוליטיקאים.
    5. מפלגות בישראל הפועלות למען דמוקרטיה ישירה והשתתפותית לא נכנסו לכנסת!
      ישר מפלגת ישר - מחזירים את ישראל לישראלים | דף פייסבוק
      מפלגה דמוקרטית, ליברלית והומניסטית הפועלת בשיטה של דמוקרטיה ישירה. פותחה אפליקציה מקורית באמצעותה כל מתפקד/ת יכול/ה להצביע לחוקי הכנסת ולהחלטות המפלגה ניתן להעלות בקלות ובמהירות יוזמות ולקדם נושאים שחשובים לציבור המתפקדים. חברי המפלגה מחויבים לכאורה לשוויון, שקיפות, הוגנות, אמינות ושותפות מלאה בין חבריה ונבחריה בכנסת. בבחירות לכנסת ה-21 קבלה "ישר" 1438 קולות שהם 0.03% מסך הקולות הכשרים, פחות ממאית של אחוז החסימה.
      קול העם קול העם - התנועה לדמוקרטיה ישירה | דף פייסבוק
      "קול העם" תנועה שרכשה "מפלגת מדף" במטרה להביא לשינוי בשיטת המימשל בישראל - להעצים את כוחו של הציבור לחוקק חוקים באמצעות משאלי עם. הותאמה לעברית אפליקציה ליישום דמוקרטיה ישירה, הפועלת בהצלחה בספרד ובמדינות אחרות. התנועה מתנהלת באמצעות צוותים הפועלים לכאורה בצורה רוחבית. במהלך הגשת הרשימה לכנסת בתאריך 22 פברואר 2019 התברר כי הרישום לא בוצע כנדרש ולכן המפלגה לא התמודדה בבחירות לכנסת ה-21. ל"קול העם" אין עדיין אסטרטגיה פוליטית, אין מתווה מפורט לדרך הפעולה וגם אין לה מוסד לביקורת (כנדרש בחוק).
    6. מיזמים נוספים
      1. מיזמים למען צדק חברתי
      2. מיזמים למען צדק כלכלי
      3. מיזמים למען צדק חלוקתי
      4. מיזמים למען צדק משפטי
      5. מיזמים למען צדק בריאותי צדק סביבתי

       

     

    חשוב לזכור: ההיסטוריה מלאה בדוגמאות על "לוחמי צדק ושלום"
    שברגע שהגיעו לשלטון ולשררה התחילו להתנהג באותה צביעות וחמדנות,
    כמו קודמיהם לתפקיד, בהם הם עצמם נלחמו...

    ולכן
    הצדק דורש עם חברתי

     

    מהפכה? או אולי מעבר ממחאה למאבק?
    המחאה החברתית 2011 הייתה עוד תחנה במאבק חברתי מתמשך.

    הועלה ליוטיוב ע"י הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתאריך 8 נובמבר 2012
    מדוע מחאות לא יובילו לאיזון חברתי וכלכלי, מה המניעים הדוחפים את בעלי ההון לעשוק את הציבור וכיצד ניתן להגיע לצדק חברתי? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וטל מנדלבאום בן משה.

    חזון המתמקד בבעיה או במטרה שרוצים להשיג, מבלי לשרטט מתווה לדרך הפעולה, נדון לכישלון.

    נוצר ע"י דורון טל אוגוסט 2007
    עודכן בהשראת צוות חזון של "האסיפה הארצית" 18 דצמבר 2011
    עדכון אחרון יוני 2019

    אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל, במטרה לשפר את פני החברה שלנו, ברוח המאבק החברתי. מותר להשתמש בכל החומרים הכלולים בדף זה להגשמת המטרות שלשמן נועד.

    חזון: איכות חיים | מטרה: אחריות חברתית | דרכי פעולה: התאגדות המגזר השלישי | עוד...

    תגיות: אחריות חברתית | אחריות אישית | אחריות חברתית | אחריות ציבורית | לקיחת אחריות | איחוד כוחות | איכות הסביבה | התנועה לאיכות השלטון | איכות חיים | אהבת הטבע | אין לנו ארץ אחרת | אכיפת מהירות | אמון הציבור | אהרן ברק | אמון הציבור במערכת המשפטית | ארגונים | אומ"ץ | דמוקרטיה | דמוקרטיה ישירה | דמוקרטיה השתתפותית | הדורות הבאים | הישרדות | המפץ הגדול | המגזר השלישי | הפרדת הדת מהפוליטיקה | השיטה | התחממות גלובלית | התחממות עולמית | התנדבות | החברה האזרחית - המגזר השלישי | זכויות מיעוטים | חוק הלאום | חבורות זמר | חברה וקהילה | חברה-סביבה-בריאות | חוג בית | חומרים מסוכנים | חילופי שבויים | חיפוש קפה דה מרקר | טוהר המידות | טרשת נפוצה | פרשת ילדי תימן | כלכלה חברתית | כרמיאל | כרמיאלי | לא תשא | לכידות חברתית | מבקר המדינה | מדיניות כלכלית | מדיניות מוניציפאלית | מוזיקה לאירועים | מאבק חברתי | המחאה החברתית 2011 | מנהל תקין | משטרת ישראל | מלחמת יום כיפור - חשיפה | נורמות | איזון חברתי-כלכלי | סביבה | סלולרי סרטן | מעורבות הציבור | עדי אלדר | עיריית כרמיאל | חדשות כרמיאל | פעיל חברתי | צדק חברתי | כולנו בסירה אחת | רק ביחד ננצח | מהפכה | רק ביחד נצליח | ערבות הדדית | פרקליטות המדינה | קהילה | קואליציה של ארגונים | קיימות / הישרדות | קרינה סלולרית / קרינה סלולרית | שוויון בפני החוק | שוק חופשי | שחיתות | שיטת השקשוקה | שינוי חברתי-כלכלי | שינוי ערכי | חותרים לשפיות חברתית-כלכלית | שינוי השיטה | שינוי שיטת הממשל | שינוי תודעתי | שקיפות | למען הדורות הבאים | שירות לאומי | תנועת אומ"ץ | תצהיר כוזב