נכתב בשנת 2007 עודכן 9.9.11
בשנים האחרונות ירד אמון הציבור בנבחריו. המושג שחיתות הפך להיות שגור בפינו. יש המבקשים לבצע שינוי של מבנה מערכות השלטון, שגובשו עם קום המדינה ואשר כמעט ולא השתנתו מאז. זאת בשל כשלים רבים, שהבולטים שבהם הם:
פוליטיקאים במגזר הארצי והמקומי מעסיקים את עצמם במאבקי הישרדות פוליטיים באופן שאינו משאיר להם זמן סביר לצורך קידום הנושאים והסוגיות שלשמם נבחרו.
השיטה אינה מחייבת מועמדים לקיים הבטחותיהם לבוחר ולכן אחרי היבחרם מצג הבחירות שלהם הופך בדרך כלל למצג שווא.
שיטות הבחירה הפנימיות בכל המפלגות כולל ה"פריימריס" מבוצעות בפועל בצורה פסולה, כל כולן למראית עין. הבעיה השורשית נובעת מסכינאות טבעית של הפוליטיקאים. תהליכי קבלת החלטות מונעים בדרך כלל ע"י שיקולים זרים, שיש להם נגיעה לעניינים פרטיים אישיים וקבוצתיים שאינם ענייניים ואשר בדרך כלל מאופיינים בשחיתות ובחוסר ניקיון כפיים.
חוסר יציבות שלטונית כרוני הינו תולדה של פיצול גם במערכת המפלגתית.
אין הפרדה נכונה בין הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות המחוקקת (הכנסת). שילובן זו בזו באופן שבו מתנהלים העניינים כעת פוגע בתפקודן העצמאי של כל אחת מהן כמתבקש במשטר דמוקרטי תקין.
מה הפתרון?
הפתרון הוא לשנות את את את הגישה ואת השיטה, כאשר השינוי צריך להיעשות בראש וראשונה בדרך החשיבה והפעולה של כל אחד ואחת מאיתנו.
הערכים שצריכים להנחות אותנו למען למען צדק חברתי שיושג ע"י שינוי הגישה ו-שינוי השיטה, הם:
- לקיחת אחריות,
- אמת ושקיפות
- ערבות הדדית.
מה "השיטה" הקיימת שאותה צריך לשנות?
"השיטה" הקיימת מנתקת את הגורמים שלהם מוענקת הסמכות מהגורמים שעליהם מוטלת האחריות.
זהו הפתח לשחיתות המוכרת לנו משחר האנושות (ר' בראשית ח; כא).
כילדים למדונו את ספר בראשית וגרמו לנו להאמין בערכים שאינם מתקיימים דרך קבע במציאות, בעולם הגשמי. כאשר התבגרנו הסתבר לנו כי לא ספרו לנו את כל האמת. כן גם זה חלק מ"השיטה",
הבנויה לתלפיות, אבן על אבן, רובד על גבי רובד. כך זה נעשה כאמור משחר האנושות.
"השיטה"
(הפרדת הסמכות מהאחריות)
חוסמת את כל מי שאינו פועל לפי כללי "שמור לי ואשמור לך" להגיע להישג כלשהו. "השיטה" הלכה והשתכללה במשך מאות השנים האחרונות בקרב קהילות עמנו. למשל, הגביר בעיירה היה זה שקבע את סדר-היום ומאוחר יותר היה זה העסקן הציוני... בארה"ב של אמריקה היה זה השריף ובכפרי בני דודינו קוראים לו המוכתאר וכיו"ב.
בדרך כלל זה מתחיל באדם אידאליסט, שבראשית דרכו האינטרס הציבורי עדיין בראש מעייניו וברבות הימים מוצא עצמו עושה קודם כל לביתו. עם התפחתות הטכנולוגיה התפתחה גם "השיטה". המאכערים הלכו וצברו כוח והון ומערכת הערכים הציבוריים קרסה והתמוטטה מול הלחץ והכרסום הבלתי פוסק שהופעל על ידי עושי ביתם.
כיום "השיטה" פורחת בכל מקום ובכל אתר. כל מי שרק יכול עושה לביתו בחסות מערכת החוק והמשפט הנגועה בנפוטיזם , בסחבת בירוקרטית בלתי נתפסת ובכלל בהתנהלות בלתי ראויה, בלשון המעטה.
לא מדובר רק בשינוי שיטת הממשל,
זו לבדה לא תפתור את המשברים התכופים במערכת הפוליטית הישראלית. ללא שינוי כולל בגישה
יווצרו משברים מסוג אחר.
מדובר בשינוי מוחלט של השיטה החברתית-כלכלית בישראל, שינוי שביצועו יארך שנים רבות.
ברוח זו עלינו לשנות תחילה את הנורמות החברתיות הפסולות, אובדן הבושה של העם ושל נבחרי העם.
משמע, קודם כל, יש להוקיע ולבער את הנורמות החברתיות השליליות. עלינו ללמוד לקחת אחריות על מעשינו.
תהליך כזה אפשרי במסגרת פעילות קהילתית , באמצעות ארגונים שתכליתם הטמעת אחריות חברתית, כגון, עמותות וחברות לתועלת הציבור (חל"צ).
אם וכאשר נצליח לעצור את הסחף של השחיתות הגואה נוכל להצמיח מנהיגות יעילה, שקולה ואחראית וכמובן במצטבר חשוב מאד להביא לידי
שינוי של שיטת הממשל ובהתאם לשיטה החדשה גם שינוי שיטת הבחירות.
| 
