דף הבית תיקון עולם

תיקון עולם כרעיון וכתהליך

”תיקון עולם“ הוא רעיון הגותי[1], הלכתי[2] ומעשי[3] המדבר על הגנה וטיפוח של אורחות חיים. תיקון עולם מבטא מאפיינים רבים של הקיום האנושי ובעיקר החירות המגיעה לכל אדם - הזכות להיות בן-חורין, לעצב את עולמו בניגוד למציאות שבה חשים רבים ”אי שוויון“ חברתי וכלכלי, הגורם לדעתם למצב של ”אי צדק“.

עם זאת, החברה האנושית ככלל משקיעה מעט מאד לתיקון עולם במובן של חרות אישית של עמים ושל אנשים וכמו-כן במובן של הבאת הגאולה לעולם.
בני האדם בדרך כלל מנצלים לרעה את כוחם - בדאגה יתרה, רק לעצמם!


[1] דיון הגותי: תיקון עולם כאידאה וכתהליך - אבי שגיא
לְמה מתכוונים כשמדברים על תיקון עולם? האם רעיון זה ניתן להגנה עיונית, או שמא המכשלות שהוא נושא בחובו הופכות אותו לבלתי ראוי? כנקודת מוצא לדיון, מבחין המחבר בין שתי משמעויות שונות ובלתי קשורות של המושג ”תיקון עולם“: א. תיקון עולם כאידאה ב. תיקון עולם כתהליך. הוא טוען כי המשמעות הראשונה של המושג, הרואה בתיקון עולם אידאה, בעייתית. לעומת זאת ניתן לאמץ את תיקון העולם כתהליך משום שאינו מותנה באידאה המכוונת אותו.


[2] דיון הלכתי: תיקון עולם - שלמה בן-יהודה אהרן קלוגר, תרצ"ו
מדוע לא נטען כי ספרם של בן-יהודה וקלוגר מהווה עוד דוגמה לניצול לרעה של כוח? מחד גיסא, כותרתו של הספר היא ”תיקון עולם“, שכאמור משמעותו חופש וחירות. אך מאידך גיסא, בפתח הספר נכתב: ”נגד שיטת המתחדשים שהם ציונים מזרחים אגודים ישובים־טען וכל המסתעף מהם בארץ ובחו"ל, ה׳ יאסוף נדחינו ב"ב”.
בשורה התחתונה של הספר נכתב: ”האיש הירא את דבר ה' ילך לבטח דרכו שלא להתחבר ושלא לעשות כמתכונת המפלגות שונות ציונים מזרחים ואגודים ודומיהם, רק להחזיק באמונת הש"י והוא יגאלנו בב"א.“ אם כן הדבר, היכן החירות של האיש הירא את דבר ה' לפרש את אמונתו כפי שהוא מבין?
האם לכותבי הספר הזכות לקבוע במה נאמין ובמי נבחר?

במשנה מוזכר תיקון עולם בקשר לשורה של תקנות שתוקנו על ידי נשיאי ישראל, הלל הזקן, וברובן על ידי נינו - רבן גמליאל הזקן. תקנות אלו הינן תקנות שאין להן מקור מפורש בתורה, ובאופן ספציפי וחד פעמי ייתכן שאין סיבה לתיקונן. אך בהשקפה רחבה, התקנות מחויבות המציאות.

בתפילת עלינו לשבח מוזכר המונח כתיקון העולם על ידי מלכות ה':

    ”ועל כן נקוה לך ה' אלהינו, לראות מהרה בתפארת עזך, להעביר גלולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון, לתקן עולם במלכות שדי. וכל בני בשר יקראו בשמך, להפנות אליך כל רשעי ארץ.“

בעת החדשה כשאומרים ”תיקון עולם“ מתכוונים להבאת הגאולה.


[3] דיון מעשי: מדינת ישראל נחשבת לאחת ממעצמות ההיי־טק החשובות בעולם, לא בזכות החלטות או פעולות הממשלה, אלא כתוצאה מפעולה אישית של אלפי יזמים.
החברה בישראל תהפוך לצודקת עוד יותר, לא בעקבות מפנה במדיניות הממשלתית, אלא בראש ובראשונה כתוצאה משינוי תודעתי בקרב כל אחד מאיתנו ויישום מגוון צעדים בחיינו האישיים, במעגלים הקרובים לנו.

איך עושים זאת? איך אפשר לעשות שינוי בחיים שלנו - צעד אחרי צעד, בעצמנו? קראו בספר של און ארד, ”חותרים לשפיות חברתית-כלכלית“.
המחבר, און ארד, הוא כימאי ופעיל חברתי, שהחליט לקחת שורה ארוכה של תובנות, ולהעלות אותם על הכתב באמצעות ספר המבקר את "השיטה" ומציג ארבעים וחמש פעולות לשינוי חברתי שעשויות להוביל לשינוי. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעשות זאת בעבודה, בשכונה ובבית. הספר כולל הסבר מאיר עיניים מדוע צדק חברתי חייב לכלול צדק סביבתי ועוד טיפים מעשיים. באפשרותנו לרפא את כשלי השוק ובמילותיו של המחבר: "הכסף שלנו הוא גם הנשק שלנו!"

תיקון עולם כרעיון וכתהליך
  1. ויקיפדיה: תיקון עולם
  2. ויקיוואנד: תיקון עולם
  3. המכלול: תיקון עולם
  4. מילוג: תיקון עולם
  5. תיקון עולם ותיקון הנפש
  6. מבוא למושג תיקון עולם
  7. פעילות בנושא תיקון עולם
  8. על תיקון החברה והעולם

Copyleft 2008 - 2021 זכות השימוש בידיכם, דורון טל

אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל, במטרה לשפר את פני החברה שלנו, ברוח המחאה. מותר להשתמש בכל החומרים הכלולים בדף זה להגשמת המטרות שלשמן נועד.

חזון: איכות חיים | מטרה: אחריות חברתית | דרכי פעולה: התאגדות המגזר השלישי | הפרסומים בקפה דה מרקר שנסגר הועברו לארכיון.

תגיות: אחריות חברתית | אחריות אישית | אחריות חברתית | אחריות ציבורית | לקיחת אחריות | איכות הסביבה | התנועה לאיכות השלטון | איכות חיים | אהבת הטבע | אין לנו ארץ אחרת | אכיפת מהירות | אמון הציבור | אהרן ברק | אמון הציבור במערכת המשפטית | ארגונים | אומ"ץ | דמוקרטיה | דמוקרטיה ישירה | דמוקרטיה השתתפותית | הדורות הבאים | הדורות הבאים | הישרדות | המפץ הגדול | המגזר השלישי | הפרדת הדת מהפוליטיקה | השיטה | התחממות גלובלית | התחממות עולמית | הוועדה לבחירת שופטים | החברה האזרחית - המגזר השלישי | זכויות מיעוטים | חוק הלאום | חבורות זמר | חברה וקהילה | חברה-סביבה-בריאות | חוג בית | חומרים מסוכנים | ניצול לרעה | חיפוש קפה דה מרקר | טוהר המידות | טרשת נפוצה | פרשת ילדי תימן | כלכלה חברתית | כרמיאל | כרמיאלי | לא תשא | לכידות חברתית | מבקר המדינה | מדיניות כלכלית | מדיניות מוניציפאלית | מוזיקה לאירועים | מאבק חברתי | המחאה החברתית 2011 | מנהל תקין | משטרת ישראל | מלחמת יום כיפור - חשיפה | נורמות | איזון חברתי-כלכלי | סביבה | מחקרים על קרינה בלתי מייננת| מעורבות הציבור | עדי אלדר | עיריית כרמיאל | חדשות כרמיאל | פעיל חברתי | צדק חברתי | צדק משפטי | כולנו בסירה אחת | רק ביחד ננצח | מהפך | רק ביחד נצליח | ערבות הדדית | פרקליטות המדינה | קהילה | קואליציה של ארגונים | קיימות / הישרדות | קרינה סלולרית / מהי קרינה סלולרית | שוויון בפני החוק | שוק חופשי | שחיתות | שינוי חברתי-כלכלי | שינוי ערכי | איחוד כוחות | חותרים לשפיות חברתית-כלכלית | שינוי השיטה | שינוי שיטת הממשל | שינוי תודעתי | שקיפות | למען הדורות הבאים | שירות לאומי | שלום עליכם | תנועת אומ"ץ | תצהיר כוזב | תיקון עולם כרעיון וכתהליך | מוזיקה בעידן הקורונה | שיעורי פסנתר ג׳אז