והיה מחננו טהור!

דרישה זו מופנית לכל רבדי החברה ולנציגי הציבור בראשם.

לדעת הכותב ההתייחסות למעשי שחיתות ולמושחתים צריכה להיות בדיוק כמו התייחסות החברה שלנו כנגד ביזה בשדה הקרב.

כן, זה אותו אהרן ברק שידע להתל בכולם ולקדם בשם הדמוקרטיה אינטרסים צרים, שלו ושל המקורבים לו.

אנו חייבים להבין ולהפנים כי פעילות פוליטית משנה סדרי עולם ויוצרת פוטנציאל להתנהגות עבריינית, אף אצל אנשי ציבור נורמטיביים.

קשרי הון שלטון משולים למעשי ביזה אסורה בעת מלחמה.

זאת משני טעמים:

א. תשומת הלב הציבורית מופנית לשאלות הביטחוניות, המדיניות והפוליטיות באופן שגורם לנו להשאר אדישים לגל הגואה של מעשי פשע קשים ומזעזעים.

ב. העשייה הפוליטית יש לראות בה כעין מלחמה למען מטרות חברתיות שאנחנו מאמינים בהן.

לעניין ביזה בחרתי להציג כאן את פסיקתו של בית הדין הצבאי לערעורים (השופטים, אלוף ישי בר, אל"מ שי יניב ואל"מ מרדכי לוי) בפרשת סמל אלכסנדר אילין, לוחם בחטיבת הצנחנים, שהורשע על פי הודאתו, בבית הדין הצבאי מחוז שיפוט מרכז, בעבירת ביזה וכן בעבירה של התנהגות שאינה הולמת (פס"ד בלמ"ס - ע/62/03 ניתן בתאריך 27 מאי 2003).

"ככל שהבוזז בכיר בדרגה ומצטיין בתפקידו ובתפקודו בצה"ל, כך גדלה גם הבושה והכלימה הנגזרת ממעשהו: "אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר"? והיה מחננו טהור! זו הדרישה מצה"ל, ממפקדיו ומלוחמיו. ציווי מוסרי זה, הנכון תמיד, והוא לעולם יפה לשעתו, מקבל משנה-תוקף עת עומד הוא למבחן, בשעת לחימה. הוא תקף כלפי הלוחמים וכלפי תומכי הלחימה גם יחד. חייל קרבי הממהר "לשלל שלל ולבז בז" (יחזקאל, לח, יב; ישעיהו, י, ו), לא רק עובר עבירה מבחינה משפטית וראוי לכל גינוי מבחינה מוסרית, אלא הוא גם פוגע בחבריו ובמילוי משימתו הצבאית, ולעיתים אף מסכלה.

מפסק הדין הנ"ל נובע, בבחינת גזירה שווה:

איש ציבור העושה מעשים אסורים בשם האידאולוגיה פוגע בכבוד האדם ובכבוד המדינה, כמו גם במטרות שלשמן הוא פועל במוצהר. משמע, הוא לא רק עובר עבירה על החוק אלא בעיקר עושה מעשה שאינו אתי ולכן פוגע בחבריו ובמילוי משימתו האזרחית, ולעיתים אף מסכלה.

קשרי הון שלטון מהווים חלק מתופעות מכוערות הנלוות, או עלולות להילוות, לפעילות פוליטית, עד כדי כך שלמסתכל מהצד הן עלולות להיראות כחלק בלתי-נפרד ממנה. סביבת העשייה הציבורית, שיכרון הכוח ותאוות הנקם של הנבחרים מטעם - כמו גם, הפיתוי הרגשי והכלכלי הניצב בפניהם: לעשות ביריביהם ובמשאבי המדינה כבתוך שלהם - כל אלו יוצרים מצע העלול להצמיח גידולי פרא והתנהגות עבריינית בין נבחרי ציבור. כך קורה בכל העולם וכך גם במדינת ישראל. ההכרה כי הפוליטיקה משנה סדרי עולם ויוצרת פוטנציאל להתנהגות עבריינית, אף אצל פוליטיקאים נורמטיביים, ניתן להשוותה למלחמה המשנה סדרי עולם של חיילים נורמטיביים. זאת כאמור ביסוד הציווי המקראי: "כי-תצא מחנה על-אויבך ונשמרת מכל דבר רע" (דברים, כג, י). ההקפדה היתרה הנדרשת - להישמר מפני "דבר רע" - תכליתה אחת: לאזן את השפעתה השלילית של הלחימה. כך גם השפעתו הרעה של הכח השלטוני המשפיע לרעה על ציבור הנחברים מטעמנו.

על המלחמה המשחיתה אמר הרמב"ן:

"הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב. ועל כן הזהיר בו הכתוב: ונשמרת מכל דבר רע".

גם נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרן ברק התייחס לניצול לרעה של כח - מעשים העלולים להתבצע אגב לחימה כשפסק: "כאשר התותחים יורים, המוזות שותקות. אך גם כאשר התותחים יורים חייב המפקד הצבאי לשמור על החוק".

מובן אפוא כי העשייה הפוליטית, המחייבת לעיתים תחבולות כמו בשדה הקרב, מחייבת לחזק ולהגביר את הקול המוסרי, המתגבר על כֹּל הרוע ועל קול השחיתות הציבורית והמוקיע את השחיתות באומרו: "לא יעשה כן במקומנו".

לסיכום, יש להוקיע פוליטיקאים שכשלו ועליהם לשאת בעונש "קלון", המתבקש בשל מעשיהם.

חלומו של הכותב שהציבור (בודדים וארגונים) יאזינו ויפנימו,
יפעלו בשיתוף פעולה ובתיאום,
למען השגת מטרותיהם המשותפות.

Copyleft 2007 - 2011 זכות השימוש בידיכם, דורון טל

אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל, במטרה לשפר את פני החברה שלנו, ברוח המחאה. מותר להשתמש בכל החומרים הכלולים בדף זה להגשמת המטרות שלשמן נועד.