מחאה למען צדק חברתימאבק חברתי , נגד שחיתות שלטונית
|
דף זה נפתח בשנת 2007, עם המסרים הבאים:
|
ביולי 2011 החלה "יציאת מצרים"קרו שני אירועים מכוננים: חרם הקוטג' ומחאת הדיור. |
המחאה החברתית שפרצה בישראל בקיץ 2011 החלה בתאריך סמלי, 14בחודש יולי, בהשפעת מחאות במקומות אחרים בעולם: בארצות הברית, באמריקה הלטינית ובאירופה, בעקבות המשבר הפיננסי שהחל ב־2008. השילוב בין ההתמרמרות הגואה בישראל בשל יוקר המחיה ובעיקר מחירי הדיור והמזון העצים את גל המחאה שהיה חסר תקדים וגרם לתחושה בקרב האוהדים כי משהו אכן עומד להשתנות בישראל. יוזמי המחאה היו קבוצה קטנה של צעירים, שהובילו את המחאה במשך קיץ 2011, בראשם דפני ליף, סתיו שפיר. מלכתחילה הם לא התכוונו לחולל שינוי המשטר בישראל אלא לגרום לשיח ציבורי שיכריח את המשטר הקיים לשנות סדרי עדיפויות. |
אל דפני ליף וסתיו שפיר הצטרפו שני ארגונים: "התאחדות הסטודנטים הארצית" ובראשה איציק שמולי, ותנועת "דרור ישראל", שהעלו על נס את ערכי החלוציות והשוויון מבית תנועת העבודה. בהמשך הצטרפו הפנתרים השחורים והקשת הדמוקרטית המזרחית ועוד קבוצות קטנות יותר ואלפי אנשים בלתי תלויים. כולם התאחדו לתקופה קצרה תחת הכינוי "העם". אפשר לומר כי המחאה התבססה על "החוזה הרפובליקני" הסמוי בין עם למדינתו: אנחנו משרתים את המדינה ובתמורה המדינה חייבת לדאוג לרווחתנו. כבר במהלך יולי 2011 הועלתה השאלה מיהם מנהיגי המחאה המייצגים את "העם". הקבוצה הראשונה שיזמה את המחאה זכתה מיד לכינוי "מטה רוטשילד" ולמעמד מוכר של מנהיגות המחאה, מעמד שהחשיפה התקשורתית תרמה לו. מתח ראשוני התגלע בין קבוצה זאת, שהתאפיינה ברדיקליות לבין ראש התאחדות הסטודנטים איציק שמולי, אף הוא אחד ממנהיגי המחאה, שהיה מתון וממוסד יותר מבחינת דרישותיו וגם בסגנונו. מתח נוסף התגלע בין המרכז לפריפריה. "מטה רוטשילד" זוהה עם העיר תל אביב, על הדימוי האליטיסטי שלה, ועם המעמד הבינוני האשכנזי. בירושלים, בחיפה ובמאהלים בפריפריה בצפון הארץ ובעיקר בדרומה קמה מנהיגות מקומית אשר דרשה ייצוג הולם לשאר חלקי הארץ. בשלב כלשהו אף היו הידברויות בין מנהיגי המחאה וניסיונות ליצור מסגרת ייצוגית אך הם לא צלחו, וכאשר שכך גל המחאה בסוף הקיץ הוא לא הותיר מאחוריו מסגרת ארגונית שהייתה יכולה לשמור על רצף הפעילות ולהמשיך ולקיים את המחאה. יוזמי המחאה פעלו בספונטניות ללא הכנות מוקדמות ובלי משנה חברתית סדורה או הצעה כלשהי לתוכנית כלכלית. לצורך גיבוש מסמך העמדה הראשוני יוזמי המחאה השתמשו במסמך קיים של תנועת "דרור ישראל". דבר זה גרם למרירות רבה בקרב המוחים הרדיקלים שלא היו מזוהים עם גוף פוליטי. המחאה לא הצליחה בסופו של דבר ליצור גשרים המחברים בין המרכז לבין הפריפריה, בין בני המעמד הבינוני לבין מעמד העובדים המאורגן, בין חילונים לדתיים ובין יהודים לערבים. רשימת דרישות של "ראשי" המחאה
|