דף הבית  במדינת ישראל עושים צחוק מהחוק

בשנת 2005 הצענו אמנה - מי ירים את הכפפה ?

מכל האמוניה - קיצור תולדות הזמן

דו"חות מבקר המדינה בנושא חומרים מסוכנים חושפים:
המשרד להגנת הסביבה הפקיר את הציבור הרחב
תוך זלזול בהחלטות הממשלה
והמשמעות:
הציבור חשוף לאסון פתע רב נפגעים (אפר"ן)

מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס אליעזר גולדברג

בעקבות דו"חות מבקר המדינה מס' 51 ומס' 54 מהשנים 2001 ו- 2004 החליטה עמותת אומ"ץ להיכנס, בין היתר, גם לנושא מתקנים וחומרים מסוכנים (חומ"ס).
מיכל האמוניה במפרץ חיפה נבחר, לצורך בדיקת הנושא ברמה העקרונית. העמותה פרסמה בחודש מאי 2005 בעלון פנימי את המסמך, קובץ פי.די.אףמתקנים / חומרים מסוכנים סכנה קיומית למדינת ישראל בפתיחת המאמר הנ"ל נכתב כדלקמן:

    דו"ח מבקר המדינה מס' 54(ב) (מאי 2004) העלה שורה של מחדלים חמורים ביותר המחייבים שינוי מערכתי כולל במדינת ישראל. כמעט ואין תחום מתחומי ביקורתו של המבקר שלא נמצאו בו ליקויים, במקרים רבים ליקויים חמורים ביותר, היורדים לשורש שלטון החוק, המנהל התקין והביטחון האישי של האזרח.

    המחדלים הללו מתמשכים מזה שנים, תוך התעלמות מוחלטת מדוחו"ת קודמים של מבקר המדינה.

    בין היתר קבע מבקר המדינה:
מדוע חמור הדבר?
    הדבר חמור במיוחד משום שהמשרד לאיכות להגנת הסביבה קיבל על עצמו לעשות זאת עוד בשנת... 1993. דרך אגב, כבוד השר גדעון עזרא סבור (משום מה) שהמשימה הוטלה על משרדו רק בשנת 2003. בכך תרץ כבודו, יותר מפעם אחת, את חוסר המעש של המשרד שהוא עומד כיום בראשו.

אך לא רק ששרי ומנכ"לי המשרד לאיכות הסביבה לשעבר לא עשו דבר, אלא שהם היו עסוקים, על פי דו"ח מבקר המדינה במינויים פוליטיים ומינויים בלתי תקינים >> ר' פירוט בעניין המינויים.

בתאריך 18 בחודש יולי 2007, כשנה לאחר פתיחת מלחמת לבנון השנייה, פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח נוסף, חמור מקודמיו, המתבסס - בין היתר - על המחדלים שנחשפו בדו"חות מהשנים 2001 ו- 2004. מתברר כי אף לא גוף שלטוני אחד פעל למען תיקון המצב.

לנוכח האמור לעיל ולהלן, נדרש לשנות את דפוסי החשיבה והעבודה המקובלים במדינת ישראל. דרושה רפורמה מקפת שתאפשר פתרון מהיר ומוחלט של הבעיות החמורות שהועלו בדו"ח זה ובקודמיו.

בהמשך דף זה נציג מידע חלקי, שיש בו כדי להצביע על אוזלת ידם של גופים שלטוניים ואחרים לנוכח חשד לקנוניות שנרקמו מאחורי הקלעים בין גבירים, "אתרוגים" ושועי עולם.

לדאבון לב, גם ועדת הרצל שפיר קבעה 100 אלף קורבנות ביום רע במיוחד

ועדת שפיר, שהוקמה אחרי מלחמת לבנון השנייה כדי לבדוק את מידת המסוכנות של המתקנים הכימיים במפרץ חיפה, קבעה: נמל חיפה הוא המקום המסוכן ביותר. במקרה של אירוע חמור עלולים להיות שם 100 אלף נפגעים, ברדיוס של עשרה ק"מ. אחריו בסולם הסכנה: מכל האמוניה הענק והפגיע של חיפה כימיקלים. 90 אלף נפגעים פוטנציאליים. לשני המתקנים, אגב, אין רישיון עסק. בקישור לעיל ר' חשיפה של עיקרי דו"ח הביניים של הוועדה.

בתאריך 23/1/07 נחשף: "הרשויות השונות שיקרו לממשלה ולעם כאשר דיווחו כי כמויות החומרים המסוכנים שנמצאים במפרץ חיפה ירדו במהלך המלחמה".
בתאריך 20/3/07 נחשף: דליפת אמוניה במפרץ חיפה בזמן מלחמת לבנון
הקליקו על הקישור והיווכחו בעצמכם כי פרנסי ערוץ 2 מחקו את כתבת הוידאו...
גם רדיו חיפה מחק את הדיווח של מאיה איטקין, 23/01/2007 http://www.1075.fm/ShowNews.asp?NewsId=4298
האין זו קנוניה של הון-שלטון-תקשורת?

כתבת המשך, 31/8/06, של אורי בלאו במוסף הארץ

 
"ההימור של ג'רי "
אורי בלאו, מוסף הארץ, 25/8/06

כיצד הימר אלוף פיקוד העורף בחיי אזרחים?
שכן פגיעה במכל האמוניה עלולה להביא למותם של עשרות אלפים:
  • בפברואר 2006 קבע פיקוד העורף כי אסור להפעיל את המכל
  • יצחק (ג'רי) גרשון אלוף פיקוד העורף הפך את ההחלטה
    של הדרג המקצועי ואימץ את עמדת חיפה כימיקלים
  • בתחילת המלחמה הודיע גרשון כי רב החומרים המסוכנים הורחקו
  • העובדות: המכל היה מלא וטילי החיזבאללה נפלו במפרץ
  • תגובת ג'רי גרשון: הכל בסדר, הסבירות אפסית
    דובר צה''ל מודיע מדובר צה"ל נמסר: "בכדי לבטל כל סיכון
    הנחה מפקד פיקוד העורף להציב כוחות
    ייעודיים שביכולתם לדכא אירוע
    בו מעורבים חומרים מסוכנים.
    הכוח התאמן בהגעה מהירה למוקדים".

    שאלם תם: כיצד נערכו חיילי פיקוד העורף לפגיעה במכל?
    כאשר מריחים את האמוניה, האין זה מאוחר מדי?
    ומה עם התושבים? ההיו להם אמצעי מיגון?
  • נתנו לנו להריח אמוניה והזהירו מגוויות, אורי בלאו, מוסף הארץ 1/9/06

    חודשיים לפני פרוץ המלחמה בצפון ביטל אלוף פיקוד העורף את האיסור על השימוש במכל האמוניה במפרץ חיפה. האיסור ניתן כשנה לפני המלחמה על ידי הדרג המקצועי בפיקוד, שקבע כי מכל האמוניה אינו ממוגן מספיק. ואולם במאי 2006 החליט האלוף, יצחק (ג'רי) גרשון, שמכל האמוניה, השייך לחברת "חיפה כימיקלים", ממוגן בצורה מספקת ואישר את המשך הפעלתו. באיזה נסיבות ניתנה ההחלטה? החלטתו ניתנה לאחר פגישת עבודה עם המנכ"ל בפועל של "חיפה כימיקלים", עו"ד אבי פילוסוף.

    בתאריך 24/8/06, יום לאחר פרסום החשיפה הנ"ל ב"הארץ" איים אלוף פיקוד העורף, יצחק ג'רי גרשון בצעדים משפטיים נגד "הארץ". ר' כתבה במעריב. מטעמים השמורים עמו לא מימש אלוף פיקוד העורף את איומו.

    הנה גילוי חדש שטרם פורסם בתקשורת:

    בתאריך 25/7/07 דנה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בממצאי דו"ח ועדת הרצל שפיר. קצינה מטעמו של מפקד פיקוד העורף הגנה בלהט על התעשיינים. הנוכחים בחדר הוכו בהלם! חכו, חכו לפרוטוקול הועדה. מעניין לדעת אם יופיע בו הקטע המתעד כיצד ח"כ אופיר פז-פינס גער בה בצעקה: את יודעת שמה שאת אומרת כאן מוקלט?

    הנצחת "השיטה"

    כאילו לא נפלו רקטות באזור לפני שלושה חודשים, מבקשת חברת "חיפה כימיקלים" מבית המשפט להלבין את המשך הפעלתו של מכל האמוניה.
    הנימוק העיקרי: אלוף פיקוד העורף, יצחק ג'רי גרשון, קבע שהמיגון של המכל מספיק....

    שלב ההוכחות:
    עושים צחוק מהחוק!

    מכל האמוניה בחיפה - סכנה קיומית למדינת ישראל
    בפברואר 2007 - החליטה עיריית חיפה :
    מכל האמוניה לא יקבל רשיון
    ... ממש מחוכם, לא? למיכל הזה אין בכלל רשיון הקמה!
    אבל הוא פעל מזה שנים באין מפריע, משום שקיבל
    היתר רעלים מ... המשרד להגנת הסביבה.

    על המינויים הפוליטיים במשרד הזה קראו כאן.
    יורי סופרין היה עד 1998 ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, שהיתה אחראית גם על המיגון של מכל האמוניה.
    משנת 2001 הוא הועסק על ידי חיפה כימיקלים, ופעל מול הפיקוד בעניין המכל. להלן תשובות שנתן לכתב הארץ:
    בזמנך בפיקוד התעסקתם עם המכל? "נכון".
    היו לכם חילוקי דעות עם המפעל? "זה היה בשיתוף פעולה - הם עם האינטרסים שלהם ואנחנו עם שלנו".
    האינטרסים לא תמיד חופפים. "בוודאי. הם מסתכלים מהצד של המפעל ואנחנו מסתכלים מהצד של האוכלוסייה".
    אני מבין שאחרי פרישתך מהפיקוד יעצת למפעל בעניין הזה? "נכון מאוד. זה היה משנת 2001 עד 2003".
    זה היה בתקופה שאלוף הפיקוד היה יוסף משלב והוא התעקש על המיגון הנוסף? "נכון".
    אין בזה טעם לפגם? "ממש לא..." כל השאר מסופר ב מוסף הארץ ©
    רבותיי, אתם רשאים להתווכח ולטעון כי לא היתה כאן קנוניה אבל לעולם לא תצליחו להוכיח כי לא היתה כאן גם רשלנות, כמודגם להלן:
    הצורה בה צה"ל בכלל ופיקוד העורף בפרט נערך להגנת העורף מומחשת להלן, באמצעות פעולת חיפוש פשוטה באתר האינטרנט הצה"לי
    דף וירטואלי זה נמצא בבניה - משקף את התנהלות פיקוד העורף בשטח
    החיפוש בוצע בתאריך 5/9/2006, לאחר שמלחמה היתה כבר מאחורינו. ההיה זה כל כך קשה לעדכן דף אינטרנט? מה מנע בעדם מלעדכן את הדף? מי הפריע להם?

    האם הפריעו להם בעלי ההון, שגייסו אותם לתועלתם הפרטית?
    למידע נוסף, אנא קראו בעיון את האמור בדף זה ובמסמכים המקושרים.

    והנה "נבואה" שכמעט הגשימה את עצמה
    טוקבק לעיתון הארץ שנכתב ארבעה חודשים לפני מלחמת לבנון השניה

    הקלק לראות את התגובה המקורית באתר הארץ, שנכתבה יותר מ-4 חודשים לפני מלחמת לבנון השניה
    ה"נבואה" הנ"ל הינה פועל יוצא של פעילות ארוכה שרק טפח ממנה מפורסם להלן:

    מפעלים מסוכנים חשופים לטרור
    פורסם בידיעות אחרונות - מאי 2004
    חנן גרינברג ודיאנה בחור-ניר

    דו"ח חסוי בכנסת: מחדלי אבטחה חמורים
    בעשרות מתקנים אסטרטגיים ברחבי הארץ

    כתבה בהארץ מאת גדעון אלון

    מדינת ישראל הפרקרוקרטיה לשמה
    זלזול באמצעי הגנה
    מאמר פרשנות של זאב שיף בהארץ

    נבחן לדוגמא את הטיפול השערוריתי בנושא חומרים מסוכנים - חומ"ס (ר' דו"ח מס' 54(ב) עמ'53-84).
    (ר' מוסר השכל בהמשך)

    הסיכון הגדול ביותר למיטב ידיעתנו הוא מכל האמוניה בנפח 14,300 טון במפרץ חיפה

    מתקנים מסוכנים סכנה קיומית למדינת ישראל
    התנסות מסמרת שיער של שבתאי עזריאל

    פורסם במחלקה ראשונה Nfc - אוגוסט 2004

    4,000 הרוגים בחיפה

    הפצצות ימשיכו לתקתק בחיפה כימיקלים

    דוח סודי: מיכל האמוניה מסוכן - להפסיק את הפעלתו

    "מיכל האמוניה בחיפה - סכנה בעת פיגוע או מתקפת טילים"

    מומחים מהטכניון מזהירים: מיכל האמוניה - 'פצצה מתקתקת'

    רוברט ראובן מ המשרד להגנת הסביבה ציין כי במקרה של אסון, רדיוס הפיזור יכול להגיע ל- 8 ק"מ

    המשרד להגנת הסביבה - מחדל החומרים הרעילים

    האם באמת חושבים שאנחנו מטומטמים?

    'חיפה כימיקלים' מזהירה מפני "פיצוץ"

    פרוטוקול וועדת הכנסת על שינוע חומרים מסוכנים

    לאור הדברים החמורים המועלים ע"י מבקר המדינה ולאור החשיפה החלקית בעיתונות,
    אחד הפתרונות שהוצע היה להגיע להסכמה (אמנת חומ"ס)
      בין
        הציבור,
      לבין
        רשויות השלטון (המחוקקת והמבצעת) והתעשייה עתירת החומ"ס.

    אבל חרף מאמצינו המשרד להגנת הסביבה
    המשיך למעול באמון הציבור כפי שעשה קודם לכן במשך 12 שנים.

    בין היתר גילנו כי המשרד להגנת הסביבה
    התיר לרשות הנמלים לחפור חול רעיל ומסוכן

    התנהגות המשרד היא ככל הנראה פועל יוצא של הוראות מ"גבוה".
    מי עמד מאחורי סיכוני הסביבה במפרץ חיפה? - ראו בקישורים הבאים:
    1. ילדים זה שתיקה
    2. מעורבותו של אריה גנגר בפרשת משפחת שרון - סיריל קרן
    3. הקשר בין הון לשלטון
    4. אריה גנגר שולט ללא מצרים בחב' חיפה כימיקלים
    5. מה הקשר בין אריק שרון סיריל קרן ואריה גנגר

    ר' בהמשך סיפור המינויים הפוליטיים

    ממצאים טכניים

    להלן מכתב שנכתב בשנת 2001
    תזכיר של שני פרופסורים בטכניון, עמוס נוטע ויצחק סגל בעניין בטיחות מכל האמוניה 12000 טון במפרץ חיפה. דף 1/2
    תזכיר של שני פרופסורים בטכניון, עמוס נוטע ויצחק סגל בעניין בטיחות מכל האמוניה 12000 טון במפרץ חיפה. דף 2/2

    פעילות המשך כארבעה חודשים לפני מלחמת לבנון השניה

    תשובת לשכת ראש עיריית חיפה לד''ר יצחק אבנון

    תגובת סגן ראש עיריית חיפה, שמואל גלבהרט, לשבתאי עזריאל

    חיפה כימיקלים נדרש להפסיק את השימוש במכל האמוניה. הד הקריות 24/3/2006

    מכל האמוניה ממשיך לפעול. ערי המפרץ 31/3/2006

    מבקר המדינה יבדוק דרישת עיריית חיפה להפסיק את השימוש במכל האמוניה. הד הקריות 31/3/2006

    תגובת פיקוד העורף לרכז קואליציה לבריאות הציבור בעניין בטיחותו של מכל האמוניה. 25/6/2006

    תגובת ד''ר יוסי ענבר, סמנכ''ל לתעשיות במשרד להגנת הסביבה לפרופ' עמוס נוטע. 15/8/2006

    ביקור בפצצה המתקתקת - שדולת חברי כנסת מלווים בפעילי ארגוני סביבה - 3 ספטמבר 2006 - כתבה בידיעות אחרונות, מאת ליאור אל חי

    פרופ' דני זילברשטיין: פגיעה במכל האמוניה תגרום למותם של עשרות-אלפים. דף 1/2 ידיעות חיפה, יולי 2007

    פרופ' דני זילברשטיין: פגיעה במכל האמוניה תגרום למותם של עשרות-אלפים. דף 2/2 ידיעות חיפה, יולי 2007

    מיכל האמוניה נמצא באחריותו של אריה גנגר
    הבעלים של חברת חיפה כימיקלים בע"מ

    ר' התייחסות עיריית חיפה תחת הכותרת:
    הקמת חוות לאחסון דלקים וחומרים מסוכנים שם בסעיף 4 ב

    ציטוט:

    ביקורת מבקר המדינה העלתה, כי מוסדות התכנון אישרו את הקמת המיכל בלא שנבחנה הסכנה הנשקפת לסביבתו בהתחשב בפעילות הסיסמית באזור. עוד העלתה הביקורת, כי המיכל נבנה שלא עפ"י ההיתר, כשבין היתר הוגדל נפחו ושונתה שיטת הביסוס שלו, בלא שעודכנו החישובים הסטטיים שנמסרו לוועדה המקומית חיפה, כנדרש בתקנות התכנון.

    וכן ר' התייחסות בסיכום בסעיף 7

    ציטוט:

    ב-18.12.2000 הגישה חברת הכימיקלים בקשה ללגליזציה של תכנית "מצב סופי" של מכל האמוניה.


    הבקשה לא כללה את אישור המתקן למילוי מיכליות כביש האסור לשימוש.

    ב- 2.7.02 דנה מליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבקשה זו, והחליטה לאשר הבקשה תוך מילוי 14 תנאים כמפורט בדוח הביקורת.

    עד לסיום ביקורת מבקר העירייה, מילאה החברה חלק מהתנאים הנדרשים ממנה, אך טרם הוגשה בקשה וטרם הוחל ברישוי המתקן למילוי מיכליות כביש.

    יצויין כי מתקן זה מהווה, לדעת שירותי הכיבוי, סטייה ניכרת וסיכון חריג מהתכנית שאושרה בשנים 1985/86, וללא רישוי מתקן זה לא יתכן מתן הרישוי להפעלת מכל האמוניה.

    לאור האמור לעיל, לא נראה כי בעתיד הקרוב ינתן אישור הפעלה למכל האמוניה הפועל ללא אישור מאז שנבנה בשנת 1987.

    סוף ציטוט

    אבל בישראל אין אכיפת חוק, המתקן עובד שנים ללא רשיון תוך סיכון ממשי של הציבור הרחב.

    מדינת ישראל הפקירה את הטיפול בידי פיקוד העורף והמשרד להגנת הסביבה, המפארים את עצמם באתרי האינטרנט שלהם. אבל כאשר זה נוגע לעשייה המתבקשת הם לא עושים את מה שנדרש מהם!!!

    היכן היה המשרד להגנת הסביבה?

    המשרד הזה היה עסוק במינויים פוליטיים במקום לבצע את עבודתו

    להלן ציטוטים נבחרים מתוך דו"ח מבקר המדינה,
    דוח ביקורת על מינויים פוליטיים ומינויים בלתי תקינים במשרד לאיכות הסביבה:

    רקע

    ריכוזי אוכלוסייה בישראל סמוכים למפעלים המוגדרים מסוכנים ועלולים להיפגע מה חומרים המיוצרים והמאוחסנים בהם בשל ארבעה גורמים עיקריים: תקלה תפעולית, אסון טבע, מלחמה ופעולת טרור. פעולות למניעה של אירועי חומרים מסוכנים (להלן - חומ"ס) צריכות לכלול בעיקר התקנת אמצעי בטיחות, שיפור עמידות המפעלים בפני רעידות אדמה, מיגון המפעלים, אבטחתם והסדרת שימושי הקרקע סביבם.

    מניעת אירועים שמעורבים בהם חומרים מסוכנים

    אירוע חומרים מסוכנים (חומ"ס) עלול להתרחש ב-מפעלים מסוכנים בגלל ארבעה גורמים עיקריים: תקלה תפעולית, אסון טבע, מלחמה ופעילות חבלנית עוינת. במקרים כאלה ריכוזי אוכלוסיה בישראל הסמוכים למפעלים מסוכנים עלולים להפגע מהחומרים המיוצרים והמאוחסנים בהם. בדוח הודגש, כי היערכות משולבת של גופי השלטון אל מול מכלול הסיכונים יש בה כדי להגדיל את האפקטיביות, היעילות והחיסכון של האמצעים הננקטים למניעה או להפחתה של נזקי חומ"ס, אך היא מחייבת תיאום על בסיס תורה סדורה.

    צוין, כי בהחלטת הממשלה מספטמבר 1993 הוטל על המשרד להגנת הסביבה "לרכז, להנחות ולתאם" את הפעילות למניעת אירועי חומ"ס. אולם בפועל, גופי השלטון המרכזי והשלטון המקומי, אחראים כל אחד לסיכונים בתחום מסוים, ללא יד מרכזת ומתאמת ובלא שנקבעה תורה סדורה בתחום המניעה. המבקר קבע, כי היעדר שילוב הפעילות למניעת אירועי חומ"ס מעורר ספק בדבר יכולתם של גופי השלטון לפעול בדרך המיטבית למניעת אירועים אלה.

    כדי שגופי השלטון יזהו את המפעלים המסוכנים ויפעלו להפחתת הסיכונים הנשקפים מהם, עליהם לעשות הערכת סיכונים. אולם גופי השלטון עשו בנפרד זה מזה, תהליכי הערכה חלקיים ומקוטעים, ולכן לא ניתן לבחון את עלותם ואת תועלתם של האמצעים שנקבעו להקטנת הסיכון ולקבל את ההחלטות המיטביות בדבר האמצעים הדרושים.

    פיקוד העורף (פקע"ר) מחייב מפעלים מסוכנים למגן את החומ"ס שברשותם רק אם בטווח הסיכון מתגוררת אוכלוסייה, ואינו מביא בחשבון אוכלוסייה הנמצאת במרכזי קניות, בנייני משרדים, אזורי תעשייה, כבישים ומחלפים. רבים מהמפעלים שפקע"ר דרש מהם להקים מיגון פיזי לא מילאו את הדרישה, ופקע"ר לא נקט אמצעים לאכיפת הדרישה. חלק מהמפעלים המפעלים המסוכנים לא נדרשו להקים, מיגון פיזי אלא לקבוע נוהל לפינוי חומ"ס בשעת חירום, שביצועו אורך זמן רב, ולפיכך, בשעת התקפת פתע הם לא יהיו מוגנים. סל אמצעי האבטחה שקבעה המשטרה להגנה מפני פעילות חבלנית עויינת (פח"ע) אינו מיושם באלפי מפעלים מסוכנים, משום שהמשטרה אינה מוסמכת לדרוש זאת מהם. למשטרה אין מפרטים למיגון פיזי של מצבורי חומ"ס מפני פח"ע, והיא מסתמכת בעניין זה על מפרטי פקע"ר, שבמקרים רבים אינם מתאימים למיגון מפני פח"ע. שיטה לחיזוק מפעלים מסוכנים שפיתחה ועדה בין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה טרם אושרה וממילא לא יושמה.


    לדף ראשי משרד המשפטים מאמץ את דו"ח מבקר המדינה

    מינויים פוליטיים ומינויים בלתי תקינים
    במשרד לאיכות הסביבה

    בביקורת שנעשתה במשרד לאיכות הסביבה (להלן - המשרד ) נמצאו עשרות מינויים פוליטיים שנעשו במשרד בתקופת כהונתו של השר צחי הנגבי (ינואר 2001 - מרס 2003).

    חברי מרכז מפלגתו של השר, הליכוד, וקרובי משפחה של חברי המרכז, מונו למגוון של משרות ותפקידים שאיושם אינו טעון מכרז: חלקם מונו למשרות הפטורות מחובת מכרז בשל היותן משרות זוטרות; חלקם מונו כממלאי מקום למשרות החייבות במכרז, לפרק הזמן שעד לסיום הליכי המכרז; וחלקם מילאו תפקידים במשרד באמצעות חברות כוח אדם. מסגרות העסקה שאינן חייבות במכרז נוצלו אפוא לרעה לביצוע מינויים פוליטיים.
     
    מקורבים פוליטיים של השר הנגבי זכו במכרזים של המשרד לרכישת שירותים, תוך הפלייתם לטובה בשל שיוכם הפוליטי והפרת הכללים החלים על מכרזים ממשלתיים. שניים מנותני השירותים ש המשרד התקשר אתם בשל זיקתם הפוליטית לשר קיבלו תשלום בלי שסיפקו תמורה.

    בלשכת השר ובלשכת מנכ"ל המשרד מונו עובדים בחריגה מהתקן המאושר של הלשכות ובניגוד להנחיות החלות על עובדי לשכות שרים ומנכ"לים.

    הדוח מצביע על אחריותו של השר הנגבי למינויים הפוליטיים הרבים שנעשו במשרד בתקופת כהונתו, וכן על אחריותו של יועצו הבכיר, לימים מנכ"ל המשרד , מר שמואל הרשקוביץ, שפעל בשמו של השר לביצוע המינויים הפוליטיים.

    נוסף על כך נבחנה בביקורת אחריותם של ממלאי תפקידים בדרג המקצועי של המשרד - המנכ"ל, הסמנכ"ל הבכיר למינהל ולמשאבי אנוש וחברי ועדת המכרזים - המשמשים גורמי בקרה ו"שומרי סף" שתפקידם, בין היתר, לחסום מינויים פוליטיים.

    נמצא, כי מנכ"ל המשרד בפרק הזמן שמתחילת כהונתו של השר צחי הנגבי במשרד ועד מאי 2002, מר יצחק גורן, לא נקט פעולות של ממש למניעת תופעת המינויים הפוליטיים.

    הסמנכ"ל למינהל נושא באחריות למינויים הפוליטיים כמי שהוציאם לפועל, בלי שעשה די למנוע את מינוים של מקורבים פוליטיים לשר למשרות ולתפקידים במשרד, ואף יש שעשה יותר מכפי שהתבקש כדי לממש מינויים כאלה.



    האם אתם מבינים מה קורה כאן?

    מכל (מיכל) האמוניה הינו מתקן מסוכן שמעולם לא קיבל רשיון,
    אך הוא מופעל ויופעל ככל שיחפוץ בעל-ההון,
    אריה גנגר נשאר ידידם של שמעון פרס ואריק שרון.

     

    החל משנת 2007 הקואליציה לבריאות הציבור
    מטפלת בחומרים מסוכנים

    Copyleft 2005 - 2011 זכות השימוש בידיכם, דורון טל

    אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל, במטרה לשפר את פני החברה שלנו, ברוח המחאה. מותר להשתמש בכל החומרים הכלולים בדף זה להגשמת המטרות שלשמן נועד.

    חזון: איכות חיים | מטרה: אחריות חברתית | דרכי פעולה: התאגדות המגזר השלישי | הפרסומים בקפה דה מרקר שנסגר הועברו לארכיון.

    תגיות: אחריות חברתית | אחריות אישית | אחריות חברתית | אחריות ציבורית | לקיחת אחריות | איכות הסביבה | התנועה לאיכות השלטון | איכות חיים | אהבת הטבע | אין לנו ארץ אחרת | אכיפת מהירות | אמון הציבור | אהרן ברק | אמון הציבור במערכת המשפטית | ארגונים | אומ"ץ | דמוקרטיה | דמוקרטיה ישירה | דמוקרטיה השתתפותית | הדורות הבאים | הישרדות | המפץ הגדול | המגזר השלישי | הפרדת הדת מהפוליטיקה | השיטה | התחממות גלובלית | התחממות עולמית | הוועדה לבחירת שופטים | החברה האזרחית - המגזר השלישי | זכויות מיעוטים | חוק הלאום | חבורות זמר | חברה וקהילה | חברה-סביבה-בריאות | חוג בית | חומרים מסוכנים | ניצול לרעה | חיפוש קפה דה מרקר | טוהר המידות | טרשת נפוצה | פרשת ילדי תימן | כלכלה חברתית | כרמיאל | כרמיאלי | לא תשא | לכידות חברתית | מבקר המדינה | מדיניות כלכלית | מדיניות מוניציפאלית | מוזיקה לאירועים | מאבק חברתי | המחאה החברתית 2011 | מנהל תקין | משטרת ישראל | מלחמת יום כיפור - חשיפה | נורמות | איזון חברתי-כלכלי | סביבה | מחקרים על קרינה בלתי מייננת| מעורבות הציבור | עדי אלדר | עיריית כרמיאל | חדשות כרמיאל | פעיל חברתי | צדק חברתי | צדק משפטי | כולנו בסירה אחת | רק ביחד ננצח | מהפך | רק ביחד נצליח | ערבות הדדית | פרקליטות המדינה | קהילה | קואליציה של ארגונים | קיימות / הישרדות | קרינה סלולרית / מהי קרינה סלולרית | שוויון בפני החוק | שוק חופשי | שחיתות | שינוי חברתי-כלכלי | שינוי ערכי | שיתוף פעולה | חותרים לשפיות חברתית-כלכלית | שינוי השיטה | שינוי שיטת הממשל | שינוי תודעתי | שקיפות | למען הדורות הבאים | שירות לאומי | שלום עליכם | תנועת אומ"ץ | תצהיר כוזב | תיקון עולם כרעיון וכתהליך | מוזיקה בעידן הקורונה | שיעורי פסנתר ג׳אז