up רק עם חברתי יכול ליצור צדק חברתי  מהו צדק חברתי? 

עודכן נובמבר 2017

ארגונים הפועלים למען צדק חברתי

  • מיפוי יוזמות המחאה החברתית 2011-2016
  • יוזמות המחאה החברתית - פעילויות עיקריות
  • צדק חברתי - חדר המצב ערוץ תקשורת אלטרנטיבי (פייסבוק)‏
  • חלוקה לפי נושאים

    1. מודעות לשקיפות ואתיקה
    2. דמוקרטיה השתתפותית וישירה
    3. צדק חברתי
    4. צדק כלכלי
    5. צדק חלוקתי
    6. צדק משפטי
    7. צדק בריאותי צדק סביבתי
     

    up מודעות לשקיפות ואתיקה

    אנו - עושים שינוי בע"מ (חברה לתועלת הציבור)

    פועלים לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית וקידום שוויון, צדק חברתי, סולידריות חברתית, מלחמה בגזענות, פלורליזם וקיימות סביבתית, באמצעות סיוע למאבקים וליוזמות חברתיות, ברשת ומחוצה לה.

    הטלויזיה החברתית

    הטלוויזיה החברתית היא ארגון לשינוי חברתי (מלכ"ר) הפועל כגוף תקשורת אזרחי - עצמאי לקידום סדר יום חברתי בישראל.

    המשמר החברתי

    המשמר החברתי צמח מתוך תנועת המחאה של קיץ 2011, במטרה לקדם חקיקה חברתית ושוויונית, ולחזק את בית הנבחרים אל מול לחצי ההון והשלטון. פעילים מכל חלקי החברה הישראלית, כדי לממש חזון של אזרחות פעילה ופוליטיקה אחראית, הנותנת ביטוי ומענה לצרכים של כל תושבי מדינת ישראל, ומבטיחה לכולם את זכויותיהם בתחומי הבריאות, החינוך, הדיור, התעסוקה והרווחה.

    המשמר החברתי המקומי לישראל

    רשת המשמרות החברתיים המקומיים פועלת בכל יישוב באמצעות פעילים חברתיים המפעילים לחץ קבוע על העירייה או המועצה המקומית / אזורית בדרישה לשקיפות ומתן דין וחשבון על פעילותה והתנהלותה בפני התושבים. במקביל מתקיימת פעולה רוחבית להגברת מודעות האזרחים לנעשה ביישובם והנעתם לפעולה. כל משמר מקומי פועל בצורה אוטונומית ביישובו ומקיים קשר רציף עם שאר המשמרות באמצעות הפייסבוק.

    הסדנא לידע ציבורי

    הסדנא לידע ציבורי היא עמותה ללא מטרות רווח, לא ממשלתית וללא השתייכות פוליטית, מבוססת מתנדבים, הפועלת לקידום שקיפות ומעורבות אזרחית באמצעות בניית כלים טכנולוגיים בקוד פתוח לפתיחה והנגשה של מידע המצוי ברשותם של גופי ממשל ומוסדות ציבוריים.

    העמותה לדמוקרטיה מתקדמת

    העמותה לדמוקרטיה מתקדמת פועלת מתוך הנחת יסוד ש"דמוקרטיות המקורבים המערביות" מתקרבות במהירות לצומת היסטורית מסוכנת, אותה אנו מכנים "משבר האמון" שתכפה עליהן שינוי מבני עמוק של מערכת קבלת ההחלטות. העמותה מתמקדת במספר מאבקים:

  • החלת שקיפות עמוקה על פעולותיהם של נבחרי/פקידי ציבור (שקיפות שלושת הרגליים: תיעוד, דיווח והנגשה בזמן).
  • המאבק להסדרת פעילות הלוביסטים בשכר בכנסת, במשרדי ממשלה ובמוסדות ציבוריים.
  • קידום פתרונות יצירתיים לקריסת המערכת העיתונאית לאור טיב קשרי הון-עיתונות במתכונתם הנוכחית.
  • קידום המאבק נגד תהליך הפרטת הדיון הציבורי.
  • פרויקטים הנגזרים מתחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות.
  • הפקת דו"חות הנוגעים לנושאים השונים שאנו מתעסקים בהם, כמו גם כנסים מקצועיים לפיתוח השיח הרעיוני הנוגע לנושאים.

  • המשרוקית

    מערכת המשרוקית עוסקת בבדיקת התבטאויות פומביות של אישי ציבור במטרה לספק לקהל צרכני החדשות כלי חיוני לבחינה מושכלת וביקורתית שלהן. באמצעות בדיקה מהירה, מקיפה, מאוזנת ועניינית בזמן אמת של התבטאויות הנוגעות לענייני היום, המשרוקית מבקשת להוביל בישראל שיח ציבורי ותקשורתי אמין יותר, מדויק יותר ומעוגן בעובדות.

    שבי"ל ישראל
    שבי"ל ישראל מבקשת לקדם שקיפות והתנהגות אתית בארגונים ישראליים, בסקטור העסקי, הציבורי והממשלתי כאחד, ולהגביר את מודעות הציבור לחשיבות השקיפות. זאת, באמצעות יצירת קודים ותקנים אתיים, הטמעתם בארגונים, וקידום חקיקה בנושא.
     

    up דמוקרטיה השתתפותית וישירה

    קול העם - התנועה לדמוקרטיה ישירה

    קול העם
    "קול העם - התנועה לדמוקרטיה ישירה" הוקמה בשנת 2015 על ידי קבוצת פעילים חברתיים ובוגרי המחאה החברתית 2011, במטרה לבנות דמוקרטיה חדשה שתיתן לעם את הכוח לחוקק חוקים ולקבוע מדיניות ולא להסתפק בבחירת נציגיו לכנסת כל מספר שנים ללא יכולת השפעה אמיתית. בעזרת טכנולוגית תקשורת מתקדמת ברשת, ניתן יהיה לשתף את האזרחים בדיונים, לקדם העלאת הצעות וחקיקה אשר תואמת את האינטרס הציבורי. ביוני 2017 התנועה רכשה מפלגת מדף והכריזה כי תתמודד לכנסת.

    אזרחים למען דמוקרטיה ישירה בישראל

    אזרחים למען דמוקרטיה ישירה
    אזרחים למען דמוקרטיה ישירה בישראל היא תנועה אל-מפלגתית המוקמת על ידי ישראלים מהשורה, שהגיעו להכרה כי עליהם להתגייס לקידום מעורבות ואחריות אזרחי המדינה במכלול הנושאים הקובעים את חייהם.

    התנועה מעוניינת בשינוי היחס בין המדינה והאזרחים: האזרחים הם המדינה ועליהם האחריות לדאוג להצלחתה ולקבל ההחלטות על התנהלותה. האזרחים אינם רק לקוחות המדינה - אלא בעליה.

    התנועה מציעה כינון דמוקרטיה אחרת. לא כזו בה רק בוחרים אחת לארבע שנים, ובין לבין אין לאזרחים כל השפעה, אלא דמוקרטיה בה נבחרי הציבור פועלים עבור האזרחים: מחוקקים ומנהלים, אך נשמרת זכות האזרחים להכריע בהחלטות, ע"י כלי דמוקרטיה ישירה, מכוח היותם בעלי המדינה.
     

    up צדק חברתי

    ידיד - מרכזי זכויות בקהילה (ע"ר)
    הקמת "ידיד" היא תולדה של חזון חברתי חדש. אירועים מרכזיים בישראל חשפו שבר גדול בחברה הישראלית. ככל שחלפו השנים התברר כי לצד הצלחת קיבוץ הגלויות מתגלה כשלון מיזוג הגלויות. מדינת ישראל הפכה יותר ויותר לחברה שבטית סקטוריאלית. במקום השתלבות וקשר בין עולים חדשים וותיקים, אשכנזים וספרדים, עשירים ועניים, ימין ושמאל, כמו גם בין מגזרים נרחבים אחרים, מתקיים תהליך הפוך, של התנכרות עד כדי ניתוק מהאתוס הציוני וסכנת התפוררות החברה.

    אזרחים למען צדק חברתי אמיתי
    ההתאגדות בעמותה היא פרי יוזמה חופשית של קבוצות סטודנטים שמאסו בשיטה הכלכלית המעוותת היוצרת משק מפגר שמונע מישראלים רבים מלפתח את יכולותיהם וכשרונותיהם.המשבר שיצרה ההסדרות לצרכים פוליטיים, מבלי להתחשב בנזק האדיר שהיא גורמת לכלכלת ישראל ולאזרחיה, הניע אותנו לפעול בפומבי ולצרף ליזמתנו אזרחים רבים נוספים. העמותה היא התארגנות אזרחית התנדבותית בלתי מפלגתית, שאיננה מסתייעת לא במפלגות ולא בשלטון. מימונה מתרומות של החברים בה ושל יחידים האוהדים את פעולותיה.

    * "תעשיית המישפח" - שאיבה שיטתית של רכוש מחאתה של טלילה סטן
    ודבר לא יעזור למי שהרכוש מגיע לו לפי כל כללי הצדק והחוק.
    כי בבית המשפט לא רק שאין צדק, אלא גם מהחוק עושים צחוק.
    וכי מה יעשה? יערער? שופטי הערעור מחפים על השופט שמתחת.

    * פורום סטודנטים החוקרים סוגיות צדק חברתי
    באוגוסט 2004 הקים המרכז לצדק חברתי פורום סטודנטים חוקרים לתארים שני ושלישי, העוסקים בחייהם האקדמיים והחוץ אקדמיים בנושאים של צדק חברתי וחלוקתי. הפורום מבקש לגבש רעיונות ונושאים בתחום הצדק החברתי, שלדעת הסטודנטים, ראויים למחקר ולהתייחסות ולבחון האם ישנם נושאים שכבר נחקרים על-ידם ויכולים לשרת את עבודת המרכז. בנוסף, מבקש הפורום לבחון האם וכיצד ניתן לגבש בטווח הרחוק אלטרנטיבה כלכלית-חברתית בישראל.

    * צ.א.ל.ה. (זינוק לדרך חדשה - ע"ר)
    רשת מתנדבים כלל ארצית, שמציעה גישה חדשה לשיפור והתחדשות פני החברה בישראל, באמצעות תמיכה הדרכה וליווי ללא תשלום.

    * אוסף מאמרים בנושא צדק חברתי
    הרב אברהם גיסר
    הרב יהודה זולדן
    הרב שלמה אבינר
    הרב עדו רכניץ
    יצחק גייגר
    הרב יעקב אריאל
     

    up צדק כלכלי

    * עתירת עמותת אומ"ץ למתן צו על תנאי
    מדוע לא יצהיר בית המשפט כי:

    הפער הקיים, ללא תיקון מדורג, של שיעור מס רווחי הון, כגון על פקדונות בריבית בבנק, של 10% נומינלי או 15% ריאלי, לפי פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב - 2002, הוא לא חוקתי הואיל ומס הכנסה מיגיעה אישית הוא בשיעור שבין 15.76% עד 50%, באופן הפוגע בעקרונות שוויון נטל המס, הצדק החלוקתי ומפלה לרעה את חייבי המס מיגיעה אישית לעומת חייבי המס מרווחי הון.


    * איזו חברה ישראלית אנחנו רוצים? מאמר של דניאל בלוך
    שום מדינה מודרנית לא הצליחה לשים קץ לטרור בלי פתרון מדיני או חברתי

    * למען מי השביתה? דברים בשם אומרם
    שר האוצר ויו"ר ההסתדרות מתנצחים על מטרות השביתה ועל צדק כלכלי-חברתי

    * ברית שלום
    "אנו רבים אנו אחד. כולנו בתוך אלוהים. עולמנו יתאחד לאומה אחת שתעניק שלטון עצמי לכל העמים. נהיה שותפים לחזון ונעשה שלום ונעזור זה לזה לחוש שוחרי שלום."

    * אנשי חינוך ואקדמיה מגיבים על התכנית הלאומית לחינוך
    דיון שנערך בתל-אביב
    ביום א', 6.6.2004, קיים מרכז אדוה כנס בהשתתפות אנשי אקדמיה ואנשי חינוך, שבו ניתנה במה לתגובות להמלצות ועדת דוברת (התוכנית הלאומית לחינוך , חלק א', עיקרי ההמלצות).

    מר שלמה דוברת, שנכח בכנס והגיב על דברי המשתתפים, ציין, כי אנשי הוועדה, בראשה הוא עומד, עמלים על תשובות לחלק מהדברים שהועלו בכנס.


    * מלחמה אידיאולוגית: דמוקרטיה ליברלית מול קִדמה על-לאומית
    פרסום מרכז אריאל
    הדמוקרטיה הליברלית איננה מסוגלת לעמוד נוכח האתגרים הפנימיים בפניהם היא ניצבת כיום. למרות ההצלחות הצבאיות והאידיאולוגיות של ארה"ב ובנות בריתה, הדמוקרטיה הליברלית המערבית תמשיך להתמודד עם אתגרים אידיאולוגיים-מטפיסיים שיציבו בפניה הכוחות הדמוקרטיים הפוסט-ליברליים, שמקורם אמנם במערב אך ניתן לכנותם, כפי שאמר ג'יימס קורט, "פוסט-מערביים".
     

    up צדק חלוקתי

    * צדק חלוקתי במקרקעי ישראל בעקבות בג"ץ 244/00
      עמותת שיח חדש, למען השיח הדמוקרטי נ. שר התשתיות הלאומיות
    בישראל, רוב המקרקעין מנוהלים באמצעות מינהל מקרקעי ישראל
    על כן השימושים הפרטיים בקרקע תלויים, במידה רבה, בנכונותה של המדינה
    להרשותם ולסייע למימושם, בנסיבות אלה, יש לבחון כיצד משפיעה המדינה על
    חלוקתם של עושר, כוח ואושר בחברה הישראלית באמצעות ההחלטות
    הנוגעות לניהול משאבי המקרקעין שלה.

    * צדק חלוקתי בישראל פרסומי מכון ואן ליר

    מנחם מאוטנר (עורך), הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2000
    המאמרים שבספר בוחנים את שאלת השוויון בחלוקת המשאבים הציבוריים בשורה של תחומים. הם עושים זאת בפרספקטיבה של גישות עדכניות ומציגים תמונה מוסמכת, תוך ניסיון לתאר ולהסביר את מצבם של השירותים החברתיים בישראל בשנת 2000.

    * הפורטל לשוויון זכויות ולצדק חברתי
    שני קיבוצים עלו לכותרות סדר היום הציבורי במדינת ישראל. מצובה, בשל הקריסה הכלכלית שלה. געש, בשל עסקת הנדל``ן על חוף ימה. קיבוץ געש יושב על אחד מאזורי הנדל``ן האטרקטיביים ביותר במדינת ישראל - סמוך לים בחוף השרון. ככל ההתיישבות החקלאית, גם געש קיבלה ממדינת ישראל אדמות בחינם לשימוש חקלאי, כאשר החקלאות נחשבה ערך לאומי עליון. כעת, געש ייעדה את הקרקע הזאת לבניית שכונת פאר לשועי ארץ ועשירי ישראל, על אחת מרצועות החוף האחרונות שנותרו לנו.

    * הופעה של פורום הקרקעות בפני ועדת גדיש
    ב-22 באוגוסט 2004, הופיע פורום הקרקעות, בו חברה 'במקום', בפני ועדת גדיש, האמונה על המלצות בדבר הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. הפורום תבע מהוועדה כי הרפורמה תעשה תוך הקפדה על עקרונות דמוקרטיים של שקיפות, שוויון, צדק חלוקתי ומנהל תקין, והעלה מכלול נושאים שיש לקחתם בחשבון עלפי עקרונות אלה. נציג 'במקום', הגיש לועדה נייר עמדה המפרט את עמדת העמותה בעניין הרפורמה.
     

    up צדק משפטי

    אקטיוויזם שיפוטי ועוול חברתי מאמר בהארץ
    ספר מאת דניאל גוטוויין
    מלמד בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה
    צדק חלוקתי בישראל
    עורך: מנחם מאוטנר.
    הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, 448 עמ', 76 שקלים

    ככל שמהפכת ההפרטה מעמיקה את שיסוע החברה הישראלית ושוחקת את הביטחון החברתי של חלקים גדלים והולכים מקרב מעמד הביניים - מי שהיו נושאי בשורת ההפרטה ומי שהופכים בהדרגה לקורבנותיה - כן גוברת ביקורתם על האידיאולוגיה הניאו-ליברלית העומדת בבסיסה, ועל הגדלת האי-שוויון הנגזרת ממנה. הישגיו ומגבלותיו של גל ביקורת זה משתקפים היטב ב"צדק חלוקתי", קובץ מאמרים המבוסס על הדיונים בכנס "חלוקה וחלוקה מחדש", שהתנהל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א במאי 1998.

    התנועה למשילות ודמוקרטיה
    התנועה עוסקת בשמירת האיזונים בין מרכיבי הדמוקרטיה השונים במדינת ישראל: הכרעת הרוב, זכויות הפרט, הגינות שלטונית ושקיפות. המוסד עוקב, חוקר, מפרסם, מקדם חקיקה ורפורמות בממשק שבין הרשות הנבחרת, המבטאת את הכרעות הרוב ואת היותה של ישראל מדינה יהודית לבין הרשות השופטת המופקדת על זכיות הפרט, מניעת שחיתות ושלטון החוק.
  • ערוץ היטיוב של התנועה למשילות ודמוקרטיה
  • Google+ של התנועה למשילות ודמוקרטיה

    up צדק בריאותי / צדק סביבתי
    • השפעת הסביבה על בריאות הציבור

    אי צדק סביבתי

    כולנו נפגעים מפגיעה בסביבה. עם זאת תמיד יש מי שנפגעים יותר. מזיהום אוויר נפגעים יותר זקנים, חולים, ילדים, תושבי הערים הגדולות, תושבי הקריות במפרץ חיפה ובדואים ליד רמת חובב. מי שיכול להרשות לעצמו לקנות מים מינרליים נפגע פחות מזיהום מי תהום.
    הקואליציה לבריאות הציבור (ע"ר)

    הקואליציה לבריאות הציבור (קל"צ) הוקמה כמיזם של שיתוף פעולה בין ארגונים סביבתיים בשנת 2001, מתוך זיהוי בעיה משותפת המיוחדת לאזור חיפה והצפון - תמותה ותחלואה ממחלות לב, שבץ מוחי וסרטן בשיעורים גבוהים במיוחד מהממוצע הארצי.

    בשנת 2005 הפכה הקואליציה לעמותה רשומה. שאיגדה ארגוני סביבה מקומיים וארציים, חוקרים מתחום איכות הסביבה מאוניברסיטאות שונות, רופאים מדיסיפלינות שונות, כגון אונקולוגיה, קרדיולוגיה ובריאות הציבור, יועצי איכות סביבה מהמגזר הפרטי, ועדי פעולה ותושבים שמתעניינו בנושא.

    הקל"צ הייתה העמותה הראשונה שהעלתה למודעות הלאומית את חשיבות זיהום האוויר והשלכתו על הבריאות. חומרים שנכתבו בעמותה לאורך שנות פעילותה מלווים כל מאבק סביבתי גדול כיום, ומסייעים בידי הציבור לדאוג לבריאותו וסביבתו. עד לשנת 2013 עמותה זו הובילה בישראל פעילות משולבת עם דגש על מחקרים אקדמיים בתחומי בריאות הסביבה.

    לאחר פטירתו של ד"ר ג'ימי קריקון ופרישתו של ד"ר סטיב גרנט, הפעילות המקורית דעכה והפכה לאקטיביסטית - הפגנתית. בהעדר תקציב הולם הועד המנהל לא הצליח לשתף עמותות אחרות בפעילויות. מאז שנת 2015 מוסדות העמותה לא פעלו על פי דין ולכן לא הוענק לעמותה אישור ניהול תקין.

  • מי יתן וכל הארגונים הרשומים לעיל
    יפעלו בשיתוף פעולה ובתיאום,
    למען השגת מטרותיהן המשותפות.


    נוצר ע"י דורון טל אוגוסט 2007
    עדכון נובמבר 2017

    חזון: איכות חיים | מטרה: אחריות חברתית | דרכי פעולה: התאגדות המגזר השלישי | עוד...

    תגיות: אחריות | אחריות אישית | אחריות חברתית | אחריות ציבורית | לקיחת אחריות | איחוד כוחות | איחוד כוחות | איכות הסביבה | התנועה לאיכות השלטון | איכות חיים | אהבת הטבע | אין לנו ארץ אחרת | אכיפת מהירות | אמון הציבור | אהרן ברק | אמון הציבור במערכת המשפטית | ארגונים | אומ"ץ | אריה אבנרי | דמוקרטיה | הדורות הבאים | הישרדות | המפץ הגדול | המגזר השלישי | הפרדת הדת מהפוליטיקה | השיטה | התחממות גלובלית | התחממות עולמית | התנדבות | החברה האזרחית - המגזר השלישי | ועדת שפיר | חבורות זמר | חברה וקהילה | חברה-סביבה-בריאות | חוג בית | חומרים מסוכנים | חילופי שבויים | חיפוש קפה דה מרקר | טוהר המידות | טרשת נפוצה | כלכלה חברתית | כרמיאל | כרמיאלי | לא תשא | לכידות חברתית | מבקר המדינה | מדיניות כלכלית | מדיניות מוניציפאלית | מדע | מאבק חברתי | המחאה החברתית | מנהל תקין | משטרת ישראל | מלחמת יום כיפור - חשיפה | נורמות | איזון חברתי-כלכלי | סביבה | סלולרי סרטן | מעורבות הציבור | עדי אלדר | עיריית כרמיאל | חדשות כרמיאל | פעיל חברתי | צדק חברתי | כולנו בסירה אחת | רק ביחד ננצח | מהפכה | רק ביחד נצליח | ערבות הדדית | פרקליטות המדינה | קהילה | קואליציה של ארגונים | קיימות / הישרדות | קרינה סלולרית / קרינה סלולרית | שוויון בפני החוק | שוק חופשי | שחיתות | שיטת השקשוקה | שינוי חברתי-כלכלי | שינוי ערכי | חותרים לשפיות חברתית-כלכלית | שינוי השיטה | שינוי שיטת הממשל | שינוי תודעתי | שקיפות | למען הדורות הבאים | שירות לאומי | תנועת אומ"ץ | תצהיר כוזב