30 ינואר 2007

עדכון אחרון: 30 יוני 2007

בטיחות קרינה – השפעה מסרטנת של קרינת רדיו ומכ''ם

סיכום נושאים הרלוונטיים לצה"ל ולתעשייה

מיכאל פלג

1         כללי

סיכום זה מציג מדגם של המחקרים והכתבות המעלות חשד של השפעה מסרטנת של קרינת רדיו ומכ''ם. חומר זה מעלה למיטב הבנתי חשד משמעותי להשפעה מסרטנת המחייב נקיטת צעדי זהירות, במיוחד ביישומים צבאיים החושפים חיילים ועובדים לרמות קרינה וסוגי קרינה שלא מקובלים במגזר האזרחי.

רשימת המאמרים אליהם מפנה מסמך זה נמצאת בסופו. המאמרים ממוספרים בפורמט [x].

עצם ההשפעה המסרטנת נמצאת במחלוקת מדעית ופוליטית בעולם ואני כמובן לא משמש כפוסק העליון.

החומר הקיים בארץ ובעולם הוא עצום ולכן סיכום זה מהווה במקרה הטוב דגימה של המידע הקיים. סיכום שלם מחייב השקעה של שבועות של עבודה של צוות רב-תחומי. ראה לדוגמה סיכום של וועדה מדעית של ממשלת שוויץ [48] המוצאת שקרינת רדיו היא גורם מסרטן אפשרי. (מצד אחד יש מחקרים רבים המראים על השפעה מסרטנת ומצד שיני כמות התוצאות לא מספיקה לזיהוי מדעי בטוח.)

המומחיות הנדרשת להבנה מקצועית של נושא זה הינה בתחום הביולוגיה, אפידמיולוגיה ורפואה. מומלץ על כן לקרא את מאמרי הסקירה של מומחים ישראלים ב- [29], [29a] (ד״ר זמיר שליט״א) ובסוף של [30] (פרופסור אליהו ריכטר) המנתחים את הנושא מנקודת מבט מקצועית הרבה יותר מסקירה זו. מסקנתם החד- משמעית היא שיש להקטין בדחיפות את רמות החשיפה לקרינת רדיו בגלל חשד כבד מאוד להשפעה מסרטנת.

2          מבוא-תקנים ועוצמות

פרק זה הוא תמצית של [1]. הספים תקפים לתדר של 1GHz.

2.1     ICNIRP Occupational threshold, 2500 microwatts/cm²

סף תעסוקתי זה [2] נקבע על בסיס עוצמות קרינה המעלות את הטמפרטורה של גוף האדם הנמצא במנוחה במעלת צלזיוס אחת למרות פעולת מנגנוני הוויסות של הגוף המתאמצים למנוע עלית טמפרטורה זו. העוצמה בתקן מונמכת ביחס של 2 עד 10 כדי לאפשר פעילות גופנית של החייל, שרידות במזג אוויר חם, חימום לא אחיד של רקמות וכדומה. סף קרינה גבוה זה תקף היום לחיילי צהל. ראה גם [15].

2.2     ICNIRP_General public threshold, 500 microwatts/cm²

סף זה, המיועד לציבור הרחב, מונמך פי 5 ביחס לסף התעסוקתי. ההנמכה מוסברת ב[2] ע''י היות האדם לא מודע לסכנה ולא נזהר להימנע ממנה ואולי משתמש באלכוהול ו\או בתרופות.

2.3     עוצמות קרינה עליהם מיוחסת השפעה מסרטנת בדיווחים ובמחקרים שונים. החל מ 5 עד 10 microwatts/cm²  שהם כ-6 volt/meter.

יפורט בסעיפים בהמשך.

2.4      השפעות לא תרמיות אחרות

השפעות מזיקות נוספות על בני אדם דווחו. הם לא נושא של סקירה זו.

2.5      הסף הסביבתי של המשרד להגנת הסביבה בישראל, 50 microwatts/cm².

סף זה נקבע ע''י הפעלת עקרון הזהירות המונעת בגלל חשש להשפעות לא תרמיות של קרינת רדיו. בישראל הוא משמש להגבלת חשיפת הציבור לקרינת רדיו ממקורות שונים. [33]

2.6      תקנות בטיחות קרינה בשוויץ ^[47a], איטליה ^[47] ומדינות נוספות,

מכתיבות ערכי סף נמוכים לחשיפה, בתחום: 2.5 to 10 microwatts/cm²

ארצות אלו דואגות לשלום אזרחיהן יותר מאיתנו. ראה תקנות מתאימות [47], [47a].

 ראה גם [44] המציין שהתקנים במזרח אירופה מכתיבים ערכי סף לחשיפה נמוכים בהרבה ביחס למערה אירופה.
מאמר זה, [44], אינו מאזכר במפורש את התקנים בשוויץ, איטליה, בלגיה ועוד.

2.7    חשיפה אופיינית מאנטנות ממסר סלולריות ברחובות תל-אביב - יפו,
1 microwatts/cm²

יש בכך כדי להסביר מדוע ניתן להקטין את ערכי הסף לרמות המקובלות באירופה ומדוע טלפונים סלולריים פועלים כל כך טוב בשוויץ, חרף התקנות המחמירות.

2.8      מחאה ציבורית, ירידת ערך דירות ושריפת אנטנות בישראל, 5 to 50 microwatts/cm²

זה מבהיר מה ישראלים חושבים על השפעה של קרינת רדיו על בריאותם ומדגיש את חוסר המוסריות ואת חוסר ההיגיון בחשיפת חיילים לעוצמות קרינה שמעל 5 עד 10 מיקרו-ווט לסנטימטר מרובע.

2.9       תדרים אחרים וצורות גל מיוחדות

לפי ההנחיות של ICNIRP [2] ניתן לחשוף אנשים לרמות קרינה גבוהות בהרבה מאלו שצוינו במקרים הבאים:

1. תדרים נמוכים. זה מנומק ב[2] ע''י מעבר אנרגית הקרינה דרך גוף האדם בלי לחממו.
2. תדרים גבוהים. זה מנומק ע''י החזרה של חלק מהקרינה ע''י השכבות העליונות של גוף האדם תוך הקטנת החימום הממוצע.
3. אחוזי זמן שידור נמוכים. זה מנומק ע''י הקטנת החימום ומוביל לאישור עוצמות חשיפה רגעיות גבוהות באופן קיצוני במקרה של מכ''ם פולסים.

העלאות הנ''ל של החשיפה המותרת אינם מוצדקות כאשר נשקלת השפעה מסרטנת, הן תקפות אך ורק לגבי שיקולי חימום.

3           עמדת השלטונות בישראל

עמדת השלטונות בישראל (הכוונה היא למוסדות השלטון הדמוקרטי כגון כנסת, ממשלה ובתי משפט)  הינה כי קרינת רדיו ומכ''ם חשודה כמסרטנת מבלי להכריז על כך במפורש. עמדה זו משתקפת מתוך מגוון החלטות ופעולות של מוסדות השלטון. בפרט הותקנו תקנות המקטינות את החשיפה מקרינה מתחנות בסיס על פי שיקול זה, פונו אנטנות של צהל שהיו בקרבה מסוכנת מבחינה זו ליישובים מאוכלסים ויש התחלה של חקיקה לפיצוי על הקטנת ערך דירות שמולם הוקמו אנטנות המסכנות את דייריהם. עמדה זו גם בולטת בדיונים של וועדות הכנסת הדנות מידי פעם בנושא. יוצא דופן הכמעט יחידי היא הגישה כלפי חיילי צהל  לגביהם לא נעשה מאמץ כלשהו להגביל את רמת החשיפה אלא אם זו מסכנת אותם ע''י חימום יתר.

התקינה במגזר האזרחי בישראל עדיין מאפשרת חשיפת בני אדם לרמות קרינה החזקות פי הרבה מהמותר במקומות אחרים כמו איטליה, שוויץ ועוד.

חוק הקרינה הבלתי מייננת בישראל אמור להגן על אזרחי ישראל, בין היתר, ע''י תקנות של המשרד לאיכות הסביבה. חוק זה מחייב את צה''ל לנהוג ככל האפשר לפי חוק זה ע''י התקנת תקנות עצמאיות ולא מגן על עובדים המפעילים ציוד קורן במקומות עבודתם.

4        מחקרים אפידמיולוגים הקשורים לתקשורת תאית

שימוש נרחב בעולם בטלפון תאי מאפשר איסוף מידע אפידמיולוגי על מקרים רבים והסקת מסקנות סטטיסטיות. זה מצב ייחודי ושונה מאוד משימושים צבאיים ברדיו ובמכ''ם.

המחקרים מעלים חשד משמעותי של השפעה מסרטנת על המשתמשים בטלפון תאי או הטלפון אלחוטי. המאפיינים העיקריים הם:

• התחלואה היא בדרך כלל רק אחרי 10 שנים ויותר אחרי תחילת החשיפה. זה מאפיין גם גורמים מסרטנים סביבתיים אחרים המאופיינים ע''י זמן מתחילת חשיפה לתחלואה של 10 עד 30 שנה. על כן מחקרים הבודקים תקופות הקצרות מ-10 שנים לא צפויים להניב תוצאות ולא מניבים תוצאות.
• רוב המחקרים מתרכזים בסרטן המוח ובגידולים בעצבים הקרובים לאוזן כי אלו האזורים המוקרנים ביותר. היות וסרטן המוח אינו נפוץ, מחקר משמעותי חייב להקיף אוכלוסיה גדולה.

מחקרים משמעותיים בתחום זה:

Hardell [3] 2006 מוצא במחקר רב-היקף בשוודיה הגדלת סיכון של עד בערך פי 3 של סרטן מוח אחרי 10 שנים של שימוש כבד בטלפון תאי או אלחוטי.

Hardell [4] 2005 מוצא קשר חזק בין עוצמת השידור ובין הסיכון לגידול ממאיר במוח. ( המחבר מציין את הצורך להמשך המחקר על אוכלוסייה גדולה יותר)

Hardell [5] 2005  מוצא קשר סטטיסטי בין תחלואה בסוג של לימפומה ובין שימוש בטלפון תאי. ( המחבר מציין את הצורך להמשך המחקר על אוכלוסייה גדולה יותר)

Schuz [7] 2006 מצא קשר בין Glioma ובין שימוש בטלפון תאי אחרי יותר מ-10 שנות שימוש. המחבר טוען שאין להוציא מכך מסקנות. המאמר [9] מציג את התוצאה כבעלת משמעות. (מספר מקרים הלא גדול לא מאפשר הסקה בטוחה) [8] Schoemaker, Swerdlow  ואחרים . נמצא קשר בין שימוש בטלפון תאי ובין גידול בראש המשתמש אחרי 10 שנות שימוש ( בערך הכפלת סיכון פי 2 ). היה ניסיון להמעיט במשמעות של תוצאות של מחקר בריטי ענק זה במסגרת interphone ע''י החוקרים עצמם , ראה קבצים שמתחת ל-[8a], [8b] . . (מספר מקרים לא גדול)

Lonn [10] 2005, שבדיה, מוצא קשר בין הגידול Acoustic Neuroma ובין שימוש בטלפון תאי אחרי 10 שנות שימוש ויותר. (מספר מקרים לא גדול)

בחלק מהמחקרים שבוצעו לא נמצא קשר בין סרטן ובין שימוש בטלפונים תאיים. מאמר סקירה [6] מ-2004 מגיע למסקנה שמצד אחד כל מחקר אפידמיולוגי שבחן תקופות של יותר מ-10 שנים מצא השפעה מסרטנת הקשורה לשימוש בטלפון תאי ושמצד שיני המחקרים עד 2004 אינם מקיפים מספיק כדי להגיע למסקנה ברורה מספיק.  מאמר סקירה [36] מ-2007  באותו נושא כבר ממליץ על נקיטת צעדי זהירות בהקשר לקרינת רדיו בגלל השפעה מסרטנת המסתמנת מרוב המאמרים הבודקים חשיפה של 10 שנים ויותר. בחלק מהמאמרים ההשפעה שנמצאה היא בקשר בין צד הראש בו הופיע הגידול והעדפת צד הראש בזמן השימוש בטלפון סלולרי. זה הקשר המחייב שיטת מחקר זהירות בגלל אפשרות של recall biass של הנשאלים, מה שמבסס אותו הוא אי-הופעתו אחרי מספר שנות שימוש קצר יותר  (פחות מ-כ-4 שנים)  והעדר זיהוי של הקטנת הסיכון באותו ההפרש בצד השני של הראש [40].

יש סיכום [41] מטעם גוף ארופאי רשמי הסוקר את המידע הקיים שכולל מחקרים שלא מזהים וכן מזהים השפעה מסרטנת. סיכום זה טוען שהקשר שנתגלה מתרכז רק בהקשר של צד הראש ולכן הוא חלש, אך עיון בטבלאות שבתוך אותו הסיכום לא היה מביא אותי למסקנה זו. ב[41] מופיע הטענה שהסיכון קטן עם התקדמות הטכנולוגיה (מעבר מאנלוגי לספרתי תוך הקטנת הספק שידור ובקרת הספק אוטומטית. ) , , טענה זו תקפה לדיבור בטלפון תאי אך בטח שלא לשימושים צבאיים ולדור השלישי.

5        השפעת משדרים קבועים על האזרחים השוהים בקרבתם.

יש כתבות ומאמרים המדווחים על תחלואה מוגברת בסרטן בסביבה של משדרים קבועים (רדיו, טלביזיה, תחנות בסיס של תקשורת תאית).

אירוע בולט מהעולם הוא בווטיקן.  לאחר מחקר אפידמיולוגי מעמיק, הורשעו אנשי דת בכירים, ראה כתבה [20] ב-IEEE Spectrum.

דוגמאות נוספות הן ב [24a], [24b].

דוגמאות מישראל הם חשד להשפעה מסרטנת מאנטנות ליד נען, צורן, פורת, חיפה, עוספיא (תיאור ב-[29])  וכנראה עוד. ראה לדוגמה את [31].

 דוגמה נוספת מנתניה שזכתה לניתוח סטטיסטי משמעותי מדווחת ב-[22] ע''י שני רופאים ישראלים.

6         מנגנונים לתחלואה בסרטן בגלל קרינת רדיו ומכ''ם

הטיעון שהיות וקרינת רדיו אינה מייננת היא אינה מסרטנת הינו אבסורדי ושווה ערך לטיעון שקרינה רדיואקטיבית אינה הורגת כי היא אינה מכילה כדורי רובה. מנגנונים אפשריים להיווצרות סרטן הקשורים לקרינת רדיו ומכ''ם שונים מאלה של קרינה רדיואקטיבית.

המנגנונים אינם ידועים בוודאות. יש מגוון רחב של מנגנונים אפשריים הנחקרים עיונית וניסיונית  ב[3], [6],[16], [17], [18], [19], [21], [25] וברבים אחרים.   קובץ של תקצירים של מספר גדול של מחקרים ומאמרים בנושא השפעת קרינת רדיו על התא החי נמצאת ב-[34].

דוגמאות:

השפעה חזקה על המערכת החיסונית בבני אדם החשופים במסגרת עבודתם הכוללת שינוי בכמויות של כדוריות לבנות ושל תוצרי מערכת החיסון בדם מדווחת ב-[25]. המערכת החיסונית מגיבה לחשיפה לקרינה ע''י שינוי משמעותי בתפקודה.

שינויים ב-DNA (החומר הגנטי של התא ) כתוצאה מקרינת רדיו ושל שדות בתדר נמוך יותר מדווחים למשל ב-[21] ובמקורות של [21].

המאמרים ב-[17] מדווחים על העצמה ניכרת של השפעות על התא החי, כולל גם על המנגנונים הגנטיים שלו, כאשר קרינה רגילה מוחלפת בפולסים רבי עוצמה (מכ''ם, EMP ) בלי להגיע לעוצמות המחממות את התא.

[43]  מדווח על בדיקות דם של כ-20 משתמשים בטלפון תאי. נמצאו שינויים גנטיים משמעותיים המראים סיכון בריאותי ביחס לקבוצת הביקורת שלא השתמשה בטלפון תאי.

מחקרים של פרופסור רפי קורנשטיין (Korenstein) [26] מראים שברים במבנה הכרומוזומים (Aneuploidy ) בתרביות של תאים אנושיים החשופים קצת מעל לתקן בלי לחממם. זה מעורר חשד להשפעה מסרטנת בבני אדם, בייחוד אם נעשה שימוש במיצוע כדי להרשות עוצמת שדה גדולה יותר, ראה בהמשך ^{[מיצוע העותמה בזמן]}. גם ב- [37] מוצגת הסברה כי-Aneuploidy הינו הגורם הישיר להיווצרות סרטן ללא קשר לקרינת רדיו.

מחקר ישראלי נוסף [46] מזהה מנגנון מולקולארי מפורט ומשמעותי ברמת התא הבודד המופעל באופן ברור ע''י גלי רדיו.

יש מאמרים הבודקים השפעה של איפנון תנופתי (אמפליטודה) של הגל המשודר (AM, Amplitude Modulation ). שידורי פולסים במכ''ם הינם מקרה קיצוני של AM.

7        הבדלים בין קרינה מתקשורת תאית לקרינה בצהל

המחקרים על תקשורת תאית מראים חשד להשפעה מסרטנת שיכולה להרוג הרבה מאוד אנשים בגלל מספר המשתמשים הגדול, אך הסיכון האישי למשתמש בודד ממכשיר הטלפון התאי שלו אינו בהכרח גדול מגורמים מסרטנים אחרים (זיהום אוויר ומים, אסבסט, עישון ועוד). לגבי חיילים ביחידות מסוימות ועובדים בתפקידים מסוימים בתעשייה הסיכון יכול להיות קטסטרופאלי (מסדר גודל של 10 אחוז) בגלל ההבדלים העצומים בין טלפון תאי לקורנים צבאיים:

1. עוצמת החשיפה לקרינה מקורנים צבאיים קרובה במקרים רבים לתקן ICNIRP הצבאי בכל גופו של המשתמש ולאורך זמן. חשיפה מתחנות הבסיס של טלפון תאי נמוכה בדך כלל פי 100 עד פי 1000 מערך זה. חשיפה משידור של טלפון של המנוי שלא משתמש בדיבורית גבוהה רק בחלק קטן מראש המשתמש והולכת וקטנה עם התפתחות הטכנולוגיה ועם הקטנת מרחקים בין תחנות הבסיס.
2. תחום תדרים של הקורנים הצבאיים הוא מאוד רחב, מאוד ייתכן שההשפעה המסרטנת חזקה במיוחד בתחום תדרים כלשהו בו טלפון תאי עדיין לא משתמש.
3. פולסים רבי עוצמה, כפי שתואר קודם, קיימים בציוד צבאי ולא קיימים בטלפון תאי. יש חשד להשפעה מוגברת של פולסים אלה, התקן של ICNIRP מרשה הגדלת עוצמה שיאית עד פי 1000 ביחס לעוצמה הממוצעת הגבוהה ממילא. ראה הפנייה למקורות בהמשך.
4. בקורנים הצבאיים נחשף לקרינה חזקה מגוון רחב הרבה יותר של סוגי רקמות. כך שלמשל רקמות מח עצם הקשורות לסרטני המערכת החיסונית והדם נחשפים אצל משתמשים צבאיים הרבה יותר מאשר אצל המדברים בטלפון תאי.
5. שידור בעוצמה גבוהה מאוד המותרת בתדרים נמוכים משיקולים תרמיים קיים בקורנים צבאיים ולא בטלפון תאי.

8        האירוע ברפא''ל

לפחות 5 עובדים צעירים מתוך קבוצה של כ-30 עובדים במטווחי אנטנות חלו בסרטן. מאוד ייתכן שיש עוד נפגעים. חישוב מקורב שלי [11] הראה שהסיכוי בקרבם לחלות היה גבוה פי 8 מאשר באוכלוסייה הרגילה, ושהסיכוי שדבר כזה יקרה במקרה הוא בערך 1:800.

95% confidence interval is 2.3 to 19

בבניין שכן ובחדרים של אותו בניין שאינו חלק מהמטווח לא קרה כלום.

לא אותר גורם מסרטן אחר.

 בלי קשר למספרים הנ''ל התקבלה חוות דעת מקצועית [12] מהמומחה הבכיר בישראל בתחום זה, פרופסור ריכטר, שעיקרה אינדיקאציה חזקה מאוד לקשר בין התחלואה לקרינה במקום.

מאפיינים עיקריים:

• הנפגעים הם עובדים צעירים מתוך קבוצה קטנה החשופה לקרינה חזקה.
• משך הזמן מתחילת החשיפה לתחלואה הוא מסדר גודל של 10 שנים ויותר.
• קשה מאוד לזהות את התופעה בגלל הזמן הרב שעובר, תחלופת אנשים וכדומה. כאשר התופעה מזוהה זה מאוחר מידי.
• אין גורם ישראלי ממסדי שאוסף, מנתח ומפרסם את הממצאים. זה בדרך כלל נעשה ע''י הנפגעים תוך התנגדות זו או אחרת של מקום העבודה.

המקרה הבודד אינו מהווה הוכחה כי ייתכן גורם מסרטן מקומי נסתר שלא נתגלה, ביחד עם המקרים בצהל הוא בטח מצדיק חקירה.

נוכל ללמוד ממקרה זה על מאפיין מאיר עיניים נוסף:

איסוף המידע לא נעשה ע''י החברה אלא ע''י הנפגעים וע''י העובדים במקום, החברה סיפקה הסכמה לאיסוף המידע ועודדה את ניתוחו ע''י מומחה חיצוני אך לא נתנה לא עזרה ממשית ולא תמיכה גורפת. על כן המידע שנאסף הינו חלקי, לא כולל סקר מדויק על כמה אנשים עבדו במקום ומתי, האם יש חולים נוספים בקרבם. לא נותחו בדיקות דם של העובדים במקום, לא בוצע סקר רפואי בקרב העובדים, לא נאספו די נתונים על תדרים, עוצמות וצורות גל. אפילו הניתוח הסטטיסטי המקצועי נעשה בהתנדבות וללא מימון. כתוצאה מכך מקרה זה מצטרף למקרים רבים בארץ ובעולם שמתוכם קשה להסיק מסקנות מדעיות נחרצות בגלל מחסור בנתונים. טיפול דומה וגרוע יותר במקרים מקבילים במקומות אחרים הוא ההסבר הסביר ביותר להעדר מסקנות מדעיות חד משמעיות עד היום.

9        מקרים בצהל

פרופסור ריכטר הציג בכנסים מדעיים 6 מצבורים של תחלואה בסרטן במערכת הביטחון בישראל החשודים כקשורים לקרינה אלקטרומגנטית, כולל המצבור ברפאל.  ראה למשל את [30].

הנושא נידון בהרחבה בדו''ח מבקר המדינה [15] ובכתבת תחקיר של נטע זך [14].

המאפיינים זהים למקרה הרפאלי אלא שמדובר בעשרות עד מאות נפגעים.

הנושא נדון במשך שנים בוועדות הכנסת ועד היום למיטב ידיעתי צהל לא ביצע מחקר אפידמיולוגי ראוי , פומבי ופתוח של הנושא.

להערכתי גם לא בוצעו בדיקות משמעותיות של המקרים האלה בתוך היחידות והמוסדות בהם הם קרו. זה לא משנה הרבה כי בגלל מרכבות הנושא והקושי להגיע למסקנות חד משמעיות רק מחקר  המתנהל בשיטות הנהוגות באקדמיה, כולל סקר עמיתים ופרסום מלא ופומבי יכול לקדם את הבנת הנושא.

ראה גם [13] לדווח על חייל חולה סרטן בסוללת טילים ואת [13a] המראה את הקושי להסיק מסקנות מוצקות מפרשה זו בהעדר חקירה ממסדית של הנושא.

10   מקרים בצבאות בעולם (וחשיפה תעסוקתית אחרת)

בדומה לישראל, אין הרבה הצלחה לאסוף מידע ממוקד על קבוצות של חיילים החשופים לקרינת רדיו ומכ''ם חזקה במיוחד. חלק מהמחקרים סובלים מדילול התוצאות ע''י הכללת חיילים החשופים לרמות קרינה קטנות יותר בתוך המדגמים הסטטיסטיים. למרות זאת יש פרסומים רבים בעולם שחלקם מראים השפעה מסרטנת. ראה רשימות של מאמרים ב-[23a], [23b]. מחקר אפידמיולוגי רחב היקף מצבא פולין [27] מדווח על השפעה מסרטנת חזקה בקרב אנשי קבע החשופים לקרינה במסגרת תפקידם ועל תמותה מוגברת מסרטן בקרבם. המחקר המדווח ב[28] מזהה מקרי סרטן שד החשודים כנגרמים מקרינה בחיל הים של נורבגיה.  מחקר על תמותה מסרטן בקרב חיילי צי ארה''ב במלחמת קוראה [42] אינו מגלה השפעה מסרטנת גורפת אלא רק עליה בסוג אחד של סרטן (Nonlymphocytic leukemia ) במקצוע צבאי אחד (טכנאי מערכות מוטסות). ייתכן כי הסיבה לאי גילוי השפעה מסרטנת במחקר זה היתה אי התחשבות בנתוני החשיפה של החיילים לקרינה (נתונים אלו לא היו זמינים לחוקרים), כך שקבוצה שסומנה במחקר כנחשפת לקרינה כללה 20000חיילים , דבר שהיה ממסך תחלואה בסרטן של קבוצות קטנות יותר כפי שדווחו בצהל בדו''ח מבקר המדינה. [45] מדווח על תמותה מוגברת מאוד מסרטן בקרב חובבי רדיו אמריקאים.

11   השפעת עוצמת הקרינה

11.1מה ידוע על השפעת עוצמת הקרינה?

סביר מאוד שהסיכון עולה עם הגדלת עוצמה ומשך זמן של הקרינה, אך הקשר הכמותי הפרטני בין רמת הקרינה לסיכון אינו ידוע. המודלים המקובלים בעולם הם מודל הקשר הליניארי בו הסיכון עולה עם עוצמת הקרינה ומודל הסף.

 בקרינה מייננת ובהשפעת מזהמים שונים יש מנגנון ידוע המהווה בסיס לקשר ליניארי ( במודל מפושט, כנראה מפושט מידי, פוטון בודד או מולקולה בודדת של זיהום הופכים תא לסרטני ), עם כי גם במקרים אלו אין הוכחה לקשר ליניארי בכל מצב ויש טענות שתהליך הפיכת תא לסרטני כולל מספר שלבים.

גם אפקטים של השפעות אקראיות על תהליך הפיכת תא חי לסרטני תומכים בקשר הליניארי.

ייתכן גם שבחלק מהמקרים נדרש לעבור סף מסוים של עוצמת שדה כדי לגרום לשינויים ביולוגיים. היות ומדובר במספר לא קטן של סוגי שינויים ביולוגיים ועל השפעות אקראיות, לא צפוי מודל סף פשוט.

לסיכום: הקשר הפרטני אינו ידוע.

11.2 מיצוע העוצמה בזמן

בתקנים רבים מרשים להגדיל את רמת הקרינה במקרים שבהם היא אינה רצופה. למשל הגדלת רמת הקרינה פי שניים אם היא פעילה רק כל מחצית מכל שנייה.

זה סביר משיקולים תרמיים, אך חסר בסיס משיקולים ביולוגיים אחרים. על כן מומלץ לא לאשר הגדלה של עוצמת הקרינה בטענה של מיצוע.
ב- [17], [18] ו- [19] IEEE מזוהות תופעות ביולוגיות חזקות הנגרמות ע''י פולסי קרינה חזקים בעלי עוצמה ממוצעת נמוכה.

11.3פולסים (מכ''ם)

זה מקרה קיצוני של מיצוע בו התקן של ICNIRP מרשה הגדלה של העוצמת הקרינה הרגעית (השיאית) המותרת ביחסים ענקיים (עד אלף). כל עוד לא הוכח שאין אפקטי סף מומלץ להקפיד על עוצמה שיאית של פולס המכ''ם בגבולות התקן של הפעולה הרציפה.

דוגמאות מספרות:

 [17] IEEE הוקדש להצגת מאמרים על השפעות ביולוגיות לא תרמיות של פולסים כגון מכ''ם.

[16] IEEE, מזהה השפעות ביולוגיות לא תרמיות חזקות בחיידקים . [32] מזהה השפעות ביולוגיות של פולסים בתאים של עכברים.

עוצמות רגעיות של קרינת מכ''ם המותרות בתקן הן עמוק בתוך התחום בו המחקרים של פרופסור קורנשטיין [26c] איתרו סימנים חזקים של השפעה מסרטנת על תאי דם אנושיים.

12   קשר למערכת החיסונית ולמערכת הדם

בקבצים [23]  יש מספר מאמרים המראים שינויים משמעותיים ועקביים במספר כדוריות דם לבנות ובחלבוני המערכת החיסונית ( נוגדנים) כתוצאה מקרינת רדיו. ראה גם [25],[26]. דוגמה לתחלואה מוגברת בסרטן מסוג זה החשודה כקשורה לקרינת רדיו נמצאת ב-[31].  השפעות על מרכיבי המערכת החיסונית מוצגות ב-[39], הן על תרביות תאים במעבדה והן על עובדים וחיילים שנחשפו לקרינה אמיתית המותרת בתקן ICNIRP.

13   תהליכים של חקירת הנושא

יש מספר תופעות ותהליכים שמעקבים התקדמות של חקר הנושא והסקת מסקנות מדעיות. למשל:

1. יש השפעה מסוימת, לא מחלטת, של מממן המחקר על מסקנותיו. ראה ניתוח כמותי של מסקנות מול מימון המחקר ב-[35]. דוגמה מפורסמת נוספת ניתן לראות ב-[8a], [8b] שם החוקרים התעלמו במתכוון מחלק מתוצאות מחקרם המזהות השפעה מסרטנת לצורך פרסום בעיתונות היומית.
2. צה''ל ומפעלי תעשיה לא מעודדים, בלשון המעטה, את הנפגעים לדווח על מקרי סרטן החשודים כנגרמים ע''י קרינת רדיו ומכ''ם. גופים אלו מתנגדים באופן פעיל  וגלוי לעריכת מחקר מדעי פתוח ומסודר של מקרים אלו, ומקשים על פרסום הנתונים ועל העמדתם  לרשות חוקרים באקדמיה. התנגדות זו יעילה מאוד בין היתר כי חלק מהמידע הרלוונטי נמצא בידי גורמים אלו. ראה את דו''ח מבקר המדינה[15], את תמלילי דיונים של ועדות הכנסת שדנו ביישום הדו''ח ואת הכתבה של נטע זך[14].

14  המלצות לשיפור המצב בצה''ל ובתעשייה

צעדים חיוניים לשיפור המצב:

1. רמות החשיפה המותרות יהיו, מלבד חריגים מבוקרים ומועטים ככל האפשר, על פי תקנות הקרינה הבלתי מייננת של המשרד להגנת הסביבה החלות על כל אזרחי ישראל, ראה את הסף הסביבתי ב- [33]. הפער המסתמן היום של פי 50 לרעת חיילי צה"ל הוא בלתי ראוי. בנוסף לכך תוגבל העומצה השיאית (Peak power ) של פולסים ללא יותר מפי-10 מהעוצמה הממוצעת הקבועה בתקנות הנ''ל. לצורך זה נדרשת עבודה מקצועית פרטנית של תקינה המתאימה לצהל ושימוש במגוון אמצעים להקטנת החשיפה מבלי לפגום ביכולות מבצעיות. בישראל מצוי הידע הנדרש לכך. כל אישור של חריגה מהתקן האזרחי ייבדק בכובד ראש בגלל חשד כבד למקרי סרטן במערכת הביטחון שכבר נגרמו ע''י קרינת רדיו ומכ''ם [12] ו-[14], ויותנה באישור סופי של גוף רפואי והנדסי מקצועי מחוץ לצהל.

2. כל חייל ועובד שנחשף לרמות קרינה שמעל החוק החל על שאר האזרחים [33] זכאי לדעת למה הוא נחשף. לצורך זה צה"ל והמעסיקים יספקו לכל חייל ועובד שנחשף מעל לתקן האזרחי דו''ח המפרט את מאפייני החשיפה  (עוצמה ממוצעת ושיאית, משך החשיפה, תחום תדר מקורב ועוד).  התועלת היא כפולה: זה יאפשר לפצות חיילים ועובדים שייפגעו מקרינה עודפת במסגרת שירותם / עבודתם, יש לזכור שטיפול בנפגעים במסגרת שירותם הצבאי מחויב בחוק בלי קשר לקרינה וללא הדו''ח הנ''ל צה''ל לא יוכל לקיים חוק זה. יותר חשוב, תוך כ-15 שנה זה יתחיל להניב קווים מנחים לגבי סיכוני הקרינה.

3. מומלץ ליצור מנגנון לבדיקת מקרי תחלואה חריגים בסרטן בצהל ובמקומות העבודה החשודים כקשורים לקרינת רדיו ומכ''ם כגון אלה המתוארים ב-[13] [14] ו-[15]. יש לקבוע את הגוף האקדמי שיבדוק מקרים אלו, את אופן זרימת המידע אל הגוף ואופן עידוד החיילים והעובדים לשתף פעולה ללא חשש שיפגעו באופן מנהלי כלשהו. בדיקת כל המקרים צפויה או לגלות את הסיכון ולאפשר טיפול להקטנתו או לשלול את האפשרות שהמקרים בישראל מראים על נפגעים רבים מקרינת רדיו ומכ''ם (להערכתי התוצאה השנייה אינה צפויה אבל בעיקרון אפשרית). המצב היום בו מקרים אלו מסתיימים ע''י כתבה בעיתון במקרה הטוב ובהשתקה במקרה הרע בלי בדיקה מדעית מקצועית אינם מביאים כבוד ליכולת המדעית והאתית של ישראל ויש לתקן זאת.

קו מנחה כללי לגבי יישום עיקרון הזהירות המונעת לסיכוני קרינה מפורט ב- BeneventoResolution [38]

15  הבעת תודה

תודה לאלה שסייעו בייעוץ ובאיתור חלק מהמקורות.

נעזרתי גם באתרים העוסקים בנושא זה, אחד האיכותיים הוא [49].

16  רשימת מקורות

[1] Michael Peleg:
Microwave radiation levels and effects on humans at 1000MHz (12 September 2006).

[2] ICNIRP Guidelines
GUIDELINES FOR LIMITING EXPOSURE TO TIME-VARYING ELECTRIC, MAGNETIC, AND ELECTROMAGNETIC FIELDS (UP TO 300 GHz)
International Commission on Non-Ionizing Radiation Protection, 1998

[3] Lennart Hardell , Michael Carlberg and Hansson Mild:
"Pooled analysis of two case–control studies on use of cellular and cordless telephones and the risk for malignant brain tumours diagnosed in 1997–2003"
Springer-Verlag 2006, Int Arch Occup Environ Health (2006)

[4] L Hardell, M Carlberg, K Hansson
Use of cellular telephones and brain tumor risk in urban and rural areas
Mild Occup Environ Med 2005; – 394. doi: 10.1136/oem.2004.017434

[5] Hardell L, Eriksson M, Carlberg M, Sundstrom C, Mild KH
Use of cellular or cordless telephones and the risk for non-Hodgkin's lymphoma.
Int Arch Occup Environ Health. Jul 5;:1-8 2005

[6] Michael Kundi,1 Kjell Hansson Mild,2 Lennart Hardell,3 Mats-Olof Mattsson4
MOBILE TELEPHONES AND CANCER - A REVIEW OF EPIDEMIOLOGICAL EVIDENCE
Journal of Toxicology and Environmental Health, Part B, 7:351–384, 2004

[7] Schuz, Joachim; Bohler, Eva; Berg, Gabriele; Schlehofer, Brigitte; Hettinger, Iris; Schlaefer, Klaus; Wahrendorf, Jurgen; Kunna-Grass, Katharina; Blettner, Maria
Cellular Phones, Cordless Phones, and the Risks of Glioma and Meningioma (Interphone Study Group, Germany)
American Journal of Epidemiology. 163(6):512-520, March 15, 2006

[8] Schoemaker M J, et al, (2005)
Mobile phone use and risk of acoustic neuroma: results of the Interphone case-control study in five North European countries
British Journal of Cancer, September 2005.