יום עיון: "קרינה סלולארית וסרטן - מדע או דמיון?"

17 בפברואר 2011 - אולם בני ציון, בית התפוצות, קמפוס אוניברסיטת תל אביב

יום העיון אורגן ע"י המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת ת"א.

שמות המארגנים
פרופ' יוסי ריבק, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב,
פרופ' איתן פרידמן, היח' לאונקוגנטיקה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר,
פרופ' נדיר ארבר, ראש המרכז למניעת הסרטן, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, וראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן, אוניברסיטת תל אביב.

סיכום יום העיון קובץ וורד
נכתב ע"י דורון טל

דברי פתיחה נאמרו ע"י פרופ' יוסי ריבק.
תמצית הדברים: הטכנולוגיה תמיד תשיג אותנו. זו צריכה להיות החלטה של כל אחד אם להשתמש בה.

ביקורת (ד.ט.): צריך לזכור כי פרופ' יוסי ריבק משמש כיועץ של החברות הסלולריות וכותב חוות-דעת משפטיות מטעמן.
 

קרינה לסוגיה מהי? אספקטים פיזיקאליים - פרופ' אבנר סופר,
בי"ס לפיסיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל אביב

פרופסור סופר הסביר מהי קרינה? מה מאפיין גלים? הדגים התאבכות של גלים באמצעות ניסוי יאנג; הסביר מהו ספקטרום קרינה א"מ (אלקטרומגנטית); הדגים קרינה מייננת באמצעות האפקט הפוטואלקטרי וההסבר של איינשטיין לאנרגיה של פוטון; אנרגית הפוטון של "הקרינה הסלולרית" קטנה פי מיליון בערך מקרינה מייננת.
המרצה הזכיר בקצרה כי יש תהודה מולקולרית וציין את ההבדלים בהספק ובאורך הגל בין תנורי מיקרוגל לבין "קרינה סלולרית".

ביקורת (ד.ט.): "קרינה סלולרית" אינו מונח מדעי (זה אולי "הדמיון" של מארגני הכנס). טלפונים ניידים פולטים קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת. פרופסור סופר התעלם מקיום תהודות מולקולריות ייחודיות. למשל, מה ההבדל בין התדר שנבחר לתנורי מיקרוגל לבין התדר שנבחר עבור תקשורת במערכת סלולרית. לטעמי פרופסור סופר אמור היה להתמקד בהשפעה של קרינה (בתחום התדרים של מערכות טלפון סלולרי) על חומרים, כולל חומרים אורגניים, כגון מולקולות, תאים, כלי דם וכיוב'. אם פרופ' סופר אינו מכיר את מנגנוני האינטראקציה, אז מדוע בחרו בו להרצות ביום עיון זה? לטעמי הוא האריך שלא לצורך בדברים על כל מה שקשור לתופעה של יוניזציה, שאינה רלוונטית כלל לקרינה בלתי מייננת והתעלם לחלוטין מתופעות של קרינה בלתי מיננת. אולי מטרתו היתה לתת תחושה שלא תתכן בכלל אינטראקציה של קרינה בתדרי טלפון סלולרי עם חומר?

אפקטים ביולוגיים של קרינה לסוגיה  - פרופ' רוני זגר, מכון וייצמן למדע

עיסוקו המחקרי: התמרת אותות תוך תאית.
נשאלה השאלה היש השפעה של קרינה בלתי מייננת על תא מעבר לחימום? היש מנגנונים נוספים? במהלך מחקר משותף עם ד"ר יוסי פרידמן, הם ביצעו הקרנה מבוקרת על על תאים (באמצעות מחולל אותות שקבלו בהשאלה מחברת גלסייף, בתדרי טלפון סלולרי). נבדקו קווי תקשורת תוך תאיים, שהם המגיבים הרגישים ביותר לכל סוגי הגירויים החיצוניים. הגירוים נקלטים על ידי קולטנים. המסר עובר מדופן התא לגרעינו. העברת המסר נעשית ע"י הוספה או הפחתה של קבוצן זרחן למולקולת חלבון. התופעה הומחשה באמצעות סרטון אנימציה.
תוצאות הניסויים יש בהן כדי להוכיח כי תא חי מגיב לקרינה א"מ בתדרי טלפונים סלולריים בעוצמות נמוכות מאד. אשדות
MPARK  המשתתפים גם בהמרה סרטנית הגיבו לקרינה בעוצמות נמוכות מאד. המחקר הזה עדיין אינו מספיק כדי לתת תשובה לשאלה, היש לקרינה הסלולרית השלכות על שגשוג של תאים? כלומר אם קרינה מהסוג שנבדק עלולה לגרום להתפתחות של סרטן.

הערה (ד.ט.): מומלץ לקרוא מאמרים של פרופ' זגר: כיצד מגיבים תאים חיים לקרינה של טלפונים סלולריים:

http://stwww.weizmann.ac.il/tech-center/mot-net/kriat-beinaim/gilayon13/5-6.pdf
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17456048?dopt=AbstractPlus

השפעות גנטיות כתוצאה של "קרינה סלולרית" - פרופ' רפי קורנשטיין,
מכון גרטנר, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

המחקר בחן אינדיקטורים הקשורים להתמרה סרטנית, יציבות גנומית, רמה גנטית ורמה אפיגנטית (epigenetic processes) וכן תהליך שעתוק של DNA . בניסוי השתמשו במהוד רזוננטי, בתדר 800 מה"ץ רציף (CW).
הניסוי בוצע במבחנות. בודדו לימפוציטים מדם אדם בגילים שונים.
נצפתה עליה ברמה של אנפלואידים (אנפלואידיה -
aneuploidy).
כדי לשלול השפעת הטמפרטורה, הורידו בצורה מבוקרת את טמפרטורת הסביבה כדי לדמות תנאים איזוטרמיים והוכח ששינוי הטמפרטורה לא משפיע על השעתוק.
המסקנה שלו: קרינה רציפה בתדר של טלפונים סלולריים גורמת לאי-יציבות גנומית שאינה נגרמת בשל עלית טמפרטורה, אלא רק בשל השפעת הקרינה.

טלפונים סלולאריים וסרטן - מנתונים לקביעת מדיניות בריאות - פרופ' סיגל סדצקי,
מנהלת היח' לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מכון גרטנר לחקר הפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל השומר.

פרופ' סדצקי סקרה תוצאות של מחקרים אפידמיולוגיים ומגמות בקביעת מדיניות בריאות מאז שנת 2006.

מחקרים אפידמיולוגיים
עד כה פורסמו כ-35 ממחקרים אפידמיולוגיים בנושא גידולים סרטניים. מחקר האינטרפון החל בשנת 1998. איסוף הנתונים למחקר הנ"ל הסתיים בשנת 2004. בינתיים השתנו תנאי השימוש ולכן המחקר אינו משקף את המצב כיום. המחקר היה אמור להתפרסם בשנת 2005 אך פורסם באיחור, בשנת 2010. עדיין אין תוצאות לגבי ילדים, אלא רק לגבי מבוגרים. נבחנו כ-4000 מקרים של גידולים וכ- 7600 מקרי ביקורת. אין הוכחה לגידולים שהתפתחו תוך 10 שנים. המחקרים הללו אינם מספיקים כדי להוכיח נזק, גם אם קיים.

כיום אין חולק כי קרינה מייננת גורמת סרטן. אם כדי להוכיח אפקטים מסרטנים כתוצאה של קרינה מיננת לקח זמן משנת 1945 ועד שנת 2002, אזי בהקבלה לגבי קרינה בלתי מייננת יהיה לנו אותו נסיון רק בשנת 2039 בערך.

כיום יש תוצאות מובהקות חיוביות, המורות כי מי שדיבר 2-8 שעות בממוצע ביום במכשירים סלולריים נפגע. יש הטוענים כי התהליך יחריף ויש המקלים ראש. יש אינדיקציות לקשר בין שימוש בטלפון סלולרי לסרטן וההקשרים שנמצאו עד היום קשורים לזמן, למינון ולצד הראש שבו נעשה השימוש.

סיכום הממצאים: עבור אנשים שנהגו להחזיק את הטלפון בעיקר באותו צד בו התפתח הגידול, נצפה עודף סיכון של כ- 50% בקרב אנשים שהרבו בשימוש בטלפון סלולרי. עלות הפעלת עיקרון הזהירות המונעת מזערית ולכן איני רואה סיבה לא לנקוט בעיקרון זה.

גיבוש מדיניות בריאות -Evidence Based Health

הואיל וכיום כבר יש אינדיקציות לקשר בין שימוש במכשירים סלולריים לבין תחלואה עודפת יש לנקוט במדיניות של עקרון הזהירות המונעת.
מה ההשלכות של קבלת החלטה, לעומת השלכות של אי-קבלת החלטה?
עלות הפעלת העיקרון היא זניחה. כיום כבר יש המלצות של משרד הבריאות לשימוש בטלפונים סלולריים.
הנחיות אלו עודכנו לאחרונה ביולי 2010.

הוצגו ההבדלים בתקנות ובהנחיות של מדינות שונות לגבי שימוש בטלפונים סלולריים.

הוצגה טבלה עם ריכוז המלצות משרד הבריאות בישראל מנובמבר 2011. ההמלצות מחמירות בעיקר לגבי ילדים.

סיכום: קביעת עמדה מדעית סופית באשר לקשר בין קרינה בלתי מייננת וסרטן אינה אפשרית בשלב זה, אך ממצאים חוזרים מצביעים על עלייה בסיכון להתפתחות גידולי מוח וגידולים של בלוטת הרוק. במיוחד נצפה הקשר בקרב משתמשים כבדים, מעל 10 שנים, שהחזיקו את הטלפון באותו צד של הראש. כמו-כן נצפתה עלייה בתחלואה באיזורים הדלים באנטנות סלולאריות. לכן דרושות החלטות ראויות לגבי המלצות, תקינה וחקיקה בנושא טלפונים סלולריים, שיאזנו בין הטכנולוגיה המתפחת לבין השמירה על בריאות הציבור לפי עקרון ההזהרות.

הערה (ד.ט.) מומלץ לקרוא את המאמר המקורי המסכם את מחקר אינטרפון:

International Journal of Epidemiology 2010; published online ahead of print May 17, 2010.
The INTERPHONE Study Group. Brain tumour risk in relation to mobile telephone use: Results of the INTERPHONE international case-control study.

 

קרינה סלולארית וסרטן, העדויות האפידמיולוגיות והביולוגיות - פרופ' איתן פרידמן,
היח' לאונקוגנטיקה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

כאשר אנחנו משווים בין תאים שפיריים לבין תאים סרטניים מגלים שינויים גנטיים שנוצרו בתהליך ממושך, מספיקה מוטציה אחת כדי להעלות את כושר השגשוג, משמע התמרה סרטנית. יש שינויים גנטיים נרכשים. אם יש סוג של חשיפה שגורמת לשינוי גנטי, קיים סיכוי שיקרה שינוי גנטי. לטענתו אין שום הוכחה מדעית בין "קרינה סלולרית" לבין שינויים מולקולרים ברמת ה-DNA, בניגוד לעישון או חשיפה לקרינה מייננת, שם ברור המנגנון הביולוגי הגורם לסרטן, הרי שב"קרינה סלולרית" (שהיא קרינה בלתי מייננת), לא מוכר מנגנון שכזה. על כן, לא הגיוני שסרטן מתפתח כתוצאה מחשיפה לקרינה סלולרית. לכן לשיטתו אין היגיון ביולוגי במחקר שמצא שיש קשר בין "קרינה סלולרית" לבין תחלואת סרטן.

פרופ' פרידמן העלה תהיות לגבי מחקר האינטרפון וציין כי יש מחקר משנת 2009 הסותר את ממצאי האינטרפון. מנגד הגיב הרדל במאמר משנת 2010. אמנם פרופ' סדצקי פרסמה מחקר על גידולים שפירים, אבל לשיטתו, לא הובאה הוכחה לשגשוג תאי או לגרימת גידולים סרטניים. נכון שלא עבר מספיק זמן ונכון שאחרי הפצצה האטומית ואחרי התחלת העישון, התחילו להצטבר עדויות, אבל באותם מקרים יש היגיון ביולוגי. ההיגיון הביולוגי הזה לא קיים בקרינה מהטלפונים הסלולריים. העדויות, למעט העדויות האפידמיולוגיות אינן תומכות בנזק כזה. אילו היה קשר בין חשיפה לקרינה סלולארית לבין גידולים של מערכת העצבים המרכזית, הדבר היה בא לידי ביטוי במדינות הנורדיות, ולא כך. כלל המחקרים לא הוכיח זאת. אין עדויות מדעיות, מלבד אולי ברובד האפדימיולוגי.

בואו נשקיע את הכסף במקום שבאמת ראוי, כמו ממוגרפיה ובדיקות דם סמוי בצואה.

ביקורת (ד.ט.): מימון של בדיקות ממוגרפיה ודם סמוי בצואה אינו צריך לבוא על חשבון מימון של מחקר מדעי לגילוי קשר אפשרי, בין תופעה סביבתית לבין תחלואה עודפת. אמנם פרופ' פרידמן מסכים כי לא נערכו מספיק מחקרים כדי להוכיח או להפריח את הקשר בין קרינה בלתי מייננת לבין שינויים מולקולריים ברמת ה-DNA , אולם הוא פוטר זאת ב"חוסר הגיון ביולוגי". פרידמן מתעלם מהעובדה שהקונצנזוס המדעי לגבי עישון או חשיפה לקרינה מייננת התגבש רק לאחר מחקר של שנים, חרף התנגדות נחרצת של מדענים, שכירי הצד המגן על בעלי העניין. אם עדיין לא נערכו מספיק מחקרים על הקשר בין תחלואת סרטן לבין קרינה בלתי מייננת, אז לדעתי צריך דווקא להשקיע כספים במחקרים שיוכיחו אחת ולתמיד אם יש קשר כזה ואם לאו. המסקנה שלי היא: דברי פרופ' פרידמן הם דמגוגיה זולה ומניפוציה רגשית שמתעלמת בעליל מתוצאות מחקרים מדעיים שפורסמו בספרות המדעית. הוא נמנע מלהתמודד עם נתוני המחקרים הנ"ל
 

נתונים אפידמיולוגיים על הקשר בין קרינה בלתי מייננת לבין סרטן בישראל, - ד"ר מיכה ברחנא,
משרד הבריאות וביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

הציבור מפחד ויש פאניקה בכל הנושא של סלולר וסרטן. אפשר לסכם את זה בראשי התיבות PPP:

Phobia, Panic, Passion.
רק כתוצאה של הלחץ הציבורי הותקנו תקנות מחמירות במדינות מסויימות. החוקים לא מייצגים שום דבר מדעי אלא את העובדה שהציבור בפאניקה ודורש מהנבחרים לעשות משהו ומגיעים לחוקים שחלקם מצחיקים.

כדוגמה הציג ד"ר ברחנא את הירידה המשמעותית שנרשמה בסרטן השד עם הפסקת השימוש בתחליפי הורמונים. לדבריו סרטן מסוג גליומה הוא הסוג המרכזי החשוד כקשור לקרינה מהטלפון הנייד ולכן הציג גרף של מקרי גליומה בין השנים 1960 עד 2009, המלמד על ירידה במקרי גליומה משנת 1994, דווקא כשהטלפונים הסלולריים נכנסו לשימוש. לכן המסקנה יכולה להיות כי טלפונים ניידים יוצרים השפעה מגנה מפני סרטן הגליומה... מחקר האינטרפון מדבר רק על המשתמשים הכבדים וד"ר ברחנא חולק על מממצאיו. שכן בידיו נתונים הפוכים, המורים על שינוי במיקום הגידולים ש"עברו" מצד ימין לצד שמאל סביב שנת 2000, למרות שיותר אנשים מחזיקים מכשירים סלולריים ביד ימין.

ביקורת על דברי ד"ר מיכה ברחנא:
ד"ר ברחנא אמר "אני מציג עובדות, ושכל אחד יבין מהן את מה שהוא רוצה להבין". אבל למן הרגע הראשון הוא נקט עמדה ונתן לדעותיו לשלוט בעובדות (כביכול) שאותן בחר להציג. האין גליומה סוג סרטן נדיר יחסית (רק שלושה מקרים חדשים לכל 100 אלף איש)? אם כן, מדוע אפשר להסתמך עליו כממצא לחקירת השפעה של קרינה בלתי מייננת?
ד"ר ברחנא נמנע מלהציג היכן פורסם המחקר, אם בכלל פורסם בכתב עת מדעי כלשהו.
מדוע לא פרסם ברחנא מסקנות כתובות, כגון, מה הגורם לירידה במקרי הגליומה משנת 1994?
לא נמסר, מי מימן את מחקרו הנ"ל?
מדוע נמנע ברחנא מלהשתתף בפאנל בסוף יום העיון, שאליו הופנו שאלות הקהל?
 

הגנה על בריאות הציבור בתנאי אי-ודאות מדעיים - ד"ר שיאלה קנדל,
ביה"ס למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית, ירושלים

ד"ר קנדל סקרה את מחקרה משנת 2006, שבחן שונות ברגולציה של מדינות שונות, החל משנות ה-60', בנושא שדות מגנטיים בתדר הרשת (ELF). היא התייחסה לאירועים מכוננים על ציר הזמן:

1979 Wertheimer & Leeper
1990 IRPA
1998 NIEHS - 1998 ICNIRP
2002 IARC
2005 WHO confirms EHC
)Environmental Health Criteria)

בחינת הרגולציה נעשתה בשני מימדים:
א. האם הרגולציה מתבטאת בחקיקה, או ברמת המלצות, או הנחיות?
ב. מה רמת ההחמרה של הרגולציה ביחס ל-
ICNIRP?
43 מדינות הגיבו לפנייתה ושלחו לה מידע. ד"ר קנדל הציגה גרף המתאר שינוי בחומרת הרגולציה כתלות בזמן עבור גושי מדינות שונים. פולין וצ'כוסלובקיה הן המדינות המחמירות ביותר, כבר החל משנות ה-90'. בישראל השינוי החל רק בשנת 1997 ובשאר המדינות חלו שינויים ברגולציה משנת 1998 ואליך, כאשר לאחר שנת 2002 חלה הקשחת ההגבלות לחשיפה לקרינה בתדר נמוך
(ELF) מרשתות החשמל.
 
המסקנות שלה: המדינות (שבדקה) נחלקות לשלוש קבוצות: המדינות שאינן עושות דבר, המדינות המנסות לתת תמריצים לצמצום הזיהום, והמדינות המחמירות. ככל הנראה יש קואורדינציה בין גושי מדינות. מספר המחקרים המפורסמים ולחץ הציבור משפיעים על הרגולציה במדינות השונות. לא נעשה מחקר עלות-תועלת (
Cost Benefit).

הערה שלי (ד.ט.): סקירה דומה של ד"ר קנדל משנת 2007 פורסמה כאן,

פירוש הקיצורים
IARC - International Agency for Research on Cancer
ICNIRP - International Commission on Non-Ionizing Radiation Protection
IRPA - International Radiation Protection Association
NIEHS - National Institute for Environmental Health Sciences
WHO - World Health Organization

 
 

יישום עיקרון הזהירות המונעת בפריסת תחנות סלולאריות - פרופ' סטיליאן גלברג,
הממונה על הקרינה הסביבתית, ראש אגף מניעת רעש וקרינה, המשרד להגנת הסביבה

מיד לאחר תחילה הרצאתו התפרץ אדם בקהל בטענה שד"ר גלברג אינו מקיים צו שהוציא. לטענת המלין חברות סלולריות נכנסות לחדרו של מר גלברג תוך 5 דקות ואילו אנשים מן היישוב שביקשו להיפגש עמו לא נענו. המפריע הוצא מן האולם.

לאחר האירוע הנ"ל המשיך ד"ר גלברג את הרצאתו בנימה זחוחה ופרובוקטיבית.

יש דיונים נגד האנטנות (שמשמשות כממסר) ואין כמעט טיפול במכשירים הניידים. הסוגיה של אנטנות (ממסר) אינה מובנת לרב הציבור ולכן ההתייחסות אליה אינה רציונלית. ד"ר גלברג נתן דוגמה לעקום קרינה כיווני של אנטנות ממסר והראה מדוע למשל ניתן להקים אנטנה על גג של בניין בו אנחנו גרים. לכן הוא מוכן בעיקרון לגור עם משפחתו מתחת לכל אנטנה. ד"ר גלברג התייחס לנושא הכיסוי והשפעתו על העוצמה שמכשיר נייד משדר. משרדו פועל למען הורדת חשיפה למינימום. בין היתר הציג גרף המציג את טווח הפעילויות במקרה של אי-ודאות. כאשר הודאות והסיכון גבוהים חל איסור על שימוש. כאשר הודאות והסיכון נמוכים לא צריך לעשות דבר. בשאר המקרים העקרון המנחה הוא עיקרון ההזהרות.

ד"ר גלברג התייחס למעבר הצפוי מדור 3 לדור 4 ואמר כי הדבר מחייב שימוע ציבורי.

הוא המחיש באמצעות שקף את צפיפות הקרינה ממצב של סף השירות 0.00001 ואט למ"ר, 0.01 ואט למ"ר – חשיפה ממוצעת, 40 ואט למ"ר – הסף הסביבתי בישראל, 400 ואט למ"ר – סף הבריאות לפי ארגון הבריאות העולמי. לדבריו, משרדו מבצע פיקוח רציף במדינה.

99% מהתלונות שמתקבלות במשרדו הם על אנטנות שאינן חייבות בהיתר בניה. לטעמו גם הן גורמות נזק, בעיקר בשל החשש הפסיכולוגי, הנובע מחוסר מידע וידע בתחום. הציבור החושש מבקש לצמצם בהצבת אנטנות ממסר. אבל במציאות ככל שמתרחקים מהאנטנה, הטלפון צריך לשדר קרינה חזקה יותר כדי להיקלט. בערים בהן צפיפות האנטנות גבוהה כמו בתל אביב, הכיסוי הוא מצויין ולכן הקרינה של הטלפונים הניידים מועטה. בהרצלייה למשל הכיסוי לא טוב, לכן הקרינה חזקה יותר.

ריבוי אנטנות כדי להוריד קרינה הוא דבר נחוץ, בעוד שריבוי אנטנות כדי לקיים את שרותי הגלישה הסלולרית ולאפשר צפייה בטלוויזיה סלולרית הוא מיותר ומסוכן.

 

שדות מגנטיים מרשת החשמל - כאוס רגולטורי כלל עולמי. ומה בישראל?  - ד"ר אלי שטרן,
המרכז להערכת סיכונים, מכון גרטנר, מרכז רפואי שיבא, תל השומר


במהלך 18 השנים האחרונות היה ד"ר שטרן חבר בועדות שונות של תקינה רדיולוגית מייננת וזה מה שגורם לו לתובנה שבנושא קרינה בלתי מייננת מדובר בכאוס רגולטורי. פרסומים של ICNIRP  משנת 2010 מצביעים על תוספת הסתברות ללוקמית ילדים למי שחשוף דרך קבע לשדות העולים על 3-4 מיליגאוס. בקרב
WHO אין הסכמה על ממצאים אלו. בהתחשב באפקטים אקוטיים הסף לחשיפת אוכלוסיה עומד על 2000 מיליגאוס (כאשר שדה מגנטי ממיכשור ביתי הינו 70-150 מיליגאוס לכל היותר). הסף לחשיפה תעסוקתית הינו 10,000 מיליגאוס.

יישום עקרון הזהירות המונעת שונה בין חשיפה ל-
EMF לבין חשיפה ל"קרינה סלולרית". לפיICNIRP 2010  לא נמצא קשר המצדיק הנחיות לחשיפה.

Welcome MR. However
מאמר שפורסם בשנת 2010 דוחה מסקנות של מחקרים קודמים אך לקראת סופו מופיעות כמה פסקאות הכוללות את המילה
However.

ארגון הבריאות העולמי (
WHO) מתחנן למדינות השונות: "אל תקבעו ספים". אבל יש מדינות מחמירות שאינן מקבלות המלצותWHO . למשל: בהולנד יש הגבלת חשיפה שנתית ממושכת של עד 4 מיליגאוס למתקנים חדשים, אבל 1000 מילגאוס למתקנים קיימים. באיטליה ההגבלה 30 מיליגאוס למתקנים חדשים, 100 מילגאוס לקווי הולכה וכו'.

המצב בישראל: קיימת ועדה שפועלת בצנעה מושכלת, בראשותו של ד"ר שטרן. בעוד כחודש הם יצאו עם הנחיות חדשות, עם תעדוף מושכל להוצאת כספים.


עיקרון הזהירות המונעת - עו"ד אריה נייגר,
יועץ משפטי של התאחדות התעשיינים ושל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה

עו"ד נייגר פתח בהצהרה שהוא "פרקליטו של השטן".

לדעתו אין כל רע בהיזהרות. אבל מה הכוונה ב"עקרון הזהירות המונעת", כאשר הוא מופיע רק בסעיף 1 של חוק הקרינה הבלתי מייננת? מתברר כי עיקרון הזהירות המונעת משמש ככלי בידי פוליטיקאים כדי להציב טענות שאינן מוצדקות. אם באמת רוצים להגן על הסביבה, גישת ההיזהרות צריכה להיות מיושמת. 

אפשר לחלק את עיקרון ההיזהרות לשלוש רמות: נוסח חלש, נוסח חזק ונוסח של גרינפיס (אור נרות מזיק לבריאות). עיקרון ההיזהרות (כפי שאינו מייושם – ד.ט.) מהווה "שמן על מדורה החרדה" ומעצים את חוסר הרציונליות ברגולציה. הדבר דומה למעגל השוטה לפי ס. ברייר (ע"ע פטיציו פרינצ'יפי, או רנבואה – ד.ט.).

לדעתו של עו"ד נייגר תפישת הסיכון היא עמדת המפתח ולא דעת אנשי המדע.
הציבור מסתכל רק על ”
Outrage Factors ” (התנגדות ציבורית למדיניות מסויימת, כאשר ההתנגדות אינה מבוססת על ידע מדעי ואילו המדיניות מתבססת על שיקולי עלות תועלת – ד.ט.).

המשרד להגנת הסביבה מכריז (ראו באתרו) ב"עקרון הזהירות המונעת" והוא עושה זאת בהתאם לציפיות החברה במדינת ישראל, תוך התעלמות מעלויות ומסכנות אחרות. לדוגמה, בעת משבר ה-
DDT , עם הפסקת השימוש בו, חל גידול במקרי המלריה והנזק עלה על התועלת. אף אחד לא עשה את החשבון של עלות מול תועלת. המשרד להגנת הסביבה פועל באופן שרירותי וקפריזי ומאפשר קבלת החלטות משיקולים זרים.

מדוע אנחנו נותנים לרגולטור רשיון לקבל החלטות ללא הנמקה?
במדינת ישראל הרגולציה שטחית, שעלותה גדולה מתועלתה. זה כמו אלכוהול שנותן לך תחושה של ביצועים משופרים.

הפרספקטיבה התקשורתית - מר סבר פלוצקר, עורך ראשי, המדור הכלכלי, ידיעות אחרונות

דוגמה (המחזקת את דברי עו"ד נייגר) למה יכול להביא "עקרון הזהירות המונעת": בבית חולים ברזילי לא הוכח שיש קברים. כנ"ל בכביש 6.

שתי מלים שגורמות לו לצאת מתוסכל מיום העיון הן: "כאוס" וברם = "
However".

הקהל מחפש שחור או לבן ושונא את האפור. אם כן, איך מעבירים לקהל את המורכבות?

העיתונות הישראלית מלאה אג'נדות ואין בה כמעט מוספים מדעיים. לכן קשה לדווח דיווח עובדתי.

החברות הסלולריות התנהגו בצורה ברוטלית והרוויחו ב"יושר" את תדמיתן. קיימת חשדנות עצומה בקרב הציבור.

יש חדירה מאסיבית של הטכנולוגיות עם אפס הקפדה.

בקשה מהקהילה המדעית: נא לצאת ממגדל השן ולדבר עם הציבור.



נקודת המבט של החברות הסלולאריות - ליאור ורונה, מנכ"ל פורום החברות הסלולריות

הפורום מחוייב לתקשורת בטוחה וטוען: "יותר אנטנות פחות קרינה". מומלץ לתושבי המדינה לאמץ את הנחיות משרד הבריאות. אנשים מפחדים מהאנטנות וזה מה שגורם לחשש בקרב הציבור. המלצה: לדבר רק במקומות שיש בהם קליטה טובה. מר ורונה המחיש באמצעות טבלה השוואתית בין ערים שונות בישראל. אם בתל-אביב בה פריסת האנטנות מאפשרת תקשורת טובה מאד מכשיר נייד צריך להקרין בעוצמה שדורגה 1 הרי שבמקומות אחרים נדרשת עוצמה גדולה בהרבה; למשל, בכרמיאל פי 93 ובשוהם פי 1000 ויותר. לדעתו יש הצעות חוק המנוגדות להגיון המדעי.

 

דיון - פאנל של משיבים לשאלות הקהל

יום עיון: קרינה סלולארית וסרטן - מדע או דמיון?


יו"ר מלר"ז: (מפנה שאלתו לאלי שטרן) הבעיה היא לא של 3-4 מיליגאוס. יש אנשים שחיים בחריגות. ועדת המומחים צריכה לתת את הדעת. מה אתם מתכוונים לעשות?

אלי שטרן: בנינו פונקצית תעדוף שקופה, שבה ישקלו ארבעה פרמטרים בצורה מושכלת. זה נושא מורכב ולא לדיון כעת.

יצחק רונן, פיסיקאי: גם גידולים שפיריים זה לא הכי בריא. מדוע רק סרטן?

איתן פרידמן: הכל תלוי בתקציבים העומדים לרשותינו.

סיגל סדצקי: יש מקום לבדוק גם גידולים שפיריים ולא רק ממאירים. קיימים מנגנונים נוספים מלבד המולקולאריים ולכן אין לשלול קשר בין קרינה בלתי מייננת לבין תחלואה. משרד הבריאות לא נתן עד היום שקל אחד למחקר. הכל הגיע מהאיחוד האירופי.

נדיר ארבר: הסרטן הוא הדבר שמפחיד את האוכלוסיה הכי הרבה.

זמיר שליט"א: (פונה לאיתן פרידמן) התעלמת ממחקרים...

איתן פרידמן: כשתגמור תתן לי אות.

זמיר שליט"א: (נותן דוגמאות ומספר על פרשת השוחד בה נחשד ד"ר רפצ'ולי שעמד בראש ארגון הבריאות העולמי.)

איתן פרידמן: חלק מטענותיך רלוונטיות. הכינוס הזה לא נועד למחקר על פוריות הגבר. לא מניתי את כל המחקרים, כי לא היינו מגיעים לפואנטה. בעניין הקונספירציה: כל העולם הוא קונספירציה, אפילו פרופ' זגר אומר זאת.

דובר לא מזוהה: באורך גל ארוך אין ערך לאנרגיה של פוטון, אלא לצפיפות האנרגיה הכוללת.

נדיר ארבר: לא נמצאו מאמרים העוסקים בהשפעת השדה החשמלי.

מורה לפיסיקה: הבעיה היא הקרבה של המכשיר הנייד לאוזן. יש לי פטנט, אבל לא מוצא חן בעיני אנשים.

דובר לא מזוהה: בעוד 20 שנה הדיונים יהיו אותו הדבר. הכל קשור לכסף. אני כמהנדס תקשורת מעדיף את טיב הקשר ולא שום דבר אחר. יש כשלון של התקשורת ושל הממשלה. הציבור לא עם המדע.

יוסי ריבק : שאלו שאלות ואל תביעו דעות

סיגל סדצקי: משרד הבריאות תמים דעים כי ריבוי אנטנות עשוי לשפר את בריאות הציבור. גם אין סיכון בהתקנת אנטנות על גני ילדים. עיקר הבעיה היא החשיפה מהמכשיר הנייד.

סטיליאן גלברג: כל אנטנה שאתה מוסיף עשוייה לשפר.

כרמית ראובן - רשת ב': בשורה תהחתונה אנחנו אוהבים שחור או לבן. היש למישהו מחברי הפנל שורה תחתונה?

נדיר ארבר: ניתן לסיגל לסכם כי אנחנו חלוקים בדעותינו. צריך לומר לציבור מה הוא צריך לעשות. אם סיגל צודקת, רק בשנת 2040 תהיה לנו תשובה. אם תושבי ישראל יחליטו, אין לי בעיה. אי אפשר מצד אחד להשתמש ומצד השני לדרוש אי שימוש. אנשים מתעלמים מהמחיר האלטרנטיבי. הציבור צריך להחליט.

סיגל סדצקי: אני מסכימה עם המבוכה שהעלית. יש לי נסיון עם התקשורת ואני מרגישה שהצלחתי להעביר את המסרים היותר מסובכים. העולם שלנו מורכב עם הרבה אפור. הציבור צריך לדעת מה שהוא צריך לדעת. אפשר להעביר גם מסרים מורכבים. זה יכול לקחת זמן. אני לא צריכה להתייחס לציבור בשחור לבן. אני לא יכולה להבין מה יש למי שהוא נגד הקטנת עוצמת הקרינה מהמכשיר הנייד או האנטנה. מה הבעיה לשים ליד הילד טלפון קווי בחדר במקום אלחוטי. בו בזמן חייב להתקיים דיון ציבורי. האם אנחנו נותנים לציבור לבחור, בלי שהוא יודע על מה מדברים? המחקר הסלולרי בארה"ב נגמר בשנת 2001. אנחנו ממשיכים לעשות הרבה מחקרים מורכבים. אני לא יודעת מה התשובה. לא צריך לעצור את הטכנולוגיה, רק לצמצם את החשיפה: : לצמצם שימוש בעיקר ע"י ילדים; להימנע מיישומים הדורשים קרינה מוגברת; למשל, להעדיף מסרונים על שיחה קולית; להשתמש במידת האפשר באוזנייה או דיבורית; כשלא משתמשים להרחיק את המכשיר ככל האפשר מהגוף; לשוחח פחות באזורים שם הקליטה חלשה. איך יודעים? בודקים את עוצמת הקליטה שהמכשיר מראה.

דובר לא מזוהה: יש אנטנות חבויות שלא מפורסמות באתר של המשרד להגנת הסביבה. למה לא לאסור בחוק שימוש במכשירים לילדים?

סטיליאן גלברג: בשנת 2004/5 הוציא המשרד המלצות, איך להקטין את הפגיעה הנופית. דבר זה נוצל לרעה. המשרד אחראי רק לנושא בטיחות הקרינה. אני לא מכיר אף אנטנה שלא הייתי מוכן לגור לידה. לא ברור אם ההיסטריה מכוונת. בכל מקרה הרשות המקומית קובעת. אם יבוא ראש עיר ולא ירצה אנטנות המשרד להגנת הסביבה איתו.

ליאור ורונה: בעולם מסודר היה צריך להיות ריבוי אנטנות. בעולם שקיימת בו פוביה, יש בלבול והיסטריה. אין הצעת חוק כיצד לנהוג.

דוד בר דרור: (מפנה דבריו למנכ"ל פורום החברות הסלולריות, ליאור ורונה) יש מסמך שנכתב ע"י (השר) ארדן, ב-2009, שאתם לא התייחסתם אליו. אתם לא צריכים את הלוביסטים.

סטיליאן גלברג: יש דרישה של המשרד שיהיה איש בריאות הציבור, שילווה את החברות הסלולריות.

ליאור ורונה: אנחנו מכניסים את זה כעת.

 

 


חזון: איכות חיים | מטרה: אחריות חברתית | דרכי פעולה: התאגדות המגזר השלישי | עוד...

תגיות: אחריות חברתית | אחריות אישית | אחריות חברתית | אחריות ציבורית | לקיחת אחריות | איחוד כוחות | איכות הסביבה | התנועה לאיכות השלטון | איכות חיים | אהבת הטבע | אין לנו ארץ אחרת | אכיפת מהירות | אמון הציבור | ארגונים | אומ"ץ | אריה אבנרי | ביקורת | ביקורת המדינה | הדורות הבאים | הישרדות | המפץ הגדול | המגזר השלישי | הפרדת הדת מהפוליטיקה | השיטה | התחממות גלובלית | התחממות עולמית | התנדבות | התפתחות התודעה | ועדת שפיר | חבורות זמר | חברה וקהילה | חברה-סביבה-בריאות | חוג בית | חומרים מסוכנים | חילופי שבויים | חיפוש קפה דה מרקר | טוהר המידות | להתמודד עם טרשת נפוצה | כלכלה חברתית | כרמיאל | כרמיאלי | לא תשא | לכידות חברתית | מבקר המדינה | מדיניות כלכלית | מדיניות מוניציפאלית | מדע | מאבק חברתי | המחאה החברתית | מנהל תקין | משטרת ישראל | מלחמת יום כיפור - חשיפה | איזון כלכלי חברתי | סביבה | סלולרי סרטן | מעורבות הציבור | עדי אלדר | עיריית כרמיאל | חדשות כרמיאל | פעיל חברתי | צדק חברתי | כולנו בסירה אחת | רק ביחד ננצח | מהפכה | רק ביחד נצליח | ערבות הדדית | פרקליטות המדינה | קהילה | קואליציה של ארגונים | קיימות / הישרדות | קרינה סלולארית / קרינה סלולרית | מדריך טיולים | שבע ברכות | שוויון בפני החוק | שוק חופשי | שחיתות | שיטת השקשוקה | שינוי חברתי | שינוי ערכים | שינוי השיטה | שינוי שיטת הממשל | שינוי תודעתי | שקיפות | למען הדורות הבאים | שירות לאומי | שיתוף פעולה | שיתופי פעולה | תודעה ציבורית | תנועה חברתית | תנועות חברתיות | תנועת אומ"ץ | תצהיר כוזב