טלפון סלולרי "מרפא סרטן" 
אזהרה: כל העושה שימוש במידע זה עושה זאת על אחריותו בלבד.
לפי "מחקר ישראלי חדש" [ 1, 2, 3 ]
של , ד"ר מיכה ברחנא (רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות) אין כל חשש מהקרינה של טלפונים סלולריים.
במחקר מקורי וייחודי שהוא ערך (לכאורה, ב- 6,000 גידולי סרטן מוח מסוג גליומה המתפתחים בחומר המקיף את מערכת העצבים במוח) נמצאה ירידה בשיעור הגידולים דווקא בשני העשורים האחרונים, בהם חל זינוק אדיר בשימוש בסלולרי בישראל.
בר חנא עמד על הבמה בכנס וסיפר לנו ללא מיצמוץ כי, בשנים 1990 עד 1994 דווח בארץ על שיעור של שלושה חולים בסרטן הגליומה למאה אלף תושבים, ואולם בשנים 1995 עד 1999 ירד השיעור ל-1.6 חולים למאה אלף, ובעשור האחרון - משנת 2000 עד 2009 - ירד השיעור ל-1.5 חולים למאה אלף, מחצית מהשיעור בתחילת שנות התשעים. דווקא בשנים אלה חל זינוק אדיר במספר המשתמשים בסלולרי בישראל מ-130 אלף משתמשים בתחילת שנות התשעים למיליון משתמשים במחצית השנייה של שנות התשעים ולארבעה מיליון משתמשים ומעלה, החל משנת 2000. לדברי ברחנא, "הממצאים מצביעים על ירידה בסיכון לסרטן המוח בשנים בהן עלה השימוש בסלולרי".
שימו לב שימו לב!
אם התחלואה היא בשעור של 1.6 חולים לכל מאה-אלף תושבים כיצד נבדקו 6000 מקרים? כמה תושבים יש במדינת ישראל?
אבל זה עוד לא הכל. לפי ניתוח פרטני בקרב 4214 חולים התברר כי גידולי הגליומות בחולים עד שנת 2000 אובחנו בעיקר בצד ימין של המוח, ומשנת 2000 חל שינוי, ודווח על יותר גליומות בצד שמאל של המוח:
"אם היינו חושבים שיש קשר בין השימוש בטלפונים לגידול הסרטני, היינו מצפים לראות דווקא עליה בשכיחות הגידולים בצד ימין, שבו מחזיקים את הטלפון הנייד", אמר ד"ר ברחנא. כדי לגבות את הממצאים נערך סקר בקרב 500 אנשים, בו הם נשאלו מהי היד הדומיננטית שלהם ובאיזה צד הם מחזיקים את הטלפון הנייד. מהנתונים עולה כי 74% מדברים בצד ימין של הראש ורק 10%-16% משתמשים בשני הצדדים.
"ראינו שבמפתיע דווקא הגידולים עברו לצד שמאל, למרות שאם היו קשורים לדיבור בסלולרי , היו אמורים להופיע בצד הימני של המוח", אמר ברחנא.
מה אפשר להבין מזה? טלפון סלולרי מרפא סרטן!
העמדה של מנהל היחידה לרישום סרטן במשרד הבריאות, ד"ר מיכה ברחנא מוכרת לנו כבר משנת 2006, עת הגיב על מחקר מסויים: "במחקר החוקרים מצאו הוכחות לנזק בפעילות המוח בעכברים. השאלה היא כיצד ניתן להשליך ממחקר שנערך בעכברים על התנהגות מוחית של בני אדם. מלבד זאת, בכל שנה מתפרסמים מחקרים שטוענים דבר והיפוכו לגבי השפעות השימוש בטלפונים סלולריים".
אז הפעם דאג לנו ברחנא לשמוע את היפוכו של דבר, כשביצע "חיסול ממוקד"בהתייחסו לדברי פרופ' סדצקי, מיד לאחר שנשאה את דבריה.
ברחנא פתח את הרצאתו בהכרזה כי בציבור מורגשת פאניקה בכל הנושא של סלולר וסרטן: "בנושא הזה מעורבים שלושה דברים: פחד מקרינה שמתורגם לפאניקה, הרבה להט ואמוציות. לראיה, מה שפרופ' סדצקי אמרה - כל החוקים במדינות השונות, המלצות של כל מיני גופים. החוקים לא מייצגים שום דבר מדעי אלא את העובדה שהציבור בפאניקה ודורש מהנבחרים לעשות משהו ומגיעים לחוקים שחלקם מצחיקים".
ד"ר מיכה ברחנא ככל הנראה שכח שהוא עצמו היה שותף למחקר, שבוצע על ידי הד"ר אבי זיני מהמחלקה לרפואת שיניים קהילתית בבית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה. הם בדקו שכיחות התחלואה בגידולים סרטניים בחלל הפה בישראל לאורך 36 שנים – החל מ-1970 ועד שנת 2006. בבדיקת שכיחותם של גידולים סרטניים בבלוטות הרוק בארץ תועדה עלייה מדאיגה בתחלואה בסרטן בבלוטת הפרוטיד, בלוטת רוק הממוקמת מתחת לאוזן, וזאת למרות יציבות שנשמרת בשכיחות הגידולים הסרטניים בבלוטות הרוק המכונות "סבמנדיבולר" ו"סבלינגואל", הממוקמות ברצפת הפה. עד שנת 2002 אובחנו לאורך שני עשורים 25 מקרים חדשים מדי שנה של ישראלים שלקו בסרטן בבלוטת הפרוטיד, אולם בחמש השנים מ-2002 ועד 2007 עלה קצב התחלואה פי 2.8 לעומת ממצאי שנת 2000.
כשלושה ימים לאחר הכנס הוציא משרד הבריאות הודעה תקיפה, בזו הלשון: "הנתון שפורסם בשבוע האחרון, לפיו נצפתה ירידה בגידולי מוח, איננו מבוקר דיו, לא נבדק על ידי בקרת עמיתים כמקובל במדע ואינו חלק ממחקר מוסדר. זהו נתון נוסף שיש לבחון במסגרת איסוף הידע בנושא זה ובשלב זה אינו משנה את עמדת המשרד שפורסמה לפני כמה חודשים".
דוברת משרד הבריאות (עינב שימרון גרינבוים) הבהירה כי "המסרים של ד"ר ברחנא לא הגיעו קודם השמעתם להנהלת המשרד בוודאי לא אופן השמעתם והנחרצות הפרובוקטיבית שבה הם לוו. ברחנא ייקרא למנכ"ל המשרד לתת את הסבריו".
אז מה?
כעת מה שנותר בזכרון הציבור הרחב זו הכותרת:
"מחקר ישראלי חדש שולל את הקשר בין סלולרי לסרטן מוח"
מקריאת שלל הכתבות בנושא זה נראה כי רב העיתונאים אימצו מסקנה זו.
לקריאה נוספת:
בעל הדעה של בעל המאה
18/4/07 איתי רום | גלובס
"המומחים הכי גדולים בוחרים להסתמך על מחקרים מסוימים, ומתעלמים ממחקרים שלא נוחים להם" . . . "כשאתה מתחיל לגרד, אתה רואה שמתחת לדעות המומחים יש גם אינטרסים שקשורים למימון כבד".
פרופ' יוסי ריבק שימש בעבר כחבר בוועדה של משרד הביטחון לנושא הקרינה הבלתי מייננת, במקביל לעבודתו בעבור חברות הסלולר. פרופ' יוסי ריבק, היה חבר בין השאר גם בוועדה לאבק מזיק, התבלט בשעתו כמומחה המגן על חברות גדולות כחברת החשמל, כבזק, כחברות הסלולריות וכמפעל "דשנים" שבבעלות האחים עופר. כאשר עבר פרופ' ריבק לייעוץ פרטי הוא הודיע למנכ"ל משרד הבריאות על התפטרותו, "כי זה יכול להיראות שאולי אני מכוון את הוועדה להגיד דברים מסוימים, כי אני כותב עכשיו חוות דעת לאיזה מפעל".
