דבר מבקר המדינה הוקרא בטקס הענקת אותות אומ"ץ 5/9/2007

"למר אריה אבנרי, יו"ר עמותת אומ"ץ וחברי תנועת אומ"ץ, ערב טוב ושלום רב.

נבצר ממני להשתתף באירוע שעורכת תנועתכם, וזאת על פי הכלל המלווה אותי, עוד מתקופת כהונתי הארוכה, כשופט, על פיו צדק לא חייב רק להיעשות אלא גם להראות:

ממש בימים אלו הוגשה לי בקשה על ידי חברי כנסת, שלי יחימוביץ' ופרופ' אריה אלדד, בנושא הנוגע לד"ר ירון זליכה, החשב הכללי. לא יהיה זה לכן ראוי שאשתתף בטקס מקבלי אות אומ"ץ השנה.

תנועת אומ"ץ פועלת מזה תקופה משמעותית למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי. התנועה מסייעת בחשיפת פגיעות בטוהר המידות ועושה זאת במסירות רבה, בהרגשת שליחות, וברוח התנדבות למופת. תנועות נוסח אומ"ץ, הן ערובה ראוייה לקיום משטר נקי משחיתות במדינתנו, והישגי התנועות, בהן אומ"ץ, מצביעות על כך.

פניותיה של תנועת אומ"ץ למבקר המדינה בתלונות מפורטות ויסודיות על פגיעה בטוהר המידות, משמות, בין השאר, חומר רקע משמעותי לבדיקות שאנו עורכים במשרד מבקר המדינה.

תנועת אומ"ץ בראשות מה אריה אבנרי, ראוייה גם ראוייה להוקרות הציבור על מעשיה ופועולותיה הנרצמות, חסרות הפשרות, והכל ללא מורא וללא משוא פנים.

נשמח לשתף פעולה גם בעתיד עם תנועת אומ"ץ וראשיה, למען חברה ומדינה טובים יותר, ובעיקר, טהורי מידות. זהו צו השעה.

המשיכו ביתר שאת בפועלכם הראוי.

בברכה,
מיכה לנידנשטראוס, שופט בדימוס
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור."

שחיתות ציבורית

הרצאתו של שלמה גור, מנכ"ל משרד מבקר המדינה

כללי:

מדד השחיתות העולמי של ארגון Transparency International מודד כיצד נתפסת השחיתות בכל אחת מן המדינות הנבדקות. בסוף שנת 2006 דורגה מדינת ישראל במקום ה-34 עם ציון 5.9 (מתוך 10) - וזאת, הרבה אחרי מדינות המערב האחרות, ואף אחרי מספר מדינות העולם השלישי. מן המדד עולה תמונה עגומה. הנתון המדאיג באמת הוא, שמדינת ישראל נמצאת במגמת נסיגה ועל כן קיבלה ציון נמוך משנים קודמות (בשנת 2005 דורגה במקום 28 עם ציון 6.3), כלומר: יכולתה ונכונותה להיאבק בשחיתות נחלשה.

 

שחיתות ציבורית מהי?

  1. החוק הישראלי, וכמותו הפסיקה הישראלית, לא הגדירו מעולם מהי "שחיתות".

  2. יחד-עם-זאת, לכולנו יש "תחושת בטן" של המושג שחיתות, היינו כשאנו רואים אותה אנו יודעים שזו היא.

  3. משרד מבקר המדינה אינו עוסק בשחיתות בעלמא, אלא במלחמה בשחיתות הציבורית וזאת מכוח החובה, המוטלת עליו בחוק יסוד מבקר המדינה, ובחוק מבקר המדינה לבדוק את טוהר המידות.

  4. מהי אפוא שחיתות ציבורית? מושג זה מכוון עצמו למצב דברים שבו עובד הציבור מנצל לרעה את הכוח והמעמד שניתנו לו מתוקף תפקידו לקידום אינטרסים זרים, ובעיקר אינטרסים אישיים שלו או של מקורביו.

  5. ביסוד השחיתות עומדת הפרת חובתו העליונה של נבחר הציבור או עובד הציבור כלפי הציבור שמינה אותו לתפקידו, או שאותו הוא אמור לשרת.

  6. נבחרי ועובדי הציבור הם שליחי הציבור המחזיקים בכוח וסמכויות בנאמנות עבור הציבור. הכוח והסמכויות שייכים לציבור ולמדינה ולא לעובדי הציבור, וחובה עליהם לנהוג בכוח ובסמכויות שהופקדו בידיהם למענו של הציבור ולקידום אותם אינטרסים שלשמם הופקד הכוח בידיהם.

  7. השחיתות הציבורית היא הפרת חובת הנאמנות של עובד הציבור על ידי ניצול הכוח והסמכות שניתנו בידיו מתוקף תפקידו שלא לצורך קידום האינטרס שהכוח והסמכויות נועדו להגשימם.

  8. עלינו לזכור, כי אמון הציבור ברשויות השלטון הוא מנכסיה החשובים של הרשות השלטונית, ושל המדינה. כאשר הציבור מאבד את אמונו ברשויות השלטון, הוא מאבד את אמונו באמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים משותפים. יש ליתן משקל נכבד לשיקולים הבאים לקיים ולחזק את תחושת הציבור כי משרתיו אינם אדוניו, וכי הם עושים את מלאכתם למען הציבור, מתוך יושר וניקיון-כפיים. אכן, טוהר השירות והשורות עומד בבסיס השירות הציבורי ובבסיס המבנה החברתי שלנו כולו.

  9. חובתו הראשונית של השירות הציבורי - של עובדי הציבור הנשלחים לכהונתם בידי הציבור ובשמו - היא אפוא להגן על שלושה אינטרסים המוגנים בידי ההוראות והכללים המסדירים את התנהגותם של עובדי הציבור, וככל שהפגיעה בהם קשה יותר, כך השחיתות הציבורית חמורה יותר.

  10. ראשית, הגשמתו של האינטרס הציבורי הספציפי עליו מופקד עובד הציבור; שנית, שמירה על טוהר המידות של השירות הציבורי; ושלישית - וזהו האינטרס החשוב מכולם - שמירה על אמון הציבור בעובדי הציבור ובמערכת הציבורית.

  11. הדוגמאות הן רבות. חלקן כוללות מעשים שהם בבירור עבירה פלילית חמורה - כזו היא למשל עבירת השוחד. חלקן האחר נמצאות באזור הדמדומים שבין המשפט הפלילי, המשפט המינהלי והנורמות הציבוריות. כאן נמצא מעשים קשים המשחיתים את השירות הציבורי: הפקת טובת הנאה אישית לעובד הציבור ולמקורביו, הימצאות בניגוד עניינים, בזבוז כספי ציבור, הטיית מכרזים, הפרת אמונים, עבירות מרמה, רישום כוזב במסמכים, נפוטיזם , מינויים פוליטיים, פרוטקציוניזם ועוד. כל אלה, ואחרים כמותם, משחיתים את השירות הציבורי,  ונופלים לגדר הגדרת השחיתות. פעמים רבות מגבשים מעשי שחיתות אלה עבירה פלילית – בעיקר במסגרת עבירת ה"מרמה והפרת אמונים" שבסעיף 284 לחוק העונשין – ואולם אף אם המעשים אינם מגיעים לכדי הרשעה פלילית, הרי שיש בהם שחיתות ציבורית קשה המחייבת טיפול במישור הציבורי והמנהלי.

    ביקורת - אתיקה - ופלילים

  12. הרף העליון של אותם מעשים הוא בתחום המשפט הפלילי, שדרכו היא דרך מחמירה. הוא עוסק בהרשעתם ובענישתם של יחידים, ומציב - בצדק - מסוכות גבוהות בפני החברה בבואה להרשיע את היחיד ולעונשו.

  13. אולם מעשים רבים וחמורים הנופלים בגדר השחיתות הציבורית אינם מגיעים לכדי פלילים, אולם הם פסולים ויש לטפל בהם במישור הנורמה הציבורית.

  14. מישור זה נועד לשרת את הציבור. הוא פועל מטעם הציבור ובשליחותו. חובתם של עובדי הציבור היא להגן על טוהרו, על יוקרתו ועל עצם קיומו של השירות הציבורי.

  15. השחיתות הציבורית פוגעת באמון הציבור במערכת השלטונית אף אם אינה מגיעה לכדי הרשעה לפי חוקיו הנוקשים של המשפט הפלילי. ובמקום שבו נמצא כי עובד ציבור חטא ב שחיתות ציבורית עד כדי אובדן אמון הציבור בו אין הוא יכול להמשיך ולשמש בתפקידו אף אם מעשיו אינם בתחום המשפט הפלילי.

  16. תחום הנורמות הציבוריות שונה אפוא מן המשפט הפלילי ואסור לנו לבלבל בין השניים. זיכויו של אדם בדין הפלילי אינו מנקה אותו משחיתות ציבורית שחטא בה.

  17. כאן הוא מקומה של האתיקה  הציבורית שמכוחה חייב עובד הציבור לפרוש במקום בו הוטל בו כתם העלול לגרום לפגיעה חמורה של אמון הציבור.

  18. כאן הוא מקומה של ביקורת המדינה, העוסקת בבחינת קיומם של סדרי המינהל התקינים ועלולה להורות על הסקת מסקנות אישיות אף במקום שבו אין לדין הפלילי דריסת רגל.

  19. כאן הוא מקומה של הביקורת הציבורית - התקשורת, ההפגנות ולחץ ציבורי על אישי ציבור שמעלו בתפקידם וחיובם לעזוב את משרתם.

  20. כאן הוא מקומו של הציבור הרחב שעליו לדרוש מנבחריו ומעובדיו להחיל על עצמם נורמות ראויות.

  21. יחד-עם-זאת, יש לזכור כי ככל שהשפעתן של המערכות החוץ-משפטיות נחלשת – ולצערנו היא נחלשת מאוד בישראל – כך מתחזקת השחיתות הציבורית. לשם כך יש לחזק את האתיקה הציבורית באמצעות כינונם של קודים אתיים לנבחרי הציבור ועובדי הציבור, אשר יעגנו בנורמות ברורות וכתובות את העיקרון הבריטי של it's not done, ולאורם יפעלו השירות הציבורי ונבחריו.

    ברשותכם ארצה להתייחס בקצרה  גם לקשר בין הון לשלטון

  22. נבחרי ציבור. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, ומטבעם של דברים קיימת היכרות בין בעלי הון לבין נבחרי ציבור. לעתים נרקמים קשרי ידידות. לעתים אף שומעים אנשי הציבור את דעתם של בעלי ההון בעניינים בתחום מומחיותם. כל אלה אינם פסולים.

  23. הפסול מתחיל במקום שבו מתחילים קשרי גומלין הדוקים יותר בין ההון לשלטון.

  24. הפסול מתחיל במקום בו עובדי הציבור מבלבלים בין חובתם לפעול למען הציבור הרחב לבין טובתם של בעלי ההון. כאשר החלטותיהם של עובדי הציבור ונבחריו מושפעות מן הקשר עם בעלי ההון ומוטות לטובת בעלי ההון.

  25. הפסול מתחיל גם במקום בו בעלי ההון אינם מסתפקים בקשרי הידידות ומתחילים להשפיע על מצבם הכלכלי של אנשי הציבור – בתרומות חריגות לבחירות, ברכישה של נכסים, בהעסקת בני משפחה (לעתים בשכר חריג). במצב זה לא יכול עוד להתקיים אמון ציבורי בהחלטותיו של איש הציבור ככל שהן נוגעות לבעל ההון. הקשר בין איש הציבור לבין בעל ההון לגביו ניתנת ההחלטה, ואין זה משנה מהי ההחלטה, מכתים אותה בכתם שחיתות שלא ניתן למחותו. זהו מצב של ניגוד עניינים מפניו על נבחר הציבור ועל עובד הציבור להישמר.

    סיכום

  26. השחיתות הציבורית היא רעה חולה. בלא אמון הציבור ברשויות הציבור יעמדו הרשויות ככלי ריק. אמון הציבור הוא המשענת של רשויות הציבור, והוא מאפשר להן למלא את תפקידן. השחיתות מקעקעת אמון זה. התחזקותה גורמת לערעור התשתית החברתית ולסיכול האמנה החברתית המשמשת בסיס לחיים משותפים.

  27. יש להלחם בעוז בשחיתות הציבורית, ואני יכול להבטיחכם שאנו במשרד מבקר המדינה עושים זאת ונמשיך לעשות זאת.

  28. לסיום, ברצוני לברך את עמותת עמותת אומ"ץ על היותה אחת מנושאות דגל המלחמה בשחיתות הציבורי, ואני משוכנע כי היא תמשיך לפעול ללא חת לביעור השחיתות. ברכות מקרב לב למקבלי האותות והעיטורים על פועלכם.

 

חזון: איכות חיים | מטרה: אחריות חברתית | דרכי פעולה: התאגדות המגזר השלישי | עוד...

תגיות: אחריות חברתית | אחריות אישית | אחריות חברתית | אחריות ציבורית | לקיחת אחריות | אי סדרים | איחוד כוחות | איכות הסביבה | התנועה לאיכות השלטון | איכות חיים | אהבת הטבע | אין לנו ארץ אחרת | אכיפת מהירות | אמון הציבור | ארגונים | אומ"ץ | אריה אבנרי | ביקורת | ביקורת המדינה | בריאות הציבור | דיאוקסינים | הדורות הבאים | הישרדות | המפץ הגדול | המגזר השלישי | הפרדת הדת מהפוליטיקה | השיטה | התחממות גלובלית | התחממות עולמית | התנדבות | התפתחות התודעה | ועדת שפיר | זיהום אוויר | זיהום סביבתי | חוק אוויר נקי | חברה | חברה וקהילה | חברה-סביבה-בריאות | חוג בית | חומרים מסוכנים | חילופי שבויים | חיפוש קפה דה מרקר | טוהר המידות | כרמיאל | כרמיאלי | לא תשא | לכידות חברתית | מבקר המדינה | מדיניות כלכלית | מדע | מאבק חברתי | המחאה החברתית | מנהל תקין | מפרץ חיפה | משטרת ישראל | נורמות | איזון כלכלי חברתי | סביבה | סלולרי סרטן | מעורבות הציבור | עדי אלדר | עיריית כרמיאל | חדשות כרמיאל | פעיל חברתי | צדק חברתי | כולנו בסירה אחת | רק ביחד ננצח | מהפכה | רק ביחד נצליח | ערבות הדדית | פרקליטות המדינה | קהילה | קואליציה של ארגונים | קיימות / הישרדות | קרינה סלולארית / קרינה סלולרית | מדריך טיולים | שבע ברכות | שוויון בפני החוק | שוק חופשי | שחיתות | שיטת השקשוקה | שינוי חברתי | שינוי ערכים | שינוי השיטה | שינוי שיטת הממשל | שינוי תודעתי | שקיפות | למען הדורות הבאים | שירות לאומי | שיתוף פעולה | שיתופי פעולה | תודעה ציבורית | תנועה חברתית | תנועות חברתיות | תנועת אומ"ץ | תצהיר כוזב