רשמי צופה במשפט הציבורי של ראש הממשלה אהוד אולמרט

מאת צביקה גרינברג

אתמול יום חמישי 26/4/07 הוזמנתי ע"י העיתונאי אריה אבנרי לבוא ולהשתתף במשפט ציבורי שארגנה תנועת אומ"ץ שבראשה עומד אריה אבנרי ואשר חרטה על דגלה – "אזרחים למען מנהל וצדק חברתי ומשפטי".

ברצוני לסכם את התרשמותי מאירוע זה.

משפט הראווה אמור היה להתחיל בשעה 17:30 באולם בר שירה באוניברסיטת ת"א. אך מארגני האירוע התייחסו לשעה זו כשעת התכנסות והתחלת המשפט רק בשעה 18:00. בכניסה היה כיבוד קל אך בשפע שרוב באי הכנס ידעו לטעום ממנו. הציבור לא ידע שההתחלה היא בשעה 18:00 ולכן החל לתבוע במפגיע ע"י מחיאות כפיים ספוראדיות את התחלת האירוע. חלק מהקהל פנה למארגני הכנס והראה לו את ההזמנה על תחילת האירוע שעה 17:30. דבר לא עזר כי מנחה הכנס, דן מרגלית, היה עדיין בדרכו מסיום תוכנית הטלביזיה "ערב חדש", ולוקח זמן מה מסיום התוכנית עד הגעה לאולם בר ש ירה.

דן מרגלית הגיע כמה דקות לפני השעה 18:00, עלה לבמה והחל לנהל את הכנס.

בדברי הפתיחה הדגיש המנחה שיש לו עמדה לגבי הנושא אך כמנהל המשפט הציבורי הוא לא יביע אותה. אבל עצם הסכמתו לנהל משפט ציבורי שכזה יש בו כדי להביע במפורש את עמדתו לגבי אהוד אולמרט ראש הממשלה.

דן מרגלית אמר שהוא מכיר חלק מהמשתתפים במשפט הציבורי, אך את המושבעים הוא לא הכיר אלא בשמות בלבד לפי הפתק שנמצא בידיו. בתחילה ביקש המנחה מ-7 המושבעים לצאת מהאולם כדי שלא יושפעו מדבריהם של 3 נואמים שיביעו את דעתם על אהוד אולמרט ראש הממשלה ולאחר מכן יתחיל המשפט הציבורי.

3 נואמים עלו בזה אחר זה – עוזי דיין - אלוף במיל יו"ר תנועת תפנית, אריה אלדד - ח"כ, פרופסור, שלי יחימוביץ' – ח"כ, מגישת תוכנית רדיו וטלביזיה לשעבר. עוזי דיין דיבר על התופעה שהיא סרטן בגוף האומה והנושא לא חדש והוא התריע על כך בעבר, ומדינות גדולות קרסו בגלל שחיתות. אריה אלדר דיבר על התפקיד הציבורי שלו בקשר למדינה הפלשתינית שאינו במשרה מלאה ולכן הוא מתפנה לתחום קרוב לרפואה הקרוי סרטן שיש לטפל בו. חלי יחימוביץ' (הגיעה באיחור ולא שמעה את דברי קודמיה) דיברה על כך שנושא זה אינו מבחין בין שמאל לבין ימין והיא נמצאת בש דולה שהוקמה בכנסת ע"י ח"כ אריה אלדר. (לאחר שסיימה את דבריה, עזבה את האולם).

לאחר דברי הפתיחה הללו הזמין דן מרגלית את 7 המושבעים להיכנס לאולם. הוא הקריא את שמותיהם של המושבעים ואת עיסוקם. חלקם היו סטודנטים למדעי המדינה שנה ג, באוניברסיטת ת"א, חלק אחר חוקרים בתחום מדעי המדינה, ואדם אחד היה חבר מועצת בת ים ודן מרגלית שאל אותו מאיזה מפלגה והתשובה הייתה שינוי. יו"ר קבוצת המושבעים הוא ד"ר לפיזיקה גרעינית שמשמש גם כחבר מועצת עיריית ת"א, אך הוא לא נשאל לגבי שיוכו הפוליטי.

המנחה הזמין את התובע במשפט הציבורי עו"ד חיים משגב ולאחריו את הסנגור עו"ד יעקב רובין. זה האחרון עלה עם בנו שישב בקתדרה של הסנגור לצד אביו כדי לסייע לו בעבודתו הרבה.

המשפט החל בהצגת כתב האישום שכלל ארבעה מרכיבים

1. נסיונות לפגוע במעמד היועץ המשפטי לממשלה
2. מלחמות נגד מבקר המדינה תוך נסיון ליצור דה לגיטמיציה סביבו
3. בקשות חוזרות ונשנות לדחיות במתן תשובות למבקר המדינה
4. מלחמות נגד החשב הכללי באוצר תוך הכפשתו של ירון זליכה

לאחר מכן הזמין התובע, עוה"ד חיים משגב, את העד התביעה הראשון, אריה אבנרי, אשר דיבר בהרחבה על נושא ההון והשלטון שהוא הציר המרכזי בפעילותו הציבורית של ראש הממשלה. לטענת העד אולמרט יצא נשכר היטב באורח אישי מקשריו עם אילי ההון כתמורה לההטבות שהעניקו להם משרדי הממשלה שבראשם הוא עמד. לבקשת הסניגור פירט העד עסקאות שבהן היה מעורב רוה"מ הנאשם.

העסקה הבולטת הייתה רכישת הבית ברחוב כ"ט נובמבר, יחסיו של אולמרט עם הקבלן ליפשיץ שבנה את הבית וקיבל מענק מדינה שלא הגיע חולו וכתמורה בנה לאולמרט בית במחיר מציאה אבנרי עמד גם על מינויו של חברו הקרוב של אולמרט אברהם הירשזון תפקיד שר האוצר ועל אי מינוי פרץ לשר אוצר ומינויו דווקא לתפקיד שר ביטחון. בעדותו הדגיש אבנרי את להיטותו של אולמרט במשך כל שנות פעילותו הפוליטית להגיע לתפקיד שר האוצר או להשפיע על תפקיד זה דרך מינוי מקורב ובכך לסייע לאנשים מקורבים.

בחקירה הנגדית של יעקב רובין ביקש לדעת מאריה אבנרי האם כל המידע שהוא מספר עליו מבוסס על מסמכים כתובים שאבנרי קרא אותם וקשורים לעסקאות השונות שאולמרט מעורב ומואשם בהם. התשובה הייתה שלילית. עם זאת אבנרי הבהיר כי קיבל אימות ממקר ראשון לכל המידע שהו פרסם לאורך כל השנים. התובע חיים משגב הזמין את העד השני ניצב בדימוס משה מזרחי (עו"ד בהשכלתו) שהיה קצין משטרה אשר במשך עשרות שנים חקר את תופעת השחיתות והאנשים המושחתים בהיותו בתפקיד במשטרה. משה מזרחי שזו לו הופעה ראשונה בפני הציבור שלא בתפקיד משטרתי פתח בדבריו. הוא החל ואמר שאומנם הופיע כעד מטעם התביעה, אך הוא כמו כולם רוצה בסופו של דבר להביע את דעותיו כפי שכתובים בדפים שהכין ולאו דווקא להופיע כעד. משה מזרחי דיבר על השחיתות שהיא סכנה ממשית לקיומה של המדינה.

בחקירה הנגדית שאל יעקב רובין האם משה מזרחי חקר את אולמרט וזה השיב בשלילה. הוא חקר את תופעת השחיתות ואת האי היווני של אריק שרון בהיותו בתפקיד ראש הממשלה.

בסיכום דבריו לגבי שני העדים אמר הסנגור יעקב רובין על אריה אבנרי שלא בדק ועל משה מזרחי שלא חקר.

בשלב השני, הסנגור יעקב רובין העלה את ההגנה הראשון שלו פרופסור יוסי שיין (שביקש להדגיש את שמו ב"ציירה" ולא ב"פתח", שזה באידיש מצביע שהוא "שיין – יפה" מאזור פולין ולא מאזור גרמניה). בתפקידו יוסי שיין הוא מנהל מחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת ת"א והתמחותו בתחום השחיתות והדמוקרטיה. הסנגור יעקב רובין שאל את העד האם הוא יכול לתאר את מצב השחיתות השלטונית והקשר בין הון ושלטון במדינות דמוקרטיות במערב אירופה. בתשובתו החל העד לפרט את תופעת השחיתות החמורה הקיימת במערב אירופה ותיאר בפרוטרוט את פרשת ברלוסקוני באיטליה, פ רשת קוהל בגרמניה, פרשת שיראק בצרפת. הקהל הפריע לעד במתן עדותו כאילו וזה בא לרמז שאם קיימת השחיתות במדינות מפותחות במערב אירופה אז זה לא נורא שקיימת שחיתות בקנה מידה קטן יותר בישראל. העד ענה לקהל שהוא לא ידע כלל שהוא הוזמן למשפט ציבורי. אין לו דעה תומכת באהוד אולמרט ואין הוא רוצה להביע את דעתו כדי להגן על אולמרט בכלל. הוא מוכן לספר את הידוע לו על מצב השחיתות באירופה. לאחר מכן שאל יעקב רובין את העד האם אפשר להשוות את היחס של האנשים הקשורים לשחיתות באירופה כלפי ויות החוק החוקרות אותן באירופה לעומת מה שקורה בישראל. תשובת העד הייתה שהבעיה באירופה חמורה פי כמה מאשר בישראל. במערב אירופה הלחצים והאיומים שמפעילים הנחקרים הנמצאים בעמדות מפתח ממשלתיות על החוקרים היא עשרת מונים יותר גרועה מאשר בישראל. שוב הקהל מחה נגד העדות כאילו ובא לחזק את הטענה הראשונה נגד העד שלא רק שהשחיתות באירופה רבה יותר אלא שיחס השלטון אל גורמי החוק באירופה הוא יותר גרוע מאשר בישראל.

בחקירה הנגדית ע"י חיים משגב ניסה שוב להביע את דעת הקהל ולשאול האם מה שקורה באירופה צריך לעודד אותנו ולהסכים למה שקורה בישראל. והעד השיב שאין לו כדי להביע דעה על המצב בישראל בהתייחס לאירופה. אלא לומר במפורש שיש שחיתות באירופה וגם שחיתות בישראל. וצריך להלחם נגדה.

יעקב רובין הזמין את העד השני ימיני שהוא כותב במעריב ומשפטן בהשכלתו (לא הופיע בתוכנייה מראש). יעקב רובין שאל את העד האם זה הזמן לחקור את ראש הממשלה אולמרט. והעד השיב שזה לא הזמן. אפשר לחכות עד אשר יסיים את תפקידו. אי אפשר לנהל מדינה ולהיות נחקר בו זמנית 24 שעות ביממה. הקהל החל למחות כנגד עדותו והעד הגיב לקהל ואמר. אני לא ידעתי שהוזמנתי כדי להעיד לטובת אהוד אולמרט. אני ידעתי שהוזמנתי כדי להסביר את המצב העדין שבו ראש ממשלה נמצא בחקירה ויש סכנה ופגיעה בביטחון דינה. כאשר סיכון איראני הוא החשוב ביותר ובנושא זה לא מטפל ראש הממשלה בגלל החקירות התכופות. בנוסף על כך אמר העד שהתנהגות הקהל היא המסוכנת והיא הסכנה הגדולה של הדמוקרטיה שהרחוב מכריע כיצד תתנהל המדינה ולא בשקול דעת.

בחקירה הנגדית של חיים משגב ניסה להבין את פשר החסינות הזמנית שימיני רוצה להעניק לראש הממשלה (כמו שהוענק לשירק נשיא צרפת) ושאל האם אפשר להרחיבה לתפקידים נוספים. האם גם נשיא המדינה זכאי ל לחסינות זמנית וכך תפקידים נוספים בכירים. תשובת העד שבזמן תפקיד בכיר כאשר כל עיני התקשורת עוקבות אחר בעל התפקיד הסיכוי שלו לבצע עבירה הוא מאד נמוך ולכן אין סכנה שבזמן מילוי התפקיד יפגע הציבור ואפשר להמתין עד לסיום תפקידו. מהקהל צעקו האם גם במקרה של רצח תהיה חסינות, ח"כ הכנסת לשעבר פולישוק משינוי שישבה בשורה קדמית צעקה האם ג ם לגבי אונס. העד לא השיב לטענות הקהל.

הגיע השלב ה-3 ודן מרגלית ביקש מהתובע והסנגור לסכם את טענותיהם. פתח חיים משגב שהנושא חשוב והוא מקווה שחבר המושבעים שמע מספיק טיעונים ויכול להכריע בנושא. אחריו סיכם הסנגור יעקב רובין שהוא מקווה שחבר המושבעים יפסוק ביושר לפי העדויות ששמע. כאשר עדי התביעה הראו שאחד מהם לא בדק את דבריו שהוא טען והשני לא חקר את ראש הממשלה אהוד אולמרט שזה כביכול תחום התמחותו. לאחר מכן התייחס למאמר של "אחד העם" שנכתב במאה ה-19 ע"י גדול הפילוסופים היהודים בגולה. לפיו נדרשים פוסקים פוט בצדק בלי להביע את דעותיהם המוקדמות.

בשלב ה-4 יצאו המושבעים מהאולם ו-3 נואמים נשאו את דבריהם. הראשון הופיע עו"ד אליעד שרגא שהוא יו"ר תנועה לאיכות השלטון והוא דיבר על התופעה של השחיתות שקיימת ומדוברת זה מכבר ושצריך לטפל בשורשה. אחריו הופיעה ח"כ לשעבר, פולישטוק, שסיפרה על פעילותה בכנסת בנושא ועל כך שגם כיום היא חברה מייעצת לכנסת. והיא אומנם לשעבר מתנועת שינוי והיום היא בתנועה חדשה "דרך אחרת". בהמשך דבריה חלק מהקהל הביע את מחאתו מדוע היה צריך לאפשר לה לעלות על הבמה (היא לא הופיעה ברשימת המוזמנים). אחריה הופיע הרב יובל שרלו שדיבר על כך שבמקום ל תבוע ישירות את אולמרט על נושא השחיתות, אפשר לתבוע שלא הוא יטפל בנושא השחיתות. כמו כן אמר שהשחיתות מתחילה אצל כל אחד בבית כאשר מגיע הקבלן ועושה עבודה ומתחיל הדיון עם קבלה ובלי קבלה. כמו כן התייחס לשאלה הנבדקת ומה צריך חבר המושבעים להחליט.

בדברי הסיכום לאחר כניסת חבר המושבעים שאל דן מרגלית את יו"ר חבר המושבעים האם הם הגיעו להחלטה והתשובה הייתה חיובית. ראש הממשלה נמצא אשם - הוא מושחת! לשאלה האם הגיעו פה אחד או ברוב דעות השיבו המושבעים כי 6 היו בעד קביעת אשמתו של רוה"מ ואחד נמנע.

לאחר סכום הדיון ביקש יו"ר חבר המושבעים להוסיף מילותיו כאשר דיבר על חשיבות המלחמה בשחיתות.

ר' דיווח טלוויזיוני משפט ציבורי - השחיתות היא הסרטן של המדינה

אהוד אולמרט נמצא אשם
עוזי דיין מסביר מדוע אולמרט נמצא אשם במשפט ציבורי בגין אחריותו למצב השחיתות בארץ