אין צדק משפטי... בקורות נוקבות על קברניטי בית המשפט העליון

 









התהום שבין חשין לברק
חשין עצמאי וקיצוני ורואה הכל בשחור ולבן; ברק לעומתו חותר לפשרות ורואה אפור. נשיא בית המשפט העליון והמשנה החדש לא מחמיצים הזדמנות לחדד את חילוקי הדעות העמוקים ביניהם
נועם שרביט
3/3/2005



ערב העיון שהתקיים אמש בירושלים לרגל ספרו החדש של נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק , המחיש שוב את התהום הפעורה בינו ובין המשנה החדש לנשיא, השופט מישאל חשין. בעוד האחרון עצמאי וקיצוני, ברק חותר לפשרות. חשין רואה הכל בשחור ולבן, ברק רואה באפור. חשין סבור שיש דברים שהם מחוץ למשפט, ברק שב ומדגיש שהמשפט נמצא בכל.

השופט מישאל חשין דיבר בעיקר על מקום המשפט בחברה ובחיים. "המשפט הוא קנקן שאפשר להכניס בו הכל, הוא עולם ומלואו. יש אנשי משפט שמנסים לפתור כל בעיה בדרך המשפט. זה כמו דת אצלם. הדת מלווה את חייו של אדם מהבוקר ועד הלילה והיא פותרת כל בעיה שאדם נתקל בה בחיי היום יום. והשאלה אם המשפט יכול גם להיות כזה. בנושא זה של סמכויות בתי המשפט מנשבות רוחות פרצים. אין ספק שבכוחו של המשפט להשתלט על הכל, בכל עניין. כל דבר יכול לבוא לבימ"ש מעצם הגדרתו".

נוכח הביקורת על תפקידו האקטיביסטי של בית המשפט, אמר חשין ש"בחיי החברה אין חלל ואסור שיהיה חלל. וכשיש קושי ואין הכרעה וטיפול של הרשויות האחרות, או כשהטיפול קלוקל ולקוי, המשפט רואה חובה על עצמו להתערב ולהסדיר בלבול ולעשות סדר. אבל גם אם יכול המשפט להשתלט, אין זה רצוי שישתלט על כל חלקי החיים. לדעתי, משפט הוא המינימום לקיומה של חברה, לא המקסימום".

חשין ידוע כשופט עצמאי, שלא נגרר אחר שופטים אחרים או דעות פופוליסטיות, מה שהותיר אותו פעמים רבות בדעת מיעוט בפסקי הדין. דבריו אלה אולי מסבירים מדוע. "המשפט הוא מעצם טבעו בינארי. הוא או כן או לא, הוא מכריע. אין פשרות במשפט. המשפט הוא מי למעלה ומי למטה. זוכה - בוכה, כן - לא, שחור - לבן. כך זה המשפט וכך זו ההכרעה במשפט".

המשנה לנשיא שיגר אזהרה לחברה הישראלית. "במובן מסויים, המשפט בא תחת הערכים וככל שהמשפט יגבר, מה שקרוי היום המשפטיזציה של החיים, כן עשויים הערכים להצטמק והתרבות לאבד את מקומה הראוי לה. יש לזכור, שיש דברים גם מחוץ למשפט. יש תרבות שלטון ותרבות של עם. אם אין תרבות כזו, יש חלל והמשפט ממלא את החלל. אם איש מדינה אינו יודע היכן לעצור בהתנהגותו, המשפט יתערב. לא רצוי שהוא יתערב, אבל אם איש הציבור יעשה או יחדל שלא כדין - המשפט יתערב ואם הוא יכול להכריע בדבר - הוא יכריע. דעת קהל צריכה אף היא להשפיע. אם היא לא תשפיע - המשפט יתערב".

"אם למשל", נכנס חשין לשדה מוקשים, "תרבות העם לא תחליט מהי יהודית ומהי דמוקרטית, לגבי מדינה יהודית-דמוקרטית, בית המשפט יכריע בשאלה. זו לא הכרעה ראויה, השופטים לא נבחרו כדי להכריע מהי יהודית ומהי דמוקרטית. הם יכולים להביע דעה, אבל דעתם שווה כדעתם של אחרים. אבל אם בנושא כלשהו שיעלה בפניהם יהיו חייבים להכריע - הם יכריעו. אבל לא הם שצריכים להכריע בשאלה. תרבות העם צריכה להכריע - האוניברסיטה, הפרופסורים, אנשי מדינה, האנשים והעם".

הנשיא ברק התייחס לדברי השופט חשין. "אמרתי ש'בכל משפט, אבל המשפט אינו הכל'. כוונתי היא, שהמשפט נוקט עמדה באשר לכל התנהגות בין-אישית. אין פינה בחיים שלנו שהמשפט אינו שם. אבל מכאן לא נובע שהמשפט הוא הכל. לא טענתי מעולם שהכל שפיט במובן שהכל בית משפטי. יש חשיבות גם לדת ולמוסר ולפתרון סכסוכים מחוץ לבתי המשפט".

אי ההבנה, אמר ברק, נובעת מכך שלא מבחינים בין המשפט לבתי משפט. "בעיתונים אומרים שמערכת המשפט אינה בסדר שלא מגישים תביעות על אלימות לשונית וכו'. אבל רגע, זו אולי מערכת המשפט, אבל לא מערכת בית המשפט. שיגישו לנו תביעות, אנחנו נטפל בהן".

כאשר חשין אמר שהמשפט אינו תרבות, ברק הרים גבה באי נחת. אחר כך פנה להשיב לו. "המשפט הוא תרבות וערכים ולא מינימום של התנהגות בחברה נתונה", אמר. ברק ציין, שאינו מסכים גם עם זמיר, וכי ההבדל הרטורי בפסיקה אינו הגורם המרכזי לביקורת על ביהמ"ש. המונח "הציבור הנאור", אמר, "אינו המצאה שלי, אלא השופט ויתקון כתב באחד מפסקי הדין, והשופט לנדוי אימץ אותו. אבל אז לא באו חשבון עם שופטים ואיתי כן". בעוד רגע של מחלוקתאמר ברק: "המשפט אינו הכל או לא כלום. הוא לא שחור ולבן, אלא אפור עם גוונים שונים, והשאלה היא מהו האיזון הראוי בין הערכים המתנגשים בנקודת החיכוך הקשה. זה לא או ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, או ערכיה כמדינה דמוקרטית. יש לחפש את האיזון ואת דרך האמצע. האיזון אינו של מה אני כשופט רוצה, אלא מה החברה צריכה. יש בזה תמיד יסוד סובייקטיבי, אבל זו לא אותה סובייקטיביות שמייחסים לשופטים - הוא רוצה ולכן הוא יכול. לא פעם פסקנו למרות שלא רצינו".


תגובות

   תגובה מספר 1 מתוך 13
 
 03/03/05 18:55
     
כינוי: מגיב אנונימי
נושא: חשין שפוט של ברק
תוכן התגובה:
הסיון להציג את ברק וחשין כמחזיקים בדעות שונות הוא מגוחך.
חשין כבר מזמן יישר קו עם ברק, ועכשיו כל השופטים בעליון שופטים באותו קו.
אף אחד לא מעז להרים את הראש מול ברק. הוא יכול, בעצם, לשבת שם לבד.
 
 
    תגובה מספר 2 מתוך 13
 
 03/03/05 19:28
     
כינוי: מטיף מוסר
נושא: הקומבינטור אהרן ברק
תוכן התגובה:
אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון, הינו סמל הצביעות במדינת ישראל.
בחסות החוק ותוך שימוש בלולינות משפטית מבריקה מקמבן "מר חוק" את מה שהפוליטיקאים המושחתים לא מצליחים להשיג בדרכי רמייה. ואת כל זאת מצליח "כבודו" לעשות בשם החוק ובחסות החוק.
ברק מועיד לשופט תפקיד מרכזי בבניית משפט. סמכותו היא לפרש חוק גם בניגוד לפרשנות של יוצר הטקסט, המחוקק. הוא מגייס לשם כך את האגדה על "תנורו של עכנאי" שממנה לומדים כי גם ליוצר האלוהי אין שליטה על פירוש יצירתו.

להלן ציטוט מדברי אהרן ברק: "למדנו, כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצות שליטים ומוסווה לעריצותם, אשר מנצלים את מעמדם כדי לכפות את רצונם על בית המחוקקים ועל העם כולו. על-כן, חייב העם, אם הוא בוחר בחרות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים."

תגובתי: ומה עם התייחסותו של העם לשופטים העושים כרצונם ללא מורא החוק?
 
 
    תגובה מספר 3 מתוך 13
 
 03/03/05 19:31
     
כינוי: מגיב אנונימי
נושא: פשרות שנוחות לו
תוכן התגובה:
הצחקתני. ברק חותר רק לפשרות הנוחות לו או למקורביו.
 
 
    תגובה מספר 4 מתוך 13
 
 03/03/05 19:41
     
כינוי: מגיב אנונימי
נושא: מגיבים פחדנים
תוכן התגובה:
מדוע כל המגיבים מסתתרים תחת כינויי כיסוי שונים "מגיב אנונימי", מטיף מוסר"?
אם יש בפיהם דברי אמת או חוכמה, יתכבדו ויתגלו, ונדע לשקול את משקל דבריהם.
 
 
 
    תגובה מספר 5 מתוך 13
 
 03/03/05 19:42
     
כינוי: מגיב אנונימי
נושא: לפי מה מחליט כבודו?
תוכן התגובה:
דבריו של ברק בסיפא של הכתבה, "האיזון אינו של מה אני כשופט רוצה, אלא מה החברה צריכה. יש בזה תמיד יסוד סובייקטיבי, אבל זו לא אותה סובייקטיביות שמייחסים לשופטים - הוא רוצה ולכן הוא יכול." מלמדים יותר מכל דבר כי ברק אכן מחליט רק לפי מה שהוא רוצה.
 
 
 
    תגובה מספר 6 מתוך 13
 
 03/03/05 19:52
     
כינוי: מגיב אנונימי
נושא: שיגישו לנו תביעות...
תוכן התגובה:
הא! כבר ראינו אותך, ברק, כיצד אתה מנפנף מגישי עתירות בלי להניד עפעף.
רבים וטובים נכנסו לכתלי ביהמ"ש העליון עם המון תקווה...
אך כבר בתחילתו של יום לא הקשבת להם (לאחר שאף לא טרחת לקרוא את עתירותיהם)
ולא ביקשת הבהרות לדברים שלא היו נהירים לך.
 
 
    תגובה מספר 7 מתוך 13
 
 03/03/05 20:25
     
כינוי: מגיב אנונימי
נושא: הכל ידוע מראש.
תוכן התגובה:
ברק הוא פוליטיקאי-אין ספק. הוא גם גאון משפטי - גם בכך אין ספק.
הבעיה אצל ברק היא השילוב הקטלני בין השניים - פוליטיקאי שהוא גאון משפטי,
יכול להשיג כל מה שהוא רוצה ולהלביש זאת בלבוש משפטי ממעלה ראשונה-ולך תתווכח איתו.
 
 
    תגובה מספר 8 מתוך 13
 
 03/03/05 21:44
     
כינוי: נביא אמת
נושא: תגובה למספר 1 ההדיוט
תוכן התגובה:
רואים שאתה לא מבדיל בניאונסים. אכן תהום פעורה.
ואם כבר בשפיטות עסקינן (מלשון שפוט), אני דווקא מהמר שדווקא הנשיא ברק מתקנא בעוצמה והיושר
של חשין. הואיל וברק מניפולטור מדופלם, פסיקותיו יתמוססו להם באוויר מהר למדי,
בעוד שהעומק, החוסן המשפטי והעוצמה של חשין יישארו עמנו כנכסי צאן ברזל של המשפט.
ועל זאת ייאמר - נפגש עוד 20 שנה
 
 
    תגובה מספר 9 מתוך 13
 
 04/03/05 07:29
     
כינוי: YoYoYoYoYoYoYoYo
נושא: נזקו של ברק
תוכן התגובה:
הקביעה הטפשית לחלוטין שהכל שפיט הביאה עלינו הר של בעיות שחכם אמיתי לא היה מזמן לעצמו בהתנדבות. מגוף הכתבה עולה סתירה עמוקה עם הכותרת. מי פה קיצוני? ברק עם הנטיה שלו לדחוף את המבחן המשפטי לכל חור (ולנוון בכך את שאר הכלים החברתיים) או חשין? חשין, אני מסיר בזאת את כובעי הווירטואלי בפניך ומצדיע לך על העצמאות השיפוטית ואי הגררותך אחר הרוב ועל עמדותיך שלא יסולאו בפז.
 
 
    תגובה מספר 10 מתוך 13
 
 04/03/05 08:08
     
כינוי: THeodor
נושא: ל-9 . אתה צודק .
תוכן התגובה:
ברק הוא אכן אסון שיפוטי. לצערי הרב, טרם הופנם הצורך לפטר אותו מתפקידו.
 
 
    תגובה מספר 11 מתוך 13
 
 04/03/05 12:39
     
כינוי: ל.מ
נושא: ההבדל האמיתי
תוכן התגובה:
בין חשין לברק אינו בעקרו הבדל של מזג אלא של השקפה .
מאחר וחשין מייחס לבית המשפט,תפקיד יחסי קטן הוא רואה בו זירת הכרעות.
מאחר וברק מעניק לבית המשפט מעורבות ושררה פולטית גבוהים, הוא דוגל בפשרות כי מי שעוסק בפוליטיקה עוסק בפשרות.
ברק באמת לא גורס שהכול משפט אלא שהכול שפיט וזה אומר מעורבות שיפוטית בתהליכים פוליטיים וחברתים מחד, אך חובה להוליך פשרות מאידך, כי קיימים הבטים לא משפטיים. ממילא בית המשפט הופך על פי גישה זו,למתווך חברתי וזה ממש לא תפקידו.
 
 
 
    תגובה מספר 12 מתוך 13
 
 04/03/05 15:07
     
כינוי: yaniv115
נושא: נקודה למחשבה
תוכן התגובה:
עם כל הכבוד, הנשיא ברק הוא זה שבמשך קרוב לשלושים שנים שמר על ערכי הדמוקרטיה ועל ערכי היהדות מאוזנים בעוד שהיו נסיונות לא מעטים לנסות לבצע הפרדה בין השניים. המרקם החברתי פוליטי בישראל אינו יכול להרשות לעצמו הפרדה שכזאת - הוא מורכב מהשניים כאחד. צודק הנשיא שטוען שהמשפט הוא אפור עם גוונים ולא שחור-לבן. זה בדיוק ההבדל בין הפורמליזם השיפוטי אל מול האקטיביזם.
מי אמר שחוקי המחוקק הם ראויים. השכחנו כבר את כל אותם נסיונות והצלחות המחוקק לקבוע חוקים אישיים, חוקים שפוגעים בערכי היסוד של הדמוקרטיה, מחטפים פרלמנטריים וגרוע מכך, חיקוק חשוב שמבוסס בחלק מן המקרים על הצבעה של חברי כנסת בודדים - איך זה יכול לשקף את הרצון האמיתי של העם?
לבית המשפט תפקיד חשוב שהוא לאכוף את רצון המחוקק (זה השחור-לבן) אבל בתנאי שרצונו עולה בקנה אחד עם רצון הריבון - העם.
האם יש צורך להזכיר את חיפושיו במעמקי התחום האפור של השופט חשין במספר לא מבוטל של פסקי דין וביניהם פסיקתו השגויה בפס"ד ארגון מגדלי העופות. הנשיא ברק חולל את מהפיכת המשפט בישראל, הוא קיבע את ערכי היסוד של משטרינו ובראשם זכויות האדם, אסור לשכוח זאת.
 
 
    תגובה מספר 13 מתוך 13
 
 04/03/05 16:07
     
כינוי: רג
נושא: גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה
תוכן התגובה:
נאמר כבר במשנה שאין מעמידים ואין כופים על הציבור גזרה שאינו יכול לעמוד בה.
כך למשל בוטל בפועל האיסור על הריבית, כדי שעשירים ימשיכו להלוות למי שאין להם, כדי שיהיה אשראי ויתקימו חיי מסחר ועבודה סבירים בתוך העם.
גאוניותו וכשר עבודתו ויצירתו של אהרון ברק גרמו לכך שתורת המשפט הפכה סבוכה להפליא. פסקי דין שכתב הפכו דוגמה לכל שופט זוטר ששאיפתו לעלות למעלה וכך השופטים מסתבכים בפסקי דין מסורבלים וארוכים שגוזלים זמן רב ויותר מדי נייר ויותר מדי עילות לערעורים.
תורת הפרשנות של המשפט המסובכת שיצר ברק גרמה לכך שבתי משפט פוסקים ומפרשים בניגוד גמור למשמעותן הפשוטה של המילים ובני אדם לומדים שמה שחתמו הוא לא מה שיש, גם אם הכתוב ברור כשמש בצהרי יום.
אולי מוטב קצת לחזור אחורה מן המהפכה לא כל הישן היה רע ולא כל קדמה היא בהכרח לטוב בין בעולם המשפט ובין מחוץ לו. ידועה ומוכרת אומללותם של מסכנים המגישים ערעורים לעליון ונדחים על הסף בגלל שאינם מיוצגים על ידי חברים של שופטי בית המשפט העליון או על ידי עורכי דין מפורסמים ובעלי השפעה.
לכך לא התייחס השופט ברק וגם לא חשין ואין פתרון גם אצל שום שר משפטים.