האם היתה כאן קנונייה?  

השופטים ניצלו לרעה את מעמדם והפעילו כנגדי
כוחנות לשמה. השופט ד"ר אליהו צ. בן זמרה
איים עלי ב"הצעה" בטרם נדונה התביעה לגופה,
לא נעניתי ל"הצעתו" והוא קיים את "התחייבותו".
השופטת דליה דורנר איימה עלי בהוצאות גבוהות,
בטרם נדון הערעור לגופו רק כדי שאסכים לביטולו...
הזאת נורמה ראוייה להתנהגות שופטים כלפי בעל דין?
שופטי ישראל והפרקליטות מעלו באמון שנתתי בהם!
  עתירה אזרחית בבית המשפט העליון

דורון טל
.נ      
משה לביד
וששה עובדי רפא"ל:
  1. גיורא שלגי
  2. זהבה שמואלי
  3. דליה פת
  4. אסתר נבון
  5. דן דודיוק
  6. יוסף פנקובסקי

בשנים 1993-1977, הועסקתי ברפא"ל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה
כעובד מחקר מצטיין ובעל פרופיל מקצועי ייחודי.

בקיץ 1990 יצאתי לשבתון ארוך בניו-ג'רזי ארה"ב ועבדתי שם בחברת
M.L. Energia, Inc הנמצאת בבעלותם של ד"ר משה לביד ורעייתו
נירה לביד.

השבתון החריג אושר לי ע"י הממונים עלי ברפא"ל ביוזמת מר גיורא שלגי
כיום מנכ"ל רפא"ל על רקע
טענותי לאי-סדרים חמורים מאד בחטיבת הטילים שעמד אז בראשה.

בדיעבד הבנתי כי ההצעה והאישור החריג לשבתון ארוך ניתנו לי, בברכתו
של מר גיורא שלגי, כדי להרחיקני מרפא"ל ולהכשיר את הקרקע לסילוקי
משרות המדינה.

באמצע תקופת השבתון מרפא"ל, פוטרתי ע"י ד"ר לביד, בעל חברת Energia,
כתוצאה ממשבר יזום מצד ד"ר לביד, שהחליט לפתע להפחית את שכרי ואף
ביצע זאת ריטרואקטיבית, בניגוד לחוקי העבודה של ניו-ג'רזי.
זאת למרות שחיזר אחרי זמן רב בהיותי בישראל ראש פרוייקט ברפא"ל
ושידלני להצטרף לעבודה בחברתו ואף השיג לי אשרת כניסה כעובד מומחה
(H-1) נדרש ויזה.

בדיעבד הוברר כי לצורך קבלת האשרה, ד"ר לביד הציג כי חברתו ורפא"ל
(wage) היו שותפות לתשלום שכרי.
בית משפט מינהלי פדרלי בארה"ב פסק בתיק OCAHO 92B00143,
על סמך ראיות שהוגשו כי

M.L. Energia, Inc ורפא"ל היו שותפות להעסקתי בארה"ב

במקביל וכאילו במקרה, תשעה ימים לאחר פיטורי ע"י חברת Energia
הוצע לי ע"י הממונים שלי ברפא"ל ובראשם מר גיורא שלגי
לפרוש מ"רצון" מעבודתי ברפא"ל ומשירות המדינה. "הוסבר" לי בין היתר כי
אם לא אסכים לפרוש מרצון ידאגו לי . . .

נפגעתי כלכלית ופסיכולוגית ופחתי במאבק בשל פיטורי מחברת Energia
משפטי להגנה על זכויותי כעובד מומחה נדרש. רק אז נודע לי כי חברת
ששמה עצמה כשותפה של רפא"ל מעולם לא השיגה עבורי את Energia
אישורי העבודה הנדרשים לעבודה בארה"ב - סדרו אשרת כניסה/ויזה בלבד.

תוך כדי מאבקי המשפטי בארה"ב ובטרם חתמתי על הסכמתי לפרישה מרצון
מרפא"ל, נודע לי כי ד"ר משה לביד שיגר לגורמים ברפא"ל מכתב השמצה
שכתב כנגדי, במגמה לפגוע בשמי הטוב ולהוציא דיבתי רעה ולגרום לפיטורי
מרפא"ל בפרט ומשרות המדינה בכלל.

נודע לי לא לציטוט ולא לייחוס כי מספר עובדים בכירים ברפא"ל העבירו
את מכתב הדיבה ועותקיו לעיון מאיש לרעהו ותייקו עותק של המכתב בתיקי
האישי ברפא"ל ללא ידיעתי. תקנה 93.124 לתקנות שירות המדינה תקשי"ר
אוסרת זאת במפורש ואף יש על כך פסיקה מ-1987 של בית המשפט העליון.

הנהלת רפא"ל העלימה ממני דבר קיומו של המכתב ואף מנעה ממני עיון
במכתב לאחר שבקשתי זאת, הכל בניגוד לנוהלי רפא"ל וכן בניגוד לכללי
התקשי"ר ולהוראות נציב שירות המדינה ובניגוד לפסיקת בג"צ במקרה דומה.

מיד לאחר שדבר הגעת "תלונה" כנגדי גונב לאזני נקטתי בהליכים שונים
כדי לקבל עותק, במגמה לנסות ולהגיב על האמור שם ולהגן על שמי הטוב.
עובדי רפא"ל בכירים מנעו את הדבר ממני פרט לממונה הישיר שלי שהחליט
לאחר לבטים להבריח לי את מכתב הדיבה בפקס, ממנו קבלתי את העמוד
הראשון בלבד, שהיווה הוכחה חותכת לחשדי שאכן מכתב שטנה נבזי עושה
דרכו בין נכבדי רפא"ל.

הזהרתי אישית את היועץ המשפטי של רפא"ל, עוה"ד דן דודיוק, ואת מנהלת
,כח אדם, גברת אסתר נבון, כי מכתבו של ד"ר משה לביד הינו הוצאת דיבה
אך הם לא שעו לאזהרותי, לא הסכימו לתת לי לעיון את מכתב הדיבה, או
לקבל ממני מסמכים מאזנים שיעידו כי המכתב נועד להשמיצני ולהזיק לי.

מחוסר ברירה נאלצתי לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בתביעה נגד רפא"ל, למסור לי עותק של המכתב
ולמסור לי את רשימת עובדי רפא"ל שקראו את המכתב.

על-פי החלטת בית הדין לעבודה נמסר לי ע"י בא כוחי, עוה"ד אליו ציגלר
מירושלים, עותק של המכתב בצרוף רשימה חלקית של עובדי רפא"ל שעיינו
במכתב. שלושה גלים של רשימות נוספות, של אנשים שראו את המכתב, נשלחו
אלי מפרקליטות המדינה לאחר שבקשתי לפתוח את ההליך המשפטי מחדש.

לאחר מאבק משפטי ממושך (ממאי 1994 ועד נובמבר 1996) הותר לי לעיין
בתיקי האישי ברפא"ל. העיון התבצע ביום 24 בדצמבר 1996 ואז נתגלה לי
מכתב השמצה נוסף שנשלח ע"י ד"ר משה לביד לרפא"ל . . .

בינואר 1997 הגשתי
תביעה משפטית בבית משפט השלום בפ"ת
שעילתה פגיעה בי
בשל הוצאת דיבה ופגיעה בפרטיותי. התביעה הוגשה כנגד כותב המכתב
ד"ר משה לביד ושבעה עובדי רפא"ל: מי שהינו כיום המנכ"ל - מר גיורא שלגי,
מקבלת המכתב - ד"ר זהבה שמואלי, קצין הבטחון - מר חיים דטנר, מנהלת כח
אדם בחטיבה - גברת דליה פת, מנהלת כח אדם - גברת אסתר נבון, היועץ
המשפטי של רפא"ל - עוה"ד דן דודיוק ומנהל משאבי אנוש - מר יוסף פנקובסקי.

בתביעתי טענתי כי ד"ר לביד כתב כנגדי מכתב דיבה שמהאמור בו עולה כי
התכוון לפגוע בי, להשפילני ולעשותי מטרה לשנאה, לבוז וללעג מצד עובדי
רפא"ל, לבזותינו בשל מעשים המיוחסים לי וכן לפגוע בי, במשרתי, במקצועי
ולגרום לפיטורי מרפא"ל ומשרות המדינה. פגיעה זו היתה גם פגיעה בפרטיותי
שכן הכותב מסר לעובדי רפא"ל פרטים שאינם מעניינם. מכתב הדיבה גרם
להסכמתי מאונס לפרוש מרפא"ל בטרם עת, כאשר הייתי בשיא כוחי בגיל 46.

התביעה הנ"ל הועברה לבית המשפט המחוזי בירושלים שקבע
בפסק דין חלקי בתאריך 24.5.99
כי הוכחתי כי נפגעתי מעוולת לשון הרע כנגדי ע"י ד"ר
משה לביד. קטעי המכתב שבית המשפט ציטט מהווים על פניהם פרסום לשון
הרע בניגוד לחוק.

בית המשפט סבר כי אין המכתבים מהווים פגיעה בפרטיותי וכי לא הוכחתי
קשר סיבתי ישיר בין מכתבי הדיבה לבין הפסקת עבודתי ברפא"ל.
על כן הגשתי ב- 13.7.99 הודעת ערעור לבית המשפט העליון ע"א 4685/99.
 
שנה לאחר מכן הוכרע בבית המשפט גובה הנזק הלא ממוני
פיצוי של 35,000 ש"ח במקום 1,400,000 ש"ח שתבעתי.
עתרתי לביהמ"ש העליון על כך ועל פרשנות ביהמ"ש קמא.

לאחר הגשת כל הסיכומים החליט ביהמ"ש העליון מיוזמתו
לשמוע השלמת טיעונים.

בתאריך 20.1.2002 חזרתי בי בהמלצת ביהמ"ש מערעורי על
פסה"ד החלקי מתאריך 24.5.99 .
וזאת משום שכב' השופטת דליה דורנר איימה עלי
כי אם לא אמשוך ערעורי תשית עלי הוצאות גבוהות במיוחד!

אבקש לציין כי השופטת דליה דורנר איימה עלי בטרם החל דיון לגופו של עניין.
זכרתי גם זכרתי את איומו של כב' השופט ד"ר אליהו צ. בן זמרה (שופט מסוכן)
בתחילתו של הדיון בביהמ"ש קמא ואת תוצאתו של אותו משפט
זכרתי גם זכרתי כי פרקליטות במדינה בניהולה של מרים רובינשטיין
ניהלה את הגנת המעוולים, אשר קשרו קשר עם הפושע, ד"ר משה לביד
במטרה לפגוע בי בזדון והם הצליחו לעשות זאת
וזכרתי גם זכרתי כי בעלה אליקים רובינשטיין דחה את בקשתי
להגיש קובלנה פלילית כנגד עובדי רפא"ל דלעיל.

עודכן 11.2005             מהדף באנגלית יש לינקים למסמכים

Stop Abuse HomePage
  The Israeli Nexus
dircontent of the entire site
For the best viewing result  TRIM  your browser
WebSite Disclaimer

Initial article about a case English, or Hebrew by Mr. Eyal Gutman
was published in a local Israeli magazine "Kol Karmiel"  May 30, 1997


מקרים אחרים לפני בית המשפט העליון בהם הוכח כי רפא"ל הטעתה עובדים

  1. follow up of this Case (LIBEL and Transgression of PRIVACY)
    initially filed with a Magistrate Court in Petach Tikva, Israel
    later disposed to the District Court of Jerusalem.
    Liability of RAFAEL's officers was partly denied (May 24, 1999) by Judge Ben-Zimra

  2. See the follow up of a related Case 2-91/97   breach of employment contract
    at Regional Labor Court in Jerusalem, Israel, now pending in Haifa.

  3. I revoked my petition 3434/98  at the Supreme Court, sitting as the "High Court of Justice"

  4. Why should have the "High Court of Justice" covered-up corruption?

WebSite Disclaimer  |  e-mail mePrivate comments  |  VIEW Guest Book

Home Stop Abuse         Directory Directory         Seeking Representation in NJ

        updated November, 2005

WebSite Disclaimer