מהו צדק חברתי? כיצד ניתן להשיגו? הייתכן שינוי חברתי-כלכלי? דמוקרטיה?

up   מהו צדק חברתי? כיצד ניתן להשיגו?

נוצר אוגוסט 2007, עודכן יוני 2018

הקדמה | דוגמאות | דיון | הצעה | ערכי יסוד | יוזמות » זה בידנו!
ממחאה למאבק » ארגונים | סוגי דמוקרטיה | לקריאה נוספת

רק עם חברתי יכול ליצור צדק חברתי

up הקדמה

חושבים על צדק חברתי? רוצים צדק חברתי? איך עושים צדק חברתי?
האם צדק חברתי הוא צדק אוניברסלי - מוחלט, או יחסי?
האם מה שאתם חושבים כצודק טוב לאחרים? אולי לכל אחד מכם מגיע צדק לפי פרשנותו?
האם צדק חברתי אמור לשרת כל פרט בחברה, או בעיקר את הקהילה בכללותה?
האם מותר למדינה להתערב בחיי הפרט? אם כן, עד כמה?

אפשר להמשיל חברה אנושית (מדינה) לגוף חי.
כאשר מופר האיזון החברתי, פרטים מסוימים במדינה פוגעים בזולתם,
כמו סרטן הפוגע בגוף חי.

מהו, אם כן, צדק חברתי?

התשובה לכך אינה מוחלטת, כיוון שמושג זה כולל בתוכו משמעויות חברתיות ופוליטיות
שונות, חלקן אף מנוגדות זו לזו. זאת משום שאנשים שונים תופשים את מושג "הצדק החברתי"
באור שונה, בהתאם לתפישת עולמם ולערכים בהם הם מאמינים.
יחד עם זאת, קיימת הסכמה בקרב רוב הציבור כי ללא השקעה נאותה של המדינה בחינוך
ובהשכלה גבוהה לטובת אזרחיה, הפערים החברתיים יתרחבו והצדק החברתי יתרחק.

המחזאי והסופר, יהושע סובל, מסביר את המושג צדק חברתי
כקיום של אמנה חברתית עליה מושתתת החברה הישראלית.
אי קיום אמנה זו מעורר תחושה של אי צדק.

הוקלט בכנס חיפה השני לאחריות חברתית, 08/04/2008.

הערוץ האקדמי, אוניברסיטת חיפה © 2008

up דוגמאות

מהו צדק חברתי?

מבוסס על דברי אלכס אנסקי בגלי צה"ל 30/6/12:

* צדק חברתי אומר:

ברגע שאנו חיים במדינה עליה חלמנו אלפיים שנות גלות, ולא בחרנו לגור בג'ונגל (לדוגמא) יש בינינו לבין המדינה חוזה, כמו בכל מדינה מתוקנת.

החוזה פשוט מאוד, אבל מאוד חשוב.

אם הוא מופר בראש חוצות לאורך תקופה ארוכה – מישהו צריך לשלם על זה מחיר, או לחזור לכללים הבסיסיים של החוזה.

אחרת אנחנו מרגישים שהחוזה הופר בריש גלי ואנחנו לא מוכנים לשתוק על כך יותר.

החוזה אומר כך :

המדינה לוקחת מהאזרח כסף באמצעות מיסים ישירים כמו מס הכנסה וביטוח לאומי ומיסים עקיפים כמו מע"מ.

המדינה מצפה מהאזרח להיות שומר חוק, לשלם מיסים בזמן, להתגייס לצבא ובתמורה היא התחייבה לספק לאזרח חינוך ראוי, מערכת בריאות תומכת, הגנה מפני פשיעה, שהיא תחלק את משאבי הארץ ואת תקציביה לכולם באופן שווה ותשמור על האזרח שיוכל לחיות את חייו בכבוד.

* צדק חברתי משמעו שאין לאשפז אמהות וסבתות במסדרון, כאבן שאין לה הופכין, כי המדינה התחייבה לדאוג להן וגם לנו למערכת בריאות ראויה.

* צדק חברתי משמעו שאיננו אמורים להוסיף אלפי שקלים בכל שנה לחינוך שהמדינה הבטיחה לנו שהוא יהיה חינם. יש לגבי זה אפילו חוק.

* צדק חברתי אומר שמי שמרוויח יותר ישלם יותר מס מאלה שמרוויחים פחות .קוראים לזה מדרגות מס.

* צדק חברתי אומר שאסור להקים ממשלה של 39 שרים בכנסת של מאה ועשרים מושבים. ואם לא די בכך, מכל 39 עזי המצח אין שר רווחה אחד במשרה מלאה.

* צדק חברתי אומר שלא יתכן שבין 39 שרים לא יהיה אפילו שר בריאות אחד. זה פשע אזרחי מהמעלה הראשונה.

* צדק חברתי אומר שאת משאבי המדינה מחלקים שווה בשווה בין כולם, ולא מעדיפים חלקי ארץ שנויים במחלוקת ובטח לא נותנים ל-300 אלף תושבים הרבה יותר מאשר לכל ה-6.3 מליון האחרים. מגזר חרדי –פרזיטי - אנטי ציוני - מקבל, מכספי המסים שאנו משלמים מעמלנו, כשוחד, מענקים נדיבים מהמשלה - תמורת אבטחת שלטונה ,בו-בזמן, שהרוב העמל קשות לגדל ילדיו, נאלץ לפרנס – בעקיפין - שפע של ילדים של הורים בטלנים ,שלא תורמים מאומה למדינה ולחברה ומשתמטים, דרך קבע, מהגנת המדינה ו! בינינה - ועם-זאת ,זוכים מכל טובה.

* צדק חברתי אומר שלא ייתכן שנשים וגברים יעבדו עד גיל 67 ובה בעת מגזר שלם ייצא לפנסיה, שכל השאר יכולים רק לחלום עליה, מכספי המס של אלה שעובדים עוד 27 שנים אחריהם.

* צדק חברתי אומר שמהכסף שאנו משלמים למיסוי למדינה, הרבה כסף שאנו משלמים לה, היא תדאג גם לדפוקים בחברה, לנשים המוכות, לניצולי השואה, לנוער בסיכון, לשכבות הדפוקות כל כך שאין להם שום ייצוג בשום מקום.

המדינה צריכה לדאוג להם!!! לא עמותות שאנו תורמים להם שוב כסף.

המדינה. זה התפקיד שלה.

כי כל החלקים האלה הם חלק מאיתנו, הם בשר מבשרנו והם הופכים אותנו לאומה חלשה יותר כשאף אחד לא מטפל בהם,

הם הזקנים שלנו, שרעבים ללחם וזקוקים לתרופות, זה הנוער שלנו, שמתדרדר לסמים וממלא את בתי הכלא שאנו מממנים, זה הנוער שלנו שאונס ורוצח כאילו אין פה חוק ואין סדר.

* צדק חברתי אומר, יותר שיטור, יותר שוויון בפני החוק.

* צדק חברתי אומר ששר ואו ראש ממשלה לא יעבור לגור פתאום במגדלים מפוארים, או בקיסריה ויקנו דירות במיליוני דולרים, כי הם לא אנשי עסקים, הם נבחרי ציבור.

* צדק חברתי אומר ששר שנחקר כבר למעלה מעשור על זה שהוא קיבל מיליוני שקלים מחברות קש, לא ישתלח באלה המבקשים את הצדק ויגיד שהמסעדות מלאות ולא בטייקונים.

* צדק חברתי אומר שלא יכול להיות שנתב בנמל ירוויח פי עשרה ממורה. כי בידי המורים אנו שמים את היקרים לנו מכל- את הילדים שלנו, כי המחנכים מטפלים באחד מהיסודות הכי חשובים לעתיד שלנו כעם ומדינה ..והנתב סך הכל מעביר סחורות ומי כמו היהודים כדי לדעת כמה השכלה, היא היא הנותנת.

* צדק חברתי אומר שאין מקום לכך שחלק קטן מהעם יקבע לחלק גדול מהעם מי צריך לזכור את הנ! ופלים, אלוהים או העם שלשם תקומתו בארץ מולדתו הם נפלו.

* צדק חברתי אומר שהמדינה צריכה לשמור על האזרח מפני קרטלים, מפני הבנקים שמרוויחים מיליארדי דולרים כל שנה, מוותרים לבעלי חוב גדולים ואת האזרח הפשוט הם רודפים עד חרמה.

* צדק חברתי משמעו שהמדינה צריכה למסות את רווחי הענק של החברות האלה כי הם מגיעים ישירות מהכיס של כל אחד ואחת מהאזרחים. הפשוטים.

הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יפסיקו לברבר ולהבטיח הבטחות שווא, ויתחילו בצעדים מעשיים לתיקון העיוותים.

* צדק חברתי אומר שאתם לא תהפכו אותנו למדינה של אומרי הן ותשלטו לנו על המחשבות, את מי להחרים ואת מי לא.
    "אנחנו דמוקרטיה. זו הזכות שלנו וזו חובתנו האזרחית להתריע.
    העבירו את זה הלאה בבקשה. עד שהמסר יינשא על כל לשון.
    מאה אלף, או מאתיים אלף, או שלוש מאות אלף. והם עדיין לא הבינו את זה.
    תעבירו את זה הלאה,עם קרדיט, בלי קרדיט, זה באמת לא משנה.
    רק העבירו. כי הפעם הזו אנחנו לא נוותר!" - דברי אלכס אנסקי בגלי צה"ל 30/6/12

 

up דיון

"סוציאליזם דמוקרטי" מוגזם כבר גרם להרס חברתי, לאומי ומשפחתי.
הדרישה ל"חופש אחווה ושוויון" כבר הביא לקומוניזם דיקטטורי (אי שוויון בתחפושת).
"קפיטליזם חזירי" כבר הביא לעושר בלי יושר ולהון-שלטון מושחת (אי צדק).
מה הפתרון? היש שיטות נוספות?

יש המחלקים את הגישות/השיטות המקובלות כיום ל"צדק חברתי" לחמש קבוצות:
  1. השיטה הניאו-ליברלית - צמצום מעורבות השלטון בכלכלה הלאומית מתוך הכרה כי
    הסקטור הפרטי יעיל יותר. הסכנה: עלול להביא למצב של "אדם לאדם זאב".
  2. השיטה הסוציאל-דמוקרטית - מדינת רווחה; העדפה מתקנת לשכבות מוחלשות.
    הסכנה: המדינה שולטת ומתערבת בחיי הפרט; ריכוזיות יתר בידי המדינה גורמת
    לבזבוז משאבים בידי ביורוקרטים, שאינם לוקחים
    אחריות על העוגה הלאומית
    המסקנה: חירות ושוויון פוליטיים ריקים מתוכן בהיעדר חירות ושוויון באופן מעשי.
  3. הגישה הקהילתנית - (קומוניטריאניזם) מיתון אינדיבידואליזם מוגזם ותמיכה בקהילה;
    הכרה בצורך לאזן בין זכויות האדם של היחיד והאינטרס שלו לבין האינטרס של הקהילה.
  4. הגישה הליברטריאנית - לכל אדם אחריות אישית
    וזכותו להתנהג כרצונו, כל עוד אינו פוגע בחופש של אדם אחר;
    אסור לכפות על אדם לעזור לזולת, אבל אפשר לחנך אותו לזה.
  5. הגישה הפמיניסטית יש להיאבק בדיכוי נשים ובאפליה כנגדן בחברה.

up הצעה

אנו מציעים כאן גישה חדשה, מוכללת, שיש לה מכנה משותף המאזן בין הגישות הנ"ל.

צדק אפשרי רק בחברה מתוקנת, פתוחה לביקורת בונה ושואפת להשתפר.

צדק חברתי פירושו שוויון ערך האדם ומתן שוויון הזדמנות לכל אדם.

המימוש של צדק חברתי אפשרי רק כשיש איזון חברתי-כלכלי!

איזון חברתי-כלכלי
איזון חברתי-כלכלי אפשרי רק אם יש שוויון בפני החוק!
ביבי = בוזגלו = נוחי

שוק חופשי אמיתי אפשרי רק כאשר יש חופש פעולה לתאגידים ולגופים מסחריים
וכאשר המדינה מגינה על זכות הקניין ועל זכויות יוצרים של הפרט ומפקחת על
קיום על שוק חופשי היכן שאפשר. במקומות בהם לא ניתן לממש שוק חופשי,
המדינה תפקח על מחירים של מוצרי יסוד ושירותים בסיסיים.
המדינה אחראית למתן שירותים לנזקקים, על חשבון גביית מסים
ויחד עם זאת המדינה אחראית להפחתת המסים המשולמים לה,
למינימום ההכרחי לשימור חברה ערכית ומלוכדת.

up מתווה לערכי יסוד של צדק חברתי

*  איזון  בין  חירות  לבין  שוויון 
* ערבות הדדית וסולידריות חברתית  [ ביקורת ציבורית ]
*  איזון  בין  זכויות  לבין  חובות 
*  לקיחת אחריות 
*  אזרחות פעילה 
*  דמוקרטיה השתתפותית  הרחבה
*  פתיחות לשיח  שיביא לשינוי והתפתחות
* שמירה על  טוהר המידות 
* צדק חברתי צריך לבוא מתוכנו!

 כל הערכים שלובים זה בזה.   אם אחד מערכי היסוד הללו אינו מתקיים לא יתכן צדק חברתי! 
 ערכי היסוד חוברים את היחיד, הקהילה והסביבה, כמיקשה אחת, דינמית, פתוחה ומשתפת. 

חזון המחאה החברתית: ערכים ועקרונות היסוד
עיצוב וגרפיקה, יניב קקון

 כל הערכים שלובים זה בזה.   אם אחד מערכי היסוד הללו אינו מתקיים לא יתכן צדק חברתי! 
 ערכי היסוד חוברים את היחיד, הקהילה והסביבה, כמיקשה אחת, דינמית, פתוחה ומשתפת. 

"תיקון עולם" שאנו מבקשים לבצע אינו יכול ואינו צריך להיות רק ברמת השלטון, אלא צריך
להקיף את כל מעגלי החיים כולל החברה האזרחית, העסקים, הקהילה, המשפחה והפרט.
מי שתולה את הקולר רק בממשלה, ומצפה שהממשלה בלבד היא שתפתור את הבעיה,
לא יוביל למהפך. אימוץ הערכים ברמת הקהילה יביא לשינוי בהתנהלות הממסד השלטוני.

מעתה העם בוחר צדק חברתי!   ויחד עם זאת...

up יוזמות

הצדק דורש עם חברתי

  • ארגונים הפועלים למען שינוי חברתי-כלכלי
  • יוזמות המחאה החברתית 2011-2016
  • מחאה חברתית » מהפך » מאבק חברתי » תיקון עולם
  • דעות של פעילי המאבק החברתי
  • סקירת פעילויות מספטמבר 2011 עד ינואר 2012
  • המשמר החברתי המקומי
  • קורס: כלכלה חברתית ומדיניות מוניציפאלית התקיים בכרמיאל 7 במאי עד 9 ביולי 2015
    קורסים דומים התקיימו ברחבי הארץ ע"י מרכז אדווה
    קורס: כלכלה חברתית ומדיניות מוניציפאלית בכרמיאל
      המצגת שהוצגה קובץ PDF   הרצאה מוקלטת   סיכום ההרצאה

    up סוגי דמוקרטיה

    תמצית והפניה למקורות

    דמוקרטיה אינה מקשה אחת. קימות שיטות שונות של דמוקרטיות, שהתפתחו במסלולים שונים. לכל מדינה דמוקרטית מאפיינים שונים, אשר עונים בצורה כזאת או אחרת על מאפייני הדמוקרטיה.

    הדמוקרטיה ההשתתפותית החלה לפרוח בשנות ה-60 של המאה ה-20. תאורטיקנים ואנשי ציבור צידדו בשיתוף של האזרחים בקבלת החלטות קולקטיבית, בנושאים המשפיעים על צביון חייהם. יש לכך ערך מוסרי בלתי נפרד מתיאוריה דמוקרטית. ניתן להסתכל על החברה כמורכבת ממערכות פוליטיות שונות. לטובת יישום מדיניות דמוקרטית ברמה הלאומית, התכונות ההכרחיות לפיתוח של הפרט יכולות להתפתח רק על ידי דמוקרטיזציה של מבני הסמכות בכל המערכות הפוליטיות.


    up לקריאה נוספת

    קישורים ממוינים כרונולוגית
    1. מנחם בגין: חזון הצדק החברתי עמ' 2-3 בגליון של עתון חרות, 23 מרץ 1951
      היסוד השני של השקפת החיים הוא תיקון החברה. המונח הזה רחב ויש למלאו תוכן מוגדר. השאיפה לתיקון החברה היא שאיפה אלמנטרית לצדק. אין ולא תהיה צורת חברה נצחית. תמיד יהיו הבדלים. עצם קיומן של זכויות-יתר הוא המבדיל בין "מעמד" ל"מעמד". לכן עלינו להעמיד חזון-אמת מול חזון-שווא. כל מי שהתנסה בשתי הצורות של אי-השוויון (קומוניזם וקפיטליזם) יודע, כי על אף ההבדלים הכמותיים, חמור יותר הוא אי-השוויון בסיפוק המצרכים הראשוניים, כגון דיור, מזון, הלבשה והנעלה, מאשר אי-שוויון בהנאה ממותרות.
       
    2. חוקה לישראל - נאום של מנחם בגין בכנסת - 9 ביולי 1956 מה השתנה מאז?
      • מדוע נמנעים מכתיבת חוקה?
      • הדיון בחוק הכנסת הוא בגלל שאין חוקה
      • אין הפרדת רשויות בישראל
       
    3. מסע אל הדמוקרטיה הישראלית - 1994 - ספר לימוד לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים
      המחברים: יהודית מיזרוצקי, אסתר אלפי, חנה נהיר

    4. משאל עם - דמוקרטיה ישירה או דמוקרטיה ישירע? - 19 אוגוסט 1999 - המכון הישראלי לדמוקרטיה
      בעולם קיימת מגמה בכמה מדינות דמוקרטיות לאמץ סממנים של דמוקרטיה ישירה כמו בחירה ישירה ומשאל עם והשניה, "משפטיזציה" של המערכת הפוליטית, כאשר יותר ויותר הכרעות עוברות לתחומו של בית המשפט. המשותף למגמות אלה הוא ההעברה של נקודות הכובד של המערכת הפוליטית לשני מוקדי הכרעה שונים. המאמר מתמקד בסוגיה של משאל עם - בעד ונגד.

       
    5. הדמוקרטיה המודרנית מול הדמוקרטיה האתונאית - 2001
      אנו משתמשים במושג "דמוקרטיה" כדי לציין את המשטר המדיני במדינת ישראל ובמדינות רבות אחרות. את שורשי הדמוקרטיה מקובל לראות ביוון הקדומה, ובעיקר בעיר-המדינה אתונה. הדמוקרטיה של אתונה הייתה מבוססת על עקרונות המוכרים לנו כיום: ריבונות העם, שוויון בפני החוק, חופש הדיבור וסובלנות, השתתפות האזרחים בקבלת החלטות והזכות לבקר את השלטון. אולם הדמוקרטיה האתונאית הקדומה הייתה שונה מאוד מן המדינה הדמוקרטית המודרנית.

       
    6. כולנו נחליט - אתר ישראלי לדמוקרטיה ישירה - 10 מאי 2003
      האתר נבנה במטרה להפיץ את רעיון הדמוקרטיה הישירה בקרב דוברי העברית בארץ ובעולם.

       
    7. דמוקרטיה השתתפותית - ויקיפדיה - 8 יולי 2003
      דמוקרטיה השתתפותית דוגלת בשיתוף אזרחים מן השורה לצורך קבלת החלטות קולקטיבית בנושאים המשפיעים על חייהם. הרעיון החל לצבור תאוצה בשנות ה-60 של המאה ה-20. מחקרים שנעשו החל משנות ה-50 ועד שנות ה-70 במדינות מערביות הובילו למסקנה כי קיים חוסר עניין בפוליטיקה ובפעילות פוליטית מצד האזרחים, בעיקר אלו השייכים למעמד הסוציו-אקונומי הנמוך.

       
    8. דמוקרטיה ישירה - ויקיפדיה - 24 יולי 2003
      דמוקרטיה ישירה היא שיטת ממשל שבה כל האזרחים באופן אישי (הם עצמם, בלי מתווכים או נציגים) מקבלים את ההחלטה ומנהלים את ענייני המדינה (למשל מצביעים בעד או נגד). משאל עם הוא האמצעי המרכזי לקבלת החלטות כשריד לדמוקרטיה ישירה היום.

       
    9. האם תיתכן פוליטיקה בלי פוליטיקאים? - עקיבא אור - יוני 2005
      - חוברת זו נכתבה במקור באנגלית על ידי עקיבא "עקי" אור ומופיעה במספר שפות באתרים הבאים:
      1. כולנו נחליט! (ר' למעלה, האתר הוקם בשנת 2003)
      2. הסמכות להחליט במקום אחרים נקראת - "כוח" בפוליטיקה
      מתן תשובות לשאלות:
      • פוליטיקה מהי?
      • מה עושים פוליטיקאים?
      • האם פוליטיקה דורשת מומחיות מיוחדת?
      • מה גורם לשחיתות בפוליטיקה? איך ניתן לבטל שחיתות זו?

    10. המדינה השביעית - אהוד טוקטלי 12/1/2006
      הדמוקרטיה הקהילתית מוצעת כמשטר החוקתי של המדינה השביעית, אשר יובא להכרעת הצבור במשאל עם חופשי, כחלק מן החוקה שתבטיח את זכויות העם היהודי במדינתו, לצד חרות אזרחית מלאה לכל תושבי הארץ.

       
    11. הבעיה היא אנחנו, לא הפוליטיקאים - שחר אילן, הארץ 23 מרץ 2006
      כולם שונאים את הטייקונים שהתעשרו לא בגלל שכלם החריף ולא בגלל מעללי העסקים המזהירים שלהם, אלא בגלל משהו הרבה יותר פשוט. המדינה מכרה להם את אוצרותיה בחצי חינם. המדינה נתנה להם את מה ששייך לנו.

       
    12. צדק חברתי - ויקיפדיה, החל מ-14 יולי 2006
      מושג המבטא את הרעיון שניתן ליצור חברה המבוססת על עקרונות של צדק, המאפשרת ליחידים ולקבוצות קיום הוגן וצודק.

       
    13. צדק ולא צדקה - בית מדרש למנהיגות חברתית - כל ישראל חברים, mizrach.org.il - 18 אוגוסט 2006
      צדקה הינה פעולה וולונטרית של יחידים וככל שהיא מתרחבת עשוי הדבר לבוא על חשבון מציאת פתרון כולל לבעיות חברתיות.

      מושגי יסוד - בית מדרש למנהיגות חברתית - כל ישראל חברים, mizrach.org.il
      • אחריות חברתית
      • מחויבות יהודית
      • שפה יהודית-חברתית
      • הכשרת פעילים
      • טיפוח מנהיגים
      • ערבות וצדק
      • מסורת ישראל
      • ניסיון החיים היהודי-מזרחי
       
    14. דמוקרטיה ליברלית - ויקיפדיה - 18 בנובמבר 2006‏
      דמוקרטיה ייצוגית הכוללת הגבלת כוחם הפוליטי של הנציגים הנבחרים בה על ידי הרוב, באמצעות הכפפתו לשלטון החוק ולערכי יסוד, במטרה להגן על זכויות האזרח. עקרונות השיטה מעוגנים לרוב בחוקה או חוקי יסוד הקובעים את ההגנה על זכויות אדם בסיסיות וכן בלמים ואיזונים בין הרשויות השונות במערכת הפוליטית, המונעים ריכוז כוח רב מדי בידי רשות שלטונית אחת בלבד. הדמוקרטיה הליברלית משתדלת שלא להתערב בחייהם הפרטיים של האזרחים יותר מהדרוש והיא שמה דגש על חופש הביטוי, דת, תנועה וכו'.

       
    15. מושג הצדק - תזה לקבלת תואר שני - נועה רוזן, אוניברסיטת תל אביב - 2007
      ההבדל בין כלל צודק לבין שימוש צודק.

       
    16. ניצול לרעה של השיטה הפוליטית - מה הפתרון? נכתב באתר זה בשנת 2007 (מעודכן באופן שוטף)
      בשנים האחרונות ירד אמון הציבור בנבחריו. המושג שחיתות הפך להיות שגור בפינו. יש המבקשים לבצע שינוי של מבנה מערכות השלטון, שגובשו עם קום המדינה ואשר כמעט ולא השתנתו מאז. זאת בשל כשלים רבים. הפתרון הוא לשנות את הגישה ואת השיטה, כאשר השינוי צריך להיעשות בראש וראשונה בדרך החשיבה והפעולה של כל אחד ואחת מאיתנו. אם אנו רוצים צדק חברתי שניתן להשיגו ע"י שינוי הגישה ו-שינוי השיטה הפוליטית.

       
    17. דמוקרטיה דיונית - ויקיפדיה - 29 בספטמבר 2007‏
      בדמוקרטיה דיונית האזרחים בחברה מחויבים להסדר ענייניהם באמצעות דיון ציבורי חופשי, ומבססים את המוסדות הציבוריים באופן היוצר את האפשרות להכרעה דמוקרטית באמצעות דיון ציבורי חופשי. הדמוקרטיה הדיונית מתייחסת לא רק אל התוצאה הסופית - הכרעת רוב לאחר הצבעה, אלא להליך המביא אל ההכרעה, הליך של שיח פוליטי, ויכוח, הבאת ראיות, ושכנוע.

       
    18. דמוקרטיה ישירה - איך ומתי? - בלוג פוליטי של ד"ר אוֹרי אמיתי - 27 נובמבר 2007
      שני בלוגים התייחסו בימים האחרונים לרעיון הדמוקרטיה הישירה בכלל, ולמפלגה הישירה האינטרנטית בפרט. טל ירון ("מבט פילוסופי") תומך ברעיון באופן עקרוני, אך סבור שעדיין לא בשלו התנאים למפלגת אינטרנט. מצד שני מצייר מרגוליס ("לא רואה בעיניים") תמונה קודרת של הסכנות המוסריות הטמונות במרחב הוירטואלי, ומזהיר ש"הטכנולוגיה המודרנית לא מקרבת אותנו אל הרעיון הדמוקרטי אלא אף מרחיקה אותנו ממנו".

       
    19. אי שוויון כלכלי - פברואר 2008
      לאורך כל ההיסטוריה אנשים טענו ועשו מעשים כנגד מה שכונה על ידם אי-צדק הנובע מאי-שוויון חברתי הגורם בין השאר למצב של אי שוויון כלכלי.

       
    20. ירידת אמון הציבור וכיצד ניתן לשנות? דורון טל, קפה-דה מרקר 5/4/2008
      הפתרון הוא לשנות את "השיטה הפוליטית", כאשר השינוי צריך להיעשות בראש וראשונה בדרך החשיבה והפעולה של כל אחד ואחת מאיתנו.

       
    21. ‎מעורבות הציבור למען צדק חברתי - חיזוק כוחו ואחריותו של האזרח דורון טל, קפה-דה מרקר 8/4/2008
      כיצד תוכלו לשנות את מה שרובנו חושבים כבלתי אפשרי?

       
    22. "הצלע השלישית" איזון להון שלטון דורון טל, קפה-דה מרקר 9/6/2008
      איך ניתן לשנות את ההשפעה ההרסנית של הסימביוזה בין הון לבין שלטון?

       
    23. דמוקרטיה דינמית - אקו ויקי - 17 יולי 2008
      דמוקרטיה דינמית או דמוקרטיה נוזלית (liquid democracy) או דמוקרטיה מעורבת היא שיטת קבלת החלטות או משטר המבוססת על שילוב של הדמוקרטיה הייצוגית הנהוגה כיום, ושל דמוקרטיה ישירה. בדמוקרטיה כזו כל משתתף בגוף לקבלת החלטות, לדוגמה אזרח או חבר מפלגה, יכול להצביע בעצמו (דמוקרטיה ישירה) או למנות בא-כוח מטעמו. ניתן למנות בא-כוח כזה לכל הנושאים כולם, להחלטה במסגרת נושאים מסוימיים, בחוקים או בדיונים מסויימים. בחלק מהשיטות של דמוקרטיה דינמית בא-הכוח יכול להחליט בעצמו להפקיד את ההצבעות של בוחריו ואת הצבעתו שלו בידיו של בא כוח אחר.

       
    24. מהפכה חברתית מתפרצת דורון טל, קפה-דה מרקר 26/8/2008
      לדעתי, המהפכה כבר כאן, בשערנו. היא מתבצעת בצעדים קטנים, המאופיינים על ידי שינוי במודעות הציבור שישפיע בין היתר על גורמי ההון ועל גורמי השלטון.

       
    25. ובחרת בחיים - אריאל אביב, ענבל גלילי שכטר - משרד החינוך התרבות והספורט, המינהל הפדגוגי האגף לתכניות לימודים, התשנ"ט
      העניין היהודי הוא בעצם החיים עצמם ובלב ליבם של החיים - צדק חברתי.

       
    26. על השמעתו ומשטורו של שיח הצדק - ריקי שיו, מעשי משפט כרך ב 2009
      מתן לגיטימציה לשיח הצדק החלוקתי והזכויות החברתיות עיקר אותו מהפוטנציאל הביקורתי הטמון בו.

       
    27. פרשת כי תצא: על צדק וצדקה - ליאור טל, מעריב 28 אוגוסט 2009
      חברת מופת היא לא רק חברת צדק במובן של חוק ומדיניות הדואגת לחלש, אלא גם חברה עם צדקה שבה אדם דואג לרעהו מתוך מידת אופי טובה. הצדקה היא חלק מהצדק ולמעשה ללא צדקה לא ניתן לכונן חברת צדק אמיתית.

       
    28. חזון המהפכה: מהן מטרות המחאה? - פח"א - פורום חשיבה אופרטיבית - 31 יולי 2011
      ערכי היסוד של כל חברה מתקדמת חייבים להיות שוויון זכויות וחובות, סולידריות, התפתחות בת קיימא, צדק חברתי, תקשורת חופשית, חופש מידע ודאגה לרווחת הפרט והסביבה.

       
    29. מהי דמוקרטיה? מט"ח -
      דמוקרטיה היא מילה יוונית שמשמעותה המילולית היא שלטון העם. שלטון דמוקרטי הוא בסיס ראשון במעלה בעת המודרנית, ולכן יוון נחשבת לאם של תרבות המערב ולאם הרעיונית שלה. עם זאת, נשים ועבדים לא הוכרו ביוון כאזרחים בעלי זכויות. הדמוקרטיה המודרנית היא ייצוגית ולא ישירה, כמו ביוון. ישראל אינה דמוקרטיה אמיתית משום שהנציגים הנבחרים אינם נתונים למעשה לפיקוח ולביקורת העם והשלטון מכתיב לאזרחים את דרך חייהם והכוח הפוליטי מרוכז בידי השלטון בלבד.

       
    30. מבט פילוסופי על דמוקרטיה דיונית | דמוקרטיה השתתפותית-דיונית
      תיאוריות ויישום - טל ירון - 1 אוגוסט 2011
      דיון המתמקד בסוגי דמוקרטיות, שבהן לאזרחים יש יכולת השתתפות גבוהה בתהליכי השלטון: דמוקרטיה נציגית, דמוקרטיה נציגית-משתפת, דמוקרטיה השתתפותית, דמוקרטיה דיונית והדמוקרטיה הישירה.

       
    31. סופסוף מחאה מעמדית בישראל? - ד"ר דנה בלאנדר - המכון הישראלי לדמוקרטיה - 2 אוגוסט 2011
      סקירה של מחאות עבר בישראל שפורסמה בתום השבוע השלישי של מחאת קיץ 2011. המסקנה של הכותבת: גל המחאה מסמל את התבססותו ואת החרפתו של השסע המעמדי בישראל המאפיל על השסע העדתי ודוחק לפחות לעת עתה את השסע הנִצי-יוני.

       
    32. צדק חברתי לא מספיק: דמוקרטיה חברתית עכשיו - תנועת התחברות-תראבוט - 17 אוגוסט 2011
      דמוקרטיה זה לא רק בחירות. במשטר הקיים הבחירות משפיעות על מעט מדי דברים ולא משנות את המהות.

       
    33. צדק חברתי. איך הופכים זאת מסיסמה למציאות? - צדוק לוי - קפה דה מרקר, 20 אוגוסט 2011
      צדק חברתי יכול להתקיים רק כאשר כל אזרחי המדינה נושאים בנטל וכל אזרחי המדינה נהנים בצורה שווה מפרי מאמציהם.
      צדק חברתי, מחייב את כולם שלא לאפשר לפרזיטים לנצל את כולנו.

       
    34. חזון המחאה - ירון טל, חזון המחאה - 2011
      כיום יש שתי אסכולות, סוציאלית או ליברלית אך במציאות נדרש איזון בין שתי השיטות.

       
    35. חזון המחאה החברתית - 2011 צוות חזון של האסיפה הארצית
      קבצי ארכיון (7/8/2011 - 30/4/2012) המתעדים את תהליך גיבוש חזון המחאה על ידי צוות חזון של האסיפה הארצית.

       
    36. צדק חברתי דורש עם - יורם קניוק, חדשות וואלה, 30 אוקטובר 2011
      האם אנחנו מחפשים אבא ישאמר לנו מה לעשות, או שאנחנו מוכנים להיות שותפים להחלטות בזאת לקחת אחריות על עתידנו ועתיד ילדינו?

       
    37. דמוקרטיה ישירה באמצעות משאלי עם - רונן סקלצקי 4 ספטמבר 2011
      אם אזרחי ישראל המוחים חושבים שרוב האזרחים תומכים בדרישותיהם, מדוע אין הם מבקשים משאל עם?

       
    38. מדד צדק חברתי - ברוך מבורך, כלכליסט, 18 נובמבר 2011
      רעיון: לאמוד את מידת העשייה לטובת צדק חברתי של כל חבר כנסת ושל כל מפלגה.

       
    39. הזכות לחינוך כתנאי לכינונו של צדק חברתי - יורם רבין - המכון הישראלי לדמוקרטיה - 31 דצמבר 2011
      בדוח ועדת טרכטנברג, שגובש בעקבות המחאה, הוצעה שורה של צעדי מדיניות שנועדו להפחית את נטל ההוצאה של הציבור על החינוך מתוך התפיסה שהחינוך חשוב ליצירת שוויון. מנגד, ועדת המומחים האלטרנטיבית שהוקמה ביקרה בפרסומיה את המלצות ועדת טרכטנברג בטענה שאלה נשענות על ראייתה של מערכת החינוך כמערכת תומכת בשוק העבודה, וכי הן אינן מבטאות את התפיסה שהזכות לחינוך היא זכות בסיסית המהווה את האמצעי החשוב ביותר להשגת שוויון הזדמנויות ולצמצום פערים בחברה.

       
    40. עקרונות יסוד במקרא - ד"ר בני פורת, המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרלמנט | גיליון 71 - 31 בדצמבר 2011
      ששה עקרונות יסוד של צדק חברתי במקרא:
      1. יצירת חוקים שאינם תלויים בשופט, שמיטת חובות, שחרור עבדים והנחה במסים
      2. אחריות בין-אישית
      3. תמיכה בחלש (שמיטת חובות)
      4. אחריות עצמית של מקבל סיוע (לקט, שכחה ופאה)
      5. ריבוד חברתי
      6. תיקון לשוק החופשי

       
    41. ציון לא מספיק ליישום דו"ח טרכטנברג אור קשתי - 14 יולי 2012 - הארץ
      אסתר דומיניסיני ופרופ' פנינה קליין, שהיו חברות בוועדת טרכטנברג, בוחנות את יישום מסקנות הדו"ח. הן מסכימות שגם אם נעשה הרבה, המטרה עדיין רחוקה: הפערים בחברה גדולים, והשינוי במערכת החינוך לוקה בחסר.

       
    42. דמוקרטיה השתתפותית-דיונית - תיאוריות ויישום טל ירון - 1 אוגוסט 2012
      דיון על היכולת של קבוצה להתארגן ביחד להגשמת מטרה משותפת, ללא היררכיה.

       
    43. דמוקרטיה חדשה טל ירון - 14 ספטמבר 2012
      אין לנו להסתפק בארגונים. עלינו גם לייצר תרבות דמוקרטית שתאפשר לעם בעצמו ליצור ולהשפיע, שתחבר אותו לרעיון של יצירת חברה טובה יותר. עלינו לפתח תרבות ארגונית דמוקרטית אמיתית.

       
    44. עידן הדמוקרטיה המשתתפת הסדנא לידע ציבורי - 30 אוקטובר 2012
      לקראת הבחירות לכנסת ה-18, שנערכו בשנת 2009, הוקם פרויקט כנסת פתוחה, שהתבצע בטכנולוגיית קוד פתוח. מטרת הפרויקט להעניק לציבור את הידע והכלים, כדי שכל אזרח ואזרחית במדינה יוכלו להבין מי עושה מה.

       
    45. הדילמה של המחאות יורם גבאי, דה מרקר - 19 נובמבר 2012
      שלוש מחאות חברתיות שהיו בישראל באו על רקע צמיחה מהירה ותחושה שהממשלה יכולה ללכת לקראת המוחים.

       
    46. המחאה החברתית והרשתות החברתיות - מהעולם המקוון לעולם הממשי ובחזרה - מחקר שנכתב בכנסת 2012
       
    47. יוזמה להקמת תנועה חברתית להחלפת שיטת הממשל
      גישושים לקראת תנועה לשינוי שיטת הממשל.

       
    48. סימן ראשון להתרסקות הדמוקרטיה: נבחרי הציבור נלחמים במגבלות על כוחם - תרגום מאקונומיסט בדה-מרקר 12 מרץ 2014
      גלובליזציה, בדלנות, ציניות ומעורבות גוברת של אינטרסנטים חותרים תחת הדמוקרטיה, שבעידן האינטרנט מתנהלת בצורה אנכרוניסטית. כדי להחיות אותה צריך דווקא לצמצם את יכולתה של המדינה לחלק טובות הנאה, ולהגן בכל מחיר על זכויות הפרט. האתגר הגדול ביותר לדמוקרטיה, עם זאת, מגיע מהבוחרים עצמם. חששו הגדול של אפלטון בנוגע לדמוקרטיה, שהאזרחים "יחיו מיום ליום, יתענגו על הרגע", התגלה כנבואי. ממשלות דמוקרטיות התרגלו לחיות עם גירעונות גדולים כעניין שגרתי, והן לוות כדי להעניק לבוחרים את מה שהם רוצים בטווח הקצר, תוך שהן מזניחות השקעה ארוכת טווח.

       
    49. דמוקרטיה אתנית ושמה ישראל - טלי חרותי-סובר (הארץ) ינואר 2013
      סוציולוג - פרופ' (אמריטוס) סמי סמוחה - חקר חברות שסועות בכלל ושסעים בחברה הישראלית בפרט. לדבריו, "החידוש במחקרי הוא גילוי סוג של משטר דמוקרטי שלא היה מוכר עד כה - דמוקרטיה אתנית - הקיים בישראל ובכמה מדינות אחרות". הוא מתכוון להמשיך ולהעמיק בחקר האופי היהודי והדמוקרטי של ישראל והשסע הערבי־יהודי בהשוואה לארבע מדינות אירופיות (אסטוניה, סלובקיה, מקדוניה וצפון אירלנד) ולעקוב אחר מגמות שינוי בעמדות האזרחים הערבים והיהודים אלה כלפי אלה באמצעות סקרים שנתיים של דעת הקהל היהודי והערבי. למחקרו השלכות לגבי הצורך בשינוי המדיניות כלפי המיעוט הערבי ובמציאת איזון בין אופיה היהודי לאופיה הדמוקרטי של המדינה.

       
    50. חוק יסוד משאל עם - 2014 - חוקק בכנסת
      חוק יסוד משאל עם 2014 נוגע אך ורק לשינוי בתחולת חוקי המדינה על שטח שהם חלים בו.

       
    51. כלכלה עם פנים אנושיות - ליה אטינגר ועמיתי שחרית - 2014
      מהפך: לא בשלטון אלא ברעיונות השולטים
      יש כיום תחרות בין שלוש תפיסות רעיוניות מרכזיות – הגישה השלטונית השלטת ושתי תפיסות אלטרנטיביות המבקשות להחליף אותה ולבטא כל אחת בדרכה את התביעה לצדק חברתי. מאמר זה מבקש להציע גישה רעיונית רביעית מקיפה וחדשנית – אך לפני כן ננסה לסכם בקצרה את שלוש הגישות המתחרות.

       
    52. המדד החברתי – שאלות נפוצות - המשמר החברתי, 7 אוגוסט 2014
      • מה מודד המדד החברתי?
      • מהם הקריטריונים שקובעים אם הצעת חוק היא חברתית?
      • מהו תהליך העבודה?
      • האם המדד מוטה לטובת האופוזיציה?
      • האם המדד החברתי הוא הכלי היחיד למעקב אחר הכנסת?
      • מה עוד אפשר לעשות עם המדד החברתי?
       
    53. על חשיבות המעשה, הדיון וההנהגה בהקמת המפלגה הישירה - טל רונן 15 אוגוסט 2014
      הבלוג של התנועה לדמוקרטיה ישירה בישראל - מפלגה ישירה - אפריל 2008-אוגוסט 2014
      כיצד אפשר להקים מפלגה שתממש דמוקרטיה ישירה?
      המפלגה צריכה לקום על בסיס מנגנון קטן ורזה ביותר.
      יש לבחור בקפידה את הפעולות המינמליות הנדרשות להקים מפלגה.
      מי שיוביל למימוש התוכניות יהיו אותם מנהיגות ומנהיגים, שיתמכו בניהול צוותי עבודה ובגיוס תמיכה ציבורית הולכת ומתרחבת.

       
    54. מחשבות ותהיות על כינון מפלגה לדמוקרטיה ישירה-השתתפותית ודיונית - טל רונן 19 אוגוסט 2014
      הבלוג של התנועה לדמוקרטיה ישירה בישראל - מפלגה ישירה - אפריל 2008-אוגוסט 2014
      אם נלך עכשיו להקים מפלגה, לפני שיש לנו מערכת מוכחת ומנוסה, בה חברים מאות אלפי משתמשים, המערכת הפוליטית תטחן אותנו עד דק. טובי מומחי הרטוריקה יקרעו לנו את הצורה. השדרנים יזלזלו, והציבור יחשוב עלינו כקוריוז ותו לא. לכן עדיף לבנות מערכת הצבעות וניהול דיון, שתממומן במימון-המונים. המערכת תחזק את הקשר בין הציבור למנהיגות הקיימת. היא תראה למנהיגות מה הציבור חושב, וגם תאפשר לציבור להציע פתרונות חדשנים מבוססי ידע מבוסס. מצד שני, היא תאפשר לציבור לעקוב אחר ההענות של המנהיגות לרצון הציבור. וכך, לקראת הבחירות הבאות, הציבור יוכל לראות מי מהמנהיגים פעל על פי רצונו, וכך יחוזק האינטרס של המנהיגים להענות לרצון הציבור.

       
    55. מחשבות על דמוקרטיה ישירה: אל תדחיקו את הפוליטי - יואב ליפשיץ (בלוג הארץ), 23 ספטמבר 2014
      המאמר מזהיר מפני הצעה של פעילי מחאת 2011 שרוצים להקים "מפלגה ישירה", שנציגיה בכנסת ישלטו כבובות על חוט ויהיו כפופים להצבעה הישירה הפנים מפלגתית. בדמוקרטיה ישירה יש סכנות של השתלטות פאשיסטית. הכותב מזהיר מפני מפלגה שבורחת מן הפוליטי אל הטכנוקרטי. הדיון הציבורי צריך להיות פתוח לעולם, אך צריך לשים לו גבולות. דמוקרטיה ישירה היא רק חלק מהחזון, אך דמוקרטיה ישירה אינה השקפת עולם ואינה חזות הכל, אלא רק שיטת ממשל. כלי ולא מטרה. טכנולוגיה פוליטית חדשה חייבת להסתייע במכלול שלם של כללי יסוד חדשים, שחלקם קוראים תגר על הגבולות המוכרים לנו, בדיוק כמו דמוקרטיה ישירה. השיטה הפוליטית הנוכחית פגומה לא רק בגלל שהיא שיטה נציגותית, אלא בגלל שמדובר במערכת אקולוגית שלמה של חוקים שנועדו לשמר אותה. לכן עליכם להציע מתווה שלם, על מנת שיהיה בר-קיימא ויביא לתוצאות המיטביות.

       
    56. המהפכה הסגולה: מפלגת המחאה החברתית צפויה לנצח בבחירות בספרד - שיחה מקומית - 11 נובמבר 2014‏
      מפלגת "פודמוס", שצמחה מתוך מחאת האוהלים של 2011, נלחמת בשחיתות וביחסי הון-שלטון, דורשת העלאת שכר המינימום ודיור ציבורי, ומבוססת על דמוקרטיה השתתפותית. סקרים מנבאים לה ניצחון חסר תקדים.

       
    57. תפישת הקיימות - צדק חברתי - רשת עמל 2014
      צדק חברתי הוא רעיון המשתנה בהתאם לנסיבות של תקופתו, אך ניתן לומר כי העידן המודרני, המתחיל במאה ה- 18 עם תנועת ההשכלה והמהפכה הצרפתית, הפך את רעיון הצדק החברתי למקודש ולערך עליון. צריך למצוא איזון בין הפילוסופיה לבין הפוליטיקה של הצדק.

       
    58. צדק חברתי אפשרי רק עם תוכנית כלכלית מתאימה - צדק חברתי - חדר המצב, 2 פברואר 2015
      צדק חברתי לא יהיה אם לא יהיו המשאבים והמקורות הכספיים לקיים אותו. אנשים רעבים לא מוכנים להתחלק בצורה שוויונית אלא חוטפים ככל יכולתם.

       
    59. האם ניתן ליישם דמוקרטיה ישירה דרך מפלגה? שאלה ותשובה - 10 בפברואר 2015
      האם באופן תיאורתי (לפי החוק הנוכחי) ניתן להקים מפלגה שתיישם דמוקרטיה ישירה.
      מפלגה אשר נציגיה בכנסת יחוייבו לפעול ולהצביע לפי החלטות חברי המפלגה שיצביעו באופן דמוקרטי על ההחלטות השונות שעומדות להצבעה בפני חברי הכנסת. האם ניתן לאכוף ייצוג שכזה על חברי הכנסת של המפלגה? האם ניתן להכריח אותם להצביע בכנסת לפי ההחלטות שמתקבלות במפלגה באמצעות חוזה אישי שנתמך בסנקציות כלכליות? האם ניתן גם להכריח אותם להתפטר מחברותם בכנסת במהלך כהונתם ולפנות את מקומם למועמד הבא ברשימת המפלגה במידה ונתקבלה במפלגה החלטה שכזו?
      תשובה משפטית - עו"ד ישעיהו אתגר:
      לפי הוראות סעיף 1 בחוק המפלגות, התשנ"ב - 1992: "מפלגה" - חבר בני אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על ידי נבחרים". מכאן שהמחוקק הישראלי שלל הליכים של "דמוקרטיה ישירה" בסייגו מפלגה מעצם הגדרתה, בדרך של "ייצוג בכנסת על ידי נבחרים". לא נזכרה בחוק אפשרות לכפות על אותם נבחרים לפעול בהתאם להוראות בוחריהם. הסנקציה היחידה שמשטר של דמוקרטיה ייצוגית כמו שלנו מאפשר הינה: ענישה ע"י הבוחר באי בחירה מחדש.
      זאת ועוד, סנקציה חוזית כלפי נבחרי מפלגה - נראית לי כסותרת את תקנת הציבור, ועל כן אינה ברת-אכיפה מהיות חוזה כזה פסול: ראה נא סעיף 30 בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973. זאת ועוד, אכיפת חוזה כזה אינה אפשרית כי הינה התחייבות לביצוע עבודה אישית או שירות אישי כלשון סעיף 3 בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971.
      לא ניתן אף לאכוף הסכם של התחייבות מראש של התפטרות של חבר כנסת. התפטרות היא אקט שצריך לבוא מרצונו החופשי של המתפטר עצמו.
    60. ָ
    61. מפלגת הרשת ממציאה מחדש את הדמוקרטיה הישירה - הארץ - עומר שוברט, 25 פברואר 2015
      האם הדמוקרטיה הייצוגית עומדת בפני מהפכה? מודלים חדשים, כדוגמת מפלגת רשת הארגנטינית ומפלגות פיראטיות אחרות, מבקשים להשתמש בטכנולוגיה כדי להסיט את מוקדי הכוח מהפוליטיקאים ובעלי ההון חזרה לאזרחים. כל מה שצריך זה חיבור לאינטרנט וקצת ידע כללי.

       
    62. כן מדד וכן חברתי - נירית מוסקוביץ', 11 אפריל 2016
      מאמרו של חננאל ארמן "לא מדד ולא חברתי" עורר סערה וגרר תגובות רבות. נירית מוסקוביץ', מנכ"לית המשמר החברתי, מגיבה לטיעונים ומסבירה כיצד פועל המדד ומה מטרותיו.

       
    63. יצאו מהמחאה, לחיים חדשים ארי ליבסקר - כלכליסט 8 יולי 2016
      שבעה אנשים מספרים איך המחאה החברתית הפכה אותם לאנשים אחרים, ומוכיחים שגלי ההדף שלה ימשיכו לשנות את החברה לאורך זמן.

       
    64. חותרים לשפיות חברתית-כלכלית (מדריך מעשי לאזרח המתוסכל) - און ארד 26 ספטמבר 2016
      המחבר, און ארד, הוא כימאי ופעיל חברתי, שהחליט לקחת שורה ארוכה של תובנות, ולהעלות אותם על הכתב באמצעות ספר המבקר את "השיטה" ומציג 45 פעולות אינדיבידואליות שעשויות להוביל לשינוי חברתי כלכלי. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעשות את זה - בעבודה, בשכונה ובבית. הספר כולל הסבר מאיר עיניים מדוע צדק חברתי חייב לכלול צדק סביבתי ועוד טיפים מעשיים. באפשרותנו לרפא את כשלי השוק ובמילותיו של המחבר: "הכסף שלנו הוא גם הנשק שלנו!"

       
    65. מי צריך דמוקרטיה? - אופיר דור (כלכליסט) דצמבר 2016
      מה ההסבר לתופעה שרוב הסינים מרוצים לכאורה משיטת המשטר שלהם, בעוד שבמדינות רבות במערב הציבור אינו מרוצה מהשלטון?

       
    66. המדד החברתי – כנס חורף 2017 - המשמר החברתי, אפריל 2017
       
    67. על דמוקרטיה ישירה - עלי ברוק - 19 יולי 2017
      תקציר ותמצית מתורגמים באופן חופשי מתוך הספר : קווים מנחים לדמוקרטיה ישירה בשוויץ ומעבר לה (2010).

       
    68. למה הפגנות ההמונים לא מתרוממות למהפכות של ממש? - קרן צוריאל הררי - 17 אוגוסט 2017 - כלכליסט
      מבחני ישימות:
      1. האם התנועה יכולה לספר סיפור ולהפיץ תפיסת עולם מסוימת?
      2. האם התנועה יכולה לשנות את מהלך החיים הרגיל?
      3. האם התנועה מצליחה לתרגם את עמדותיה לכוח במגרש הפוליטי?
       
    69. חזון קול העם - אימוץ נוסח החזון של מאהלי 2011 - הצעת דורון טל ל"קול העם", 5 אוקטובר 2017
      בקיץ 2011 התמלאו רחובות המדינה במאות אלפי אנשים שדרשו שינוי תחת הסלוגן "צדק חברתי". במהלך שבועות ספורים, אולי בפעם הראשונה בהיסטוריה, יצרו אנשים בצוותא במהלך שבועות ספורים, מסמך מסכם אחד שנקרא חזון המחאה. אין חולק שניתן לשפר את המסמך הזה. מן הראוי שערכי החזון הזה ישמשו כנר לרגלי צוות החזון של קול העם. חמשת הערכים ועקרונות היסוד: 1. שוויון 2. ערבות הדדית וסולידריות חברתית 3. אזרחות פעילה 4. דמוקרטיה השתתפותית וישירה 5. שינוי והתפתחות. ערכים אלו מגדירים את הצד הרוחני, שישמש השראה לבניית המצע. הצעה זו הוצגה לפעילי קול העם אך מעולם לא נדונה ולא נתקבלה.

       
    70. מהם העקרונות להצלחת מחאה חברתית? - צור טאוב - 28 נובמבר 2017 - דבר ראשון
      על מנת שמאבק חברתי יצליח צריך שהמטרה תהיה ברורה ומוגדרת. אם המטרה איננה ברורה ומוגדרת לא ניתן לבחון אילו צעדים מועילים למטרה ואילו מזיקים, ולכן ניתן בצורה שאינה מקרבת את המטרה אלא מרחיקה אותה. שלושה עקרונות שטרם יושמו כהלכה בקרב המוחים בישראל:
      1. תכנון
      2. אי אלימות
      3. אחדות
      בשורה תחתונה:

      חזון המתמקד בבעיה או במטרה שרוצים להשיג, מבלי לשרטט מתווה לדרך הפעולה, נדון לכישלון.
       

    up ארגונים הפועלים למען שינוי חברתי-כלכלי מחולק לפי נושאים

    1. צדק חברתי - חדר המצב
      ערוץ תקשורת אלטרנטיבי (פייסבוק) של המאבק החברתי נוסד‏ ב-‏29 אוגוסט 2011‏

    2. מודעות לשקיפות ואתיקה
      אנו - עושים שינוי בע"מ (חל"צ), הטלויזיה החברתית, המשמר החברתי, המשמר החברתי המקומי לישראל,
      הסדנא לידע ציבורי, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שבי"ל ישראל

    3. דמוקרטיה השתתפותית וישירה
      קול העם, אזרחים למען דמוקרטיה ישירה בישראל

    4. צדק חברתי

    5. צדק כלכלי

    6. צדק חלוקתי

    7. צדק משפטי

    8. צדק בריאותי צדק סביבתי

  • חיפוש / אינדקס / מדריך עמותות, מיזמים, תנועות למען שינוי חברתי-כלכלי
  •   חיפוש עמותות, אינדקס של ארגונים, מיזמים, תנועות חברתיות וחברות לתועלת הציבור לפי נושא או שם, מדריך אתרים לרשויות שלטון, המגזר השלישי, החברה האזרחית, ארגוני צדק חברתי, בריאות וסביבה, שיתופי פעולה למען איכות חיים.

     

    חשוב לזכור: ההיסטוריה מלאה בדוגמאות על "לוחמי צדק ושלום"
    שברגע שהגיעו לשלטון ולשררה התחילו להתנהג באותה צביעות וחמדנות,
    כמו קודמיהם לתפקיד, בהם הם עצמם נלחמו...

    ולכן
    הצדק דורש עם חברתי

     

    מהפכה? או אולי מעבר ממחאה למאבק?
    המחאה החברתית 2011
    הייתה עוד תחנה במאבק חברתי מתמשך.

    נוצר ע"י דורון טל אוגוסט 2007
    עודכן בהשראת צוות חזון של "האסיפה הארצית" 18 דצמבר 2011
    עדכון אחרון יוני 2018

    אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל, במטרה לשפר את פני החברה שלנו, ברוח המאבק החברתי. מותר להשתמש בכל החומרים הכלולים בדף זה להגשמת המטרות שלשמן נועד.

    חזון: איכות חיים | מטרה: אחריות חברתית | דרכי פעולה: התאגדות המגזר השלישי | עוד...

    תגיות: אחריות חברתית | אחריות אישית | אחריות חברתית | אחריות ציבורית | לקיחת אחריות | איחוד כוחות | איכות הסביבה | התנועה לאיכות השלטון | איכות חיים | אהבת הטבע | אין לנו ארץ אחרת | אכיפת מהירות | אמון הציבור | אהרן ברק | אמון הציבור במערכת המשפטית | ארגונים | אומ"ץ | אריה אבנרי | דמוקרטיה | הדורות הבאים | הישרדות | המפץ הגדול | המגזר השלישי | הפרדת הדת מהפוליטיקה | השיטה | התחממות גלובלית | התחממות עולמית | התנדבות | החברה האזרחית - המגזר השלישי | זכויות מיעוטים | חוק הלאום | חבורות זמר | חברה וקהילה | חברה-סביבה-בריאות | חוג בית | חומרים מסוכנים | חילופי שבויים | חיפוש קפה דה מרקר | טוהר המידות | טרשת נפוצה | פרשת ילדי תימן | כלכלה חברתית | כרמיאל | כרמיאלי | לא תשא | לכידות חברתית | מבקר המדינה | מדיניות כלכלית | מדיניות מוניציפאלית | מוזיקה לאירועים | מאבק חברתי | המחאה החברתית | מנהל תקין | משטרת ישראל | מלחמת יום כיפור - חשיפה | נורמות | איזון חברתי-כלכלי | סביבה | סלולרי סרטן | מעורבות הציבור | עדי אלדר | עיריית כרמיאל | חדשות כרמיאל | פעיל חברתי | צדק חברתי | כולנו בסירה אחת | רק ביחד ננצח | מהפכה | רק ביחד נצליח | ערבות הדדית | פרקליטות המדינה | קהילה | קואליציה של ארגונים | קיימות / הישרדות | קרינה סלולרית / קרינה סלולרית | שוויון בפני החוק | שוק חופשי | שחיתות | שיטת השקשוקה | שינוי חברתי-כלכלי | שינוי ערכי | חותרים לשפיות חברתית-כלכלית | שינוי השיטה | שינוי שיטת הממשל | שינוי תודעתי | שקיפות | למען הדורות הבאים | שירות לאומי | תנועת אומ"ץ | תצהיר כוזב