up המחאה החברתית 2011
  » מהפך » מאבק חברתי » תיקון עולם

מבט לאחור על השפעת מחאת 2011 | הגישה הפילוסופית | דעות של פעילים
מתי חל המהפך? | איפה הכסף? | שומרים על הכנסת | שינוי בגישה
חזון המחאה החברתית | פרסומים | פעילויות | זה בידינו

כיצד החלה המחאה החברתית?

המחאה החברתית פרצה ספונטנית בקיץ 2011 ונשמעו בה קולות רבים. החברה האזרחית בישראל החלה לפעול לפי מודל חדש שעיקרו, פרטים וקבוצות אזרחים הפועלות ומתארגנות למען עתיד טוב יותר שיהיה בו יותר צדק, שימומש באמצעות לכידות חברתית. הבחירה היתה בסולידריות ולא רק ברווח ובתועלות אישיות או קבוצתיות. הייתה תחושה כי לכולם יש מקום, גם לשכבות החלשות והמוחלשות, לערבים, למנחלים, וכמובן גם לעשירים. ההצלחה במהלך קיץ 2011 נבעה מכך שחלק מהמוחים לא הזדהו (בפרוץ המחאה) עם מגזר, או מפלגה מסויימים. תאור המהלכים לרבות סרטוני וידאו מוצגים בדף אחר.

בהמשך, חלק מהמוחים גילו הזדהות פוליטית וכתוצאה מכך החלו פיצולים בין קבוצות פעילים, משום שלא השכילו למצוא מכנה משותף אחד לפחות.

פעילות המשך: לאחר מחאת קיץ 2011 - המעבר ממחאה למאבק

גם כיום (בשנת 2019) אף לא מפלגה אחת נותנת מענה הולם להעדר איזון חברתי-כלכלי וזה גורם לאי-שביעות רצון
בקרב ציבורים נרחבים במדינה.

up מבט לאחור על מחאת קיץ 2011

דעות ומסקנות שפורסמו בשנים: 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011

up 2018 האם המחאה החברתית הצליחה?

הועלה ליוטיוב ע"י Taub Center מרכז טאוב בתאריך 13 ספטמבר 2018
בקיץ 2011 יצאו יצאו מאות אלפי ישראלים לרחובות כדי למחות על יוקר המחיה.
מה השתנה מאז ומה ניתן לעשות כדי לגרום לשינוי אפקטיבי?

up 2017

שש שנים למחאה החברתית: אז מה בעצם השגנו? - הדר חורש - וואלה 13 ביולי 2017

היום כבר אין מקום לספק: האוהל שהקימה דפני ליף לפני שש שנים שינה את פני המדינה.
זו לא הייתה מהפכה פוליטית או כלכלית, כפי שקיוו חלק מאנשי הקיץ של 2011, אבל החברה הישראלית
היא חברה שמרנית, המעדיפה שינוי על פני מהפכים. כמו כל שינוי חברתי וכלכלי, השפיעה המחאה על
תחומים רבים של חיינו, על התנהגות האזרחים, שיח הפוליטיקאים ומנגנונים ציבוריים רבים,
חלקם נסתרים מעין הציבור והתקשורת. ב-14 ביולי 2011 ליף לא חשבה על מהפכה, החלפת השלטון,
או שינוי חברתי. היא בסך הכל התעצבנה על המחירים המטורפים שדורשים משכירי דירות בתל אביב.
בעיה ידועה אתה מתמודדים צעירים וסטודנטים בתל אביב, אבל לא ממש בעיה לאומית.

up 2016

כיצד מחאה חברתית דמוקרטית תרמה לעליית פופוליזם ימני - 24 נובמבר 2016

הרצאה של ד"ר דותן לשם לפני החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת ת"א

פורסם ע"י אוניברסיטת ת"א ביוטיוב בתאריך 28 בנוב׳ 2016
הרצאתו של ד"ר דותן לשם (אוניברסיטת חיפה) שניתנה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת ת"א, עיקרי הדברים:
המחאה החברתית הדמוקרטית של 2012 (בהמשך למחאת קיץ 2011) רוסקה ע"י הממסד כאשר התקשורת המממוסדת הצניעה את העובדה ש"הלפיד הועבד להסתדרות" וכי היו מאות מעצרים של אלו שהעזו למחות במהלך 2012. מערכת המשפט שיתפה פעולה עם הממסד בריסוק המחאה בעיקר בשנת 2012.

מה השתנה מאז המחאה החברתית של 2011?

"חשבון פתוח" עם צבי זרחיה, בערוץ הכנסת - ערוץ 99 - 5 ספטמבר 2016
הועלה ליוטיוב בתאריך 6 ספטמבר 2016

5 שנים למחאה החברתית - האם משהו באמת השתנה מאז, או רק השיח השתנה?
ד"ר שלמה אגוז, מהחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה:
"בציבור יש תחושה כללית שמשהו לא קרה בעקבות המחאה, ויש תחושה כללית של אכזבה.
אך כן עלתה המודעות וכן עלו נושאים חברתיים-כלכליים על סדר היום וכאן היה מהפך".
מצד שני עדיין לא השתנתה הגישה המסורתית המחלקת את המערכת הפוליטית לימין ושמאל.

האם המחאה החברתית הייתה חסרת משמעות לגמרי?- אורי כץ הארץ (בלוג) - 17 יולי 2016

חמש שנים לאחר פרוץ המחאה החברתית כבר ניתן לומר שלא היו לה שום תוצאות חשובות
והיא לא שינתה באופן משמעותי את השיח או את המפה הפוליטית. אך למרות זאת המחאה לא הייתה חסרת משמעות לגמרי.
בעקבות המחאה לא חל שינוי משמעותי במפה הפוליטית. מפלגת העבודה שגייסה לשורותיה את מנואל טרכטנברג,
סתיו שפיר ואיציק שמולי זכתה בשנת 2013 ב-15 מנדטים לעומת 13 בשנת 2009
(ועלתה ל-24 מנדטים רק כתוצאה של האיחוד עם ציפי לבני בשנת 2015).
יאיר לפיד (ששאל "איפה הכסף?") זכה בעיקר בזכות הנושא של יחסי חרדים-חילוניים שלא הופיע כלל במחאה החברתית.
באיזון החברתי-כלכלי לא חל שינוי משמעותי. הופחת מס על יבוא מזון ללא השפעה של ממש על מחירי המזון.
מחירי הדיור המשיכו לעלות.

יציאתם של מאות אלפי אנשים לרחובות הייתה משמעותית בתור סימפטום לחוסר האמון העמוק של ישראלים רבים בממשלה.
חוסר האמון קיים בשמאל ובימין. גם בדיעבד ראש ממשלה בנימין נתניהו לא ביצע מהלכים יעילים להתמודדות עימו
(פרט לתעמולה פופוליסטית). הכוחות שהובילו את המחאה החברתית לא היו מספיק חזקים וממוקדים כדי להוביל
לשינוי במפה הפוליטית. הפוליטיקאים שייצגו בכנסת את הדעות של המוחים לא הצליחו לצבור פופולריות משמעותית
בקרב הציבור הרחב עד כה. גם לפני המחאה וגם כיום, החברה הישראלית נשארה מפולגת בין מספר רב של שבטים,
כאשר כל שבט מנסה למשוך את השמיכה לכיוון שלו.

המחאה החברתית, בסופו של דבר, ייצגה רק שבט אחד, אולי רועש, ממוקד גיאוגרפית ומקושר תקשורתית, אבל לא גדול במיוחד.
שינוי של ממש במגמות הכלכליות והחברתיות בישראל, לטובה או לרעה, יתרחש רק אם המפה השבטית תשתנה באופן משמעותי.

"אז סתם ישבנו באוהלים"? האם המחאה החברתית הצליחה או נכשלה?
- סמי פרץ - דה מרקר - 8 יולי 2016

כדי לענות על השאלה, יש להיזכר מה היו מטרותיה?
המסר העיקרי של המחאה היה ש"העם רוצה צדק חברתי".
האם בישראל של יולי 2016 יש יותר צדק חברתי מאשר לפני חמש שנים?
המחאה חוללה שינוי תודעתי וגם שינויים מעשיים בשטח - שכללו מצד אחד, רפורמות במחירי המזון,
השירותים הבנקאיים, הרפואה הציבורית, העוני, הריכוזיות והסדרי חוב בשוק ההון:
  1. קריסה של אי.די.בי
  2. תחרות בסלולר ובמחירי המזון
  3. הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים
  4. ועוד...
מצד שני, המחאה המחישה כי הציבור אינו מצליח להניע את המערכת הפוליטית בביצוע מהלכי מאקרו ארוכי טווח,
כגון השבחת המגזר הציבורי, רפורמה והתייעלות במשק החשמל, הגדלת הפריון, טיפול שורש בתקציב הביטחון שרק גדל,
צמצום העוני, הסדרת מערכת הרפואה הציבורית, שינוי בתקצוב הלא שוויוני של מערכת החינוך, טיפול אגרסיבי בכלכלה השחורה
ובתכנוני המס האגרסיביים. הציבור הצליח לגרום לפוליטיקאים לעשות דברים מדידים וקצרי טווח שכל צרכן יכול להרגיש בכיסו,
במקום לפעול לטווח הארוך ולייצר מציאות כלכלית חברתית טובה וצודקת יותר.

up 2015 הגישה הפילוסופית מבית מדרשו של הרב ד"ר מיכאל לייטמן


פורסם בתאריך 8 נובמבר 2015
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וטל מנדלבאום בן משה:
מדוע מחאות לא יובילו לאיזון חברתי וכלכלי?

מה המניעים הדוחפים את בעלי ההון לעשוק את הציבור וכיצד ניתן להגיע לצדק חברתי?

העולם האנושי מתנהל לפי היצר הרע, האגו הנמצא מעל לטבע וזה גורם לחוסר האונים שהאזרחים העשוקים
חשים כלפי הכוחות של הון-שלטון. המשבר העולמי נובע מההכרה שאנו תלויים זה בזה ללא ערבות הדדית.
העולם נשלט למעשה ע"י יצר קנאה וצרות עין. אם כן הדבר, מה הפתרון? כיצד ניתן לבצע "תיקון עולם"?
כל אחד ידאג לזולתו כדי שיהיה לו טוב (הערה: כמשנתה של איין רנד - ד.ט.).

up 2014 מחקר שהוצג בכינוס "הקואליציה החברתית" קבע:
לא חל שינוי ממשי באף מדד כלכלי מאז 2011! - האומנם?

המחאה החברתית 2011 לא מתה, אלא הפכה למאבק חברתי!

על פי "מחקר" של "מרכז מאקרו לכלכלה מדינית", שפורסם ביוני 2014, דבר לא השתנה מאז המחאה החברתית של קיץ 2011.
בכנס הוצגה שורה של מדדים ונושאים כלכליים, במבט השוואתי לשנים שלפני המחאה החברתית ואחריה.
בין 2011–2013 מדד המחירים לצרכן עלה ב–7.1%, אך מדד המזון עלה ב–13.6% ומדד הבריאות ב–9.6%.
מאידך, מדדי התחבורה, התקשורת, החינוך, התרבות והבידור ירדו ב–3.9%.

האם אלו הקריטריונים באמצעותם ניתן לקבוע אם חל שינוי חברתי-כלכלי, או לא?

באותו כנס השתתפו בעלי עניין נוספים, כגון יו"ר ההסתדרות, אבי ניסקורן, שאמר:
"אני רואה את ההסתדרות כתנועה חברתית, ולא רק איגוד מקצועי".
כמו-כן השתתפו שם פוליטיקאים "בעלי עניין", כגון ח"כ יצחק הרצוג וח"כ זהבה גלאון, שניסו לגזור קופונים במהלך הכנס.

השינויים שחלו בהרכב חברי הכנסת, בשתי מערכות הבחירות לכנסת ה-19 וה-20, מלמדים כי
מתחולל שינוי מהותי בבית הנבחרים וגם מחוצה לו.

up 2013

הישגי המחאה החברתית- ברוך אורך (ויקי)

הישגיה של המחאה החברתית מתחלקים לשלושה:
  1. הישגים ברמה המיידית
  2. הישגים ארוכי טווח
  3. הישגי-על, שהם השפעות שמשנות את הסביבה בה כל המערכות פועלות.
"ההישגים של מכונני המחאה יזכו להערכה רק בפרספקטיבה של שנים,
אבל כבר כעת ברור שהם הצליחו לשנות את התודעה ואת השיח הציבוריים"
- קשתי, אור (הארץ 14/7/2012), "שנה למחאה החברתית: ציון לא מספיק ליישום דו"ח טרכטנברג".

up 2012

  • תיאוריה וביקורת - עלייתה ונפילתה של המחאה החברתית - דני פילק, אורי רם - מאי 2012
  • זכות הצעקה, פרקים במחאה ישראלית - פרק 1 - 12 מרץ 2018 - HOT8
  • סרט דוקומטרי שנועד לשאול שאלה: מה מקומה של המחאה בישראל? מתי צלחה? מתי נכשלה? ומה הוביל לידי שתי האפשרויות הללו.
    פרק 1 "בין מוסררה לסבסטיה" מציג שתי תנועות מחאה מרכזיות נולדו בראשית שנות השבעים, בימי שלטון מפלגת העבודה, תנועת הפנתרים השחורים ותנועת גוש אמונים. מדוע רק אחת הצליחה?
    יוצר הסדרה: אורי רוזנווקס; תחקיר: איליה אמיר, נועה אלפיה, רחל נחושתאי, איה שושן; עריכה: בועז ליאון, טלי גולדנברג; מוזיקה: אבי בללי; עיצוב פס קול: אופיר לוקיי.
    קיים קשר הדוק בין מחאה לתהודה, בין הזעקה לתיעוד שלה. האם הגיעו קולות המפגינים לכותרות הראשיות או למהדורות הערב וכיצד סוקרו. בפער הזה מתמקמת לה הסדרה "זכות הצעקה" כאשר היא מנסה לתעד מחאות מרכזיות בישראל דרך עיניהם של אלה שסיקרו אותן או תיארו אותן. מכאן נובעת ההחלטה להשתמש אך ורק בחומרי ארכיון. קולאז' נרטיבי ענק ממדים שמאפשר ריחוק והתבוננות מחודשת ברגעים הקשים והמרגשים של המחאות בארץ. מגיליונות "העולם הזה", יומני הקולנוע וארכיון הטלוויזיה הישראלית ועד פייסבוק ודפי היו-טיוב. כולם היו הכלים שעליהם עברה המחאה אל הציבור הרחב במטרה לרכוש את אהדתו להוציא מפגינים מביתם החמים אל הרחובות.

  • פעילויות המשך בשנת 2012: מעבר הדרגתי ממחאה לשלל מאבקים
  • up 2011

    המשך פעילות המחאה, אוקטובר-דצמבר 2011

    המשך פעילות המחאה בחודשים אוקטובר-דצמבר 2011
    למחאה החברתית שיזמו סטודנטים מתל אביב ביולי 2011 הצטרפו רבדים שונים בחברה. כתבה זו של הערוץ הראשון חשפה טפח מפעילויות המשך של שתי קבוצות מחאה שונות: מצד אחד, "חסרי דיור" שחייבים לשרוד ומצד שני, פעילים שאין להם בעיית הישרדות אישית, אך החליטו בכל זאת להקדיש מזמנם וממרצם על מנת ליצור שינוי חברתי-כלכלי. מחוסרי הדיור פעלו באופן אגרסיבי וקולני, משום שלא ניתנו להם פתרונות מעשיים מיידיים לקראת החורף. מנגד נציגים אחרים של "רשת הקהילות" שהתאגדו במסגרת "האסיפה הארצית" שמו דגש על חיפוש פתרונות מעבר להצגת דרישות מהממשלה. יוזמי המחאה ביולי 2011 (דפני ליף וחבריה) לא היו שותפים לאף לא אחת משתי הקבוצות הנ"ל.
    כתבתו של אבי פירסט - יומן הערוץ הראשון 30 דצמבר 2011

    קריינות: איילה חסון; צילום: בני ברזל; קול: אודליה רוזנצוויג
    תאורה: משה אברג'ל, חזי קנדיל; עוזר צלם: אייל טמיר, דני, צגאו
    עריכה: עופרה אברמוב; מיקס: ורד נטף

     

    יולי 2011 כיצד החלה המחאה החברתית?


    up דעות של פעילים חברתיים שונים

    בדף זה מוצגים רעיונות של אנשים שמאמינים ביצירת שינוי חברתי-כלכלי. תוכלו ללמוד כאן על האבולוציה השקטה הרוחשת ומבעבעת מתחת לפני השטח, כמו מי תהום...

    בואו לפקוח את העיניים ולראות את "המהפך" המתרחש בהדרגה בשקט יחסי, מזווית שאולי טרם הכרתם!

    המרחב האישי

    בטרם נצליח לגרום לשינוי סדרי הממשל, יש דברים שכ"א מאיתנו יכול לעשות.
    קראו את הספר: חותרים לשפיות חברתית-כלכלית - און ארד
    על מנת לחולל שינוי חברתי לא צריך הפגנות, התארגנויות, ויכוחים או זמן יקר.
    הספר מציע ארבעים וחמש פעולות אינדיבידואליות שאינן מצריכות גיבוש דעה אחידה לגבי הצעדים שיש לנקוט.
    אם כל אחד יישם אפילו חמש הצעות, לפי שיקול דעתו, נזכה לחוות שינוי משמעותי במצב החברתי־כלכלי בישראל.
    יישום הצעדים צפוי להוביל לשיפור באיכות החיים הפרטיים של כולנו.

    המרחב הציבורי

    העם דורש חשבון | שומרים על הכנסת | מתי חל המהפך? | שינוי בגישה | פרסומים | פעילויות | זה בידינו

    התפקיד שלנו להיות מעורבים כי הגיע הזמן לשנות את השיטה!


    פורסם בתאריך 16 בנוב׳ 2013
    השחקן המוערך, משה איבגי (שיתכן ואינו טלית שכולה תכלת), יוצא כנגד השיטה, המשטר, האנשים ששולטים באזרחים
    ובעיקר השקרים שמוכרים לנו בתור עבדים מודרנים, בתוכניתו של שי שטרן, "שי בשישי" (נוב' 2013).

     

    אלי אקסלרוד: אנו צריכים ללמוד לדבר כדי שנוכל להסכים

    הבעיות שלנו במדינה: העדר ייצוג, העדר הקשבה והעדר השפעה.

    שולחן עגול של "ערבות" ברוטשילד בתאריך 23 אוגוסט 2011. הועלה ליוטיוב בתאריך 8 באוג׳ 2012
    כמו אלי אקסלרוד ורבים אחרים גם בעל האתר הרגיש שלא היה כל נסיון לשתף את תומכי המחאה
    בגיבוש העמדות שהוצגו ע"י התאחדות הסטודנטים ודרור ישראל.

     

    up במוצ"ש 3.9.11 עברנו לשלב ב' - מהפך
    ממאהל למעגל » מ מחאה ל מאבק חברתי (כפי שמדווח בהמשך).

    מה ההבדל בין מחאה חברתית לבין מאבק חברתי?

    מחאה חברתית היא התרסה כנגד מצב קיים ולא רצוי.
    לעומת זאת, מאבק חברתי הוא אוסף כל הפעולות למען השגת שינוי חברתי-כלכלי.
    מחאה היא לטווח קצר ואילו מאבק הוא ארוך טווח. המחאה החברתית עסקה בתלונות, המאבק החברתי עוסק בפתרונות!

    בישראל נבנו מערכות סוציאליות נטולות "תודעה חברתית" ומערכות פיננסיות שאינן פועלות ברוח משנתם המקורית של הוגי הקפיטליזם.
    יתרה מזו, בישראל אין מנהיגים כפי שהיה "בימי שפוט השופטים" - לפי המסופר במקרא - אז היו מנהיגים! אז היו שופטים!
    לאחרונה התמעטו "שופטי האמת" בקרבנו. אפילו שופטי בית המשפט והרבנים נראים לחלק מאתנו פוליטיקאים בכסות...
    העדר מנהיגות ראויה היא אחת הסיבות מדוע ישראלים רבים אינם מזדהים עם הגישה של הממסד ועם השיטה הפוליטית הנהוגה כיום.

    בדף זה לא תראו שמות של מפלגות וגם לא תקראו על השיטה הקיימת.
    נתמקד כאן בגישה חדשה ובעיקר ברעיונות המתגבשים בקרב פעילי המאבק החברתי.
    איך נצליח לשנות את המצב? - זו שאלה מעניינת שאנו מתחבטים בה יום-יום ושעה-שעה.

    up איפה הכסף? העם דורש לראות פירוט חשבון!
    הסדנא לידע ציבורי פותחת את תקציב המדינה באולפן שישי - עובדות לפני דעות!


    פורסם בתאריך 30 ביוני 2013
    כתבה של אילן לוקאץ' באולפן שישי של ערוץ 2 מתאריך 28.6.13, המסקרת את פעילי עמותת הסדנא לידע ציבורי.
    מנגישים את תקציב המדינה 2013-2014 לאזרחי ישראל.

     

    up המשמר החברתי


    פורסם בתאריך 15 באוק׳ 2013
    240 פעילי המשמר החברתי, שהשתתפו כמשקיפים ב-1,000 דיונים בוועדות הכנסת בשנתיים האחרונות,
    מבטיחים לקחת חלק פעיל בישיבות, לאתגר את חברי הכנסת ולמנוע מהלכים "מאחורי הקלעים"

     


    פורסם בתאריך 9 בפבר׳ 2015
    מתוך תכנית הבוקר של רדיו כל השלום:
    חובב ינאי, רכז המשקיפים של עמותת "המשמר החברתי" מספר על עבודת המשמר החברתי בכנסת
    ועל הכלים שמספקת העמותה לכל מי שמתלבט בין חברי כנסת.

     

    up שינוי בגישה - זה הכל עניין של חינוך » הגברת מעורבות » מאבק חברתי!

    אנו נמצאים עדיין בשלב העוברי של המאבק - מדברים ומפרים האחד את השני,
    חושבים ודנים על מטרות המאבק החברתי, ברוח ערכי היסוד של צדק חברתי

           חזון המחאה החברתית: ערכים, עקרונות מדיניות חברתית

    up מאמרים | הרצאות | סרטונים

     

  • כך הרדימה התקשורת הישראלית את המחאה החברתית
  • צדק חברתי בישראל 2011
    חמישה סרטונים של אוניברסיטת חיפה 25 בספטמבר 2011
  • דעות של פעילי תנועות המאבק החברתי
  • הרצאה על צדק חברתי וכלכלי בישראל - ד"ר יעקב קורי
  • הצלחת כישלון המחאה | שינוי השיח הציבורי
  • כולם בעד צדק חברתי - רק אל תגעו להם ב...
  • ושלא יעבדו עליכם | העם לא טיפש
  • גם אוויר נקי זה צדק חברתי
  • הקואופרטיב הוא יותר מבשורה צרכנית
  • המחאה החברתית והרשתות החברתיות
  • מאמרים בנושא מחאה חברתית באתר Academics
  • על הפסיכולוגיה של המחאה החברתית בקיץ 2011
  • למה נוצרה המחאה נגד הממשלה? - הסבר פסיכולוגי
  • דעות שצריך לדעת - מהו צדק חברתי?
  • מעורבות הציבור למען צדק חברתי (שינוי חברתי-כלכלי)
  • "המחאה החברתית לא מתה"
  •  

    פעילויות

  • לוח אירועים מתוכננים כלל ארצי
  • המשמר החברתי - פיקוח על הנעשה בכנסת
  • » 16.1.14  הרשות הנמחקקת
    » 19.12.13  אחרי הסערה
    » 13.12.13  חינוך, מודעות, מצטרפים...
    » 5.12.13  הכל זה מלמעלה
    » 28.11.13  חדש! חדש! חדש!
    » 14.11.13  נבטים ירוקים במדבר
    » 7.11.13  להיות נודניקים
    » 31.10.13  הכל עובר חביבי
    » 24.10.13  הרשות הרביעית
    » 17.10.13  גם המבקר מוחה
    » 10.10.13  לא קופאים על ה(מ)שמרים
    » 18.9.13  חשבון נפש
    » 22.8.13  עוד לא הגענו לימים הנוראים
    » 15.8.13  בגאווה, בלי דעה קדומה
    » 9.8.13  משקיפים על השקיפות
    » 1.8.13  סוף עונה
    » 25.7.13  השאירו אותם בחוץ
    » 18.7.13  ניסויים בבני-אדם
    » 11.7.13  עוד נקודה על הרצף
    » 4.7.13   מפגש ארצי בב"ש
    » 4.7.13   פניה נרגשת
    » 27.6.13  זה לא כל כך סקסי
    » 20.6.13  מה יש להם להסתיר?
    » 13.6.13  אפשר גם אחרת!
    » 6.6.13   לא לבעלי לחץ-דם גבוה
    » 30.5.13  נתפש לנו העורף...
    » 23.5.13  רוקדים סלואו
    » 16.5.13  עירפול מכוון
    » 9.5.13   אנחנו לא מטומטמים
    » 2.5.13   ככה באו לי צרות טובות...
    » 25.4.13 עם האצבע על הדופק
    » 11.4.13 חשיפה במשרד האוצר
    » 4.4.13   אל תגידו לא ידעתי!!!

     

    up מיפוי יוזמות המאבק החברתי
    מפה אינטראקטיבית של יוזמות המאבק החברתי


  • תכנית המתווה - קיץ חברתי 2012 - לוח ארועים

  • פעילויות ספט' 2011 - פבר' 2012

  • up בידינו הכוח לשנות!

    אנו כאן כדי לתקן, שלכל אדם במדינת ישראל יהיה בסיס בכדי להתקיים בכבוד, לחיות בכבוד. זו זכות בסיסית של כל אדם וחובה בסיסית שלנו! "הציבור צמא ל״צדק חברתי״ במתכונת בוגרת, אחראית, לא מתלהמת, לא ילדותית או פנטזיונרית. מצבה של החברה הישראלית רע. מעמד הביניים נמחק. השכבות החלשות נמחצות. זקני השבט מקבלים קצבאות מבישות. בני גיל הביניים פוגשים במציאות תעסוקתית אכזרית. עובדי הקבלן הפכו לפיונים על לוח שח מט של בעלי הון. הדור הצעיר לא יכול למצוא לעצמו קורת גג במחיר שפוי. כל אלה מחייבים התייחסות בשלה ואחראית. לא עוד גימיקים אלא עבודה אפורה וסזיפית, נחושה ומחוייבת. הגיע תורם של בני גיל הביניים המנוסים ליטול את מושכות המאבק לידיהם." - ציטוט מדברי יאיר אולמרט, פעיל במחאה החברתית.

    בהפגנת המיליון (3.9.11) הוכרז על תחילתו של שלב ב'. מעל בימות ההפגנות הוסברה משמעות המעבר. מאז קוימה פעילות מתמשכת לגיבוש צוותי פעולה, ברמה המקומית, המחוזית והארצית. חלק מהפעילים בחר בפעילויות של תיקון, חינוך עצמי במקום פעילות לעומתית/ מתנגדת/ מחאתית, כפי שהומחש בהפגנות, בשלב א' של המחאה. לכן, לא תשמעו אותנו מתלהמים וצועקים. המהפכה "השקטה" כבר החלה. אנו נמצאים בעיצומו של תהליך ארוך ועמוק, המחייב סבלנות וסובלנות. כל מי שרוצה להשתתף בפעילות מוזמן לתת כתף.


    במסגרת האסיפה הארצית ניסינו לחבר בין היוזמות בשטח, ליצירת כוח ציבורי מקסימלי. ערבות הדדית אינה סיסמה אלא פרקטיקה בקרב פעילי תנועות המחאה, הן ברמת הארגונים והן ברמה האישית. במקביל אנו מגבשים רעיונות ומנביטים רעיונות חדשים. בין היתר אנו מנסים לקדם את הרעיון של "דמוקרטיה השתתפותית", משום שלדעתנו להיות אזרח במדינה דמוקרטית, זוהי עבודה שלא מסתיימת בשלשול פתק בקלפי הבחירות.


    קורס: כלכלה חברתית ומדיניות מוניציפאלית התקיים בכרמיאל 7 במאי עד 9 ביולי 2015
    קורסים דומים התקיימו ברחבי הארץ ע"י מרכז אדווה
    קורס: כלכלה חברתית ומדיניות מוניציפאלית בכרמיאל
      המצגת שהוצגה קובץ PDF   הרצאה מוקלטת   סיכום ההרצאה

    נוצר ע"י דורון טל ספטמבר 2011; עודכן יוני 2019

    אפשר להפיץ דף זה באמצעות דואר אלקטרוני, לשמור במחשב האישי, להוריד משרת אינטרנט ולהציגו בפני קהל, במטרה לשפר את פני החברה שלנו, ברוח תנועות המחאה. מותר להשתמש בכל החומרים הכלולים בדף זה להגשמת המטרות שלשמן נועד.

    חזון: איכות חיים | מטרה: אחריות חברתית | דרכי פעולה: התאגדות המגזר השלישי | עוד...

    תגיות: אחריות חברתית | אחריות אישית | אחריות חברתית | אחריות ציבורית | לקיחת אחריות | איחוד כוחות | איכות הסביבה | התנועה לאיכות השלטון | איכות חיים | אהבת הטבע | אין לנו ארץ אחרת | אכיפת מהירות | אמון הציבור | אהרן ברק | אמון הציבור במערכת המשפטית | ארגונים | אומ"ץ | דמוקרטיה | דמוקרטיה ישירה | דמוקרטיה השתתפותית | הדורות הבאים | הישרדות | המפץ הגדול | המגזר השלישי | הפרדת הדת מהפוליטיקה | השיטה | התחממות גלובלית | התחממות עולמית | התנדבות | החברה האזרחית - המגזר השלישי | זכויות מיעוטים | חוק הלאום | חבורות זמר | חברה וקהילה | חברה-סביבה-בריאות | חוג בית | חומרים מסוכנים | חילופי שבויים | חיפוש קפה דה מרקר | טוהר המידות | טרשת נפוצה | פרשת ילדי תימן | כלכלה חברתית | כרמיאל | כרמיאלי | לא תשא | לכידות חברתית | מבקר המדינה | מדיניות כלכלית | מדיניות מוניציפאלית | מוזיקה לאירועים | מאבק חברתי | המחאה החברתית 2011 | מנהל תקין | משטרת ישראל | מלחמת יום כיפור - חשיפה | נורמות | איזון חברתי-כלכלי | סביבה | סלולרי סרטן | מעורבות הציבור | עדי אלדר | עיריית כרמיאל | חדשות כרמיאל | פעיל חברתי | צדק חברתי | כולנו בסירה אחת | רק ביחד ננצח | מהפך | רק ביחד נצליח | ערבות הדדית | פרקליטות המדינה | קהילה | קואליציה של ארגונים | קיימות / הישרדות | קרינה סלולרית / קרינה סלולרית | שוויון בפני החוק | שוק חופשי | שחיתות | שיטת השקשוקה | שינוי חברתי-כלכלי | שינוי ערכי | חותרים לשפיות חברתית-כלכלית | שינוי השיטה | שינוי שיטת הממשל | שינוי תודעתי | שקיפות | למען הדורות הבאים | שירות לאומי | תנועת אומ"ץ | תצהיר כוזב