w w w . h a a r e t z . c o . i l
עודכן ב- 04:59 03/05/2004

הצדק לא נראה בבחירת שופטים


קשה להאמין, אך הוועדה לבחירת שופטים, האמורה לבחור ביום חמישי שופטים חדשים לבית המשפט העליון - תעשה כן בלא שסדרי הצבעתה ברורים גם לרוב חבריה. לנוכח העובדה שמדובר לראשונה בבחירת ארבעה או חמישה שופטים לעליון, מבין 14 מועמדים, נהפכת הסוגיה הפרוצדורלית של אופן ההצבעה לשאלה חשובה.

בשלב זה של אי ודאות ספק אם הצדק אכן ייראה לכל. כאשר מדובר בוועדה שבראשה עומד שר המשפטים, שעם חבריה נמנים שני ח"כים, שני שרים, שלושה שופטים של בית המשפט העליון בראשות נשיאו ושני נציגי לשכת עורכי הדין - היה אפשר לצפות, שכללי הבחירה לא יתעלמו משאלת דרך ההצבעה.

כללי השפיטה (סדרי העבודה של הוועדה לבחירת שופטים), הנקבעים מפעם לפעם על ידי הוועדה עצמה, אינם עוסקים כמעט בנושא ההצבעה. כל שנקבע בהם בהקשר זה הוא, שבישיבת ועדת הבחירה ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות המועמדים שעניינם נידון, "תוצאות ההצבעה לגביהם" והחלטות הוועדה.

אפשר להסיק מכך את החובה להצביע על כל אחד מהמועמדים ולציין את התוצאה בפרוטוקול. במציאות, לא נערך בוועדה פרוטוקול ממשי מלא שישקף את דיוניה ואין מתקיימת הצבעה על כל המועמדים. ברור שאין זה סביר, שסדרי עבודתה של ועדה כה חשובה יהיו לוטים בערפל ויישמרו פחות מסדרי העבודה של ועדת קישוט בבית ספר יסודי.

העדר "כללי משחק" בגוף שמרבית חבריו הם משפטנים הוא בעיקרו תולדה של העובדה, שבמשך שנים ארוכות היה מספר המועמדים לבית המשפט העליון זהה לתקנים הפנויים, כשהבחירה היתה למעשה ידועה מראש, על פי רצונם של שופטי העליון. בבחירת מועמדים לערכאות נמוכות יותר לא נשמרו במקרים רבים סדרי הצבעה סבירים. כך כשנבחרו באחרונה שני שופטים מחוזיים מתוך 19 מועמדים, לא יוחדה תשומת לב לשאלת אופן ההצבעה ולכללים המחייבים להצביע ספציפית על כל מועמד ולציין בפרוטוקול את התוצאות של כל אחד.

עתה נראה, כי אי אפשר להשאיר את ההחלטה בדבר אופן ההצבעה לישיבה עצמה, בלי להבטיח כי תיבחר הדרך האובייקטיווית וההוגנת ביותר. סביר להניח, כי הוועדה תידרש להחליט לפני ההצבעה על מספר השופטים שייבחרו, בלא להשאיר שאלה עקרונית זאת לקואליציות שייווצרו תוך כדי הליך ההצבעה. בעליון יש עכשיו חמישה כיסאות פנויים. בחירת ארבעה שופטים בלבד, או פחות, תשאיר פתח למינויים זמניים. מינויים כאלה הם בעייתיים, בנותנם כוח רב מדי בידי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, שהמינויים בסמכותם.

המינויים הזמניים מוסברים בכך, שהם מאפשרים לשופטי העליון לעמוד באופן אישי על כישורי המתמנים. ואולם נראה, שבעוד הנימוק הזה יכול להיות רלוונטי דווקא למועמדים חיצונים למערכת, שאותם לא ניתן למנות באופן זמני, אין בו ממשות רבה כשמדובר בשופטים מחוזיים מכהנים, המוכרים לשופטי העליון. לפיכך בחירת חמישה שופטים עתה במינוי קבע תאפשר מכלול מגוון וראוי יותר מבחירת ארבעה בלבד.

הצבעה הוגנת תחייב להעלות את שמם של כל המועמדים בתחילת הישיבה, לפי סדר א"ב, ולכל תשעת חברי הוועדה תינתן אפשרות להצביע כמה פעמים, כמספר השופטים העתידים להיבחר. סיבוב שני של הצבעה מתבקש ביחס לשופטים שיזכו לרוב בסיבוב הראשון. כל זאת במטרה לאפשר למצביעים שיקול נוסף כדי להחליט על ההרכב המאוזן הנראה להם ביותר. כך, למשל, מי שמעוניין בשופט דתי יוכל להצביע בעד שופט כזה שעבר בסיבוב השני, אם המועמד שבו בחר נפל בסיבוב הראשון.

בנוגע להצבעה הקרובה, שהיא חלק ממהלך שישנה את פני בית המשפט העליון בשנים הבאות, מתעוררת בעיה מיוחדת. השופטת דורית ביניש הודיעה, שלא תצביע משתעלה שאלת מועמדותה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, בשל ידידותה עם ארבל. הימנעות מהצבעה ספציפית בלבד אינה עולה בקנה אחד עם הצורך להתחשב בעת הבחירה במכלול המועמדים, בשל הצורך באיזון וגיוון של הנבחרים. היא עלולה גם לפגוע בשוויון ההזדמנויות של ארבל; בהנחה הריאלית, שקולות שלושת שופטי העליון החברים בוועדה היו מובטחים לה. לעומת זאת, אם ביניש תפרוש מהוועדה עתה, יוכלו שופטי העליון למנות שופט אחר לתקופת שלוש השנים הקבועה בחוק. ביניש תוכל לחזור לוועדה בעוד כשנה, כשיפרוש השופט יעקב טירקל.

האמרה שהצדק צריך להיראות ולא רק להיעשות מיוחסת ללורד מנספילד האנגלי, בן המאה ה-18. לא ייתכן שהצדק לא ייראה "בגדול" בבחירת שופטים לעליון, שפסיקתם מחייבת את כל גופי השלטון בהגינות דיונית ומהותית כאחד.
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©