אלא שהמצב הזה, לצד הגאווה המוצדקת שהוא יוצר בליבותיהם של ההורים, גורם גם ניגודי עניינים. כאשר אבנר ברק מופיע בפני עמיתיו של אהרון ברק בבית המשפט העליון, האם הם יכולים לנהוג בו כמו בכל עורך דין מהשורה? האם בית המשפט העליון יכול להפנות בשקט את הצדדים לגישור בחברת גומא?

הבעייתיות בולטת במיוחד בנוגע לבני הזוג ברק. בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור על בית הדין הארצי לעבודה. נשיא בית המשפט העליון הוא ראש המערכת כולה, ונשיא בית הדין לעבודה כפוף אליו במישרין. בשירות המדינה נהוג, שבני זוג אינם יכולים להיות ביחסי כפיפות ישירים; אהרון ברק קרוב מאוד להיות הבוס של רעייתו, שהיא ממלאת המקום הקבועה של הנשיא שכאמור כפוף אליו.

כאשר התמנתה אלישבע ברק למשנה לנשיא בית הדין, עורר העיתונאי יואב יצחק את הסוגיות הללו. בתגובה הבטיח ברק, שהוא יימנע מלעסוק בעניינים המינהליים הנוגעים לבית הדין הארצי לעבודה, וישאיר אותם בידי המשנה לו - אז שלמה לוין, וכיום אליהו מצא.

אלא שזהו פיתרון בעייתי: היחסים האישיים בבית המשפט העליון ("המשפחה" כפי שאוהבים השופטים לקרוא לו) עלולים להקשות על כל שופט בבואו לדון בערעורים על פסקי דין של אלישבע ברק. כך שגם אם נמצא לכאורה מוצא בנוגע לכובעו המינהלי של נשיא בית המשפט העליון, הבעיה השיפוטית נותרה בעינה.

זאת ועוד: בפועל מתברר, שגם בנושא המינהלי הפיתרון הזה אינו עובד. כיצד יכול אהרון ברק להגיש לוועדת זמיר חוות דעת על עתידו של בית הדין לעבודה, כאשר כל הכרעה של ועדה זו תשפיע במישרין על מקום עבודתה של רעייתו? האם מר ברק בכלל יכול לתמוך בהצעה שבעטיה קמה ועדת זמיר - מיזוג בתי הדין לעבודה בתוך מערכת בתי המשפט הרגילים - כאשר משמעותה היא ביטול משרתה של גברת ברק? וכיצד הגשת עמדתו בנושא מינהלי מובהק מתיישבת עם אותה הבטחה שניתנה לוועדה לבחירת שופטים?

אין זו הפעם הראשונה בה אהרון ברק מכניס את עצמו, כמעט בכוח, לתוך ניגודי העניינים הללו. לפני שנים אחדות גילה העיתונאי בן-ציון ציטרין שנשיא בית הדין הארצי, סטיב אדלר, משתמש שלא כדין בתואר "דוקטור". לבג"ץ הוגשה עתירה בדרישה להדיח את אדלר מתפקידו. ומי ישב בראש ההרכב שדן בה? - אהרון ברק, שרעייתו כפופה במישרין לנשוא העתירה ועשויה לבוא במקומו אם העתירה תתקבל.

הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה: "בהופעתו בפני הוועדה ציין הנשיא את קשריו עם סגן הנשיא של בית הדין הארצי לעבודה. הנשיא הדגיש שדבריו מייצגים את עמדת שופטי בית המשפט העליון, אשר דנו בעניין. הנשיא הדגיש, כי לדעתו אין בעיה של ניגוד עניינים, שכן גם אם יהיו שינויים, הם יהיו שינויים עקרוניים, אשר מטבעם יחולו אחרי שהנשיא ברק והשופטת ברק יפרשו מתפקידם. כל שינוי לא יהיה רלוונטי ולא תהא לו השפעה על השופטת ברק".

על זה צריך להעיר כמה נקודות:

*אהרון ברק יפרוש בספטמבר 2006, ואילו אלישבע ברק תפרוש חודש אחריו. מנין הביטחון שהשינויים במערך בתי הדין לעבודה לא יחולו קודם לכן? האם ברק יודע על המסקנות בטרם התגבשו?

*ברק לא הגיב לשאלה בדבר הסיכום לפיו כל ענייני המינהל של בתי הדין לעבודה יטופלו בידי המשנה לנשיא.

*ברק גם לא ענה לשאלה מדוע טיפל בעתירה נגד השופט אדלר למרות זיקתה הישירה לרעייתו.

*גילוי נאות אינו תרופה לניגודי עניינים. למשל: חבר בוועדת מכרזים אינו יכול להודיע שיש לו עניין אישי במכרז מסוים, ואז להמשיך ולהשתתף בדיון ואף להצביע - בדיוק מה שעשה ברק במקרה הזה.